מינוי וכהונה של דירקטורים

1. כהונת דירקטור וסיום הכהונה - סעיפים 223-219 לחוק החברות
סעיפים 223-219 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובעים כדלקמן:

"219. מספר הדירקטורים (תיקונים: התשס"ה, התשס"ח (מס' 2), התשע"א (מס' 3), (מס' 4))
(א) חברה רשאית לקבוע בתקנונה את מספר הדירקטורים ואת מספרם המרבי והמזערי.
(ב) בחברה פרטית שאינה חברת איגרות חוב יכהן לפחות דירקטור אחד.
(ג) בחברה ציבורית ובחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב יכהנו לפחות שני דירקטורים חיצוניים כאמור בסעיף 239 אשר לפחות אחד מהם הוא דירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית והיתר הם בעלי כשירות מקצועית כמשמעותה לפי סעיף 240 (בחוק זה: "דירקטורים בעלי כשירות מקצועית").
(ד) בחברה ציבורית ובחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב יכהנו, נוסף על הדירקטור החיצוני בעל המומחיות החשבונאית והפיננסית, דירקטורים בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית במספר שאותו קבע הדירקטוריון.
(ה) (בוטל).

220. הדירקטורים הראשונים
הדירקטורים הראשונים של חברה הם הדירקטורים שמונו בידי המייסדים ואשר נתנו הצהרה כאמור בסעיף 8; כהונתם של הדירקטורים הראשונים תסתיים עם תום האסיפה השנתית הראשונה, אלא-אם-כן נקבע אחרת בתקנון.

221. תחילת הכהונה
כהונתו של דירקטור תחל במועד מינויו או במועד מאוחר יותר, אם נקבעה בתקנון הוראה המתירה מינוי שתחילתו בעתיד.

222. תקופת הכהונה
כהונתם של דירקטורים שמונו בידי אסיפה כללית תסתיים בתום האסיפה השנתית שתתקיים לראשונה לאחר מועד המינוי, אלא-אם- כן נקבע אחרת בתקנון.

223. דיווח על שינויים (תיקון התשע"א (מס' 4))
חברה שאינה תאגיד מדווח תדווח לרשם החברות על מינויו של דירקטור ועל סיום כהונתו של דירקטור, בתוך ארבעה-עשר ימים מהיום שמונה או מהיום שנסתיימה כהונתו."

הסמכות למנות דירקטורים נתונה לאסיפה הכללית. אין מניעה לפיה בחברה פרטית יכהן דירקטור אחד {סעיף 219(א) לחוק החברות} אכן, למיעוט יש זכות להשמיע את דעתו באופן אובייקטיבי ושוטף, על-מנת שיוכל להשפיע ולעקוב אחר המתרחש בחברה ועל-מנת שיממש את זכותו הלגיטימית לשמור על השקעתו {תמ"ש (יר') 21980/03 ה. ר. נ' מ. ר. ואח', תק-מש 2007(2), 207 (2007)}.

סעיף 222 לחוק החברות קובע, כי כהונתם של דירקטורים שמונו על-ידי האסיפה הכללית יהיה עד תום האסיפה הכללית השנתית הראשונה שתתכנס לאחר מינויים {בשא (ת"א) 25541/06 פרופ' גדעון דורון ואח' נ' אנשל אשכנזי ואח', תק-מח 2006(4), 11463 (2006)}.

מינוי של דירקטור אמור להיות מדווח לרשם החברות {סעיפים 140 ו- 223 לחוק החברות} אולם אין הדיווח והרישום יוצרים את המינוי: קרי אין מדובר ברישום קונסטיטוטיבי אלא ברישום שכוחו הצהרתי {תא"ק (ת"א) 41283-07 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' א.א קידוחים בע"מ ואח', תק-של 2009(4), 16145 (2009)}.

לפי סעיף 223 לחוק החברות, חברה פרטית חייבת בדיווח לרשם החברות על סיום כהונתו של דירקטור תוך 14 יום מיום שנסתיימה כהונתו. המדווח יכול להיות כל נושא משרה מטעם החברה כמצוות סעיף 39(א) לחוק החברות הקובע כדלקמן:

"39. הגשת מסמכים
(א) כל מסמך וכל דיווח שיש להגישם לרשם יישאו את מספר הזהות של החברה, וייחתמו בידי אחד מנושאי המשרה של החברה בציון שמו ותפקידו, כאישור לכך שהפרטים שבו נכונים ושלמים; לעניין סעיף זה, "נושא משרה בחברה" - לרבות מזכיר החברה או מי שהוסמך על ידה לעניין סעיף זה..."

ב- ת"א (ת"א) 72706/04 {אליעזר שטרן נ' אייל בר לב, תק-של 2008(4), 26953 (2008)} קבע בית-המשפט:

"דומני שלאור המצג שהציג הנתבע כלפי הבנק ולאור פעולותיו כמורשה חתימה היחידי, לפחות ברוב תקופת פעילות החברה, היה ניתן לקבוע כי הוא שימש בפועל כמנהל החברה. מאידך ישנן ראיות ועדויות כי דווקא ליכט היה המנהל (כמו למשל עדות גב' פרימט והעדויות שנגבו במשרדי מע"מ). על-כל-פנים, גם ללא קביעה כי הנתבע פעל כמנהל החברה נהיר כי היה לו חלק דומיננטי בפעילותה ועל הנתבע, כנושא משרה, יועצה המשפטי של החברה, אשר מעיד בעצמו כאמור לעיל, שהיה מתחילת הקמת החברה מורשה החתימה היחיד בחברה (דיון מיום 13.03.07, עמ' 21 שורות 19-14) היה זה שהכין את מסמכי הדיווח לרשם החברות (עמ' 21 שורות 21-20), היתה מוטלת חובה לדווח לרשם החברות כי התובע אינו מכהן יותר כמנהל. לכל הפחות היה עליו לתקן מחדל זה כאשר התובע פנה אליו ביום 11.09.03 והתריע בפניו על הנזקים שנגרמים לו. שתי התביעות המדוברות שהופנו נגד התובע, הוגשו לאחר מועד זה.

גם חקירתו של התובע במשרדי מע"מ היתה מאוחרת למועד זה וכן האזהרה מטעם הוצאה לפועל על חוב החברה לבנק מרכנתיל נשלחה לאחר מכן. ייתכן כי אילו רשם החברות היה מעודכן בתאריך 11.09.03 כי התובע אינו מכהן כמנהל עוד מראשית כינונה של החברה, פניות אלו אל התובע, היו נמנעות.

מעניין, שגם מחודש אוגוסט בשנת 2003, כאשר אין מחלוקת כי אז שימש הנתבע כמנהל החברה (סעיף 21 לכתב ההגנה), לא שונה הרישום. הנתבע נותר איתן בסירובו למחוק את שם התובע מרישומי רשם החברות אף שבקשה כזו הופנתה אליו על-ידי ב"כ התובע לפני הגשת התביעה (עדות הנתבע עמ' 30 שורות 3-1) ואף בכך יש כדי להצביע על סירובו הראשוני ואדישותו לנזקים הפוטנציאלים העלולים להיגרם מרישום זה."

ב- בש"א (יר') 6033/07 {משה ויגדור נ' Roche Diagnostics, תק-מח 2007(3), 13411 (2007)} נדונה השאלה האמנם היה המבקש דירקטור בתקופה הרלוונטית? בית-המשפט קבע:

"7. אין למעשה מחלוקת בין הצדדים כי בין מנהלי חברת מדיבר, כפי העולה מהרישום אצל רשם החברות, נמנה אף המבקש, וזאת מעת ייסודה ועד עצם היום הזה (ראו שאילתה מרשם החברות מיום 04.03.07 שהוגשה במהלך הדיון בבקשה דנן).

טענת המבקש הינה, כאמור, כי הוא אינו משמש כמנהל בפועל מאז שלהי 1992, וכי בטעות שמו לא הוסר חרף שאינו פעיל בה ובחברת יישום, והמבחן הינו הקשר והפעילות בפועל וכן כי ניתן לסתור את הרישום שהינו לכאורי בלבד.

תשובת המשיבות הינה כי לשם כך קובע הדין כי יש לדווח לרשם החברות על-מנת לשנות את העובדה כי אדם מסויים חדל להיות דירקטור.

אכן סעיף 223 לחוק החברות שכותרתו: "דיווח על שינויים", קובע: "חברה שאינה תאגיד מדווח תדווח לרשם החברות על מינויו של דירקטור ועל סיום כהונתו של דירקטור, בתוך ארבעה-עשר ימים מהיום שמונה או מהיום שנסתיימה כהונתו."

את עצם קיומו של הדירקטור, אף לצורך קביעת חובותיו וזכויותיו, יש לבדוק בשני מישורים. האחד, ביחסים בינו לבין החברה, השני, ביחסיו אל מול צד שלישי.

כך "פקיעת כהונה", על-פי סעיף 228 לחוק החברות, יכול שתעשה, בין היתר, בהתפטרות או פיטורין.

ביחסים כלפי החברה, התפטרותו תעשה על-ידי מתן הודעה לדירקטוריון, ליושב-ראשו או לחברה (סעיף 229 לחוק החברות), והחברה אמורה לדווח על-כך לרשם החברות, על-פי סעיף 223 כמצוטט לעיל.

הואיל ובמקרה דנן, גם אם יוצאים מן ההנחה כי המבקש הודיע לחברה בזמנו כי חדל להיות מנהל בחברה, הרי מתעוררת השאלה אם המבקש יחשב כדירקטור כל עוד הוא רשום ברשם החברות ככזה, אם לאו?

ב- ת"פ (ת"א) 8783/99 (מדינת ישראל נ' משה שוב, פורסם באתר האינטרנט נבו (10.11.02)) מציין כב' השופט ד' רוזן:

'הרישום ברשם החברות, של הזכויות בחברות הרשומות, אינו בעל כוח קונסטיטוטיבי. הרישום ברשם החברות מהותו דקלרטיבי, נועד להצהיר על זכות קיימת. הסנקציה על אי מתן הודעה לרשם החברות, היא סנקציה של קנס. היא אינה סנקציה של ביטול הפעולה (עמ' 89-92 לסיכומי תביעה).' (שם, 814).

ב- בש"א (חי') 10229/05 (פריצקר יצחק נ' יאיר פיליפ, פורסם באתר האינטרנט נבו (28.09.05)), דן בית-המשפט (הנשיאה ב' גילאור), בבקשה למחיקה על-הסף של תובענה להסרת קיפוח. בדחותו את הבקשה, מתייחס בית-המשפט לתפקיד המרשם, כדלקמן:

'הרציונלים התומכים בהקפדה על הרישום, נובעים מחשיבות ניהול מרשם. בדברי ההסבר להצעת חוק החברות, התשנ"ו-1995 (הצעת חוק 2432) מוסבר כי המרשם חשוב בכמה הקשרים שונים:

'הוא חשוב לחברה החפצה לדעת, בכל עת, מי הם בעלי מניותיה, על-מנת שתוכל לעמוד במילוי התחייבויותיה כלפיהם (למשל זימון לאסיפות הכלליות); הוא מעניינם של בעלי מניות, העשויים לרצות ליצור קשר עם בעלי מניות אחרים, כגון בהקשר של מאבקי שליטה; והוא חשוב גם לצדדים שלישיים, העשויים להיות מעוניינים בקבלת מידע על זהות המחזיקים במניותיה של החברה עימה התקשרו, או השוקלים להתקשר...'

נראה כי אלו אינם מתקיימים בענייננו. מדובר בחברה פרטית משפחתית, אשר לפי הרישום במשרדי רשם החברות האב יעקב ובניו שמשון ויצחק הם הדירקטורים שלה, והם שהיו בעלי המניות היחידים לפני שמכר שמשון מניותיו לפיליפ. כך בוודאי שלא היו זקוקים למרשם על-מנת לקיים התחייבויות או ליצור קשר ביניהם.

אכן, צדדים שלישיים כן עשויים להדרש למרשם, כשם שהוסבר בהצעת החוק, אולם כיצד יכולה טענה שכזו להישמע מצד מי שהוא מנהלה של החברה ולא דאג לניהול מרשם, ולא דאג לעדכן את הפרטים אצל רשם החברות? חברה שאינה מנהלת מרשם בעלי מניות ואינה מעדכנת פרטיה אצל הרשם אינה יכולה להיאחז במצב שהיא מבין יוצריו.

רישומיה של החברה מתאפיינים לכל אורך הדרך באי סדר. רישומיה לא שיקפו או משקפים את המצב בפועל. יצחק טוען ל- 100 אחוז בחברה, אולם לפי רישומי רשם החברות בבעלותו של יצחק רק 333,333 מניות רגילות ואף לא מניית הנהלה אחת, מתוך 1,000,001 מניות רגילות ושתי מניות הנהלה שהוצאו לבעלי המניות.

לא-זו-אף-זו, למרות שיעקב נפטר עוד ב- 1996, לא טרח מי מבעלי המניות לתקן את המרשם בהתאם במשרדי רשם החברות. בהתאם לסעיף 140 לחוק החברות, ובמיוחד בהעדר מרשם בעלי מניות, היה על מנהלה של החברה להקפיד על עדכון ודיוק של הרישום שם. אי-קיום המרשם, ואי-הקפדה על רישומים נאותים אצל רשם החברות הם מחדלה של החברה ומחדלו של מנהלה. נראה לי שבמצב כזה אין יצחק רשאי להיאחז בטענה של העדר רישום כלפי אחר המבקש לטעון לבעלותו במניות."

עובדת היותו של פלוני מנהל חברה ולפיכך אורגן שלה אינה קונקלוזיבית לעניין קביעת אחריותו האישית בנזיקין. עצם האחריות בנזיקין והיקפה אינם פונקציה של הקביעה, אם העוולה בוצעה על-ידי אותו אדם כאורגן של חברה או כאדם פרטי.

היותו של פלוני בין השאר אורגן של חברה אינו מקנה לו חסינות בנזיקין, ואין הוא יכול להסתתר מאחורי אישיותה המשפטית של חברה, מקום שנקבע, כי מעשה נזיקין זה או אחר בוצע על ידיו.

השאלה שיש לשאול היא, אם התמלאו היסודות, הנדרשים לקיומה של אחת העוולות, המנויות בפקודת הנזיקין (נוסח חדש), ואם התשובה היא חיובית, תוטל אחריות אישית על האדם, שממעשיו או ממחדליו עולים היסודות המרכיבים עוולה אזרחית פלונית {ע"א 725/78 בריטיש קנדיאן בילדרס בע"מ נ' יואל אורן ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו ( 17.08.81)}.

