botox
הספריה המשפטית
המדריך המקיף לחוק החברות

הפרקים שבספר:

מרשם בעלי המניות ומרשם בעלי המניות המהותיים

1. המרשמים - סעיפים 129-127 לחוק החברות
סעיפים 129-127 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובעים כדלקמן:

"127. מרשם בעלי מניות
חברה תנהל מרשם בעלי מניות.

128. מרשם בעלי מניות מהותיים
לחברה ציבורית יהיה מרשם בעלי מניות מהותיים נוסף על מרשם בעלי המניות.

129. עיון במרשמים
מרשם בעלי המניות ומרשם בעלי המניות המהותיים יהיו פתוחים לעיונו של כל אדם."

בסעיף 127 לחוק החברות, בעל מניה בחברה פרטית הוא מי שרשום ככזה במרשם בעלי המניות, או מי שאוחז בשטר מניה {פש"ר (יר') 212/01 חברת מילמוס בע"מ נ' משה כהן, תק-מח 2002(3), 1420 (2002)}.

לפי סעיף 132 לחוק החברות, בחברה שמניותיה רשומות למסחר בבורסה בישראל ניתן לרשום במירשם בעלי המניות, בנוסף לרישום בעלי המניות גם חברה לרישומים.

אולם, חברה לרישומים לא תיחשב לבעלת המניות בחברה, והמניות על שמה הן בבעלות הזכאים להן כאמור בסעיף 177 לחוק החברות.

כך בעניין חברה שמניותיה רשומות למסחר בבורסה ומה הדין בעניין מניות של חברה שאין מניותיה רשומות למסחר בבורסה, והמניות רשומות בשם חברה לרישומים? נראה, לכאורה, כי בעלי המניות שרשומות בשם חברה לרישומים זכאים בעלי המניות להירשם במרשם בעלי המניות ולא החברה לרישומים. אם החברה לרישומים אינה זכאית להירשם במרשם בעלי המניות משום שאין מניותיה נסחרות בבורסה, לא ניתן לקבל טענה שלפיה המניות לא יירשמו כלל, משום שהן רשומות בשם החברה לרישומים.

על החברה מוטלת חובה לנהל מרשם של בעלי מניותיה, ואם החברה, באמצעות מנהליה או הדירקטוריון שלה, ממאנת לקיים חובה זו, רשאי בעל מניה המבקש להירשם במרשם בעלי המניות לכוף על החברה לנהל מרשם, בדרך של פניה לבית-המשפט.

בסעיף 127 לחוק החברות נקבע כי כל חברה תנהל מרשם של בעלי מניות, סעיף 130 לחוק החברות קובע את הפרטים אשר יכללו בתוך מרשם כזה, לרבות שם בעל מניות ומועד העברת או הקצאת המניות לידיו.

סעיף 131 לחוק החברות קובע כי בעל מניה שהוא נאמן, אמור לדווח על-כך לחברה לצורך רישום אותה נאמנות, סעיף 133 לחוק החברות קובע כי מרשם בעלי המניות הוא זה אשר יהווה ראיה לכאורה לנכונות הרישום בו {ת"א (ראשל"צ) 2229-01-12 סוויטץ' מכשירי חשמל לבית בע"מ נ' מקור המתנות בע"מ ואח', תק-של 2012(2), 11122 (2012)}.

סעיף 128 לחוק החברות קובע במפורש כי כל חברה, כולל חברה ציבורית, תנהל מרשם בעלי מניות.

במרשם זה ירשמו מניות "על-שם" וגם מניות למוכרי זכויות {סעיף 130}, כאמור, בעל מניה בחברה ציבורית, הינו בין היתר מי שרשום כבעל מניה במרשם בעלי המניות {סעיף 177}.

זאת ועוד, לפי סעיף 133 לחוק החברות, הערך הראיתי של מרשם בעלי המניות, גובר על הערך הראיתי של תעודת המניה {ת"א (ת"א) 60435/03 בנק פועלי אגודת ישראל בע"מ נ' כדורי את חי נכסים והשקעות בע"מ ואח', תק-של 2008(2), 2824 (2008)}.

ניתן לראות, כי בהתאם לחוק החברות הן מרשם בעלי המניות והן מרשם חברי הדירקטוריון, מתנהלים בחברה, כאשר המרשמים פתוחים לעיונו של כלל הציבור {סעיפים 127, 129, 224 לחוק החברות} דיווח על שינויים ו/או העברות הן במניות והן בהרכב הדירקטוריון, יש לדווח לרשם החברות, באמצעות טופס שנקבע לשם כך, היינו, המרשם המתנהל ברשם החברות בכל הקשור להרכב הדירקטוריון ו/או העברת מניות הינו דקלרטיבי ואין הוא יוצר זכויות.

