ניירות ערך ופעולות בהם

1. חופש הגיוון - סעיף 285 לחוק החברות
סעיף 285 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע כדלקמן:

"285. חופש הגיוון
לחברה יכול שיהיו מניות, איגרות חוב, או ניירות ערך אחרים, שלכל אחד מהם זכויות שונות."

2. הון מניות רשום - סעיפים 287-286 לחוק החברות
סעיפים 287-286 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובעים כדלקמן:

"286. הגדלת הון מניות רשום
האסיפה הכללית רשאית להגדיל את הון המניות הרשום של החברה בסוגי מניות, כפי שתקבע.

287. ביטול הון מניות
האסיפה הכללית רשאית לבטל הון מניות רשום שטרם הוקצה, ובלבד שאין התחייבות של החברה, לרבות התחייבות מותנית, להקצות את המניות."

סעיף 288(א) לחוק החברות חוזר למעשה על האמור בסעיף 92(א)(9) לחוק החברות. קבוע בו הכלל שלפיו "הדירקטוריון רשאי להנפיק או להקצות מניות וניירות ערך אחרים, המירים או ניתנים למימוש למניות, עד גבול הון המניות הרשום של החברה".

נקל להיווכח כי את גבולות הגזרה מתווה האספה הכללית, הקובעת את הון המניות הרשום של החברה. כפועל יוצא, מוקנית לאספה הכללית הסמכות לשנות את הון המניות הרשום: להגדילו או להקטינו.

סמכות זו מוקנית לה בסעיף 286 לחוק החברות {שעניינו הגדלת הון המניות הרשום} וסעיף 287 לחוק החברות {המאפשר לבטל את החלק של הון המניות הרשום "שטרם הוקצה... (ו)שאין התחייבות של החברה, לרבות התחייבות מותנית, להקצות את המניות}.

סיכומם-של-דברים: הנפקת מניות שאינה חורגת מהון המניות הרשום של החברה ניתנת להתבצע על-ידי הדירקטוריון, בלא שנדרש אישור האספה הכללית לכך. חשוב לעמוד בהקשר זה על העובדה שככלל, הנפקת ניירות ערך משמשת למטרות עסקיות של החברה, כגון "גיוס הון למימון פעילות החברה או לביצוע עסקאות ללא צורך בגיוס מזומנים" מזווית זו, ההשקפה על הנפקת מניות היא כעל פעולה המשרתת את טובת החברה.

דא עקא, בעלי המניות עשויים להיפגע מהנפקת המניות. ישנן גם נסיבות שבהן קיים חשש לפעולת דירקטוריון שלא בהכרח תקדם את טובת החברה.

לשם הגנה על בעלי המניות והבטחת קבלת החלטות שהן לטובת החברה, אומצו בחוק החברות מספר הסדרים פרטניים, המעניקים הגנות לבעלי המניות ולחברה במקרה של הנפקת מניות שעשויה להוביל לפגיעה בהם.

ההוראות המרכזיות של חוק החברות עוסקות בארבעה מצבים מרכזיים שבהם נדרש אישור האספה הכללית להנפקת המניות אף-על-פי שהיא מבוצעת במסגרת הון המניות הרשום ואינה חורגת ממנו {ת"א (ת"א) 48851-02-12 מטרת מיזוג נ' אולטרה שייפ מדיקל בע"מ ואח', תק-מח 2012(3), 3488 (2012)}.

ב- ת"א (מרכז) 13704-12-10 {חוק החברות, התשנ"ט-1999 נ' רשם החברות, תק-מח 2010(4), 28593 (2010)} קבע בית-המשפט כי סעיף 287 בחוק החברות עוסק באפשרות לבטל הון מניות רשום שטרם הוקצה, ולפיכך - אין הוא מתאים לנסיבותיו של המקרה הנוכחי בהן הוקצה כל הון המניות הרשום בעת יסודה של המבקשת.

בנסיבות אלה תשקול המבקשת הגשת בקשה בהתאם לחלק השביעי, פרק שני, סימן א' בחוק החברות {סעיפים 301 עד 305 בחוק החברות}, אשר תכלול אף שינוי בערך הנקוב של הונה הרשום, וכן בערך הנקוב של מניות אשר כבר הוקצו אצל המבקשת. למותר לציין כי הגשת בקשה כזו תתאפשר רק לאחר שיתקבלו בכל המוסדות המוסמכים של המבקשת כל ההחלטות הנדרשות לכך על-פי הדין, וכל זאת - בכפוף לאישורו לכך של בית-המשפט.