אולם יש לבחון היטב את המסכת העובדתית, שכן על בית-המשפט לבדוק את מידת החריגה של נושא המשרה מפעילותו הרגילה בחברה.

מעמדו של המעוול בהררכיה המינהלית או הביצועית, אין בו כדי לשחרר את המעוול מאחריותו. על-כן, עצם העובדה שאדם מבצע עוולה לא למען עצמו, אלא כעובד או כשלוח של אחר, אין בה כדי לשחרר את המבצע מאחריות בנזיקין. בדומה, עצם העובדה שאדם מבצע עוולה באורגן של תאגיד, אין בה כדי לשחררו מאחריות.

ב- ח"ד (ת"א) 11287-10-10 {הרשות המוסמכת באיי הבתולה נ' הנהלת בתי-המשפט, פורסם באתר באינטרנט נבו (02.05.11)} בו קבע בית-המשפט כי סעיף 224 לחוק החברות, מחייב חברה לנהל רישום של דירקטורים, שיהא פתוח לעיונו של כל אדם, סעיף 223 מחייב את החברה לדווח לרשם החברות על מינויו וסיום כהונתו של דירקטור.

2. מרשם הדירקטורים - סעיף 224 לחוק החברות
סעיף 224 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע כדלקמן:

"224. מרשם הדירקטורים
חברה תנהל במשרדה הרשום מרשם של חברי הדירקטוריון ושל חליפיהם, אם נקבעו להם חליפים לפי הוראות סעיף 237, שיהיה פתוח לעיונו של כל אדם."

ב- ח"ד (ת"א) 11287-10-10 {הרשות המוסמכת באיי הבתולה נ' הנהלת בתי-המשפט, תק-של 2011(2), 51703 (2011)} נדונה השאלה האם יכול דירקטור לטעון לחיסיון זהותו? בית-המשפט קבע כי:

"סעיף 224 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 מחייב חברה לנהל רישום של דירקטורים, שיהא פתוח לעיונו של כל אדם. סעיף 223 לחוק מחייב את החברה לדווח לרשם החברות על מינויו וסיום כהונתו של דירקטור."

ב- ת"א (יר') 878-02-13 {ישראלה שושטרי נ' מוחמד אבו סנד, פורסם באתר האינטרנט נבו (21.01.14)} בית-המשפט קבע כי בהתאם לחוק החברות, הן מרשם בעלי המניות והן מרשם חברי הדירקטוריון, מתנהלים בחברה, כאשר המרשמים פתוחים לעיונו של כלל הציבור {סעיפים 127, 129, 224 לחוק החברות}.

דיווח על שינויים ו/או העברות הן במניות והן בהרכב הדירקטוריון, יש לדווח לרשם החברות, באמצעות טופס שנקבע לשם כך בתקנות החברות (דיווח פרטי רישום וטפסים, התש"ס-1999.

היינו, המרשם המתנהל ברשם החברות בכל הקשור להרכב הדירקטוריון ו/או העברת מניות הינו דקלרטיבי ואין הוא יוצר זכויות.

ב- ת"א (מרכז) 2105-08-07 {מיטבית מרכז מסחר בע"מ נ' אליהו קצירי, פורסם באתר האינטרנט נבו (22.09.09)} קבע בית-המשפט כדלקמן:

"1. מכל זווית בחינה שהיא, אני סבור כי מתחייבת המסקנה שמינויו של מר קצירי כדירקטור במיטבית מרכזי מסחר לאו מינוי הוא. מינוי זה לא היה בר-תוקף מעולם ורישומו של מר קצירי כדירקטור בספרי רשם החברות, ממילא אינו מכריע, הואיל ורישומי רשם החברות בעניין זה אינם אלא דקלרטיביים ולא קונסטיטוטיביים. המרשם בעניין זה מצוי בספרי החברה שבמשרדה הרשום (ראו סעיף 124(8) וסעיף 224 לחוק החברות) והדיווח אותו היא חייבת למסור לרשם החברות בעניין מינוי דירקטור, אינו תנאי לתוקפו של המינוי."

3. הגבלות על מינויים ופקיעת כהונה - סעיף 224א לחוק החברות
סעיף 224א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע כדלקמן:

"224א. כשירות למינוי (תיקונים: התשס"ח (מס' 2), התשע"א (מס' 4))
לא ימונה לדירקטור בחברה ציבורית או בחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב ולא יכהן בחברה כאמור כדירקטור, מי שאין לו הכישורים הדרושים והיכולת להקדיש את הזמן הראוי, לשם ביצוע תפקיד של דירקטור בחברה, בשים-לב, בין היתר, לצרכיה המיוחדים של החברה ולגודלה."

ב- רע"א 4024/14 {אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' רפאל כהן, תק-על 2015(2), 3337 (2015)} סקר בית-המשפט את סוגיית תפקודם וכשירותם של דירקטורים, וכדבריו:

"הממשל התאגידי עומד בשנים האחרונות במרכז השיח הציבורי, והוא מקיף נושאים של ניהול, פיקוח, אחריות ושקיפות, והגנה על בעלי מניות ובעלי עניין (וראו דו"ח הוועדה לבחינת קוד ממשל תאגידי (Corporate Governance) בישראל (2006) הידוע במקומותינו כדו"ח גושן, ותיקון מס' 16 לחוק החברות (תיקוני חקיקה) (ייעול הממשל התאגידי), התשע"א-2011 ותיקון מס' 17 בעקבותיו). חלק חשוב מהשיח התאגידי נסב על תפקודם וכשירותם של הדירקטורים בסביבת העבודה המורכבת דהיום (על הדירקטוריון במבנה הממשל התאגידי (יוסף גרוס דירקטורים ונושאי משרה בעידן הממשל התאגידי (מהדורה שניה,2011), 33-21 (להלן: "גרוס").

'היות אדם דירקטור אינו רק עניין של כבוד או כיבוד" (דברי כב' השופט ברק (ע"א 610/94 בוכבינדר נ' כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה, פורסם באתר האינטרנט נבו (26.10.05) את הכבוד והכיבוד שבתפקיד הדירקטור החליפו זה מכבר האחריות וחובת הזהירות הרובצות על הדירקטור מעצם תפקידו. לא הדירקטור של היום כדירקטור של פעם. הדירקטור של שנות האלפיים אינו יכול להיות תם שאינו יודע לשאול שמזדמן לפרקים להסב בצוותא ולשתות תה בישיבות הדירקטוריון. הדירקטור של ימינו נושא באחריות מקצועית על-פי מבחן "נושא משרה סביר" (סעיף 253 לחוק), וככזה, הוא נדרש להיות בעל "הכישורים הדרושים והיכולת להקדיש את הזמן הראוי לשם ביצוע תפקיד של דירקטור בחברה" (סעיף 224א לחוק).'

ואכן, לא קלה היא מלאכתו של הדירקטור דהאידנא. עליו לפעול בתום-לב ובאופן עצמאי בשיקוליו, תוך שהוא משווה נגד עיניו את השאת רווחי החברה, אך גם את טובת הנושים, העובדים והציבור בכללותו (סעיף 11 לחוק החברות).

לדירקטור סמכויות נרחבות אך לצדן גם אחריות כבדה, והוא נדרש לנווט דרכו בין שורה ארוכה של גורמים: חקיקה ורגולציה הולכת וגוברת לצד כללי חשבונאות סבוכים וכמויות אדירות של מידע; הפעלת לחצים מצד בעלי המניות, בעלי השליטה והמנכ"ל, ומנגד, מעורבות אקטיבית והפעלת לחצים מצד משקיעים מתוחכמים וגופים מוסדיים; הגברת השקיפות תוך מעקב וביקורת מצד התקשורת והציבור; ריבוי תביעות אישיות, ייצוגיות ונגזרות ותביעות לפי סעיפים 374-373 לפקודת החברות (נוסח חדש), התשמ"ג-1983, והכל לצד העלאת רף הנורמות והדרישות המחמירות בכל הקשור לחובות האמון, הזהירות והמיומנות של דירקטורים.

הדירקטור בעידן החדש של הממשל התאגידי, נדרש לנקוט אמצעים סבירים לקבלת מידע הנוגע לכדאיות העסקה המובאת לאישורו ולפעול לקבלת מידע אחר שיש לו חשיבות לצורך זה (גרוס, 178-177). דירקטור זכאי לעיין ולקבל העתק ממסמכי החברה על-מנת לקבל מידע (סעיף 265 לחוק), לדירקטורים מטעם הציבור זכות לקבל סיוע של מומחים חיצוניים (סעיף 96יג לפקודת החברות) והחוק אף מאפשר לכל דירקטור לקבל, במקרים מיוחדים, ייעוץ מקצועי על חשבון החברה (סעיף 266(א) לחוק).

על הדירקטור כנושא משרה "להמשיך ולהתעדכן בכל מידע לגבי פעילות החברה, מבנה החברה ואופן ניהול, להיות בקיא בענייני החברה, בשינויים שחלו בה ולהיות מעורה בנעשה בה" (גרוס, 178).

עם-זאת, יש לזכור כי הדירקטוריון מתווה מדיניות ומפקח על המנכ"ל אך בסופו של יום, לא הדירקטוריון מנהל את עסקי החברה. הניהול השוטף של החברה נעשה על-ידי המנכ"ל ובעלי התפקידים בחברה. הדירקטור הסביר אינו נדרש ואינו יכול להיות בלש או חוקר, והוא נסמך על דיווחיהם של בעלי התפקיד בחברה ועל היועצים של החברה-בתחומים השונים.

במצב הדברים הרגיל, אין לדירקטוריון ייעוץ מקצועי-עצמאי, אלא באותם מקרים מיוחדים בהם ראוי לדירקטוריון לדרוש חוות-דעת נוספות ולקבל ייעוץ חיצוני לנושא ספציפי, כמו יועץ משפטי או רואה-חשבון. לכן, לצד העלאת רף חובת הזהירות והמיומנות של הדירקטור, שומא עלינו לזכור גם את הצד השני של המטבע, או של המטוטלת, ולהישמר מפני הרתעת-יתר של דירקטורים. זו עשויה לבוא לידי ביטוי הן בחשש מקבלת החלטות ונטילת סיכונים עסקיים לטובת החברה והן בחשש למלא את תפקיד הדירקטור."

4. הצהרת מועמד לכהן כדירקטור - סעיפים 224ב-225 לחוק החברות
סעיף 224ב-225 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובעים כדלקמן:

"224ב. הצהרת מועמד לכהן כדירקטור (תיקונים: התשס"ח (מס' 2), התשע"א (מס' 3), (מס' 4))
(א) בחברה ציבורית ובחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב לא תזומן אסיפה כללית שעל סדר יומה מינוי דירקטור, ולא ימונה דירקטור, אלא לאחר שהמועמד הצהיר כי יש לו הכישורים הדרושים והיכולת להקדיש את הזמן הראוי, לשם ביצוע תפקידו, ופירט את הכישורים כאמור, וכי לא מתקיימות לגביו ההגבלות הקבועות בסעיפים 226 ו-227, ולעניין דירקטור בלתי-תלוי - מתקיים בו גם האמור בפסקאות (1) ו- (2) להגדרה "דירקטור בלתי-תלוי" שבסעיף 1 (בסעיף זה: "הצהרה").
(ב) ההצהרה תובא בפני הממנה ויחולו עליה הוראות סעיף 241(ב) ו- (ג).

225. חובת גילוי (תיקונים: התשע"א, התשע"א (מס' 4))
(א) מי שמועמד לכהן כדירקטור יגלה לממנה:
(1) אם הורשע בפסק-דין בעבירה כאמור בסעיף 226(א), וטרם חלפה התקופה שבה אסור לו לכהן כדירקטור לפי סעיף 226;
(2) אם הורשע בפסק-דין בעבירה כאמור בסעיף 226(א1), וטרם חלפה התקופה שקבע בית-המשפט לפי אותו סעיף-קטן;
(3) אם ועדת האכיפה המינהלית הטילה עליו אמצעי אכיפה האוסר עליו לכהן כדירקטור בכל חברה ציבורית או בכל חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, וטרם חלפה התקופה שקבעה ועדת האכיפה המינהלית בהחלטתהכאמור.
(ב) בסימן זה:
"אמצעי אכיפה" - אמצעי אכיפה כאמור בסעיף 52נו לחוק ניירות ערך, שהוטל לפי פרק ח'4 לחוק ניירות ערך, לפי פרק ז'2 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995, או לפי פרק י'1 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994, לפי העניין;
"ועדת האכיפה המינהלית" - הוועדה שמונתה לפי סעיף 52לב(א) לחוק ניירות ערך;
"פסק-דין" - פסק-דין בערכאה ראשונה."

ב- ה"פ (יר') 5299/06 {אורי בנק ואח' נ' הקרן הקיימת לישראל ואח', תק-מח 2007(2), 11679 (2007)} נדחתה טענת המבקשים כי היה צריך להודיע במסגרת האסיפה הכללית על-כך שבין המועמדים לדירקטוריון ישנו מועמד לא יהודי ולאפשר "דיון ענייני" בעניין אפשרותו של זה לכהן בדירקטוריון החברה.

בית-המשפט קבע כדלקמן:

"טענה זו אינה מעוגנת בדין ו/או בתקנון החברה המטיל עליה חובה לפעול כאמור ולהבדיל בינו לבין המועמדים היהודים לדירקטוריון.

המשיב 4 טוען בהקשר זה, כי לא זו בלבד שלא היתה מוטלת על החברה כל חובה לציין במסגרת האסיפה הכללית באופן מיוחד את היותו של המועמד מר ראדי ספורי ערבי, אלא שבהחלט ייתכן שאף חל עליה איסור לעשות כן מחמת טעמים שבאיסור הפליה בשל מוצא, גזע דת ולאום. בעוד שהמחוקק הטיל על מועמדים לדירקטוריון חובת גילוי באשר למידע אשר יש בו כדי לפסול אותם מלשמש בתפקיד (כגון חובת גילוי בדבר עבר פלילי לפי סעיף 225 לחוק החברות), הרי שאין כל חובה על מועמד לדירקטוריון לגלות את איפיוני המוצא, הגזע, הדת והלאום שלו."