2. מרשם בעלי המניות
2.1 תוכן מרשם בעלי מניות - סעיף 130 לחוק החברות
סעיף 130 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע כדלקמן:

"130. תוכן מרשם בעלי מניות (תיקון התשס"ה)
(א) במרשם בעלי המניות יירשמו:
(1) לגבי מניות על-שם:
(א) שמו, מספר זהותו ומענו של כל בעל מניה, הכל כפי שנמסר לחברה;
(ב) כמות המניות וסוג המניות בבעלותו של כל בעל מניה, בציון ערכן הנקוב, אם קיים, ואם טרם שולם על חשבון התמורה שנקבעה למניה סכום כלשהו - הסכום שטרם שולם;
(ג) תאריך הקצאתן של המניות או מועדי העברתן לבעל המניות, לפי העניין;
(ד) סומנו המניות במספרים סידוריים, תציין החברה לצד שמו של כל בעל מניה את מספרי המניות הרשומות על שמו;
(2) לגבי מניות למוכ"ז:
(א) ציון עובדת הקצאתן של מניות למוכ"ז, מועד הקצאתן וכמות המניות;
(ב) המספור של המניה למוכ"ז ושל שטר המניה;
(3) לגבי מניות רדומות, כמשמעותן בסעיף 308 - גם את מספרן והתאריך שבו הפכו לרדומות, הכל כפי שידוע לחברה;
(4) לגבי מניות שאינן מקנות זכויות הצבעה לפי סעיף 309(ב) או לפי סעיף 333(ב) - גם את מספרן ואת התאריך שבו הפכו למניות שאינן מקנות זכויות הצבעה, הכל כפי שידוע לחברה.
(ב) חברה תשמור את כל הרישומים שנרשמו במרשם בעלי המניות כאמור בסעיף-קטן (א) ותעדכן שינויים בהם מוקדם ככל הניתן מיום שנודע לה עליהם."

ב- ת"א (ת"א) 45609-07-11 {עורך-דין גיא גיסין הנאמן להסדר הנושים ובעלי המניות של אורליין ייזום והשקעות בע"מ נ' הבורסה לניירות ערך בתל-אביב בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (06.06.14)} קבע בית-המשפט כי "חברה לרישומים היא אם-כן גוף שנועד להקל מבחינה טכנית על המסחר בבורסה. בתקופה הרלוונטית לתביעה, לא היתה חברה ציבורית חייבת לרשום את כל מניותיה על-שמה של החברה לרישומים, ובעלי מניות היו יכולים להירשם גם בספרי החברה. הגם שהיא נרשמת כבעלת המניות - החברה לרישומים איננה נחשבת לבעלת המניות, אלא המניות הן בבעלותם של הזכאים להן (ראה סעיף 130(א)(1) לחוק החברות) ".

ניתן לראות, כי בסעיף 130 לחוק החברות קובע את הפרטים אשר יכללו בתוך מרשם, לרבות שם בעל מניות ומועד העברת או הקצאת המניות לידיו {ת"א (ראשל"צ) 2229-01-12 סוויטץ' מכשירי חשמל לבית בע"מ נ' מקור המתנות (1993) בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (04.04.12)}.

2.2 רישום נאמן במרשם בעלי מניות - סעיף 131 לחוק החברות
סעיף 131 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע כדלקמן:

"131. רישום נאמן במרשם בעלי המניות (תיקון התשס"ה)
(א) בעל מניה שהוא נאמן ידווח על-כך לחברה, והחברה תרשום אותו במרשם בעלי המניות, תוך ציון נאמנותו, ויראו אותו לעניין חוק זה כבעל מניה.
(ב) הוראת סעיף-קטן (א) לא תחול על בעל מניה כמשמעותו בסעיף 177(1), אלא-אם-כן חלה עליו חובת דיווח לפי הוראות אחרות בדין."

חוק החברות קובע כי "בעל מניות שהוא נאמן ידווח על-כך לחברה, החברה תרשום אותו במרשם בעלי המניות, תוך ציון נאמנותו, ויראו אותו לעניין חוק זה כבעל מניה" {סעיף 131(א) לחוק החברות}.

