הרמת מסך לטובת בעל המניות

סעיף 6(ב) לחוק החברות, מבחין בין העילות במקרים של הרמת מסך וייחוס חובת החברה לבעלי המניות לבין העילות לייחוס זכויות החברה לבעלי המניות.

הרמת מסך לטובת בעל המניות שונה היא בתכלית מהרמת המסך לרעת בעל המניות.

על בית-המשפט מוטלת החובה לנהוג בזהירות בהרמת מסך לרעת בעל המניות ואף מוטלת עליו החובה, לנקוט בזהירות יתר, כאשר מדובר בהרמת מסך לטובת בעל המניות, שכן הרמת מסך לטובת בעל המניות עלולה לפגוע באינטרסים של בעלי המניות האחרים של החברה.

הרמת מסך לטובת בעלי מניות תעשה אך במקרים חריגים ביותר ובשים-לב כי בעלי המניות הינם אלו אשר יצרו את מצב ההתאגדות כפי שהוא, משיקולים כלכליים-תועלתיים משל עצמם. אי-לכך, אך ברור הוא כי אין למהר ולחלצם, כאשר המבנה אשר הם עצמם יצרו מסתבר כבלתי-כדאי עבורם.

יוצא, כי יש לנקוט גישה זהירה וחשדנית מאוד כאשר עומד בעל מניות וקובל כי עצם כיבוד מסך ההתאגדות שיצר הוא עצמו גורם לו עוול, באשר הוא מונע ממנו לזכות בכספים המגיעים לו.

יוצא, כי לשם הרמת מסך לטובת בעלי מניות יש צורך בהוכחת מקרה חריג ביותר, בו נוצר "סחרור" בלתי-צפוי שהביא את בעלי המניות למצב בו הם עשויים, שלא באשמתם, לסבול עיוות-דין חריף וחריג ביותר, אשר איננו אחד הסיכונים הרגילים והצפויים הנובעים מאותו מבנה התאגדות בו בחרו מרצונם.

מכוח קל וחומר, אין לנקוט הליך זה כאשר דבק בבעלי המניות אשם, או שפעולתם בעניין נשוא הדיון היתה נגועה בחוסר תום-לב {בש"א (מחוזי ת"א) 4575/03 עו"ד יניב ריחני בתפקידו כמפרק חברת טנא שלונסקי בע"מ נ' שלונסקי וינקלר בע"מ, תק-מח 2003(2), 33452, 33455 (2003)}.

כלומר, ככלל, אין להרים מסך לטובת בעל מניות אלא במקרים חריגים וקיצוניים, זאת בשל העובדה כי הוא עצמו הוא שיצר את מסך ההתאגדות, ואין הוא יכול להתעלם ממנו כאשר הדבר נוח לו.

שונים הדברים, כאשר עסקינן בהרמת מסך לרעת בעלי המניות, וזאת מעילה של ניצול מסך ההתאגדות לרעה, או שימוש בו בכדי לקפח זכויותיו של צד ג' - עילות ידועות ומוכרות בדין, המופיעות במפורש בחוק החברות. במקרה זה, עסקינן במערכת שיקולים שונה ונבדלת, ואין להסיק בהכרח גזירה שווה בין שתי המערכות {בש"א (ת"א-יפו) 2852/03 טנא-שלונסקי בע"מ נ' קרן וינקלר, תק-מח 2003(4), 7133 (2003)}.

לעיתים הרמת המסך תתבצע, בין השאר, לשם בדיקת סולוונטיות וכן, לשם מניעת התחמקות מביצוע חוזים. כך למשל, ב- ע"א 1371/90 {עמנואל דמתי ואח' נ' יוסף גנור ואח', פ"ד מד(4), 847 (1990)} קבע בית-המשפט כי ההצצה אל מאחורי הפרגוד של שתי החברות נתבקש ונתחייב כדי לעמוד על הקשרים האמיתיים ביניהן כפועלות כיחידה עסקית וכלכלית אחת, ובהיות דמתי העובד של שתיהן, כשההפרדה המינהלית-רישומית נועדה רק להקלות מס בהן זוכה חברה תעשייתית. עצם נסיונו של דמתי להשתחרר מאחריות חוזית הצדיקה לבחון שאלה זו על-ידי הרמת המסך.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

הרמת מסך לטובת בעל המניות