ב- ת"פ (ת"א) 40200/99 {מדינת ישראל נ' שלמה איזנברג ואח', תק-מח 2004(1), 3859 (2004) קובע בית-המשפט:

"לא נתבקשתי ואיני מוצאת לנכון להכריע, במסגרת זו, בשאלת תחולתן של הוראות סעיפים 234-225 לחוק החברות על מי שהורשע בדין לאחר כניסתן לתוקף (ב- 01.02.00) בשל עבירות שביצע לפני כניסתן לתוקף, בהיותן הוראות מהותיות ולא דיוניות (וראה לעניין זה, למשל, ע"א 238/53 כהן ובוסליק נ' היועץ המשפטי לממשלה, פורסם באתר האינטרנט נבו (15.01.54); א' ברק פרשנות במשפט - פרשנות החקיקה, כרך ב' (1993), 619; ובג"צ 1618/97 סצ'י נ' עיריית תל-אביב - יפו, פורסם באתר האינטרנט נבו (16.06.98)). מכל מקום, גם אם הסעיפים האמורים של חוק החברות יחולו בעניינו של נאשם 1, עדין יוכל הוא לנהל עסקיו, כמנהל עסקים שאינו דירקטור וכן באמצעות דירקטורים שימנה מכוח היותו בעל מניות בחברות השונות בהן הוא מושקע. לפיכך, לא שוכנעתי כלל ועיקר, שהותרת ההרשעה בעינה, תפגע במידה ניכרת בפרנסתו ובניהול עסקיו, כטענתו.

למותר לציין, שענישתו של כל נאשם פוגעת, בצורה זו או אחרת, בפרנסתו וזו תוצאה טבעית ובלתי נמנעת."

5. הגבלת מינוי עקב הרשעה - סעיף 226 לחוק החברות
סעיף 226 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע כדלקמן:

"226. הגבלת מינוי עקב הרשעה (תיקונים: התשע"א, התשע"א (מס' 4))
(א) לא ימונה לכהונת דירקטור בחברה ציבורית או בחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב אדם שהורשע בפסק-דין בעבירה מהמפורטות להלן, אלא-אם-כן חלפו חמש שנים מיום מתן פסק-הדין שבו הורשע:
(1) עבירות לפי סעיפים 290 עד 297, 392, 415, 418 עד 420, ו-422 עד 428, לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ולפי סעיפים 52ג, 52ד, 53(א) ו-54 לחוק ניירות ערך;
(2) הרשעה בבית-משפט מחוץ לישראל בעבירות שוחד, מרמה, עבירות מנהלים בתאגיד או עבירות של ניצול מידע פנים;
(3) (נמחקה).
(א1) לא ימונה לכהונת דירקטור בחברה ציבורית או בחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב אדם שהורשע בפסק-דין, בעבירה שאינה מנויה בסעיף-קטן (א), אם בית-המשפט קבע כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש דירקטור בחברה ציבורית או בחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, למשך התקופה שקבע בית-המשפט אשר לא תעלה על חמש שנים מיום מתן פסק-הדין.
(ב) בית-משפט רשאי לקבוע, במועד ההרשעה או לאחריה, לבקשתו של אדם המעוניין להתמנות לדירקטור, כי על-אף הרשעתו בעבירות כאמור בסעיף-קטן (א), ובשים-לב בין היתר, לנסיבות שבהן נעברה העבירה, אין הוא מנוע מלכהן כדירקטור בחברה ציבורית או בחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב או כי התקופה שבה הוא מנוע מלכהן כדירקטור בחברה ציבורית או בחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב תהיה קצרה מחמש שנים.
(ג) השר רשאי לקבוע עבירות נוספות על אלה הקבועות בסעיף-קטן (א)(1).
(ד) בית-משפט, ואם הוגש ערעור- בית-משפט של ערעור, רשאי להורות על עיכוב ביצוע של מגבלות המינוי או של פקיעת הכהונה לפי סעיף זה למועד שיקבע ובתנאים שיראה לנכון."

שאלת פרשנותו של סעיף 226 וסוגיית המניעות לשמש דירקטור נדונה ב- ע"פ 4783/09 {ראובן שולשטיין נ' רשות ההגבלים העסקים, תק-על 2010(3), 3635 (2010)} קבע בית-המשפט כי הכלל שקובע סעיף 226 לחוק החברות הינו כי הרשעה בעבירה מן העבירות המנויות בו פוסלת את המורשע מלשמש כדירקטור בחברה ציבורית במשך חמש השנים שלאחר הינתן ההרשעה החלוטה. בעוד שסעיפים-קטנים (1) ו- (2) מונים את סעיפי העבירות שבעטיים תוטל ההגבלה האמורה, סעיף-קטן (3) גמיש יותר ומותיר לבית-המשפט שיקול- דעת רחב.

לצד ההגבלה האמורה הותיר המחוקק לבית-המשפט מרחב שיקול-דעת לסטות מכלל הפסילה שבסעיפים-קטנים (1) ו- (2), באותם מקרים בהם סבור הוא כי על-אף ההרשעה ובהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות ובשיקולים נוספים, אין קיימת מניעות שכזו {סעיף 226(ב) לחוק החברות}.

שאלת פרשנותו של סעיף 226 לחוק החברות התעוררה בפסיקת בית-המשפט ב- רע"פ 11428/04 {אייל נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו, (09.02.05)} צויין כי פרשנותו של הסעיף היא עניין נכבד, אולם היא הושארה לעת מצוא. העת להכריע בנושא בשלה אך לאחרונה עם הינתן פסק-דינו של בית-המשפט {ע"א 619/05 נמרודי נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (09.06.10) (להלן: "עניין נמרודי")}.

במוקד ההכרעה בעניין נמרודי עמדו הקווים המנחים להפעלת שיקול-הדעת השיפוטי ביחס לסטיה מהמועד הקבוע בסעיף 226 לחוק החברות למניית תקופת הפסילה, הוא מועד ההרשעה החלוטה. חברי המותב היו תמימי דעים כי תכלית הסעיף היא להגן על הציבור בכלל ועל ציבור המשקיעים בשוק ההון בפרט מפני דירקטור בחברה ציבורית אשר אינו ראוי לתפקיד זה, כעולה מהרשעתו בפלילים. ואולם, חברי המותב נחלקו באשר לשאלה מהו המועד שממנו תימנה תקופת הפסילה.

דעת הרוב, סברה כי הגם שתקופת הפסילה מתחילה ככלל במועד ההרשעה, בהתאם ללשון חוק החברות, ניתן להביא בחשבון לצורך חישוב תקופת הפסילה גם פרק זמן שבו הנידון לא מילא בפועל תפקיד בחברה ציבורית, הגם שפרק זמן זה קדם למועד ההרשעה החלוטה.

בהפעלתו של סעיף 226 לחוק יש משום פגיעה בחופש העיסוק של אדם ועל-כן יש לפרש את הסעיף באופן שהפגיעה בזכות תהא מינימלית.
בית-המשפט עמד על הרציונלים לכלל הפסילה מכהונה: האחד הינו רציונל מניעתי של הגנה על החברה, ובפרט על בעלי המניות והנושים, מפני דירקטור אשר המעשים הפליליים שביצע מעידים עליו כי הוא עלול להוות סיכון להתנהלותה התקינה של החברה בעתיד.

הרציונל השני, והעיקרי, הינו רציונל של הרתעת היחיד שחטא מלשוב על מעשיו.

שלושה מנגנונים ממתנים את הפגיעה בחופש העיסוק כתוצאה מפסילת הכהונה: כניסת הפסילה לפועל רק על ההרשעה החלוטה ובעבירות הנקובות בסעיף 226 בלבד; הגבלת הפסילה לחמש שנים מיום ההרשעה; שיקול-הדעת הנתון לבית-המשפט לקצר או לבטל את הפסילה, אם סבר שיש הצדקה לכך.

שומה על בית-המשפט בשוקלו את הפסילה לבחון את נסיבות ביצוע העבירה באור התכליות שבבסיס הוראת הפסלות.

עליו ליתן דעתו לטיב העבירות וחומרתן, למידת הזיקה בינן לבין פעילות החברה, להיקף הנזק שנגרם או עלול להיגרם בעתיד בגין העבירות שבוצעו, למידת השפעתו של הדירקטור על התנהלות החברה, למעמדו והשפעתו על דירקטורים אחרים בחברה, למידת ההפנמה שהוא מגלה באשר ליסוד השלילי בהתנהגותו ולמאמצים שביכולתו לנקוט לשם צמצום הנזק.

בנסיבות עניין נמרודי סבר בית-המשפט כי על-אף חומרת העבירות ומשמעותן ביחס להתאמת הנאשם לשמש כדירקטור, בפועל הנאשם ניתק עצמו מתפקידיו בדירקטוריון למשך חמש שנים.

הלכה למעשה הוגשם הטעם ההרתעתי שבפסילה ואין מקום שלא להכיר בתקופת הפסילה מנימוקים צרים שבלשון החוק. עוד הוסיף כי הדבר מתיישב עם האינטרס לעודד נאשמים לנתק עצמם מהעשיה הניהולית כל עוד עומדים החשדות נגדם.
במישור הנורמטיבי, על פני הדברים, לשון חוק החברות ביחס לעבירות המנויות בסעיפים 226(א)(1)-(2) לחוק החברות, היא ברורה - עם הרשעה בהן פסול הנידון ממינוי לכהונת דירקטור בחברה ציבורית.

שוני מסויים קיים ביחס לפסילה מכהונה לפי סעיף 226(א)(3) לחוק החברות. הפסילה לפי סעיף זה נעשית במסגרת שיקול-הדעת הרחב הנתון לבית-המשפט, הגם שהמרחב בו פועל הוא בהפעלת הסמכות הוא המרחב הפלילי.

בנוסף, מדובר בפסילה מכהונה בגין הרשעה בעבירות שהמחוקק לא סבר כי הן מהעבירות המובהקות המלמדות על מבצען כי הוא אינו כשיר לשאת במשרת דירקטור בחברה ציבורית, אלא שהדבר נלמד מ"מהותה של העבירה, חומרתה או נסיבותיה". אכן, אם ביחס לכלל הפסילה לפי סעיפים 226(א)(1)-(2) הותיר המחוקק לבית-המשפט מרחב של שיקול-דעת לקבוע כי כלל הפסילה לא יחול בעניינו של נאשם מסויים, קל וחומר ששיקול-דעת שכזה קיים ביחס להפעלת הסמכות לפי סעיף 226(א)(3) לחוק החברות והיקפו של שיקול-דעת זה רחב הוא.

הקווים המנחים להפעלת שיקול-הדעת במסגרתו של סעיף 226(א)(3) לחוק החברות צריכים לסוב סביב שני סוגי שיקולים דומיננטיים: השיקול האחד, הינו הגנה על הציבור ועל האינטרס הציבורי בכך שנושאי התפקידים בחברות ציבוריות יהיו אנשים הראויים לכך מבחינת כישוריהם, נסיונם ותכונותיהם הרלוונטיות.

השיקול השני, הינו הפגיעה בחופש העיסוק של הנאשם המורשע, מעצם חסימת דרכו לכהונת דירקטור בחברה ציבורית משך חמש שנים. אלה ייבחנו לצד חומרת העבירה, טיבה ונסיבות ביצועה: האם מדובר בעבירה שדופי מוסרי טבוע בה? האם ההרשעה בעבירה מלמדת על העדר כישורים לשמש בתפקיד או על פגם מהותי באופן מילויו? לנסיבות הכלליות של ביצוע העבירה חשיבות רבה לצורך הכרעה האם לעשות שימוש בסמכות: האם בוצעה העבירה כשלנגד עיני האדם טובתו שלו או טובת החברה? מה היו תוצאות העבירה? כמה זמן נמשך ביצועה? מה מידת התחכום או התכנון שהצריכה? מכלול השיקולים צריך להיבחן לאור תכלית ההגנה על הציבור, תוך הישמרות מפני הפעלת הסמכות כאמצעי עונשי. כמובן, אין ברשימת השיקולים שמניתי כדי להוות רשימה ממצה.

מטרת ההגבלה לפי סעיף 226 הינה הגנה על הציבור, לא ניתן לומר כי יש מקום להגנה זו רק מפני מי שנקבע כי בהתנהלותו שלו דבק מעין-קלון. ההגנה על הציבור צריכה לחול מפני כל מי שהתנהלותו בביצוע העבירה בה הורשע מעידה עליו כי אין הוא ראוי לשמש כדירקטור בחברה ציבורית.

יחד-עם-זאת, משום אופיו הגמיש של סעיף 226(א)(3) ומשום הפגיעה שהוא עלול להביא לחופש העיסוק של הפרט, לשם הפעלת הסמכות לפי סעיף זה נדרשת זיקה מהותית בין העבירה בה הורשע אותו אדם, טיבה ונסיבות ביצועה, לבין מאפייני התפקיד של דירקטור בחברה ציבורית. נדרש כי העבירה, טיבה או נסיבות ביצועה ילמדו עליו כי אין בו את יכולות הפיקוח, ההשגחה והאמון המצופות מדירקטור בחברה ציבורית, או תכונות וכישורים רלוונטיים אחרים.

ככלל, יש לשמור השימוש בסמכות לפי סעיף 226(א)(3) לחוק החברות למקרים שחומרתם היא כזו שתצדיק הטלת מגבלה כה משמעותית על מבצעם. יחד-עם- זאת, אין לומר כי מדובר במקרים חריגים בלבד.

ב- רע"פ 11476/04 {מדינת ישראל נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ ואח', תק-על 2010(2), 243 (2010)} קבע בית-המשפט לעניין מניעות עקב הרשעה פרי סעיף 226 לחוק החברות כי:

"39. הוראות סעיף 226 לחוק החברות קובעות קביעה נורמטיבית בעניין פסילת אדם לכהונת דירקטור בחברה ציבורית מקום שהוא הורשע, בין היתר, בעבירה על סעיף 54 לחוק ניירות ערך, נשוא ענייננו כאן. על-פי החוק, תקופת הפסילה היא חמש שנים מיום מתן פסק-הדין המרשיע, ובענייננו תחילת מניין התקופה הוא מועד הרשעת המשיבים מכוח פסק-דינו של בית-משפט זה.

שלושת המשיבים - תדמור, כהן ובוק - מנועים, איפוא, מכוח סעיף 226(א) לחוק החברות מלכהן כדירקטורים בחברות ציבוריות למשך חמש שנים ממועד מתן פסק-הדין שהרשיעם בדין ביום 21.02.10.

