botox
הספריה המשפטית
המדריך המקיף לחוק החברות

הפרקים שבספר:

ריבוי הכיוונים להרמת מסך ומקרים שונים של הרמת מסך החולשים לתחומי משפט אחרים

ברוב המקרים, בית-המשפט מתבקש להרים את מסך ההתאגדות לבקשת נושה של החברה, על-מנת שיהיה ניתן להטיל אחריות אישית על בעלי המניות של החברה, וכך הנושה יוכל להיפרע מכיסם של בעלי המניות של החברה.

ואולם, ישנם מצבים אחרים שלשמם התבקש בית-המשפט להרים את מסך ההתאגדות של החברה.

מצב אפשרי הוא זה שבעל מניות, בכדי לתבוע חייב של החברה, עשוי לבקש מבית-המשפט להרים את מסך ההתאגדות של החברה.

כיוון נוסף של הרמת מסך, נושים של חברת-הבת, במקרים של אשכול חברות, עשויים לבקש מבית-המשפט את הרמת המסך וזאת על-מנת להיפרע מחברת-האם.

כמו-כן, עשוי להתרחש המצב ההפוך שנושי חברת-האם יבקשו מבית-המשפט הרמת מסך ובכך להיפרע מחברת-הבת.

מקרים נוספים של הרמת מסך שנדונו בפסיקה וחולשים על תחומי משפט אחרים מחוץ לדיני החברות הם: בית-המשפט סטה מכללי העדיפות החלים בפשיטת רגל ובפירוקים {ת"א (ת"א) 1478/89 מירון אורן נ' שם טוב, פ"מ נא(ג), 239 (1989)}. בית-המשפט הרחיב את חובות הגילוי החלות על חברות מכוח דיני ניירות ערך {ע"ש (ת"א) 737/89 א.צ. ברנוביץ נכסים והשכרה בע"מ נ' הרשות לניירות ערך, פ"מ נא(ב), 89 (1990)}, מקרה נוסף שבו התבקש בית-המשפט להרים את מסך ההתאגדות אשר השפיע על תחולתו של חוק הגנת הדייר {ע"א 543/89, רע"א 422/89 פלאי והחברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ נ' בנק לאומי בע"מ, פ"ד מה(1), 529 (1990)}, ולעיתים שימשה הרמת המסך על-מנת להתאים את ההכרעה השיפוטית ל"מהות הכלכלית האמיתית" של העסקות הנדונות {ת"פ (ת"א-יפו) 40067/99 פרקליטות מחוז תל-אביב - מיסוי וכלכלה נ' ז'ק בן שמואל כהן ואח', תק-מח 2004(3), 7534 (2004)}.