המדריך המקיף לחוק החברות
הפרקים שבספר:
- איגרת חוב
- אמצעי שליטה - סעיף 1 לחוק החברות
- אסיפות
- בורסה
- בעל מניה מהותי
- בעל עניין
- דבוקת שליטה
- דיבידנד
- דירקטורים
- החזקה ורכישה
- הצעות
- חבר בורסה
- חברה - סוגים שונים
- חלוקה
- יום ההתאגדות
- יזם
- מדד
- מיזוג
- מניה
- מניין קולות
- מספר זהות
- מען
- מענק פרישה
- משכון
- נושא משרה
- נייר ערך
- עניין אישי
- עסקה
- פעולה
- פרמיה
- קרוב
- רואה-חשבון מבקר
- רשות ניירות ערך
- רשם
- שטר מניה
- שעבוד צף
- שליטה
- תאגיד מדווח
- תביעה נגזרת
- תזכיר
- תנאי כהונה והעסקה
- תעודת התאגדות
- תעודת מניה
- תקנון
- כות ההתאגדות - סעיף 2 לחוק החברות
- האישיות המשפטית
- הרמת מסך (סעיפים 7-6 לחוק החברות)
- האישיות המשפטית הנפרדת ועיקרון הרמת המסך - סעיף 4 לחוק החברות
- הסמכות לדון בסוגיית הרמת המסך
- הקריטריונים לאיזון הראוי בין עקרון האישיות המשפטית הנפרדת לבין העקרונות של דיני הגביה
- מעגל היריבות
- ריבוי הכיוונים להרמת מסך ומקרים שונים של הרמת מסך החולשים לתחומי משפט אחרים
- המטוטלת הנעה בין הגישות בדיני הרמת המסך
- סעיף 6 לחוק החברות לפני תיקון מס' 3 התשס"ה
- סעיף 6 לחוק החברות - הרמת מסך {לאחר תיקון מס' 3 התשס"ה}
- שימוש באישיותה המשפטית של החברה לשם ביצוע הונאה או קיפוח נושה
- מימון דק - באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי-סביר
- חיוב בעל מניות של החברה מכוח הרמת מסך לעומת חיוב אורגן של החברה בשל אחריות אישית למעשיו
- חברה פרטית קטנה
- הרמת מסך לטובת בעל המניות
- רישום פיקטיבי של בעלות על מניות ושל ניהול החברה
- הרמת מסך בדיני עבודה
- סמכות רשם ההוצאה לפועל להורות על הרמת מסך
- ניהול כושל או רשלני
- חתימה על הסכם עסקי בין חברות
- דחיית בקשה להרמת מסך בשל שיהוי בלתי-מובן
- הקמת חברה לשם כסות פורמלית גרידא לפעילות הנתבעים
- פעולות שאינן לטובת החברה
- מעשים ומחדלים שיש בהם כדי להרים את מסך ההתאגדות של החברה
- נושה שער לקושי הפיננסי של חברה ועל-אף זאת המשיך לספק סחורה
- אשכול חברות
- ניהול חברות במקביל לצורך תמרון ורמיה
- בתביעה להרמת מסך יש להוכיח כי הנתבע אכן בעל מניות בחברה
- כרטיסי טיסה למנהלים
- נתבע שפעל להשגת הסכם פשרה בחוסר תום-לב ובתרמית כלפי התובעת
- הרמת מסך לבקשת מפרק חברה
- בעל מניות פאסיבי
- הגשת תביעה בעילת הרמת מסך כנגד אורגן או שלוח של החברה בטרם הוגשה תובענה כנגד החברה על-ידי הגשת תביעה למפרק החברה
- חברה מחוקה
- תשלום עבור סחורה אשר סיפקה התובעת לנתבעים
- השעיית זכות הפירעון - סעיף 6(ג) לחוק החברות
- הגבלת עיסוקים - סעיף 7 לחוק החברות
- הקמת חברה ורישומה - סעיפים 10-8 לחוק החברות
- תכלית החברה - סעיף 11 לחוק החברות
- פעולות שנעשו על-ידי יזם
- הקמת חברה - התקנון
- שם החברה
- מטרות החברה - סעיף 32 לחוק החברות
- הון המניות הרשום וחלוקתו - סעיף 33 לחוק החברות
- ערך נקוב למניות - סעיף 34 לחוק החברות
- הגבלת אחריות - סעיף 35 לחוק החברות
- רשם החברות
