botox
הספריה המשפטית
המדריך המקיף לחוק החברות

הפרקים שבספר:

חברה פרטית קטנה

כשעסקינן בחברה פרטית קטנה, יגלה בית-המשפט פתיחות וגישה ליברלית בהרמת המסך {ע"א 4606/90 תל מר בע"מ נ' מוברמן, פ"ד מו(5), 353 (1992)}.

על-פי פסיקת בתי-המשפט וגם על-פי השכל הישר, יש בקעה רחבה יותר להרים לגבי חברה משפחתית את המסך, שהרי היא משמשת במידה רבה ככלי "פורמאלי" לצורך נוחות בענייני מס {ע"א 10582/02 ישראל בן אבו נ' דלתות חמדיה בע"מ, תק-על 2005(4), 270 (2005)}.

יצויין כי, עוד לפני ההסדר התחיקתי של חוק החברות, היתה נכונות להרים מסך, ביתר קלות, כשמדובר בחברות משפחתיות. על-כך כותב עו"ד ד"ר יוסף כהן {דיני חברות, כרך א', 236}:

"סוג החברה העומדת לדיון עשוי גם הוא להשפיע על בית-המשפט עת שוקל הוא אם להרים את המסך אם לאו... אין אנו מכוונים דברינו בהקשר זה לחברות במובן ההגדרות האמורות, אלא לחברה פרטית קטנה, אשר מעבר למעטה המשפטי המכסה אותה, היא מנוהלת למעשה כעסק פרטי. ברוב המקרים, שולט בחברה מהסוג האמור אדם אחד, המקצה מניות לבני משפחתו, אך ורק כדי לעמוד בתנאי הפקודה בדבר מספר מינימלי של חברים {הערה: כיום חוק החברות החדש מאפשר הקמת חברה על-ידי אדם אחד}. בתי-המשפט חזרו וקבעו, כי עובדת היותה של החברה 'חברת יחיד' או 'חברת מעטים', תגביר את נטייתם להרים את המסך."

במקרה כזה {חברת מעטים שבשליטת משפחה אחת} יש לראות במעשה בעלי החברה את מעשה החברה עצמה. לעניין זה אין אישיותה המשפטית של חברה משמשת כמסך או כמחיצה בינה לבין חבריה {בג"צ 397/67 ברגהיים נ' יושב-ראש ההוצאה לפועל תל-אביב, פ"ד כב(1), 533 (1963); רע"א 161/76 שטיבל נ' חברת שטיבל בע"מ, פ"ד לב(1), 510 (1978)}.

נדגיש כי מסקנה זו של הרמת מסך מתחזקת במקרים בהם מדובר בחברה פרטית-משפחתית קטנה, אשר מעבר למעטה המשפחתי המכסה אותה ניתן לראות שהיא מנוהלת כעסק פרטי הדומה לשותפות {ע"א 4606/90 תלמר נ' מוברמן, פ"ד מו(5), 353 (1992)}.

אכן, אין להתעלם מהעובדה שחלק ניכר מעולם החברות בישראל הוא חברות משפחתיות, ואין מקום להקל ראש חלילה בפגיעה בהתאגדותן.

ואולם, ההתייחסות אליהן, כעולה מפסיקת בתי-המשפט, מעוגנת בניסיון החיים וכאמור בשכל הישר, קרי, שככל שהמדובר במבנה "משפחתי", הסיכוי לעירוב תחומין ולניהול המערב בין טובת החברה לטובת המשפחה הוא גדול יותר.

כאשר מדובר בחברה פרטית, בשליטה כמעט מלאה {אם לא מלאה} של בעל מניות אחד, ראוי להקל מעט בעיקרון ההפרדה בין אישיות החברה ואישיות האורגן וזאת להבדיל מחברה ציבורית {בש"א (יר') 2254/08 נדאל אבו מאדי נ' מרכזי תעשיות ע.ע.ד בע"מ ואח', תק-מח 2008(3), 4917 (2008)}.

אם-כן, ראינו כי בית-המשפט חזר והדגיש את הצורך בהגנה על האישיות המשפטית הנפרדת של החברה {ע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ ואח', פ"ד מח(5), 661 (1994)}. יחד-עם-זאת, בחברות משפחתיות ישנה נכונות רבה יותר להושטת סעד זה של הרמת מסך {ע"א 4606/90 תלמר נ' מוברמן, פ"ד מו(5), 353 (1992); ת"א (ת"א-יפו) 25787/06 אגבר אלקטרוניקה 2000 (94) בע"מ נ' א.נ. בת קול מערכות אלקטרוניקה בע"מ ואח', תק-של 2008(1), 14236 (2008)}.