יחד-עם-זאת, נציין את קיומה של אפשרות העומדת לנאשם לפנות בבקשה מיוחדת לבית-המשפט במועד ההרשעה או לאחריה, כדי שישקול אפשרות הסרת המניעה מכוח סעיף 226(ב) לחוק החברות. בשלב זה, המשיבים לא פנו בבקשה כזו, ולכן אין צורך ואין מקום להכרעה בעניין זה במסגרת הליך זה.

אם יפנו בבקשה כזו בעתיד, כי אז יש להניח כי תונח בפני בית-המשפט תשתית עובדות ונתונים קונקרטית, ורלבנטית לעניין, שעל פיה יוכל להפעיל את שיקול-דעתו השיפוטי בסוגיית הסרת המניעה."

ב- רע"פ 11428/04 {עדי אייל נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(1), 1227 (2005)} דנו, בין היתר, בשאלה מהם הקריטריונים להפעלת הסמכות הקבועה בסעיף 226(ב) לחוק החברות?

בית-המשפט קבע:

"נבאר: סעיף 226(א) לחוק החברות מורה אותנו כי איש פנים שהורשע בעבירה של שימוש במידע פנים "לא ימונה לכהונת דירקטור בחברה ציבורית", אלא-אם-כן עברו חמש שנים מיום מתן פסק-הדין שבו הורשע. בה-בעת, רשאי הוא בית-משפט לקבוע במועד ההכרעה, לבקשת אותו אדם, "כי על-אף הרשעתו בעבירות כאמור... ובשים-לב בין היתר, לנסיבות שבהן נעברה העבירה, אין הוא מנוע מלכהן כדירקטור בחברה ציבורית".

המבקש ביקש את בית-משפט השלום כי יתיר לו, למרות הרשעתו, להוסיף ולכהן כדירקטור בחברה ציבורית, בסוברו כי בנסיבות שבהן נעברו העבירות אין הוא מנוע מכהן בכהונה כאמור, ואולם בית-משפט השלום, וכמותו בית-המשפט המחוזי, סירבו לבקשה. טעם הדבר, כהכרעת בית-המשפט המחוזי: הוראת סעיף 226 קובעת כלל - "לא ימונה" - וחריג לכלל - "בית-המשפט רשאי לקבוע" - ואת החריג יש להפעיל אך במקרים נדירים שבהם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הסטיה מן הכלל.

עניינו של המבקש שהורשע בעבירות שהמחוקק קבע מפורשות כי פוסלות הן מכהונה בחברה ציבורית, אינו מגלה כל נסיבות מיוחדות, ומכאן שאין לסטות מן הכלל ולהתיר את מינויו כדירקטור בחברה ציבורית. וכאמור בעמוד 17 לפסק-הדין: "(המבקש) לא הציב... שום נימוק של ממש, שיש בו כדי להביא לכלל מסקנה כי זהו המקרה לעשות שימוש בסעיף 226(ב)".

9. המבקש סבור כי בית-המשפט המחוזי שגה בפירוש המצמצם שנתן לחוק. בקשתו היא שבית-המשפט העליון יידרש אף הוא להוראת סעיף 226 שלחוק החברות - בייחוד כך, שהוראה זו הוראה חדשה היא שטרם נדונה בפסיקה - ויקבע קריטריונים ברורים להפעלת הסמכות. לא מצאתי מקום להיעתר לבקשתו זו של המבקש.

אכן, פירושה של הוראת סעיף 226 שלחוק החברות הינו עניין כבד-משקל שאפשר נידרש לו ביום מן הימים, אלא שלא מצאתי כי עניינו הפרקטיקולרי של המבקש עצמו מעורר סוגיות רחבות-היקף. המבקש הורשע בעבירה של שימוש במידע פנים בידי איש פנים, ועבירה זו הינה בליבת העבירות המשבשות את פעילותו של שוק ההון ואת פעילותן של חברות ציבוריות (ראו: פרשות רוזוב ומהרשק, לעיל). לא בכדי קובע חוק החברות במפורש כי הרשעה בעבירה זו מונעת אדם מכהן כדירקטור בחברה ציבורית. משלא נמצא כי קיימות בעניינו המיוחד של המבקש נסיבות מיוחדות שיצדיקו סטיה מן הכלל, לא נמצא גם טעם טוב למתן רשות ערעור.

10. סוף דבר: אני מחליט לדחות את בקשת המבקש למתן רשות ערעור."

ב- ת"פ (יר') 9890-10-12 {מדינת ישראל נ' יאיר רבינוביץ, תק-מח 2014(4), 1498 (2014)} קבע בית-המשפט כדלקמן:

"סעיף 226(א)(1) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") קובע, כי לא ימונה לכהונת דירקטור בחברה ציבורית אדם שהורשע, בין היתר, בעבירה של קבלת דבר במרמה, אלא אם חלפו חמש שנים מיום פסק-הדין בו הורשע. סעיף-קטן (ב) של הוראה זו קובע כי בית-משפט רשאי לקבוע, במועד ההרשעה או לאחריה, לבקשתו של אדם המעוניין להתמנות לדירקטור, כי על-אף הרשעתו בעבירות כאמור בסעיף-קטן (א), ובשים-לב בין היתר, לנסיבות שבהן נעברה העבירה, כי אינו מנוע מלכהן כדירקטור בחברה ציבורית, או לקצר את התקופה שבה אותו אדם מנוע מכהונה כאמור. הוראות אלה חלות על מצב של דירקטור מכהן, דוגמת הנאשם, מכוח הוראת סעיף 232 לחוק החברות. לטענת הנאשם, יש להפעיל את הסמכות הקבועה בסעיף 226(ב) הנ"ל.

47. סמכות זו, בגרסה קודמת (אשר התייחסה במפורש אך לאפשרות של ביטול המניעות מכהונה) נדונה ב- ע"א 619/05 נמרודי נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו(06.09.10). אותה פרשה סבה על השאלה הספציפית האם ניתן למנות את הפסלות מכהונה ממועד הקודם ליום ההרשעה, והוא המועד בו התפטר הנאשם פורמלית מתפקידיו. דעת הרוב השיבה על שאלה זו בחיוב. מדעת הרוב ניתן ללמוד על קיומו של שיקול-דעת רחב למדי לעניין זה. עולה גם, כי לפי גישת אחד משופטי הרוב (כב' השופט א' לוי), יש ביסוד הסמכות לא רק טעם מניעתי, שעניינו הגנה על ציבור המשקיעים, כי אם גם טעם הרתעתי.

48. בפרשה נוספת (ע"פ 4783/09 שולשטיין נ' רשות ההגבלים העסקיים, פורסם באתר האינטרנט נבו (16.09.10)) נדונה שאלה קרובה, הנוגעת להוראת סעיף 226(א)(3) (דאז) לחוק החברות. הוראה זו הקנתה לבית-המשפט סמכות לקבוע הגבלת אדם מכהונה לדירקטור, אם הורשע בעבירה "אשר בית-משפט קבע כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כדירקטור בחברה ציבורית".

בית-המשפט עמד לעניין זה על שני סוגי שיקולים עיקריים, והם "...הגנה על הציבור ועל האינטרס הציבורי בכך שנושאי התפקידים בחברות ציבוריות יהיו אנשים הראויים לכך מבחינת כישוריהם, נסיונם ותכונותיהם הרלוונטיות. השיקול השני הינו הפגיעה בחופש העיסוק של הנאשם המורשע, מעצם חסימת דרכו לכהונת דירקטור בחברה ציבורית משך חמש שנים".

כן עמד בית-המשפט על שיקולים הנוגעים לחומרת העבירה, טיבה ונסיבות ביצועה, ובהם קיומו של דופי מוסרי; קשר בין הרשעה בעבירה ובין מסקנה בדבר העדר כישורים לשמש בתפקיד; המניע לביצוע העבירה (טובת המבצע או טובת החברה); תוצאות העבירה; משך ביצועה; מידת התחכום או התכנון שהצריכה (בפסקה 37). בית- המשפט הטעים את הצורך להישמר מהפעלת הסמכות כאמצעי עונשי.

הוא עמד גם על שיקולים של מסר ציבורי העולה מן ההחלטה על הימנעות מפסילה (בפסקה 41). ניתן משקל ניכר גם להתמשכות ההליכים בעניינו של הנאשם (שם). עקרונות אלה יפים, בשינויים המחוייבים, גם בהקשר שבפניי..."
ב- ת"פ (יר') 118/10 {מדינת ישראל נ' אפרים רוזנהויז, תק-מח 2014(3), 622 (2014)} קבע בית-המשפט כדלקמן:

"82. סוגיית התחולה של סעיף 226(א)(3) על נאשם שהורשע בעבירות לפי חוק ההגבלים העסקיים,על-אף שאלה אינן מנויות בפסקה (1) של סעיף-קטן (א), כבר נדונה והוכרעה ונפסק כי יש תחולה לסעיף לגבי עבירה מאותו סוג (ראו ע"פ 4783/09 שולטשטיין נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (16.09.10) (להלן: "עניין שולטשטיין"). לפיכך, השאלות העומדות להכרעה בפניי בהקשר זה הן שלוש: האחת, האם ראוי להחיל את הסעיף על עניינו של רוזנהויז בנסיבות העבירות בהן הורשע; השניה, האם מוסמך בית-המשפט לקצר את תקופת הפסילה או שמתחייבת אוטומטית תקופת פסילה של חמש שנים; השלישית, ממתי יש למנות את תקופת הפסילה..."

6. הגבלת מינוי עקב החלטה של ועדת האכיפה המינהלית - סעיפים 226א-227 לחוק החברות
סעיפים 226א-227 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובעים כדלקמן:

"226א. הגבלת מינוי עקב החלטה של ועדת האכיפה המינהלית (תיקונים: התשע"א, התשע"א (מס' 4))
הטילה ועדת האכיפה המינהלית על אדם אמצעי אכיפה האוסר עליו לכהן כדירקטור בחברה ציבורית או בחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, לא ימונה אותו אדם לדירקטור בחברה שבה אסור לו לכהן כדירקטור על-פי אותה החלטה.

227. הגבלת מינוי (תיקון התשס"ה)
(א) לא ימונה לדירקטור קטין, פסול-דין, מי שהוכרז פושט רגל כל עוד לא הופטר, וכן תאגיד שהחליט על פירוקו מרצון או שניתן לגביו צו פירוק.
(ב) מועמד לכהונת דירקטור שמתקיים בו האמור בסעיף-קטן (א) יגלה זאת לממנה."

הכרזת אדם פושט רגל פוגעת בכושרו המשפטי ומטילה עליו מגבלות שונות על עיסוקו, עבודתו או משלח ידו. כך, למשל, אדם שהוכרז פושט רגל, לא יוכל לעסוק כמתווך מקרקעין ויהיה עליו למצוא לעצמו מקצוע אחר {סעיף 5(א)(3) וסעיף 5(ב) לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996}.

אדם שהוכרז פושט רגל גם אינו יכול להיות רשום בפנקס הקבלנים {סעיף 8(א)(1) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969}, ואינו יכול לעבוד כקבלן להעסקת כוח-אדם {סעיף 6(א)(5) לחוק העסקת עובדים על- ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996}.

מי שהוכרז פושט רגל גם אינו יכול להיבחר לשמש כחבר במועצה של רשות מקומית {סעיף 7(א)(8) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965}.

הוא אינו יכול להיות חבר ועד בעמותה {סעיף 33(א)(3) לחוק העמותות, התש"ם-1980} אינו יכול להתמנות כחבר דירקטוריון בחברה {סעיף 227(א) לחוק החברות, התשנ"ט-1999}, ואם היה דירקטור - כהונתו תפקע {סעיף 228(א)(4) לחוק החברות, הנ"ל}.

הוא אינו יכול לשמש בתפקידים ציבוריים שונים, ועוד, המשותף לכל אלו הוא, שבכל המקצועות והמשרות הנזכרות, העוסק בהם נושא באחריות לכספי הזולת או לכספי הציבור, והמחוקק מצא פגם מהותי בכך שאדם שלא ידע לכלכל את צעדיו הכלכליים אל נכון עד שהגיע לפשיטת רגל באופן שלא היה בידיו לשלם את חובותיו לנושיו, יעסוק בעיסוקים השונים או יכהן במשרות שפורטו {פש"ר (יר') 3101-06 עורך-דין חנן בן עמרם נ' עורך-דין קובי שקד, המנהל המיוחד ואח', תק-מח 2011(3), 15893 (2011)}.
לכן, קבלת הטענה כי אי-ביטול ההכרזה במקרה זה תיפגע בחייב בכך שתמנע ממנו לעסוק בעריכת-דין, מאיינת ומסכלת את תכלית החקיקה.

אדרבה, דווקא בעיסוק בעריכת-דין שהוא במהותו משרה הדורשת אחריות רבה ומהימנות כלפי הזולת ורכושו, ובמסגרתו עורך-הדין עשוי להחזיק כספים רבים שאינם שלו בנאמנות, לייצג אנשים בנושאים הרי גורל, ומשמש גם כ"קצין בית-המשפט", יש הצדקה רבה לכך שמי שלא עמד בהתחייבויותיו לפרוע את חובותיו לאחרים עד כדי הכרזתו פושט רגל, לא יוכל לשמש בעיסוק זה.

7. חובת הודעה - סעיפים 227א-231 לחוק החברות
סעיפים 227א-231 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובעים כדלקמן:

"227א. חובת הודעה (תיקון התשס"ח (מס' 2))
דירקטור שחדל להתקיים לגביו תנאי הדרוש לפי חוק זה לכהונתו כדירקטור או שמתקיימת לגביו עילה לפקיעת כהונתו כדירקטור יודיע על-כך מיד לחברה, וכהונתו תפקע במועד מתן ההודעה.

228. פקיעת כהונה (תיקונים: התשס"ח (מס' 2), התשע"א)
(א) מבלי לפגוע בהוראות כל דין, תפקע כהונתו של דירקטור לפני תום התקופה שלה התמנה באחת מאלה:
(1) הוא התפטר או פוטר כאמור בסעיפים 229 עד 231;
(2) במועד מתן הודעה על הרשעה כאמור בסעיף 232;
(2א) במועד מתן הודעה על הטלת אמצעי אכיפה כאמור בסעיף 232א;
(3) לפי החלטת בית-משפט, כאמור בסעיף 233;
(4) הוא הוכרז פושט רגל, ואם הוא תאגיד - החליט על פירוקו מרצון או ניתן לגביו צו פירוק;
(5) במועד מתן הודעה לפי סעיף 227א או 245א.
(ב) חברה אינה רשאית להתנות בתקנונה על הוראות סעיף זה, אך היא רשאית להוסיף בו עילות אחרות לפקיעת כהונתו של דירקטור.