יש לזכור כי על-פי סעיף 2 לחוק הנאמנות, התשל"ט-1979 (להלן: "חוק הנאמנות") "נאמנות נוצרת על-פי חוק, על-פי חוזה עם נאמן או על-פי כתב הקדש" {ה"פ (יר') 55724-04-13 יצחק איפרגן נ' ז'ררד מאיר ברנס, תק-מח 2014(4), 38836 (2014)}.

סעיף 131(א) לחוק החברות מטיל על הנאמן חובת דיווח לחברה לגבי נאמנותו {ת"א (ת"ט) 12366-09-12 גיא אהרונסון נ' שחר אהרן אלטמן, תק-מח 2014(3), 19987 (2014)}.

כאמור, סעיף 131(א) מטיל חובת דיווח על הנאמן בדבר החזקת המניות בנאמנותו, אולם הסעיף אינו מטיל חובה על ציון זהות הנהנה.

מטרת סעיף זה הינה כפולה, מצד אחד, מאפשר הסעיף הסתרת זהות הנהנה, ובכך מקיים הסעיף את מטרת הנאמנות, ומצד שני, מאפשר גילוי נאות לציבור הרחב בדבר קיומה של הנאמנות, כך שהציבור יכול לדעת ולהיערך בהתאם. כאן המקום להזכיר, כי על-פי סעיף 129 לחוק החברות - מרשם בעלי המניות יהיה פתוח לעיונו של כל אדם.

בכל הנוגע למניות, קיימת התייחסות ספציפית לרישום נאמנות בסעיף 131(א) לחוק החברות {ה"פ (ת"א) 223-08 יוסף בדיחי ואח' נ' רפאל מיוסט ואח', תק-מח 2012(2), 9971 (2012)}.

נראה שהוראה זו אינה הוראה מנדטורית, וכי אין בהעדר רישום הנאמנות כדי לגרוע מזכותו של נהנה לדרוש מן הנאמן בבוא היום להעביר אליו את המניה - אם אמנם הוסכם על קיומה של נאמנות.

סעיף 133(א) לחוק החברות קובע כדלקמן: "מרשם בעלי המניות יהיה ראיה לכאורה לנכונות הרשום בו", לרישום כאמור נודע איפוא תוקף ראייתי.

מי שמבקש מבית-המשפט להצהיר כי הרישום אצל רשם החברות שגוי, מחוייב בנטל הוכחה מוגבר.

הרישום ברשם החברות מהווה "ראיה קבילה בעלת משקל".

חוזה נאמנות, ככל חוזה אחר, יכול שייעשה בעל-פה, בכתב או בצורה אחרת. אין חוק הנאמנות דורש צורה מסויימת, קיבול הצעה על-ידי נאמן אינו חייב להיות באמצעות הודעה מפורשת מצדו. די אם יעשה הנאמן מעשה לביצוע החוזה או שיתנהג בצורה המעידה שקיבל עליו את חובת הנאמנות {ה"פ (ת"א) 497/05 יוסף סייג נ' דטה חוק ומשפט בע"מ ואח', תק-מח 2008(2), 6000 (2008)}.

לעניין אי-רישום הנאמנות, ניתן לראות כי קיומה של נאמנות אינו מותנה ברישום בפנקס כלשהו.

סעיף 131 לחוק החברות מביא התייחסות ספציפית לרישום וקובעת הוראות לעניין הרישום עצמו {ניתן להקבילה לסעיף 4 לחוק הנאמנות, הדן ברישום} אך חוק החברות אינו קובע הוראות בדבר כוחה של הנאמנות כלפי מי שידע או היה עליו לדעת עליה, כפי שנקבע בסעיף 5 לחוק הנאמנות.

2.3 חברה לרישומים - סעיף 132 לחוק החברות
סעיף 132 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע כדלקמן:

"132. חברה לרישומים
(א) בחברה שמניותיה רשומות למסחר בבורסה בישראל ניתן לרשום במרשם בעלי המניות, בנוסף לאמור בסעיף 130(א)(1), גם חברה לרישומים, ואולם, חברה לרישומים לא תיחשב לבעלת מניות בחברה, והמניות על שמה הן בבעלות הזכאים להן כאמור בסעיף 177(1).
(ב) בעל מניה מכוח זכאות כאמור בסעיף 177(1) זכאי להירשם במרשם בעלי המניות במקום רישום אותן מניות על-שם החברה לרישומים, ומספר המניות הרשומות על-שם החברה לרישומים ישתנה בהתאם."