3. הנפקת ניירות ערך - סעיפים 292-288 לחוק החברות
סעיפים 292-288 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובעים כדלקמן:

"288. סמכות להנפיק מניות והמירים (תיקון התשס"ה)
(א) הדירקטוריון רשאי להנפיק או להקצות מניות וניירות ערך אחרים, המירים או ניתנים למימוש למניות, עד גבול הון המניות הרשום של החברה; לעניין זה יראו ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש במניות כאילו הומרו או מומשו במועד ההנפקה.
(ב) סמכות הדירקטוריון כמפורט בסעיף-קטן (א) ניתנת לאצילה כמפורט בפסקאות (1) או (2):
(1) לוועדת דירקטוריון - בהנפקה או בהקצאה של ניירות ערך במסגרת תוכנית תגמול עובדים או הסכמי העסקה או שכר בין החברה ובין עובדיה, או בין החברה ובין עובדים של חברה קשורה שהדירקטוריון שלה הסכים לכך מראש, ובלבד שההנפקה או ההקצאה היא לפי תוכנית הכוללת אמות-מידה מפורטות, שהתווה ואישר הדירקטוריון;
(2) לוועדת דירקטוריון, למנהל הכללי או לממלא תפקיד כאמור (בסעיף זה: "המנהל הכללי"), או לאדם אחר שהמנהל הכללי המליץ עליו - בהקצאת מניות עקב מימוש או המרה של ניירות ערך של החברה.

289. סמכות להנפיק איגרות חוב
(א) הדירקטוריון רשאי להחליט על הנפקת סדרת איגרות חוב במסגרת סמכותו ללוות בשם החברה, ובגבולותיה של אותה סמכות.
(ב) האמור בסעיף-קטן (א) אינו שולל את סמכותו של המנהל הכללי או מי שהסמיך לכך, ללוות בשם החברה, להוציא איגרות חוב יחידות, שטרי חוב ושטרי חליפין, בגבולות סמכותו לכך.

290. זכאות להשתתף בהקצאות עתידיות (תיקון התשס"ה)
(א) בחברה פרטית, שהונה המונפק כולל סוג אחד של מניות, יוצעו לכל בעל מניה מניות בשיעור חלקו בהון המניות המונפק; הדירקטוריון רשאי להציע לאדם אחר את המניות שבעל המניה סרב לרוכשן או לא נענה להצעה לרוכשן עד המועד האחרון שנקבע לכך בהצעה, והכל אם לא נקבע אחרת בתקנון.
(ב) חברה שהתאגדה לפני תחילתו של חוק זה והתנתה במפורש בתקנונה על תקנה 42 לתוספת השניה לפקודת החברות, כנוסחה ערב תחילתו של חוק זה, יראו את תקנונה כמתנה על האמור בסעיף-קטן (א).

291. הקצאה שלא תמורת מזומנים
חברה לא תקצה מניה שתמורתה, במלואה או בחלקה, לא תפרע במזומן, אלא-אם-כן פורטה התמורה בעבור המניה במסמך בכתב.

292. דיווח על הקצאה
חברה פרטית חייבת, בתוך ארבעה-עשר ימים שלאחר כל הקצאה של מניות, להמציא לרשם מסמכים אלה:
(1) דין-וחשבון, בטופס שקבע השר, שבו יפורטו פרטי ההקצאה;
(2) בהקצאה שחל לגביה סעיף 291 - העתק המסמך כאמור באותו סעיף."

ב- ס"ע (ת"א) 9357-04-11 {חיים שלמה קליינהדלר נ' אובג'ט גאומטריות בע"מ, תק-עב(3), 3456 (2013)} נבחנה השאלה באספקלריה של סעיף 288 לחוק האם אי-מינוי נאמן פוגע בהליך של הענקת האופציות בדרך זו או אחרת?

בית-המשפט קבע: כי סעיף 288(א) לחוק קובע כי חברה רשאית להעניק אופציות, החברה היא שבוחרת את מסלול הקצאת המניות באמצעות נאמן אולם היא יכולה להקצות מניות אופציה שלא באמצעות נאמן.