- האורגנים של החברה, סמכויותיהם וחבות בשל פעולתם
- חלוקת הסמכויות בין האורגנים העיקריים
- אחריות החברה לפעולות האורגנים
- מניעת פעולה חורגת
- האסיפה הכללית
- הדירקטוריון
- המנהל הכללי
- מינהל החברה - משרד רשום
- מרשם בעלי המניות ומרשם בעלי המניות המהותיים
- מינהל החברה - דיווח
- מבקר פנימי בחברה ציבורית ובחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב - סעיפים 153-146 לחוק החברות
- רואה-חשבון מבקר - סעיפים 159-154 לחוק החברות
- דו"חות כספיים
- בעל מניה ותעודת מניה
- זכויות בעל מניה וחובותיו
- התביעה הנגזרת והייצוגית
- מינוי וכהונה של דירקטורים
- מינוי, כהונה ופיטורים של נושאי משרה אחרים
- זכויותיו של דירקטור
- עסקאות עם בעלי עניין
- ניירות ערך ופעולות בהם
- שמירת ההון וחלוקה
- רכישת חברות - מיזוג
- הצעת רכש מיוחדת
- מכירה כפויה של מניות
- שינוי סוגי תאגידים
- חברה לתועלת הציבור
- הוראות כלליות - פשרה או הסדר
- סעדים, עיצום כספי ורישום חברה כחברה מפרה
- גבלת תחולה על חברות איגרות חוב - סעיף 365א לחוק החברות
- תקנות - סעיפים 378-366 לחוק החברות
השעיית זכות הפירעון - סעיף 6(ג) לחוק החברות
סעיף 6(ג) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע כדלקמן:"6. הרמת מסך (תיקון התשס"ה)
...
(ג) בית-משפט רשאי להשעות זכותו של בעל מניה לפירעון חובו מאת החברה עד לאחר שהחברה פרעה במלואן את כל התחייבויותיה כלפי נושים אחרים של החברה, אם מצא כי התקיימו התנאים לייחוס חוב של החברה לבעל המניה כאמור בסעיף-קטן (א)..."
סוגיית השעיית זכות הפירעון והעקרונות המנחים לקביעתה נדונה בהרחבה בפרשת קיבוץ משמר העמק {ע"א 4263/04 קיבוץ משמר העמק נ' עו"ד טומי מנור, מפרק אפרוחי הצפון בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (21.01.09)}.
בפסק-הדין נבחן מעמדו של בעל מניות כנושה החברה מכוח הלוואת בעלים שנתן ועלתה השאלה באילו נסיבות קיימת הצדקה להשעות פירעון חוב בעל מניות כלפי החברה בגין הלוואת בעלים שנתן עד לאחר שהחברה תפרע את מלוא התחייבויותיה כלפי נושים אחרים של החברה.
כב' השופט א' רובינשטיין {בדעת מיעוט} סבר כי מימון דק כשלעצמו {העברת כסף לחברה בדרך של מתן הלוואת בעלים בשונה מקניית מניות} אינו מצדיק, בדרך-כלל, הרמת מסך או השעיית זכות הפירעון של בעל המניות אלא אם מצורפים נתונים המצביעים על התנהגות חסרת תום-לב של החברה. וכדבריו "סמכות ההדחיה תלויה בקיומו של "דבר מה נוסף" מעבר לעצם המימון הדק".
לעומת-זאת, כב' השופטת א' פרוקצ'יה {בדעת הרוב} סברה כי בהתקיימן של נסיבות מסויימות די במימון דק כדי להפעיל את דוקטרינת ההדחיה כאמור בסעיף 6(ג) לחוק החברות ואין צורך בדרישה נוספת של התנהגות חסרת תום-לב מצד בעלי המניות שכן המימון הדק כשלעצמו עשוי להצביע במקרים מסויימים על חוסר תום-לב בניהול עסקי החברה.
אם-כן, הדרך לסנקציה של השעיית זכות בעל מניה לפירעון חובו מאת החברה - השעיית חוב - עוברת איפוא דרך תנאי סעיף 6(א) לחוק החברות, המתיר לבית-המשפט להרים את המסך בין החברה לבעל מניותיה.
