מינהל החברה - דיווח

1. דיווח של חברה שאינה תאגיד מדווח - סעיפים 140 עד 141 לחוק החברות
סעיפים 141-140 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובעים כדלקמן:

"140. דיווח של חברה פרטית (תיקונים: התשס"ה, התשע"א (מס' 4))
חברה שאינה תאגיד מדווח תשלח לרשם החברות דין-וחשבון שנתי, כאמור בסעיף 141, וכן תדווח לרשם כמפורט בחוק זה ובעניינים שלהלן:
(1) שינויים בתקנון כאמור בסעיף 21 לרבות החלטה על שינוי שם כאמור בסעיף 31, והגדלת ההון הרשום או הקטנתו כאמור בסעיפים 286 ו-287;
(2) שינוי במען המשרד הרשום כאמור בסעיף 123;
(3) הודעה לפי סעיף 159, שלחברה אין רואה-חשבון מבקר;
(4) מינויים לדירקטוריון ושינויים בהרכבו, כאמור בסעיף 223;
(5) הקצאת מניות כאמור בסעיף 292;
(6) העברת מניות כאמור בסעיף 299, ארבעה-עשר ימים ממועד ההעברה;
(7) מיזוג כאמור בסעיף 317;
(8) שינוי בסוג החברה, כאמור בסעיף 343.

141. דיווח שנתי של חברה שאינה תאגיד מדווח (תיקון התשע"א (מס' 4))
(א) חברה שאינה תאגיד מדווח תערוך ותגיש לרשם, אחת לשנה, דין-וחשבון שנתי כפי שיקבע השר, בתוך ארבעה-עשר ימים לאחר האסיפה השנתית.
(ב) חברה שאינה תאגיד מדווח שאינה מקיימת אסיפה שנתית, כאמור בסעיף 61, תגיש את הדין-וחשבון השנתי, אחת לשנה, לא יאוחר מארבעה-עשר ימים לאחר משלוח הדו"חות הכספיים לבעלי המניות, ולגבי חברה לא פעילה שאינה עורכת דוחות כספיים לפי הוראת סעיף 172(ז) - אחת לשנה.
(ג) (בוטל)."

ב- עת"מ (חי') 37534-07-12 {י. ר. א. ב. שרותי נוי 1985 בע"מ נ' מועצה מקומית עספיא ואח', תק-מח 2012(3), 7948 (2012)} קבע בית-המשפט כי הדיווח הנדרש מופיע בסעיפים 140 ו- 141 לחוק החברות, תקנה 4 לתקנות החברות {דיווח, פרטי רישום וטפסים}, התש"ס-1999 וכן טופס 5 הכלול בתקנות אלו ועל גבו נעשה הדיווח לרשם החברות. עיון בהם מעלה שהמידע הנדרש כולל שורה של נתונים מינהליים שהקשר שלהם לאיתנותה הפיננסית של החברה הוא מזערי.

בחינת האיתנות הפיננסית מן הראוי שתעשה על-ידי בדיקת דוחותיה הכספיים, חוות-דעת גורמים פיננסים וכן ספקים ולקוחות.

בנוסף נקבע כי בית-המשפט איננו רואה נתון של העדר דיווח בעבר לרשם החברות, כשיקול מהותי, ובוודאי לא בר-משקל.

ב- ת"א (ח') 44411-06-11 {מ. בר תחזוקה בע"מ נ' מוהנד מוגרבי ואח', תק-של 2012(2), 816 (2012)} קבע בית-המשפט כי ככלל בית-המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו הוא, אולם כבר הוכרה סמכותו של בית-המשפט לשנות החלטותיו אם הוא גילה כי מקור ההחלטה בטעות.

חברה פרטית אינה חייבת לשלוח דו"חות כספיים לרשם החברות ועל כן דו"חות אלה אינם פתוחים לעיון הציבור.

ציבור הבאים בקשרים עם חברה מוגבלת יודע, או צריך לדעת, למה עליו לצפות מהחברה וקשריו עמה מתנהלים על אחריותו בלבד. המחוקק הקנה לציבור זה אמצעי הגנה רבים הקבועים בפקודת החברות ובחוק החברות, וכל אדם הקשור או המעוניין להתקשר בקשרים עסקיים עם חברה רשאי לבדוק את מצבה ולהימנע מלהיכנס עמה לעסקה אם המידע שמתגלה לו אינו נותן מענה לציפיותיו {ת"א (יר') 2021/05 בנייני מידות בע"מ נ' מלון דירות לב ירושלים בע"מ ואח', תק-של 2010(1), 4829 (2010)}.

סעיפי חוק מפורשים המטילים על החברה חבויות שנועדו לשם הגנה על נושי החברה, ביניהם נמנים: חובת הדיווח לרשם {סעיף 140} חובת הפקדת דו"חות כספיים {סעיף 171} החובה למנות מבקר רואה-חשבון {סעיף 154} והאיסור על חלוקה אסורה {סעיף 302}.