קיימת אפשרות על-פי פקודת מס הכנסה להקצות מניות שלא באמצעות נאמן. סעיף 102(ג)(1) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) קובע שהקצאת מניות לפי סעיף 102 יכולה להיעשות גם ללא נאמן בתנאים שנקבעו בפקודה.

חובה מן הדין היא, כי הקצאת מניות שלא במזומן תיעשה על-פי מסמך בכתב, תוך דיווח לרשם החברות {ע"א 4605/03 אילן בן עמי נ' עו"ד מיכאל קידר, תק-על 2005(3), 3322 (2005)}.

ב- תע"א (ת"א) 12451-08 {אלי קריצ'מן נ' סטרטסיס בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (09.11.13)} קבע בית-המשפט כי החברה היא שבוחרת את מסלול הקצאת המניות באמצעות נאמן אולם היא יכולה להקצות מניות אופציה שלא באמצעות נאמן.

4. העברת ניירות ערך - סעיפים 300-293 לחוק החברות
סעיפים 300-293 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובעים כדלקמן:

"293. עבירות
חזקה על כל נייר ערך שהוא ניתן להעברה, בהתאם להוראות חוק זה.

294. הגבלת עבירות
חברה רשאית לקבוע בתקנון הוראה המגבילה את עבירותן של מניות, בתנאים שתקבע בתקנון.

295. בעלים משותפים
אין להעביר חלק ממניה, אך יכול שלמניה יהיו מספר בעלים במשותף, וכל אחד מהם זכאי להעביר את זכותו, אלא-אם-כן הוגבלה זכות זו בתקנון.

296. נייר ערך למוכ"ז
(א) נייר ערך למוכ"ז הוא נייר ערך שתמורתו המלאה שולמה לחברה ושהוצא בשלו שטר המעיד על-כך.
(ב) אחיזה בשטר היא ראיה לכאורה לבעלות בו.

297. טהירות
נייר ערך למוכ"ז הוא מסמך סחיר, שהעברתו היא במסירת השטר לידי הנעבר.

298. רכישה בבורסה
הוראות סעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח-1968, יחולו על מי שרכש נייר ערך במסחר בבורסה, ויראוהו כמי שרכשו ממי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר והמכירה היתה במהלך העסקים הרגיל של עסקיו.
299. שינוי מרשם
חברה תשנה את רישום הבעלות במניות במרשם בעלי המניות כאמור בסעיף 130(א)(1), בכל אחד מאלה:
(1) נמסר לחברה כתב העברה של המניה בחתימתם של המעביר ושל הנעבר, ודרישות התקנון, אם נקבעו לכך, התקיימו;
(2) נמסר לחברה צו של בית-משפט לתיקון המרשם;
(3) הוכח לחברה כי נתקיימו תנאים שבדין להסבתה של הזכות;
(4) התקיים תנאי אחר שעל-פי התקנון די בו כדי לרשום שינוי במרשם בעלי המניות.

300. מכירה כפויה
(א) חברה פרטית רשאית לקבוע בתקנונה, כי מי שזכאי למניות בה לפי דין, לרבות מבצע צוואה, מנהל עזבון, מפרק ונאמן בפשיטת רגל, יהיה חייב להציע לחברה או לבעלי המניות האחרים, לרכוש את המניות שהוא זכאי להן, בתמורה לשוויין ההוגן, כפי שיוסכם בין הצדדים, ובהעדר הסכמה - כפי שיכריע בית-משפט לבקשת החברה או לבקשת בעלי המניות האחרים, והכל בכפוף להוראות התקנון ולהוראות חוק זה.
(ב) לא הוסכם על שוויין ההוגן של המניות ולא הוגשה בקשה לבית-המשפט, יירשמו המניות על-שם הזכאי להן, בתום תשעים ימים ממועד ההצעה של הזכאי למניות."

שניים הם מאפייניה העיקריים של חברה בע"מ {בהעדר הוראות מיוחדות בתקנונה}.

האחד, האחריות המוגבלת של בעלי מניותיה {סעיף 35 לחוק החברות} והשני, עבירות מניותיה {סעיפים 293- 294 לחוק החברות}.

קביעת סייגים להעברת מניות בתקנון החברה אפשרי גם לפי הוראת סעיף 294 לחוק החברות {ת"א 1081/07 בחן מכון ומוסך לרכב בע"מ נ' סמיר מור, תק-מח 2012(1), 25154 (2012)}.