בפרשת קיבוץ משמר העמק נסב הדיון על שאלת המימון הדק כעילה להשעיית חוב. מפסק-הדין עולה כי הסנקציה של השעיית חוב, נועדה ליתן הגנה משפטית לאינטרסים של הנושים החיצוניים מול האינטרסים של בעלי המניות, במצב של חדלות פירעון של החברה {פסק-דינה של כב' השופטת א' פרוקצ'יה}.
לעומת-זאת, כב' השופט א' רובינשטיין הצביע על-כך, שבמשפט האמריקאי קיימות שלוש קטגוריות להפעלת הסנקציה של השעיית חוב והן: מימון דק, ניהול כושל, והפרת חובת נאמנות {פסקה ט"ו לפסק-דינו בפרשת קיבוץ משמר העמק}.
ב- ע"א 9586/09 {יורשי המנוח איזו לייזר ז"ל נ' איזו לייזר זיווד אלקטרוני (1992) בע"מ, תק-על 2012(1), 830, 832 (2012)} קבע בית-המשפט כי כפי שנקבע על-ידי בית-משפט קמא, המערערים פעלו באופן הפוגע בתכלית החברה, תוך נטילת סיכון בלתי-סביר לגבי יכולתה לפרוע את חובותיה, ובכך נופל עניינם לתנאים האמורים בסעיף 6(א) לחוק החברות.
עוד נקבע כי עסקת עומר נחזית על פניה כעסקה "מפוקפקת", אשר נועדה לרוקן את החברה מנכסיה ולהותירה כקליפה ריקה מתוכן. זאת, במטרה לסלק את חוב החברה לבנק דיסקונט - חוב לו ערבו המערערים באופן אישי ועבורו שיעבדו נכסים אישיים - תוך העדפתו של בנק דיסקונט על פני נושים אחרים.
טענתם של המערערים כי פעלו על-פי "עצות אחיתופל" שקיבלו מרואה החשבון ועורך-הדין שייצגו אותם בשעתו, אין בה כדי לסתור את קביעותיו של בית-משפט קמא לגבי התנהגותם עובר לפירוק.
לכך יש להוסיף קביעות עובדתיות נוספות המעמידות באור שלילי את התנהלותם של המערערים עובר לפירוק ולאחר מכן: העובדה כי חלק מהשיקים שנתקבלו מעסקת עומר נרשמו לפקודתו של המנוח ולא נכנסו כלל לקופת החברה; סכום של 93,000 ₪ הועבר לאחר צו הפירוק על-ידי המערערים מחשבון החברה לחשבונם הפרטי ולמספר ספקים "מועדפים"; תוכניתם של המערערים להעביר את כלל נכסי החברה לחברה החדשה שהוקמה ונרשמה על-שם בתם; והוכחת החוב בסך 2.6 מיליון ₪ שהוגשה על-ידי המערערים, תוך הסתרת העובדה כי מדובר בתביעת חוב על-ידי שני המערערים "ביחד ולחוד" ללא ציון הכפילות.
לכך יש להוסיף גם את חוסר שיתוף הפעולה של המערערים עם המפרק, כפי שנקבע על-ידי בית-משפט קמא.
קביעות אלה, שהן קביעות שבעובדה שאין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בהן, הן בגדר ניהול כושל והפרת חובת נאמנות.
בית-המשפט קבע כי בכך יש להצדיק את החלת הדוקטרינה של השעיית חוב, אשר כפי שהודגש בפרשת קיבוץ משמר העמק, היא פחות דרסטית מדוקטרינת הרמת המסך.
ב- ת"א (חי') 19120-02-11 {ראובן טומשפולסקי נ' פריטום בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (13.03.13)} קבע בית-המשפט כי במקרה דנן לא הניחה הנתבעת תשתית ראייתית מבוססת שיש בה כדי להצדיק הפעלת סעיף 6(ג) לחוק החברות ובכלל זה לא הניחה תשתית ראייתית ואף לא טענה למימון דק בשים-לב לעובדה שלא ניתן פירוט מינימאלי ביחס לנכסי החברה והתחייבויותיה אל מול הכנסותיה והונה.