ב- ע"א 1339/12 {בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' אי.סי.אם יצרני מיזוג אוויר בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (27.04.14)} קבע בית-המשפט כי יש לראות את החברה לרישומים כחוליה בשרשרת הנאמנויות אשר בקצה השרשרת נמצא בעל המניה שהינו בעל הזכות הקניינית בה. לולא הסדר זה, ניתן היה לסבור כי זכותו של בעל מניה הנסחרת בבורסה היא זכות אובליגטורית בלבד, זכות חוזית לקבלת המניה מידי חבר הבורסה.
ההוראות בחוק החברות מבהירות כי הזכות הקניינית היא של רוכש המניה ומוחזקת בנאמנות על-ידי החברה לרישומים. כך עולה מפורשות גם מהוראת סעיף 132(א) לחוק הנ"ל.

ב- ע"א 6616/04 {ברונפמן אלון בע"מ נ' מדינת ישראל ממונה מס בולים ת"א, פורסם באתר האינטרנט נבו (13.06.07)} קבע בית-המשפט כי קיימת דרך נוספת להעברת מניות בחברה ציבורית, באמצעות חברה לרישומים. מדובר בכלי טכני שנועד להקל על הסחירות במניות ולפשט תהליכים. באמצעות מכשיר זה נמנע הצורך בחתימה על כתבי העברה. המסחר במניות מתנהל על-ידי העברות חשבונאיות, בכפוף להודעתם ההדדית של הקונה והמוכר באמצעות מסלקת הבורסה.

אם נשקיף כעת על תמונת היחסים במלואה, הרי עולה ממנה כי רכישת המניה מתבצעת ללא העברה משפטית או פיזית של תעודת המניה, המוחזקת, כאמור, על-ידי הבנק המרכז והממשיכה להיות רשומה על-שם החברה לרישומים. כל העסקה במניה מתבצעת באמצעות רישומים בספרים בלבד, תהליך זה מעוגן בסעיפים 132 ו- 177 לחוק החברות.

סעיף 177 מגדיר מיהו בעל מניה בחברה ציבורית וסעיף 132 משלים את התמונה, לפיכך קיימת אפשרות להעברת מניות ללא כתב העברה. האפשרות מעוגנת בחוק ובפסיקה ומוכרת היטב.

2.4 מרשם בעלי המניות כראיה - סעיף 133 לחוק החברות
סעיף 133 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע כדלקמן:

"133. מרשם בעלי המניות כראיה
(א) מרשם בעלי המניות יהיה ראיה לכאורה לנכונות הרשום בו.
(ב) במקרה של סתירה בין הרשום במרשם בעלי המניות לבין תעודת מניה, ערכו הראייתי של מרשם בעלי המניות עדיף על ערכה הראייתי של תעודת המניה."

סעיף 133(א) לחוק החברות קובע לאמור: "מרשם בעלי המניות יהיה ראיה לכאורה לנכונות הרשום בו", לרישום כאמור נודע איפוא תוקף ראייתי {ה"פ (ת"א) 223-08 יוסף בדיחי ואח' נ' רפאל מיוסט ואח', תק-מח 2012(2), 9971 (2012)}.

מי שמבקש מבית-המשפט להצהיר כי הרישום אצל רשם החברות שגוי, מחוייב בנטל הוכחה מוגבר {ה"פ (ת"א) 1333/05 נועה רייכרט-גכט נ' בית חלקה 39 בגוש 6204 בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (01.06.08)}.

בית-המשפט ציין כי הרישום ברשם החברות מהווה "ראיה קבילה בעלת משקל" {ע"א 7443/08 נועה רייכרט-גכט נ' בית חלקה 39 בגוש 6204 בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (30.08.11)}.

פסיקת בית-המשפט קבעה כי לפי סעיף 133(א) לחוק החברות, על המבקש מוטל נטל הוכחה מוגבר ביותר, כאשר עליו לשכנע את בית-המשפט, כי הרישום ברשם החברות אינו משקף את המציאות {ע"א 1204/15 יצחק איפרגן נ' מאיר ברנס ז'ררד, תק-על 2015(1), 13458 (2015)}.

2.5 תיקון רישום - סעיף 134 לחוק החברות
סעיף 134 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע כדלקמן:

"134. תיקון רישום
רשום אדם במרשם בעלי המניות בלא שהוא זכאי לכך, או שאינו רשום במרשם האמור אף שהוא זכאי לכך, או שהרישום אינו מלא או מדוייק, והחברה סרבה לתקן את הטעון תיקון, רשאי בית-המשפט לבקשת הנפגע או כל בעל מניה בחברה לתת כל סעד הנראה לו מתאים, בנסיבות העניין, לרבות תיקון המרשם."
הרציונל ביסוד סעיף 134 לחוק החברות הוא מתן סעד כאשר בעל המניות נפגע מהרישום הלקוי ולא כמתן לגיטימציה לעילת תביעה קנטרנית כנגד החברה כאשר אותו בעל מניות לא נפגע {ת"א (ת"א) 2122/04 יהונתן כתבן נ' אוצר מפעלי ים בע"מ, תק-מח 2015(1), 25715 (2015)}.