229. התפטרות דירקטור
(א) דירקטור רשאי להתפטר על-ידי מסירת הודעה לדירקטוריון, ליושב-ראש הדירקטוריון או לחברה, וההתפטרות תיכנס לתוקף במועד שנמסרה ההודעה, אלא-אם-כן נקבע בהודעה מועד מאוחר יותר.
(ב) דירקטור ימסור את הסיבות להתפטרותו.
(ג) נתקבלה הודעה על התפטרות דירקטור, יובאו בפני הדירקטוריון ויירשמו בפרוטוקול של הישיבה הראשונה שתכונס לאחר ההתפטרות, ההתפטרות והסיבות שניתנו לה.

230. פיטורי דירקטור
(א) האסיפה הכללית רשאית בכל עת לפטר דירקטור, אלא-אם-כן נקבע אחרת בתקנון, ובלבד שתינתן לדירקטור הזדמנות סבירהלהביא את עמדתו בפני האסיפה הכללית.
(ב) נקבעה הוראה בתקנון שלפיה יימונה דירקטור לתפקידו שלא בידי האסיפה הכללית, אין להעבירו מכהונתו אלא בידי מי שזכאי למנותו ובדרך שנקבעה לכך בתקנון, אלא-אם-כן נקבע אחרת בתקנון."

231. חובה לסיים כהונה (תיקון התשע"א)
נודע לחברה כי דירקטור מונה בניגוד להוראות סעיפים 226, 226א או 227(א), או כי דירקטור הפר את הוראות סעיפים 225, 227(ב) או 232, יחליט הדירקטוריון, בישיבת הדירקטוריון שתכונס לראשונה לאחר שנודע לו על-כך, על סיום הכהונה של אותו דירקטור, אם מצא, כי נתקיימו התנאים האמורים, וממועד ההחלטה תפקע הכהונה."

את עצם קיומו של הדירקטור, אף לצורך קביעת חובותיו וזכויותיו, יש לבדוק בשני מישורים. האחד, ביחסים בינו לבין החברה, השני, ביחסיו אל מול צד שלישי.

כך "פקיעת כהונה", על-פי סעיף 228 לחוק החברות, יכול שתעשה, בין היתר, בהתפטרות או פיטורין.

ביחסים כלפי החברה, התפטרותו תעשה על-ידי מתן הודעה לדירקטוריון, ליושב-ראשו או לחברה {סעיף 229 לחוק החברות}, והחברה אמורה לדווח על-כך לרשם החברות, על-פי סעיף 223 לחוק הנ"ל.

סעיף 229 לחוק החברות, קובע כי דירקטור רשאי להתפטר על-ידי מסירת הודעה לדירקטוריון, ליושב-ראש הדירקטוריון או לחברה. ההתפטרות תיכנס לתוקף במועד שבו נמסרה ההודעה {ת"א (מרכז) 47761-11-11 יעקב כשדי נ' יהודה אונגר, תק-מח 2015(2), 10776 (2015)}.

ביחסים כלפי החברה, התפטרותו תעשה על-ידי מתן הודעה לדירקטוריון, ליושב-ראשו או לחברה {סעיף 229 לחוק החברות} והחברה אמורה לדווח על-כך לרשם החברות, על-פי סעיף 223 לחוק {בש"א (יר') 6033/07 משה ויגדור נ' Roche Diagnostics, תק-מח 2007(3), 13411 (2007)}.

נקודת המוצא של החוק הינה כי לבעלי המניות סמכות לפטר דירקטור בכל עת. בעלי המניות, באמצעות האסיפה הכללית, הם בעלי השליטה בחברה.

החברה הינה למעשה רכושם של בעלי המניות "המופקד" בידיהם של המנהלים, כאשר לא מעורב בעל אינטרס חיצוני לחברה, דוגמת האינטרס של נושים, הרי רשאים כלל בעלי המניות לעשות ברכוש החברה כרצונם {ת"א 1081/07 בחן מכון ומוסך לרכב בע"מ נ' סמיר מור, תק-מח 2012(1), 25154 (2012)}.

עם-זאת כוחם של בעלי המניות לפטר דירקטור בחברה כפוף להוראות תקנון החברה. ככל שבתקנון נקבעו הוראות מיוחדות המסייגות את כוחם להפסקת כהונתו של דירקטור, תהא האסיפה מוגבלת בפיטוריו בהתאם לסייגים האמורים.

הטלת סייגים על כוחם של בעלי המניות להפסיק את כהונתם של המנהלים מנוגדת לעקרון ולפיו בעלי המניות רשאים לעשות ברכושם כרצונם. יתירה מזו, הדין מסייג את כוחם של בעלי המניות רק בקיומן של מגבלות בתקנון וכאמור אין בתקנון החברה מגבלות על כוחם של בעלי המניות לפטר את המנהלים. מכאן שהנחת המוצא צריכה להיות כי בהעדר סייגים מפורשים, אין להגביל את כוחם של בעלי המניות.

זאת ועוד, דומה כי גם מדיני החוזים ניתן להגיע לאותה מסקנה. מקום שבו לא קבעו הצדדים מועד לסיים התקשרות ביניהם, דהיינו כאשר בפנינו חוזה שלא הוגבלה תקופתו - רשאי כל צד לסיימו כעבור פרק זמן סביר, כלל זה מבוסס על ההנחה כי הצדדים לא רצו לכבול עצמם זה לזה לעולם ועד.

חובות האמון שחב כל דירקטור לחברה ולבעלי המניות אינן שנויות במחלוקת ואלו תקפות אף אם הדבר לא נאמר מפורש בהסכם הניהול.

ב- פש"ר (יר') 3101/06 {מאיר שינדלר נ' עורך-דין קובי שקד, המנהל המיוחד, פורסם באתר האינטרנט נבו (07.09.11)} קבע בית-המשפט כיאדם שהוכרז פושט רגל גם אינו יכול להיות רשום בפנקס הקבלנים ואינו יכול לעבוד כקבלן להעסקת כוח-אדם, מי שהוכרז פושט רגל גם אינו יכול להיבחר לשמש כחבר במועצה של רשות מקומית, הוא אינו יכול להיות חבר ועד בעמותה, אינו יכול להתמנות כחבר דירקטוריון בחברה {סעיף 227(א) לחוק החברות ואם היה דירקטור - כהונתו תפקע {סעיף 228 (א)(4) לחוק} והוא אינו יכול לשמש בתפקידים ציבוריים שונים, ועוד'.

ב- ת"א (מרכז) 47761-11-11 {יעקב כשדי נ' יהודה אונגר, פורסם באתר האינטרנט נבו (26.04.15)} קבע בית-המשפט כי סעיף 229 לחוק החברות קובע כי דירקטור רשאי להתפטר על-ידי מסירת הודעה לדירקטוריון, ליושב-ראש הדירקטוריון או לחברה. ההתפטרות תיכנס לתוקף במועד שבו נמסרה ההודעה.

ב- ת"א (חי') 1081-07 {בחן מכון ומוסך לרכב בע"מ נ' סמיר מור, פורסם באתר האינטרנט נבו (05.02.12)} קבע בית-המשפט כי נקודת המוצא של חוק החברות הינה כי לבעלי המניות סמכות לפטר דירקטור בכל עת. בעלי המניות, באמצעות האסיפה הכללית, הם בעלי השליטה בחברה.

החברה הינה למעשה רכושם של בעלי המניות "המופקד" בידיהם של המנהלים, כאשר לא מעורב בעל אינטרס חיצוני לחברה, דוגמת האינטרס של נושים, הרי רשאים כלל בעלי המניות לעשות ברכוש החברה כרצונם.

עם-זאת כוחם של בעלי המניות לפטר דירקטור בחברה כפוף להוראות תקנון החברה. ככל שבתקנון נקבעו הוראות מיוחדות המסייגות את כוחם להפסקת כהונתו של דירקטור, תהא האסיפה מוגבלת בפיטוריו בהתאם לסייגים האמורים.

8. פקיעת כהונה עקב עבירה - סעיפים 234-232 לחוק החברות
סעיפים 234-232 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובעים כדלקמן:

"232. פקיעת כהונה עקב עבירה (תיקונים: התשע"א, התשע"א (מס' 4))
הורשע דירקטור בפסק-דין בעבירה כאמור בסעיף 226(א)(1) או (א1) יודיע על-כך לחברה וכהונתו תפקע במועד מתן ההודעה, ובחברה ציבורית וכן בחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, לא ניתן לשוב ולמנותו לכהונת דירקטור, אלא-אם-כן חלפה התקופה שבה אסור לו לכהן כדירקטור לפי סעיף 226.

232א. פקיעת כהונה עקב החלטה של ועדת האכיפה המינהלית (תיקונים: התשע"א, התשע"א (מס' 4))
החליטה ועדת האכיפה המינהלית להטיל על אדם אמצעי אכיפה האוסר עליו לכהן כדירקטור בכל חברה ציבורית, בכל חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב או בחברה שבה הוא מכהן, יודיע על-כך לחברה וכהונתו תפקע במועד מתן ההודעה, ובחברה שלגביה חל האיסור כאמור לא ניתן לשוב ולמנותו לכהונת דירקטור, אלא-אם-כן חלפה תקופת האיסור כאמור.

233. פסלות לפי החלטת בית-משפט (תיקון התשע"א (מס' 4))
בית-המשפט רשאי לבקשת החברה, דירקטור, בעל מניה או נושה, להורות על פקיעת כהונתו של דירקטור אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
(1) נבצר מהדירקטור למלא את תפקידו דרך קבע;
(2) לגבי דירקטור המכהן בחברה ציבורית או בחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב - במהלך כהונתו הורשע בבית-משפט מחוץ לישראל בעבירות כמפורט בסעיף 226(א)(2).

234. חובת אמונים (תיקונים: התשס"ח (מס' 2), התשע"א)
דירקטור שהפר את חובת הגילוי לפי סעיפים 225, 227א, 227(ב), 232, 232א או 245א, יראו אותו כמי שהפר את חובת האמונים לחברה."

ב- ת"פ (יר') 9890-10-12 {מדינת ישראל נ' יאיר רבינוביץ, תק-מח 2014(4), 1498 (2014)} קבע בית-המשפט:

"סעיף 226(א)(1) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") קובע, כי לא ימונה לכהונת דירקטור בחברה ציבורית אדם שהורשע, בין היתר, בעבירה של קבלת דבר במרמה, אלא אם חלפו חמש שנים מיום פסק-הדין בו הורשע. סעיף-קטן (ב) של הוראה זו קובע כי בית-משפט רשאי לקבוע, במועד ההרשעה או לאחריה, לבקשתו של אדם המעוניין להתמנות לדירקטור, כי על-אף הרשעתו בעבירות כאמור בסעיף-קטן (א), ובשים-לב בין היתר, לנסיבות שבהן נעברה העבירה, כי אינו מנוע מלכהן כדירקטור בחברה ציבורית, או לקצר את התקופה שבה אותו אדם מנוע מכהונה כאמור.

הוראות אלה חלות על מצב של דירקטור מכהן, דוגמת הנאשם, מכוח הוראת סעיף 232 לחוק החברות. לטענת הנאשם, יש להפעיל את הסמכות הקבועה בסעיף 226(ב) הנ"ל."

סעיף 233 לחוק החברות, הנזכר בסעיף 245(ב), עוסק בפסלות דירקטור מכהונה לפי החלטת בית-משפט במקרה שנבצר ממנו לבצע תפקידו דרך קבע או שהורשע במהלך כהונתו בעבירות שנקבעו באותה הוראה; סעיפים 246 ו-247 עוסקים בהפסקת כהונה של דירקטור חיצוני אשר חדל לקיים את התנאים הדרושים למינוי כדירקטור חיצוני, או שהפר את חובת האימונים לחברה.

עולה מהאמור כי לגבי חבר ועדת השקעות שהוא נציג חיצוני נקבעו שתי הוראות מיוחדות בתקנות החדשות. ההוראה האחת, הינה כי הוא יכהן כחבר בוועדת ההשקעות שלוש שנים, עם אפשרות להארכה אחת; ההוראה השניה,הינה כי בכל המצבים - בהם לא מתקיימים התנאים הקבועים בסעיפים 233, 246 ו- 247 לחוק החברות - אין לפטר נציג חיצוני של קופת גמל {בג"צ 6432/02 איגוד קופות הגמל הענפיות ואח' נ' שר האוצר ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (28.04.03)}.

9. תאגיד כדירקטור - סעיפים 238-235 לחוק החברות
סעיפים 238-235 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובעים כדלקמן:

"235. תאגיד כדירקטור (תיקון התשע"א (מס' 3))
תאגיד כשיר לכהן כדירקטור בחברה פרטית, אלא-אם-כן נקבע אחרת בתקנון.

236. יחיד המכהן מטעם התאגיד
(א) תאגיד המכהן כדירקטור ימנה יחיד הכשיר להתמנות לדירקטור בחברה, לכהן מטעמו, ורשאי הוא להחליפו, והכל בכפוף לחובותיו כלפי החברה.
(ב) שמו של יחיד המכהן מטעם התאגיד יירשם במרשם הדירקטורים, כמי שמכהן מטעם התאגיד.
(ג) על יחיד המכהן מטעם תאגיד ועל התאגיד, יחולו החובות החלות על דירקטור, יחד ולחוד.

237. דירקטור חליף (תיקונים: התשס"ה, התשס"ח (מס' 2), התשע"א (מס' 4))
(א) לא ניתן למנות חליף לדירקטור (להלן: "דירקטור חליף"), אלא-אם-כן נקבעה בתקנון הוראה המתירה לעשות כן.
(ב) לא ימונה ולא יכהן כדירקטור חליף מי שאינו כשיר להתמנות כדירקטור, וכן מי שמכהן כדירקטור או כדירקטור חליף.
(ג) בחברה פרטית שאינה חברת איגרות חוב ניתן למנות, על-אף האמור בסעיף-קטן (ב), כדירקטור חליף מי שמכהן כדירקטור או כדירקטור חליף, אם נקבעה לכך הוראה בתקנון.
(ד) נקבעה בתקנון הוראה כאמור בסעיף-קטן (א), ניתן למנות דירקטור חליף לחבר ועדת דירקטוריון, את מי שמכהן כדירקטור, ובלבד שהמועמד להתמנות כדירקטור חליף לחבר הוועדה, אינו מכהן כחבר באותה ועדת דירקטוריון ואם הוא דירקטור חליף לדירקטור חיצוני, יהא המועמד דירקטור חיצוני בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית או בעל כשירות מקצועית, בהתאם לכשירותו של הדירקטור המוחלף.
(ה) לא ניתן למנות חליף לדירקטור חיצוני, למעט כמפורט בסעיף-קטן (ד).
(ו) לא ניתן למנות חליף לדירקטור בלתי-תלוי את מי שאינו כשיר להתמנות דירקטור בלתי-תלוי.