הענקת סמכות לדירקטוריון החברה, בין לאישור העברה של מניות ובין סמכות לסירוב רישומה של העברה, אינה הופכת את המנהלים לבעלי החברה.

הסמכות מוענקת למנהלים להגן על החברה, על בעלי מניות המיעוט וכדומה ואין בה להעביר לידיהם את השליטה בחברה {ת"א (יר') 536-12-12 שי פנחסי נ' יגאל אשור, תק-של 2015(1), 61216 (2015)}.

מניה הנה נכס קנייני הניתן להעברה, מרצונו החופשי של בעל מניות בחברה, חוק החברות, קובע חזקה על כל נייר ערך, לרבות מניה, כי הוא ניתן להעברה, בהתאם להוראות החוק {הגדרות "מניה" ו"נייר ערך" בסעיף 1 לחוק, וכן את ההוראה הקבועה בסעיף 293 לחוק}.

עבירותם של ניירות ערך מאפשרת לבעלי המניות לממש את השקעתם בחברה, על-ידי מכירת המניה לרוכש מרצון, מבלי שמימוש זה יפגע בפעילותה העסקית השוטפת של החברה.

העיקרון של עבירות, או סחירות המניות, הוא מאפיין חיוני ויסודי בחברה, הדר בכפיפה אחת עם עקרון הגבלת האחריות. הבעלות הקניינית במניה הנה במובן זה שלבעלי המניות חופש פעולה לגבי דרך השימוש בהן, ולכאורה נובע מכך כי נחסמת האפשרות להתערב בהחלטות בעל הזכות הקניינית ביחס לנכס {י' בהט חברות החוק החדש והדין (מהדורה עשירית, 2008), 788-787; א' חביב סגל דיני חברות (2007), 155}.

יחד-עם-זאת, חופש הפעולה של בעל מניות אינו בלתי-מוגבל. סעיף 294 לחוק החברות מאפשר לחברה לקבוע בתקנונה הוראה המגבילה את עבירותן של מניותיה, בתנאים שתקבע. דהיינו, הוראת החוק בדבר עבירותם של ניירות ערך היא דיספוזיטיבית, וכפופה להתנאה סותרת של הצדדים.

הגבלת העבירות נתפסת כחלק ממהותה של חברה פרטית, שבה יש חשיבות לזהות מחזיקי המניות {צ' כהן בעלי מניות בחברה - זכויות תביעה ותרופות,כרך ב' (2008), 283-279}.

פסיקת בית-המשפט קבעה, כי צורת ההגבלה נתונה לשיקול-דעת מייסדי החברה ואחר-כך לבעלי המניות - ככל שיעשו כן, באמצעות שינוי התקנון כדין - ואולם משום שיש בהגבלה כדי למעט מקניינו של הבעלים, הנטיה הנה לפרש בצמצום הוראת הגבלה שבתקנון החברה {ע"א 347/62 החברה המרכזית לשיכון ובניין בע"מ נ' מפרק פלרוד בע"מ (בפירוק), פורסם באתר האינטרנט נבו (01.06.63); ע"א 6205/98 אונגר נ' עופר, פורסם באתר האינטרנט נבו (15.07.01)}.

על יסוד האמור לעיל, עולה הצורך לבדוק - במקרה של מכירת מניות - האם עומדת מכירת המניות בתנאים שנקבעו בדין ובתקנון, ביחס להעברת מניות. לשם כך, נדרשים אנו לפרש את הוראות התקנון הנוגעות להעברת מניות בחברה, בהתאם לכללי הפרשנות שנקבעו בפסיקת בית-המשפט.

מעמדו של תקנון החברה הנו כחוזה בין החברה ובין בעלי המניות, וכן בין בעלי המניות לבין עצמם {סעיף 17(א) לחוק החברות}. בהיותו הסדר חוזי, ניתן לקבוע בתקנון כל הסדר, ובלבד שלא יהיה פסול מכוח היותו מנוגד לחוק, למוסר ולתקנת הציבור {צ' כהן בעלי מניות בחברה - זכויות תביעה ותרופות, כרך ב' (2008), 281}.

ממעמדו של התקנון כחוזה נובע גם שפרשנות התקנון תיעשה בדומה לפרשנות חוזה.

