botox
הספריה המשפטית
המדריך המקיף לחוק החברות

הפרקים שבספר:

המטוטלת הנעה בין הגישות בדיני הרמת המסך

סוגיית הרמת מסך ההתאגדות עברה שינויים ונעה כמטוטלת בין הגישה המצמצמת לבין הגישה המרחיבה.

הגישה הראשונה, המצמצמת, דוגלת בעקרון האישיות המשפטית של החברה ובכך בצמצומה של דוקטרינת הרמת המסך למקרים קיצוניים ביותר של שימוש לרעה באישיות המשפטית.

הגישה השניה, המרחיבה, הפוכה היא, אשר לפיה יש להרים את מסך ההתאגדות ולהטיל אחריות אישית על בעלי המניות של החברה, בכל מקרה שבו עומדים נושיה למול חדלות פירעון של החברה, אשר אין ביכולתה לפרוע את ההתחייבויות שנטלה על עצמה.

לפני 01.02.00, עוד בטרם נכנס חוק החברות לתוקף, סוגיית הרמת המסך בדיני חברות נדונה רבות בפסיקה, אז נקטו בתי-המשפט בזהירות רבה כאשר עסקו בהרמת מסך.

לעומת-זאת, לאחר כניסתו של חוק החברות לתוקף ב- 01.02.00, אך עוד בטרם תיקון 3 מתשס"ה, בתי-המשפט הגמישו את גישתם הזהירה, ונטיית בתי-המשפט היתה להרים מסך ולהטיל אחריות אישית על בעלי המניות והמנהלים.

ואולם, תיקון 3 מתשס"ה, צמצם את העילות להרמת מסך ההתאגדות של החברה, ובתי-המשפט חזרו לגישה הזהירה, שלפיה הרמת מסך תעשה רק במקרים חריגים {ראה למשל ת"א (יר') 3190/01 מינהל מקרקעי ישראל נ' שמעון רפאלי ואח', תק-מח 2008(3), 3112 (2008); עב' (ת"א-יפו) 2754/05 וגמן נח נ' ג.א.ל רשת ביטחון בע"מ ואח', תק-עב 2008(2), 9251 (2008); ע"ע 34/03 אסנת שפרן נ' יוסף אלוש ואח', תק-אר 2006(2), 308 (2006)}.