238. אחריות דירקטור חליף
(א) דינו של דירקטור חליף כדין דירקטור.
(ב) אין במינוי דירקטור חליף כדי לשלול את אחריותו של הדירקטור שלו הוא חליף, והיא תחול בשים-לב לנסיבות העניין, לרבות נסיבות מינוי הדירקטור החליף ומשך כהונתו."

ב- בש"א (ת"א) 10866/07 {דני רחום ואח' נ' ט.י.סין ישראל אנטרפרייז קואופריישן בע"מ ואח', תק-מח 2008(4), 5302 (2008)} קבע בית-המשפט כי מבלי לדון לעומקה של הוראת סעיף 237(א) לחוק החברות, אינו סבור כי מתן ייפוי-כוח ספציפי, המסמיך דירקטור לתפקד כשלוח של דירקטור אחר לצורך קבלת החלטה מסויימת, מסווג את הדירקטור השליח כ"דירקטור חליף" כמשמעו בסעיף, אך גם אם היה ניתן לפרש את מהלך הדברים ברוח זו, הרי שפסק-הדין מוסכם "עוקף" את האיסור הלכאורי הטמון בכך, כמעין הוראה בתקנון המאפשרת לעשות כן.

דינו של דירקטור חליף כדינו של דירקטור, כך מורה הוראת סעיף 238(א) לחוק החברות. חליפו של דירקטור אינו שלוחו. דירקטור מנוע מלכבול את שיקול-דעתו בהסכמי הצבעה או בעצתו של אחר {ת"א (ת"א) 2302/01 מגדל חברה לבטוח בע"מ ואח' נ' יורוקום די.בי.אס. בע"מ ואח', תק-מח 2005(4), 6532 (2005)}.

ב- ת"א 1720/04 {אטינג יונתן נ' ספקטור אבנר, פורסם באתר האינטרנט נבו (06.05.08)} קבע בית-המשפט כי דינו של דירקטור חליף, כדינו של דירקטור אחר לעניין זה, על-פי סעיף 237(ב) לחוק החברות

ב- ת"א (ת"א) 1733/04 {דוד אמיתי נ' טלכור טלקום בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (28.09.04)} קבע בית-המשפט אין כל מניעה לקבוע בתקנון החברה הוראות בדבר מינוי דירקטור חליף ודינו של הדירקטור חליף כדינו של דירקטור.

10. דירקטור חיצוני ודירקטור בלתי-תלוי - סעיף 239 לחוק החברות
סעיף 239 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע כדלקמן:

"239. חובת מינוי (תיקונים: התשס"ה, התשע"א (מס' 3), (מס' 4))
(א) בחברה ציבורית ובחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב יכהנו לפחות שני דירקטורים חיצוניים.
(ב) הדירקטורים החיצוניים בחברה ציבורית ימונו על-ידי האסיפה הכללית, ובלבד שיתקיים אחד מאלה:
(1) במניין קולות הרוב באסיפה הכללית ייכללו רוב מכלל קולות בעלי המניות שאינם בעלי השליטה בחברה או בעלי עניין אישי באישור המינוי למעט עניין אישי שאינו כתוצאה מקשריו עם בעל השליטה, המשתתפים בהצבעה; במניין כלל הקולות של בעלי המניות האמורים לא יובאו בחשבון קולות הנמנעים; על מי שיש לו עניין אישי יחולו הוראות סעיף 276, בשינויים המחוייבים;
(2) סך קולות המתנגדים מקרב בעלי המניות האמורים בפסקה (1) לא עלה על שיעור של שני אחוזים מכלל זכויות ההצבעה בחברה.
(ג) השר רשאי לקבוע שיעורים שונים מן השיעור האמור בסעיף-קטן (ב)(2).
(ד) בחברה שבמועד מינוי דירקטור חיצוני כל חברי הדירקטוריון שלה שאינם בעלי השליטה בחברה או קרוביהם הם בני מין אחד, יהיה הדירקטור החיצוני הממונה בן המין השני.
(ה) לא ימונה דירקטור חיצוני בחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב אלא לאחר שהמועמד הצהיר כי מתקיימים בו התנאים הנדרשים למינויו כדירקטור חיצוני וועדת הביקורת אישרה כי מתקיימים בוהתנאים כאמור, ויחולו על ההצהרה הוראות סעיף 241(ב) ו- (ג)."
דירקטוריון החברה נחלק לשני סוגים של דירקטורים:

סוג אחד, הוא דירקטורים רגילים, הממונים על-ידי בעלי המניות, שמצפים מהם לדאוג לאינטרסים שלהם. כפועל יוצא, מונחים דירקטורים אלה באופן מובנה על-ידי אינטרסים דואליים: מחד גיסא, אינטרס החברה שעליו הם אמונים מתוך ישיבתם בדירקטוריון החברה {אינטרס הבא לידי ביטוי, בין היתר, בחובת האמונים שהם חבים לחברה} מאידך גיסא, אינטרס בעל המניות שמינה אותם, שרשאי בכל עת להחליפם, ולכן ירצה הדירקטור הסביר להגשים את רצונו כדי לשמור על כסאו.

יובהר עם-זאת, כי נקבע לא אחת בפסיקת בית-המשפט כי ישנו אינטרס אחד בלבד הראוי להגנה והוא אינטרס החברה {ע"א 610/94 בוכבינדר נ' כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה, פורסם באתר האינטרנט נבו (11.05.03)}.

במילים אחרות, על-אף ההכרה בקיומם של אינטרסים נוגדים, חובת הנאמנות לחברה גוברת על כל אינטרס אישי. חובת הנאמנות דנן עוגנה בסעיף 254(א) לחוק החברות.

הסוג השני, הוא דירקטורים חיצוניים, דירקטור חיצוני הוא דירקטור בעל כשירות מקצועית או בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית שאין לו זיקה לבעל השליטה ואינו נמנה עם עובדי החברה או עם בעלי מניותיה, דירקטור חיצוני הוא איפוא דירקטור בלתי-תלוי.

זיקה לתאגיד - המונעת מאדם לכהן כדירקטור חיצוני - מוגדרת בסעיף 240(ב) לחוק החברות בתור "קיום יחסי עבודה, קיום קשרים עסקיים או מקצועיים דרך-כלל או שליטה, וכן כהונה כנושא משרה, למעט כהונה כדירקטור לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים שבמהלכם הציעה החברה לראשונה מניות לציבור".

בסעיף 239(א) לחוק החברות נקבעה חובה למינוי שני דירקטורים חיצוניים בכל חברה ציבורית.
הטלת חובת מינוי של דירקטורים חיצוניים היא הכרח של המציאות היומיומית בחברות הציבוריות, שבמסגרתה קיימים בעלי אינטרסים רבים המיוצגים בדירקטוריון על-ידי בעלי מניות מטעמם.

הואיל ובחברות ציבוריות נסחרים ניירות הערך שלהן בבורסה ומוחזקים על-ידי הציבור, נוצרה סיטואציה שבה בעלי המניות מן הציבור המחזיקים זרזיפי מניות אינם מיוצגים בדירקטוריון. החשש הוא שזכויותיהם תקופחנה ושהחברה תפעל לטובת בעלי המניות "המיוצגים" בלבד.

יתרונות נוספים שהספרות המשפטית הדגישה הם הידע, הניסיון והשיפוט האובייקטיבים שהדירקטורים החיצוניים מביאים עימו; ראיה היקפית רחבה המנותקת מהעשייה היומיומית של הדירקטור הפנימי; איזון בין דעות ואינטרסים של בעלי המניות השונים לבין עצמם, ובינם לבין קבוצות שונות בחברה {נושים, עובדים וכיו"ב}; ולבסוף, שיבוצם בוועדת הביקורת חיונית לשם אמון הציבור בבחינת העסקאות שבין החברה ובעלי העניין שנידונים במסגרת הוועדה.

על רקע זה, קיימת הוראה קוגנטית המחייבת מינוי דירקטורים חיצוניים. מינויים נועד להבטיח כי הדירקטוריון אכן יפעל לטובת החברה, כשיהיו למצער שני נציגים שאינם פועלים מתוך אינטרסים דואליים, שיהוו, כפי שנאמר בעבר בפסיקת בית-המשפט, מעין כלבי שמירתי של בעלי המניות מן הציבור הם משמשים כשלוחו של הציבור וכנציגם של החוק והסדר בחברה ומפקחים, מתוך דירקטוריון החברה, על פעילותה התקינה ועל ציותה להוראות הקוגנטיות שבחוק.

דירקטור חיצוני אמור לפעול כדירקטור חסר פניות ונטולה השפעות חיצוניות, כמי שמייצג את טובת הציבור, תפקיד הדירקטור החיצוני הוא של מעין "מפקח-על המופקד על הפיקוח לזרימת המידע השוטף ולמיצוי הגילוי הנאות".

אחרים מהספרות המשפטית גורסים כי יש למתן עמדה זו וכי דירקטור חיצוני הוא בדיוק כדירקטור רגיל, על כל החובות הכלולות בתפקיד זה, כשהן הדירקטור הרגיל והן הדירקטור החיצוני חבים חובת נאמנות זהה לחברה {י' גרוס חוק החברות החדש (מהדורה רביעית, 2007)}.

תנאי העסקתו של הדירקטור החיצוני הם קבועים וברורים מראש. סעיף 244(א) לחוק החברות קובע כי "דירקטור חיצוני זכאי לגמול ולהחזר הוצאות" בהתאם לקביעת השר. בתקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש"ס-2000 (להלן: "תקנות החברות (דירקטור חיצוני)").

נקבע מנגנון לסיווג חברה בהתאם לסך ההון העצמי שלה (תקנה 3 לתקנות החברות (דירקטור חיצוני)). התקנות התוו 5 דרגות סיווג, כשגמול הדירקטור החיצוני שנקבע בתוספת השניה הוא בהתאם לסיווג האמור של החברה. אין לחברה איפוא כל שיקול-דעת בקביעת הגמול שיקבל הדירקטור. בסעיף 244(ב) לחוק החברות מודגש כי "דירקטור חיצוני לא יקבל, נוסף על הגמול שלו הוא זכאי ולהחזר ההוצאות, כל תמורה, במישרין או בעקיפין, בשל כהונתו כדירקטור בחברה".

חוק החברות התווה תנאי כשירות קשיחים שבהם חייבים לעמוד דירקטורים חיצוניים. סעיף 240(א1)(1) לחוק החברות קובע "שלפחות אחד הדירקטורים החיצוניים יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית" כשהאחר יכול להיות "בעל כשירות מקצועית או מי שהוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית".

משמעות הדבר שדירקטור חיצוני מטיבו הוא גם דירקטור מקצועי. הדירקטורים החיצוניים חייבים להיות חברים בוועדת הביקורת - וכך מובטח כי למצער אחד מחבריה יהיה בעל כשרות חשבונאית.

בהתאם לסעיף 245(ב) לחוק החברות, "דירקטור חיצוני לא יפוטר וכהונתו לא תופסק אלא בהתאם להוראות סעיפים 233, 246 ו- 247." סעיף 233 לחוק החברות עוסק בהפסקת כהונה שעליה מורה בית-המשפט; סעיף 246 לחוק החברות עוסק בדירקטור אשר אינו עומד עוד בתנאי הכשרות שנמנו לעיל, או-אז רשאית האספה הכללית להחליט על הפסקת כהונתו ברוב המיוחס הדרוש לשם מינויו; וסעיף 247 לחוק החברות עוסק, שוב, בהפסקת כהונה שעליה מורה בית-המשפט, בשל פקיעת תנאי הכשרות או בשל הפרת חובת האמונים לחברה.

מסקירת סעיפים אלה עולה שלמעט בסיטואציה שבה קיים פגם בכשרותו של הדירקטור החיצוני - הוא חף מכל חשש שיפוטר על-ידי החברה, בניגוד לדירקטור רגיל, שאותו יכולה האספה הכללית לפטר בכל עת {סעיף 29 לחוק החברות}. קביעה זו מאפשרת לו לבצע את תפקידו בלא שיהא תלוי בחברה לשם "שמירה" על כסאו {ת"א (ת"א) 48851-02-12 מטרת מיזוג נ' אולטרה שייפ מדיקל בע"מ ואח', תק-מח 2012(3), 3488 (2012)}.

ב- ע"א 5365/11 {אקו"ם בע"מ - אגודת קומפוזיטורים נ' emi music publishing ltd, פורסם באתר האינטרנט נבו (03.09.13)} קבע בית-המשפט כי ההקשר השכיח שבו מופעל המנגנון של מינוי דירקטורים מקרב הציבור נוגע לפעילותן של חברות ציבוריות - סעיף 239 לחוק החברות מחייב חברה ציבורית למנות לפחות שני דירקטורים מקרב הציבור, ואילו סעיפים 114 ו- 115(א) לחוק זה מחייבים דירקטוריון של חברה ציבורית למנות ועדת ביקורת מבין חבריו, שבה יכהנו כל הדירקטורים מקרב הציבור.