שומה על בית-המשפט, הנדרש לפרש הוראה מסויימת בחוזה, לעשות כל שביכולתו כדי להתחקות אחר כוונתם המשותפת של הצדדים לאותו חוזה ולשם כך עליו לנסות ולעמוד על התכלית הסובייקטיבית של ההתקשרות ביניהם, עליה ניתן ללמוד הן מלשון החוזה, וקודם כל מלשונו, והן מהנסיבות האופפות את כריתתו {ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (06.04.95); דנ"א 2045/05 ארגון מגדלי ירקות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(2) 1681 (2006); אהרון ברק פרשנות במשפט - פרשנות החוזה (2001), 499-488; ע"א 8836/07 בלמורל השקעות בע"מ נ' כהן, תק-על 2010(1), 9412 (2010)}.

הוראה המופיעה בחוזה הנה חלק ממכלול אחד שנועד להגשים תכלית כלכלית-עסקית מסויימת, ועל-כן יש לפרשה במקביל לבחינת הוראות אחרות באותו חוזה {ע"א 5559/91 ק.צ. מפעלי גז ואנרגיה (1982) בע"מ נ' מקסימה המרכז להפרדת אויר בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (27.05.93); ע"א 8817/02 קליר כימילקים שווק (1994) בע"מ נ' עצמון, תק-על 2008(1) 5290 (2008)}.

כך גם בתקנון חברה. מקום בו לשון התקנון סובלת שתי משמעויות או יותר, תוענק לו המשמעות הנובעת מכוונתם של המנסחים {ע"א 1630/94 צנה בע"מ ואח' נ' עזבון נח מוזס ז"ל, תק-על 94(3) 975 (1994)}.

התוקף המשפטי להגבלת עבירותן של מניות, מקום שזו כלולה בתקנון, הוא הסכמת בעלי המניות, בהיותם צד לחוזה הגלום בתקנון, גם כאשר לא היו צד לעריכתו {צ' כהן בעלי מניות בחברה - זכויות תביעה ותרופות, כרך ב', (2008), 280; ה"פ (נצ') 770/09 עודד דסאו נ' חמת גדר בע"מ ואח', תק-מח 2010(1), 9288 (2010)}.

לפי חוק החברות חברה פרטית אינה חייבת, אלא רשאית להגביל את העברת מניותיה {ה"פ (נצ') 56/08 ח'אטר לואי נ' פסגת חרמון תחנת דלק בע"מ ואח', תק-מח 2009(2), 1343 (2009)}.

מקובל להבחין בין סוגי מניות שונים. אחת ההבחנות בין סוגי מניות שונים הינה ההבחנה בין "מניות למוכ"ז" לבין "מניות על-שם".
"מניה על-שם" אינה מסמך סחיר. לעומת-זאת "מניה למוכ"ז" הינה מסמך סחיר וכל הרוכש מניה זו, בתום-לב ובתמורה, עשוי להינות לעיתים מזכות הטובה יותר משל המעביר.

"מניות על-שם" זוכות לרישום מיוחד בספרי החברה {ת"א (חי') 12167/96 סודרי גבריאל נ' ליפשיץ דניאל ואח', תק-של 2004(3), 2747 (2004)}.

תקנת השוק אינה חלה על רכישת מניות בחברה פרטית, סעיף 298 לחוק החברות מחיל את תקנת השוק רק על "מי שרכש נייר ערך בבורסה".

חיי המסחר דורשים כי מי שרכש נייר ערך על-שם יהיה פטור מחקירות מסובכות ביחס לזכויותיהם של צדדים שלישיים. אינטרס מסחרי זה חשוב במיוחד כאשר המדובר הוא בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה {הצעת חוק החברות, התשנ"ו-1995, ה"ח 2432, בעמ' 99}.

גם על מכירה של ניירות ערך על-שם מחוץ לבורסה תחול תקנת השוק הכללית, אך אם הרוכש קנה את נייר הערך ממי שאיננו עוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר, או שהמכירה לא היתה במהלך עסקיו הרגיל, ההגנה לא תחול עליו - והעברת נייר הערך לא תטהר פגמים כלשהם בזכויות הקניין.