סעיפים אלה מטילים חבויות שונות על חברה כדי למנוע פגיעה אפשרית בנושים.

לא יכול להיות ספק כי מנגנון זה בא להבטיח בראש ובראשונה כי החברה תתנהל על-פי הדין ובצורה מסודרת. מצב כזה מבטיח, בין היתר, את זכויותיהם של הנושים ואת סיכוייהם להיפרע מן החברה בבוא היום.

בנוסף, קיימות נורמות הנוגעות לפעילות העסקית של החברה, החברה, כגוף עצמאי עסקי מבצעת פעולות משפטיות ויוצרת לעצמה התחייבויות שונות כלפי גורמים שונים - ספקים, צדדים להתקשרות חוזית וכדומה.

התחייבויות שכאלה, הנובעות מפעילות עסקית תמימה, אינן יכולות להוות בסיס להרמת מסך ולא ניתן לחייב את בעלי המניות בהתחייבויות אלה.

אין צורך לחזור ולהדגיש כי מותר לחברה להיכנס לקשיים כלכליים. גם אם אלה נובעים מתוכנית עסקית כושלת וגם כאשר היא מפסיקה להיות סולבנטית. אין בכך, כשלעצמו, כדי להוות בסיס להרמת מסך.

במקרים אלה, של פעילות לגיטימית, בעל המניות מוגן מפני כל חבות אישית, מכוח עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה.

הנסיבות בהן ניתן יהיה לחייב אישית בעל מניות, הן כאשר הפעילות של החברה אשר הביאה ליצירת החבות היתה פעילות אסורה או פסולה.

ההבחנה בין פעילות עסקית לגיטימית לבין פעילות אסורה, היא הסוגיה המעסיקה את פסיקה ואת המחוקק במשך השנים.

האבחנה הבסיסית בין חברה לבין עסק יחיד היא בכך שהחברה מהווה אישיות משפטית נפרדת. מאבחנה זו נגזרים הבדלים רבים ובהם: הגבלת האחריות של בעלי המניות בחברה; יתרונות מיסוי; קיומה הנצחי והמתמשך של החברה; ויצירת חיץ בין אינטרס החברה לבין אינטרס בעלי המניות {רע"א 65/06 עזבון המנוח דוד בר לבב ואח' נ' מנחם עצמון, עו"ד ואח', תק-על 2008(1), 5861 (2008)}.

לצד יתרונות אלה לחברה מצויות החובות המוטלות עליה, אשר בחלקן נגזרות מעקרון הפומביות, לשם רישום חברה יש להגיש לרשם החברות מספר מסמכים בהם פרטים חיוניים על החברה, על חברה פרטית להגיש לרשם החברות דין-וחשבון שנתי וכן עליה לעדכן אודות מספר שינויים בחברה כגון שינויים בתקנון {סעיף 140 בצירוף סעיף 141(א) לחוק החברות}.

חברה פרטית מחוייבת לערוך דו"חות כספיים הכוללים מאזן ליום 31 בדצמבר וכן דו"ח רווח והפסד של השנה שהסתיימה באותו יום. דו"חות אלו צריכים להיות מבוקרים על-ידי רואה-החשבון המבקר של החברה.

יצויין כי המרשמים אשר מנהל רשם החברות פתוחים בפני כל אדם {סעיף 43 לחוק החברות}.

חברה פרטית, אם-כן, מחוייבת בניהול חשבונות, בעריכת דוחות כספיים ובמינוי רואה-חשבון. חובות אלו מבטיחות כי המידע אודות החברה ישקף נכונה את מצבה הכלכלי. יודגש כי חובות אלו אינן מבטיחות את זמינותו של המידע בפני גורמים חיצוניים לחברה ובהם גם נושיה.

כלומר המידע קיים אך אינו בהכרח גלוי או נגיש {כמובן שנותן אשראי חזק כגון בנק, יוכל בנקל להתנות את חוזהו עם החברה במסירת אותם דו"חות ומסמכים}.

אי-הגשת דו"חות לרשם החברות לפי סעיפים 141-140 לחוק החברות, או אי-הגשת דו"חות כספיים לפי סעיפים 172-171 לחוק החברות, ניתן לפנות בבקשה ספיציפית לבית-המשפט, ולהורות לחברה לקיים את חובותיה {בש"א (ת"א) 12930/03 בן עמי גלר ואח' נ' מדור בכרך בע"מ ואח', תק-מח 2006(2), 3530 (2006)}.

2. דיווח של חברה שהיא תאגיד מדווח - סעיפים 145-142 לחוק החברות
סעיפים 145-142 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובעים כדלקמן:

"142. דיווח של חברה שהיא תאגיד מדווח (תיקונים: התשס"ה, התשע"א (מס' 4))
(א) (בוטל).
(ב) חברה שהיא תאגיד מדווח תדווח לרשות ניירות ערך, לבורסה שבה רשומים למסחר ניירות הערך של החברה ולרשם החברות, כנדרש לפי חוק זה, לפי חוק ניירות ערך או לפי כל דין אחר.