ב- ע"א 5105/09 {אדיר שפירא נ' dexia credit local, פורסם באתר האינטרנט נבו (17.06.12)} קבע בית-המשפט כי גם כאשר ישנו בעל שליטה מובהק המחזיק במרבית זכויות ההצבעה בחברה, בעלי מניות המיעוט הם אלו שמכריעים בסוגיות בהן בעל השליטה מנוע מלהצביע ונדרש רוב מיוחד בהצבעה באסיפה הכללית {סעיף 239ב לחוק החברות} בשל סיבות אלה ואחרות, לא ניתן להניח כי בעלי מניות "רגילות" אינם שולטים בחברה כלל, ויש להציע להם הצעת רכש אשר מתחשבת בכלל הזכויות הנלוות למניותיהם.
11. כשירות למנוי - סעיף 240 לחוק החברות
סעיף 240 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע כדלקמן:

"240. כשירות למנוי (תיקונים: התשס"ה, התשס"ח (מס' 2), התשע"א (מס' 3), (מס' 4))
(א) כדירקטור חיצוני ימונה יחיד תושב ישראל הכשיר להתמנות לדירקטור, ואולם חברה ציבורית או חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, שמניותיה או שאיגרות החוב שלה, לפי העניין, או חלק מהן הוצעו לציבור מחוץ לישראל או שהן רשומות בבורסה מחוץ לישראל, רשאית למנות דירקטור חיצוני שאינו תושב ישראל.
(א1)(1) כדירקטור חיצוני ימונה מי שהוא בעל כשירות מקצועית או מי שהוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, ובלבד שלפחות אחד הדירקטורים החיצוניים יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית;
(2) השר, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך, יקבע תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כשירות מקצועית.
(ב) לא ימונה לדירקטור חיצוני יחיד, שהוא קרוב של בעל השליטה, וכן מי שיש לו, לקרובו, לשותפו, למעבידו, למי שהוא כפוף לו במישרין או בעקיפין או לתאגיד שהוא בעל השליטה בו, במועד המינוי או בשנתיים שקדמו למועד המינוי, זיקה לחברה, לבעל השליטה בחברה או לקרוב של בעל השליטה, במועד המינוי, או לתאגיד אחר, ובחברה שאין בה בעל שליטה או מי שמחזיק בדבוקת שליטה - גם זיקה למי שהוא, במועד המינוי, יושב-ראש הדירקטוריון, המנהל הכללי, בעל מניות מהותי או נושא המשרה הבכיר ביותר בתחום הכספים; לעניין סעיף-קטן זה:
"זיקה" - קיום יחסי עבודה, קיום קשרים עסקיים או מקצועיים דרך-כלל או שליטה, וכן כהונה כנושא משרה, למעט כהונה של דירקטור שמונה כדילכהן כדירקטור חיצוני בחברה שעומדת להציע לראשונה מניות לציבור; השר, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך, רשאי לקבוע כי עניינים מסויימים, בתנאים שקבע, לא יהוו זיקה;
"תאגיד אחר" - תאגיד שבעל השליטה בו, במועד המינוי או בשנתיים שקדמו למועד המינוי, הוא החברה או בעל השליטה בה.
(ג) לא ימונה יחיד כדירקטור חיצוני אם תפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כדירקטור, או אם יש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן כדירקטור.
(ד) לא ימונה דירקטור בחברה פלונית כדירקטור חיצוני בחברה אחרת אם אותה שעה מכהן דירקטור בחברה האחרת כדירקטור חיצוני בחברה הפלונית.
(ה) לא ימונה יחיד כדירקטור חיצוני בחברה ציבורית או בחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, אם הוא עובד של רשות ניירות ערך או עובד של בורסה בישראל.
(ו) בלי לגרוע מהוראות סעיף-קטן (ב) לא יכהן כדירקטור חיצוני יחיד שיש לו, לקרובו, לשותפו, למעבידו, למי שהוא כפוף לו במישרין או בעקיפין או לתאגיד שהוא בעל השליטה בו, קשרים עסקיים או מקצועיים למי שאסורה זיקה אליו לפי הוראות סעיף-קטן (ב), גם אם הקשרים כאמור אינם דרך-כלל, למעט קשרים זניחים, וכן יחיד שקיבל תמורה בניגוד להוראות סעיף 244(ב); קויימו קשרים או התקבלה תמורה כאמור בעת כהונת הדירקטור החיצוני, יראו בכך, לעניין סעיפים 245א, 246 ו- 247 הפרת תנאי מן התנאים הדרושים למינויו או לכהונתו כדירקטור חיצוני."

ב- ע"א 610/94 {גדליה בוכבינדר נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם באתר האינטרנט נבו (11.05.03)} קבע בית-המשפט:

"שני המערערים טענו בבית-המשפט המחוזי ובפנינו כי הם היו דירקטורים "חיצוניים" (כלומר, אינם מועסקים על-ידי הבנק), ועל-כן חובת הזהירות המוטלת עליהם היא פחותה בהשוואה לדירקטורים "פנימיים" המועסקים על-ידי הבנק. ודוק: המערערים היו בעלי מניות בבנק. הם לא היו דירקטורים מטעם הציבור כמשמעות הדיבור בפקודת החברות (ראו סעיף 96ב לפקודה), והם לא היו ראויים לשמש כדירקטורים חיצוניים כמשמעת דיבור זה בחוק החברות (סעיף 240 לחוק החברות). האופי ה"חיצוני" של מעמדם מתבטא בכך שהם לא הועסקו על-ידי הבנק ולא קיבלו משכורת ממנו. מה חובתם של דירקטורים "חיצוניים" אלה?

נקודת המוצא העקרונית הינה כי חובתם היא כחובתו של כל דירקטור (פנימי), כלומר, עליהם לנקוט בכל אמצעי הזהירות שדירקטור סביר היה נוקט בנסיבות העניין. רמת (סטנדרט) הזהירות המוטלת עליהם זהה איפוא לרמת (סטנדרט) הזהירות המוטלת על כל דירקטור אחר. עם-זאת, יש להתחשב במעמדם "החיצוני" לעניין האמצעים שעליהם לנקוט כדי לצאת ידי חובתם. כפי שראינו, רמת הזהירות היא תמיד פונקציה של הנסיבות, ואחת הנסיבות היא אופיים החיצוני של הדירקטורים (ראו י' כהן דיני חברות, כרך ב' (1991), 158)."

ב- פר"ק (יר') 26836-07-14 הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ נ' חברת דואר ישראל בע"מ, תק-מח 2015(2), 3816 (2015)} קבע בית-המשפט:

"ובאשר לטענה שמדובר בעסקה של בעלת עניין בחברה. סעיף 240(4) לחוק עוסק בין היתר בביצוע "עסקה חריגה של חברה ציבורית עם בעל השליטה בה או עסקה חריגה של חברה ציבורית עם אדם אחר שלבעל השליטה יש בה עניין אישי, לרבות הצעה פרטית שלבעל השליטה יש בה עניין אישי". כאשר מדובר בעסקה חריגה כאמור, העסקה נדרשת לעבור את אישור "המנגנון המשולש" הקבוע בסעיף 275 לחוק, הכולל אישור ועדת הביקורת, הדירקטוריון והאסיפה הכללית של בעלי המניות של החברה. בהצבעה באסיפה הכללית של בעלי המניות יש לקבל את אישור רוב בעלי המניות, מקרב אלו שאינם "נגועים" בעניין אישי. על-מנת להכריע מי הם בעלי המניות שקולם ייספר, יש לבחון את ענייניהם האישיים של בעלי המניות מקרב המיעוט שמצביעים באסיפה, ולמיין את "הנגועים" ואת "הניטרליים" {ת"א (ת"א) 18327-12-11 כמיפל בע"מ נ' ניאופרם השקעות 1966 בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (30.04.13)}.

20. עיון בסעיפים אלו מלמד איפוא, כי אין בהם שייכות לענייננו, שכן אין המדובר במקרה זה בחברה ציבורית, או בבעלי מניות רוב או מיעוט בחברה. גם מתן אישור לפי "המנגנון המשולש", שבאה לעולם כדי לרסן את כוחם של בעלי השליטה בחברות הציבוריות ולמנוע את ניצול כוחם של בעלי השליטה תוך כדי פגיעה במיעוט בדרך של עשיית עסקאות בשם החברה שייטיבו עמם על חשבון המיעוט (וראו: ה"פ (יר') 7236-05-11 גולדפון בע"מ נ' ב. יאיר חברה קבלנית לעבודות בניה 1988 בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (11.08.11)) אינה רלוונטית לחברה אשר השליטה המלאה בה נתונה למדינה, הקושי באישור העברת הנכסים אינו טמון איפוא בהיות העסקה של בעל עניין."

ב- פר"ק (ת"א) 38673-11-12 {ב.ס.ר אירופה בע"מ נ' אורורה פידליטי חברה לנאמנות בע"מ, תק-מח 2012(4), 18360 (2012)} קבע בית-המשפט כי:

"הדרישה שהמומחה יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית קבועה בסעיף 240(א1) לחוק החברות, ובתקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כשירות מקצועית), התשס"ו-2005:

סעיף 240(א1) לחוק החברות, קובע:

'240. כשירות למנוי (תיקונים: התשס"ה, התשס"ח (מס' 2), התשע"א (מס' 3), (מס' 4))
...(א1) (1) כדירקטור חיצוני ימונה מי שהוא בעל כשירות מקצועית או מי שהוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, ובלבד שלפחות אחד הדירקטורים החיצוניים יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית...'

תקנה 1 לתקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כשירות מקצועית), התשס"ו-2005, מורה:

'1. דירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית הוא מי שבשל השכלתו, ניסיונו וכישוריו הוא בעל מיומנות גבוהה והבנה בנושאים עסקיים-חשבונאיים ודו"חות כספיים באופן המאפשר לו להבין לעומקם את הדוחות הכספיים של החברה ולעורר דיון בקשר לאופן הצגתם של הנתונים הכספיים; הערכת מיומנותו החשבונאית והפיננסית של דירקטור תיעשה בידי הדירקטוריון, ויובאו במכלול השיקולים, בין השאר, השכלתו, נסיונו, וידיעותיו בנושאים אלה (1) סוגיות חשבונאיות וסוגיות בקרה חשבונאית האופייניות לענף שבו פועלת החברה ולחברות בסדר הגודל והמורכבות של החברה (2) תפקידיו של רואה-החשבון המבקר והחובות המוטלות עליו (3) הכנת דו"חות כספיים ואישורם לפי החוק ולפי חוק ניירות ערך.'

מכאן, על המומחה לענות אחר שתי דרישות:

האחת, על המומחה להיות בעל השכלה פורמלית וידע בנושאים החשבונאיים והמפורטים לעיל. יש להניח שאין קושי רב באיתור רואה -חשבון או כלכלן, לו ההשכלה והידע דלעיל.

השניה והמורכבת יותר היא, מומחיות וניסיון מתאים בתחום. הכנ"ר הרחיב בתגובתו, באשר לחשיבות שהוא מייחס לדרישת היות המומחה "בעל ניסיון מתאים", כלשון הסעיף, בתחום חדלות פירעון. לגישת הכנ"ר, רק מי שיוכיח שהוא בעל ניסיון בתחום הסדרי חוב וחדלות פירעון יוכל להתמנות כמומחה לבדיקת הסדרי חוב. הכנ"ר סבור כי הואיל ועסקינן בהליך חדשני, יהיה זה נכון אם בית-המשפט יבהיר כבר בהזדמנות זו, כי במסגרת הבקשה למינוי מומחה לבחינת הסדר חוב, יש למסור מידע מפורט וספציפי אודות התאמתו של המועמד לשמש כמומחה כאמור, והיותו בעל הכישורים המתאימים לכך (סעיף 16 לעמדת הכנ"ר).

נראה כי הניסיון הנדרש משמעו התמצאות בתחום הספציפי של הסדרי חוב וחדלות פירעון, הנבדל מנושאים שונים בהם עוסקים כרגיל רואי-חשבון וכלכלנים. לתחום האמור ייחודיות, המחייבת בין היתר: הכרה של קבוצות הנשיה למיניהן, הבנת האינטרסים השונים, התמצאות במגוון ההליכים, אלה, נדרש המומחה להתמודד עם לחצים שמפעילים קבוצות שונות ובכללם גורמים מוסדיים וביניהם בנקים, חברות ביטוח וכדומה, לעמוד בסד של לוחות זמנים, לרדת לעומקם של נתונים ודו"חות בדבר מצבה של החברה, ועוד. לכאורה, רק מי שניחן באלה, יוכל למלא את תפקידו בהשאת ההסדר המיטיב, תוך הצגת הסדר המגלם יתרונות בצד חסרונות, לעומת חלופות אפשריות אחרות. אמנם, המומחה רשאי להיעזר בבעלי מקצוע, ובהם פרקליטים המנוסים בתחום, וכקבוע בסעיף 350כ(ג) לחוק החברות, אך החוק מחייב כי גם המומחה עצמו יהיה בעל ניסיון, כך שאין די בהסתמכות על ניסיון של בעלי מקצוע אחרים בתחום.

לא אחטא לאמת אם אציין כי הצבת דרישה מוקדמת של ניסיון קודם, בהיקף נרחב כמפורט לעיל, עלולה לגרום קושי במציאת מומחה הולם, ואבהיר:

מספר המומחים החשבונאיים להם ניסיון, העונה על מרבית הדרישות האמורות, אינו גדול, בלשון המעטה. במיוחד נכון הדבר שעד כה, נוהלו מרבית הסדרי החוב, על-ידי עורכי-דין, ורק מיעוטם על-ידי רואי-חשבון.

כך, שמרבית הניסיון בתחום חדלות הפירעון, הצטבר דווקא בידם של עורכי-דין ולא של רואי-החשבון והכלכלנים, ובכך קושי באיתור בעלי ניסיון בתחום ושאינם עורכי-דין.

בנוסף, הגבלת מינוי המומחה, רק למי שצבר ניסיון עתיר בתחום, תמנע מטבע הדברים, צירוף מועמדים טובים נוספים, רק בשל היותם נעדרי ניסיון מספק. התופעה מוכרת ממינוי בעלי תפקיד: כונס נכסים, מפרק, נאמן, וכיוצא באלה, בתיקים השונים, עת בית-המשפט ממנה מי שהינו בעל ניסיון בעבר בתפקיד זה. לא אחת נשמעת ביקורת ציבורית, על מינוי בעלי תפקידים של שחקנים חוזרים, באופן המונע כניסה של שחקנים חדשים לזירה, גם אם הם ראויים למלא את התפקיד. לטעמי, יש צדק מסויים בטענה ובביקורת, שכן לפנינו מעגל שוטה, שכן אם לא נמנה כבעלי תפקיד גם מי שהם חסרי ניסיון קודם, אימתי יוכלו אלה לרכוש את הניסיון הנדרש, כך שתמיד יתמנו רק אלה, שממילא מתמנים. ציינתי לעיל כי מצאתי שהביקורת מוצדקת רק בחלקה, שכן חרף האמור, ממנה בית-המשפט בעל תפקיד, גם מי שלא ניהל בעצמו בעבר תיק של חדלות פירעון, אלא רק סייע בידו של אחר, וכך צבר לו ניסיון בתחום. ניתן לשקול מינוי בעל תפקיד, מועמד הולם, בעל כישורים, גם אם אין לו ניסיון עתיר שנים בניהול הליך של חדלות הפירעון. כדוגמה מי שבעברו לקח חלק לא עיקרי בלווי הסדר נושים, או היה מעורב בדרך מסויימת בהליך חדלות פירעון אחר, וגילה יכולת ראויה.