עסקת מניות בחברה פרטית היא עסקה חוזית-קניינית בין שני הנוגעים בדבר במישרין. כאן יחול הכלל הידוע, שאין אדם יכול להקנות יותר זכויות משיש לו {nemo dat quod non habet} לכלל זה יש אמנם חריגים.

כך, למשל, נאמן המוכר מניה, שהיא נכס מנכסי הנאמנות, לקונה בתמורה ובתום-לב, מעניק לו זכות קניין טובה במניה, בלא שזכותו של הקונה תהיה כפופה לזכותו של הנהנה מן הנאמנות. חריג זה מקורו בדיני היושר.

חריג נוסף: רכישת נייר ערך למוכ"ז בתמורה ובתום-לב מקנה לרוכש זכות טובה יותר מזכותו של המעביר, זאת מפני שהמדובר במסמך סחיר{סעיף 297 לחוק החברות; ע"א 197/47 לויטין נ' סלזובסקי,פורסם באתר האינטרנט נבו (06.04.49); י' גרוס חוק החברות החדש (התש"ס-1999); ת"א (חי') 12167/96 סודרי גבריאל נ' ליפשיץ דניאל ואח', תק-של 2004(3), 2747 (2004)}.

ב- ת"א (חי') 12167/96 {סודרי גבריאל נ' ליפשיץ דניאל ואח', תק-של 2004(3), 2747 (2004)} קבע בית-המשפט כי מניה בחברה אינה אלא אגד של זכויות כלפי החברה ובחברה. תעודת המניה מעידה רק על הבעלות במניה.

מניות למוכ"ז הנהנות מסחרות וטהירות, מוסבות ממוכר לקונה במסירת שטר המניה. אין כל צורך ברישום העברת המניות במרשם החברה.

העברת "מניות על-שם" נרשמת במרשמי החברה {סעיף 130(א)(1) לחוק החברות} בעל מניות "על-שם" יכול לפנות לחברה ולקבל "שטר מניה" במקום מניה "על-שם" {סעיף 135 לחוק החברות} ובמקרה זה ימחק שמו ממרשם בעלי המניות. שטר המניה יאפשר לו את הסחרות כמו מניה למוכ"ז.

עסקה למכירת מניות "על-שם" אינה מושלמת במסירת תעודת המניה, אלא יש להשלים את ביצוע העסקה ברישום העסקה במרשמי החברה. ניתן כמובן לבצע את העסקה בדרך של הפיכת המניה למניה למוכ"ז. אפשרות אחרת, והיא כנראה זו שבוצעה על-ידי הבנק במקרה הנוכחי, הינה למכור את המניות במסחר באמצעות הבנק על-ידי הבעלים הרשום והעברת התמורה לקונה.

בה"פ (ת"א) 43634-04-14 {טל הלל נ' מאיר לוי, פורסם באתר האינטרנט נבו (25.01.15)} קבע בית-המשפט כי הצדדים ייחסו לשטרי ההעברה האמורים כוח או תוקף באופן שמי שהחזיקבשטר ההעברה מעת לעת היה זכאי להחשב בעל מניות בחברה {או למצער כנהנה בנאמנות הזכאי לקבל את המניות מהנאמן}.
בית-המשפט הבהיר כי בחברה הנדונה לא הונפקו מניות למוכ"ז ואף לא נטען כי הוצאו "שטרי מניה" או "ניירות ערך למוכ"ז" כמשמעותם בסעיפים 1, 179, 296, ו- 297 לחוק החברות.

ב- ת"א (פ"ת) 2184-08 {אמ.סי.גרופ בע"מ נ' מלנבוים טל, פורסם באתר האינטרנט נבו (29.04.13)} קבע בית-המשפט כי בהתאם לדרישות סעיף 299(1) לחוק החברות הקובע, כי שינוי המרשם בחברה יתאפשר במקרה שבו "נמסר לחברה כתב העברה של המניה בחתימתם של המעביר ושל הנעבר, ודרישות התקנון, אם נקבעו לכך, התקיימו". התובעת לא ביצעה, איפוא, את חלקה, ובהתאם לסיכום בדבר ביטול ההסכם לא היה על הנתבע להשיב לה הכספים. כל שהוסכם בין הצדדים היה כי לאחר שיועברו המניות, יפעל הנתבע להשבת הכספים בכפוף לסילוק טענותיה של התובעת.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

ניירות ערך ופעולות בהם