143. עיון ברשות ניירות ערך (תיקון התשס"ה)
(א) הדו"חות המוגשים לרשות ניירות ערך כאמור בסעיף 142, יהיו פתוחים לעיון הציבור ברשות ניירות ערך וכל אדם רשאי לעיין בהם ולקבל העתקים מאושרים מן הרשום בהם, בין באמצעות רשות ניירות ערך ובין באמצעות אחרים שהרשות הסמיכה אותם לכך, אלא-אם-כן הוגבל העיון בהם לפי כל דין.
(ב) העתק מאושר כאמור בסעיף-קטן (א), יתקבל בכל הליך משפטי כמקור ויהווה ראיה חלוטה לכך שהמסמך המקורי נמצא בידי רשות ניירות ערך.
(ג) נקבעו הוראות בדבר תיוק או דיווח אלקטרוני לפי חוק ניירות ערך, יחולו הוראות סעיף-קטן (ב) לגבי פלט של הדיווחים האמורים; לעניין סעיף זה, "פלט" - כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995.

144. תקנות לעניין דיווח, תיוק ואגרות (תיקון התשס"ג)
השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ועם רשות ניירות ערך, רשאי לקבוע הוראות לביצוע האמור בסעיפים 142 ו- 143, לרבות הוראות בדבר:
(1) תיוק או דיווח אלקטרוני, כמשמעותם בסעיף 38, לגבי הדיווחים שמגישה חברה ציבורית לרשות ניירות ערך;
(2) אגרות שיש לשלמן בשל פעולות ושירותים שנותנת רשות ניירות ערך.

145. דיווח של חברה שהיא תאגיד מדווח לרשם (תיקונים: התשס"ה, התשע"א (מס' 4))
בלי לגרוע מהוראות כל דין, חברה שהיא תאגיד מדווח תדווח לרשם לפי חוק זה, לגבי העניינים המפורטים להלן בלבד:
(1) החלטה על שינוי שם כאמור בסעיף 31;
(2) שינוי במען המשרד הרשום כאמור בסעיף 123;
(3) מיזוג כאמור בסעיף 317;
(4) שינוי בסוג החברה, כאמור בסעיף 343."

רשות ניירות ערך היא גוף הפיקוח העיקרי המופקד על ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, עד לרפורמה, הגישו חברות ציבוריות דיווחים מסויימים לרשות ניירות ערך ולרשם החברות. כדי להימנע מכפילות נקבע, כי חברה ציבורית תחדל להגיש דיווחים לפי חוק החברות, לרשם, ותגישם רק לרשות {סעיפים 142 ו- 145 לחוק החברות}.

הרשות מעמידה דיווחים אלה לעיון הציבור {רע"פ 11476/04 מדינת ישראל נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ ואח', תק-על 2010(1), 9183 (2010)}.

לרשות ניירות ערך הוקנו סמכויות פיקוח נרחבות ביותר, סמכויות חקירה, וסמכויות אכיפה, הן בתחום ההצעה לציבור של ניירות ערך, הן בתחום הדיווחים השוטפים, הן בתחום המסחר בניירות ערך, והן בתחום הייעוץ להשקעות בניירות ערך.

הרשות הוסמכה לפקח על הפעילות בשוק ההון בישראל במישור "השוק הראשוני", הוא שוק ההנפקות, ובמישור "השוק המישני", שהוא שוק המסחר בניירות ערך.

קיומו של שוק מאורגן לניירות ערך מאפשר למשקיע לרכוש ולמכור ניירות ערך שברשותו בשוק יעיל הפועל על-פי אמות-מידה שנועדו לשמור על הגינות במסחר בניירות ערך. שוק זה, הפועל על-פי כללים מוגדרים, מגן על המשקיע כפרט, ומשמש אמצעי רב-חשיבות לגיוס כספים מהציבור, המהווה גורם חשוב בכלכלת המדינה.

הבורסה היא השוק המאורגן בישראל למסחר בניירות ערך. בכל זמן נתון, מתרכזים בה מרבית הביקושים וההיצעים לניירות הערך הרשומים בה.

חובות הדיווח של חברה ציבורית שניירות הערך שלה רשומים למסחר בישראל, הועברו כאמור רובם ככולם לרשות ניירות ערך ולבורסה שבה רשומים למסחר ניירות הערך שלה {סעיף 142 לחוק החברות}.

הכוונה היא להעביר את כל נושא החברות הציבוריות למסגרת חוק ניירות ערך והתקנות אשר הותקנו על פיו בסייגים המנויים בסעיף 145 לחוק החברות המחייבים דיווח גם לרשם החברות - החלטה של שינוי שם, שינוי במע"מ רשום, מיזוג והפיכה לחברה ציבורית {ע"ש (ת"א) 1019/05 שופינג קומ בע"מ נ' מנהל המכס והבלו, תק-מח 2006(3), 7586 (2006)}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

מינהל החברה - דיווח