הפרשנות הנכונה של הסעיף אינה מאפשרת לכל בעל מניות להגיש תביעה לסעד בגין רישום לא מעודכן אלא רק לצד הנפגע מכך באופן ספציפי.

2.6 רישום שטר מניה - סעיפים 136-135 לחוק החברות
סעיפים 136-135 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובעים כדלקמן:

"135. הוצאת שטר מניה
הוצא שטר מניה במקום מניה על-שם, תרשם המניה, כאמור בסעיף 130(א)(2), ושמו של בעל המניה יימחק ממרשם בעלי המניות.

136. ביטול שטר מניה
בעל מניה האוחז כדין בשטר מניה, רשאי להחזיר את השטר לחברה לשם ביטולו והפיכתו למניה רשומה על-שם; עם הביטול יש לרשום את שמו של בעל המניה במרשם בעלי המניות, תוך ציון מספר המניות הרשומות על שמו כקבוע בסעיף 130(א)(1), ובלבד שבתקנון לא נקבעה הוראה שלפיה אין לבטל שטר מניה."

מניה בחברה אינה אלא אגד של זכויות כלפי החברה ובחברה. תעודת המניה מעידה רק על הבעלות במניה {ת"א (חי') 12167/96 סודרי גבריאל נ' ליפשיץ דניאל ואח', תק-של 2004(3), 2747 (2004)}.

מקובל להבחין בין סוגי מניות שונים. אחת ההבחנות בין סוגי מניות שונים הינה ההבחנה בין "מניות למוכ"ז" לבין "מניות על-שם". "מניה על-שם" אינה מסמך סחיר.
לעומת-זאת "מניה למוכ"ז" הינה מסמך סחיר וכל הרוכש מניה זו, בתום-לב ובתמורה, עשוי להנות לעיתים מזכות הטובה יותר משל המעביר.

"מניות על-שם" זוכות לרישום מיוחד בספרי החברה.

מניות למוכ"ז הנהנות מסחרות וטהירות, מוסבות ממוכר לקונה במסירת שטר המניה. אין כל צורך ברישום העברת המניות במרשם החברה.

העברת "מניות על-שם" נרשמת במרשמי החברה {סעיף 130(א)(1) לחוק החברות} בעל מניות "על-שם" יכול לפנות לחברה ולקבל "שטר מניה" במקום מניה "על-שם" {סעיף 135 לחוק החברות} ובמקרה זה ימחק שמו ממרשם בעלי המניות. שטר המניה יאפשר לו את הסחרות כמו מניה למוכ"ז.

מניה למוכ"ז היא מסמך סחיר, ועל-כן מי שרוכש אותה בתמורה ובתום-לב, עשוי לרכוש בה זכות טובה יותר מזכותו של המעביר {ע"א 368/78 מאיר שמחה סוקולובסקי נ' מנחם מקס נבנצאל, פורסם באתר האינטרנט נבו (29.09.80)}.

2.7 מרשם בעלי מניות מהותיים ומרשם בעלי מניות נוסף מחוץ לישראל - סעיפים 139-137 לחוק החברות
סעיפים 139-137 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובעים כדלקמן:

"137. תוכן מרשם בעלי מניות מהותיים
במרשם בעלי המניות המהותיים יישמרו הדיווחים שקיבלה החברה לפי חוק ניירות ערך בדבר החזקותיהם של בעלי מניות מהותיים במניות החברה.

138. מרשם בעלי מניות נוסף
(א) חברה רשאית לנהל מרשם בעלי מניות נוסף מחוץ לישראל (להלן: "המרשם הנוסף").
(ב) חברה המנהלת מרשם נוסף, תציין במרשם המניות לפי סעיף 130 (להלן: "המרשם העיקרי") את מספר המניות הרשומות במרשם בעלי המניות הנוסף ואת מספריהן, אם הן מסומנות במספרים.

139. תקנות
השר רשאי לקבוע הוראות בדבר ניהול המרשם הנוסף כאמור בסעיף 138, לרבות הוראות בדבר עדכון המרשם העיקרי בפרטי המרשם הנוסף."