תוצאת האמור הינה:

על בית-המשפט למנות מומחה שהינו בעל ההשכלה וכישורים הפורמליים הקבועים בדין, אותם ציינתי. בצד אלה, עדיף למנות גם מי שיש לו ניסיון מסויים בתחום חדלות הפירעון, אך למתן במידה מסויימת את הדרישה האמורה. בהקשר זה, לגישתי, ככלל, ניתן למנות בעל תפקיד, בין כמומחה לתפקיד העומד על הפרק, ובלבד שבית-המשפט שוכנע כי הוא בעל יכולת למלא את המוטל עליו וניחן בדרוש לשם הצלחה במילוי המטלה המונחת על כתפיו."

ב- פר"ק (יר') 26836-07-14 {הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ נ' חברת דואר ישראל בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (16.04.15)}קבע בית-המשפט כי סעיף 240(4) לחוק עוסק בין היתר בביצוע "עסקה חריגה של חברה ציבורית עם בעל השליטה בה או עסקה חריגה של חברה ציבורית עם אדם אחר שלבעל השליטה יש בה עניין אישי, לרבות הצעה פרטית שלבעל השליטה יש בה עניין אישי".כאשר מדובר בעסקה חריגה כאמור, העסקה נדרשת לעבור את אישור "המנגנון המשולש" הקבוע בסעיף 275 לחוק, הכולל אישור ועדת הביקורת, הדירקטוריון והאסיפה הכללית של בעלי המניות של החברה. בהצבעה באסיפה הכללית של בעלי המניות יש לקבל את אישור רוב בעלי המניות, מקרב אלו שאינם "נגועים" בעניין אישי.

על-מנת להכריע מי הם בעלי המניות שקולם ייספר, יש לבחון את ענייניהם האישיים של בעלי המניות מקרב המיעוט שמצביעים באסיפה, ולמיין את "הנגועים" ואת "הניטרליים".

ב- ע"א 5365/11 {אקו"ם בע"מ - אגודת קומפוזיטורים נ' emi music publishing ltd, פורסם באתר האינטרנט נבו (03.09.13)} קבע בית-המשפט כי לפי הוראת סעיף 240(א1)(1) דירקטור מקרב הציבור יהיה בעל כשירות מקצועית או מומחיות חשבונאית ופיננסית, המבטיחה כי מינויו יוסיף לחברה גם מימד מקצועי, אשר יתרום לניהולה התקין.

12. מינוי דיקטור חיצוני - סעיפים 244-241 לחוק החברות
סעיפים 244-241 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובעים כדלקמן:

"241. הצהרה
(א) לא תזומן אסיפה כללית שעל סדר יומה מינוי דירקטור חיצוני אלא-אם-כן הצהיר המועמד כי מתקיימים בו התנאים הנדרשים למינויו כדירקטור חיצוני (להלן: "ההצהרה").
(ב) ההצהרה תישמר במשרדה הרשום של החברה ותהיה פתוחה לעיונו של כל אדם.
(ג) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ההצהרה.

242. דירקטורים חיצוניים ראשונים (תיקון התשע"א (מס' 4))
(א) דירקטורים חיצוניים ראשונים בחברה ציבורית ימונו על-ידי האסיפה הכללית שתכונס לא יאוחר משלושה חודשים מהמועד שבו הפכה החברה לחברה ציבורית.
(ב) דירקטורים חיצוניים ראשונים בחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, ימונו לא יאוחר מתום שלושה חודשים מהמועד שבו הפכה החברה לחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב; במינוי דירקטורים כאמור, במקום אישור ועדת הביקורת על התקיימות תנאי הכשירות למינוי דירקטור חיצוני לפי סעיף 239 יבוא אישור הדירקטוריון לעניין זה.

243. השתתפות בוועדות
בכל ועדה הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון יכהן לפחות דירקטור חיצוני אחד.

244. גמול והחזר הוצאות
(א) דירקטור חיצוני זכאי לגמול ולהחזר הוצאות, כפי שיקבע השר בהתייעצות עם רשות ניירות ערך.
(ב) דירקטור חיצוני לא יקבל, נוסף על הגמול שלו הוא זכאי ולהחזר ההוצאות, כל תמורה, במישרין או בעקיפין, בשל כהונתו כדירקטור בחברה; לעניין סעיף-קטן זה לא יראו כתמורה מתן פטור, התחייבות לשיפוי, שיפוי או ביטוח לפי הוראות סימן ג' לפרק השלישי."

ב- תנ"ג (ת"א) 815-09-13 {בארי לנואל נ' גליה מאור, תק-מח 2015(1), 34860 (2015)} קבע בית-המשפט:

"מכוח סעיף 110(א) רשאי דירקטוריון חברה להאציל מסמכויותיו לוועדות מטעמו, אלא אם נקבע אחרת בתקנון החברה. הרכב של ועדה שכזו מוגדר בסעיפים 110(ב) ו- 110(ג) לחוק החברות, כאשר סעיף 110(ב) קובע שבוועדות שהואצלו להן מסמכויות הדירקטוריון יכהנו דירקטורים בלבד, וסעיף 243 לחוק החברות קובע שלפחות אחד מהם יהיה דירקטור חיצוני. סעיף 110(ג) לחוק החברות קובע שבוועדת דירקטוריון, שתפקידה לייעץ לדירקטוריון או להמליץ בפניו בלבד, יכול שיכהנו גם מי שאינם חברי דירקטוריון, אלא אם נקבע אחרת בתקנון החברה."

ב- ת"א (ת"א) 48851-02-12 {מטרת מיזוג נ' אולטרה שייפ מדיקל בעמ ואח', תק-מח 2012(3), 3488 (2012)} קבע בית-המשפט כי תנאי העסקתו של הדירקטור החיצוני הם קבועים וברורים מראש ובסעיף 244(ב) לחוק החברות מודגש כי "דירקטור חיצוני לא יקבל, נוסף על הגמול שלו הוא זכאי ולהחזר ההוצאות, כל תמורה, במישרין או בעקיפין, בשל כהונתו כדירקטור בחברה".

חוק החברות התווה תנאי כשירות קשיחים שבהם חייבים לעמוד דירקטורים חיצוניים. סעיף 240(א1)(1) לחוק החברות קובע "שלפחות אחד הדירקטורים החיצוניים יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית" כשהאחר יכול להיות "בעל כשירות מקצועית או מי שהוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית".

משמעות הדבר שדירקטור חיצוני מטיבו הוא גם דירקטור מקצועי. הדירקטורים החיצוניים חייבים להיות חברים בוועדת הביקורת - וכך מובטח כי למצער אחד מחבריה יהיה בעל כשרות חשבונאית.

ב- תנ"ג (ת"א) 815-09-13 {בארי למואל נ' גליה מאור, פורסם באתר האינטרנט נבו (11.03.15)} קבע בית-המשפט כי מכוח סעיף 110(א) רשאי דירקטוריון חברה להאציל מסמכויותיו לוועדות מטעמו, אלא אם נקבע אחרת בתקנון החברה. הרכב של ועדה שכזו מוגדר בסעיפים 110(ב) ו- 110(ג) לחוק החברות, כאשר סעיף 110(ב) קובע שבוועדות שהואצלו להן מסמכויות הדירקטוריון יכהנו דירקטורים בלבד, וסעיף 243 לחוק קובע שלפחות אחד מהם יהיה דירקטור חיצוני.

ב- תנ"ג (ת"א) 32690-10-11{רחל גוטליב נ' איילון אחזקות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (03.09.12)} קבע בית-המשפט סמכות הדירקטוריון להאציל מסמכויותיו לוועדות מטעמו הוסדרה בפרק השלישי לחלק השלישי בחוק החברות.

על-פי חוק החברות אמנם יש לדירקטוריון את הסמכות למנות וועדה שהמלצותיה מחייבות {סעיף 110(א) לחוק החברות} בהעדר הוראה אחרת האוסרת על-פי סעיף 112 לחוק החברות או תקנון החברה - אולם על כל חברי הוועדה להיות חברי דירקטוריון {סעיף 110(ב) לחוק החברות} ועל אחד מחבריה לפחות להיות דירקטור חיצוני {סעיף 243 לחוק החברות}.

13. משך כהונה סעיף 245 לחוק החברות
סעיף 245 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע כדלקמן:

"245. משך כהונה (תיקונים: התשס"ה, התשע"א (מס' 3), (מס' 4), התשע"ד (מס' 2), התשע"ה)
(א) תקופת כהונתו של דירקטור חיצוני תהא שלוש שנים, ורשאית החברה, על-אף הוראות סעיף 240, למנותו לשתי תקופות נוספות, של שלוש שנים כל אחת.
(א1) דירקטור חיצוני בחברה ציבורית ימונה לתקופת כהונה נוספת כאמור בסעיף-קטן (א) בהתקיים אחד מאלה:
(1) בעל מניות, אחד או יותר, שלו אחוז אחד לפחות מכלל זכויות ההצבעה בחברה, הציע את מועמדותו לכהונה נוספת, המינוי אושר באסיפה הכללית, ברוב קולות, והתקיימו כל אלה:
(א) במניין כלל הקולות של בעלי המניות באסיפה הכללית לא מובאים בחשבון, קולות בעלי המניות שהם שליטה בחברה או בעלי עניין אישי באישור המינוי, למעט עניין אישי שאינו כתוצאה מקשר עם בעל השליטה, וכן קולות הנמנעים;
(ב) סך קולות התומכים מקרב בעלי המניות שאינם בעלי השליטה בחברה או בעלי עניין אישי באישור המינוי למעט עניין אישי שאינו כתוצאה מקשרים עם בעל השליטה, עולה על שני אחוזים מכלל זכויות ההצבעה בחברה;
(ג) הדירקטור החיצוני שימונה לתקופה נוספת לפי פסקה זו אינו בעל מניה קשור או מתחרה או קרובו של בעל מניה כאמור, במועד המינוי, ואינו בעל זיקה לבעל מניה קשור או מתחרה, במועד המינוי או בשנתיים שקדמו למועד המינוי; לעניין זה:
"בעל מניה קשור או מתחרה" - בעל המניה שהציע את המינוי או בעל מניה מהותי, והכול אם במועד המינוי יש לו, לבעל שליטה בו או לחברה בשליטת מי מהם, קשרים עסקיים עם החברה או שהוא, בעל שליטה בו או חברה בשליטת מי מהם הם מתחרים של החברה; השר, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך, רשאי לקבוע כי עניינים מסויימים, בתנאים שקבע, לא יהוו קשר עסקי עם החברה או תחרות בה;
"זיקה" - כהגדרתה בסעיף 240(ב), ורשאי השר, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך, לקבוע כי עניינים מסויימים, בתנאים שקבע, לא יהוו זיקה;
(2) הדירקטוריון הציע את מועמדותו לכהונה נוספת והמינוי אושר בהתאם להוראות סעיף 239(ב);
(3) הדירקטור החיצוני הציע את מועמדותו לכהונה נוספת והמינוי אושר בהתאם להוראות פסקה (1).
(א2) השר רשאי לקבוע שיעורים שונים מן השיעור האמור בסעיף-קטן (א1)(1)(ב).
*(א3) על-אף הוראות סעיף-קטן (א), חברה רשאית לקבוע בתקנונה כי תקופת כהונתו הכוללת של דירקטור חיצוני לא תעלה על שש שנים; קבעה החברה הוראה כאמור בתקנונה, תחול ההוראה רק לגבי דירקטור חיצוני שמונה לראשונה לאחר קביעתה.
*על-אף הוראות סעיף 245(א3) לחוק חברה רשאית להחיל בתקנונה הוראה כאמור באותו סעיף גם על דירקטור חיצוני שמונה ערב יום התחילה.
(ב) דירקטור חיצוני לא יפוטר וכהונתו לא תופסק אלא בהתאם להוראות סעיפים 233, 246 ו- 247."

ב- ת"א (ת"א) 48851-02-12 {מטרת מיזוג נ' אולטרה שייפ מדיקל בע"מ ואח', תק-מח 2012(3), 3488 (2012)} קבע בית-המשפט כי דירקטור חיצוני מטיבו הוא גם דירקטור מקצועי, בהתאם לסעיף 245(ב) לחוק החברות, "דירקטור חיצוני לא יפוטר וכהונתו לא תופסק אלא בהתאם להוראות סעיפים 233, 246 ו- 247. סעיף 233 לחוק החברות עוסק בהפסקת כהונה שעליה מורה בית-המשפט; סעיף 246 לחוק החברות עוסק בדירקטור אשר אינו עומד עוד בתנאי הכשרות, או-אז רשאית האספה הכללית להחליט על הפסקת כהונתו ברוב המיוחס הדרוש לשם מינויו; וסעיף 247 לחוק החברות עוסק, שוב, בהפסקת כהונה שעליה מורה בית-המשפט, בשל פקיעת תנאי הכשרות או בשל הפרת חובת האמונים לחברה.

מסקירת סעיפים אלה עולה שלמעט בסיטואציה שבה קיים פגם בכשרותו של הדירקטור החיצוני - הוא חף מכל חשש שיפוטר על-ידי החברה, בניגוד לדירקטור רגיל, שאותו יכולה האספה הכללית לפטר בכל עת {סעיף 29 לחוק החברות}. קביעה זו מאפשרת לו לבצע את תפקידו בלא שיהא תלוי בחברה לשם "שמירה" על כסאו.

ב- ה"פ (ת"א) 41522-02-10 {הסתדרות המעוף ואח' נ' בית ספר תיכוני חקלאי פרדס חנה חלצ ואח', תק-מח 2011(1), 20467 (2011)} קבע בית-המשפט כי יש לראות בבעל מנייה בחברה לתועלת הציבור נאמן החייב לפעול להגשמת מטרות החברה, ואינו רשאי לפעול לטובת עצמו.

החובה לפעול להגשמת מטרות החברה נובעת גם מהוראות סעיף 245(א) לחוק החברות. אשר-על-כן, האסיפה הכללית והדירקטורים אינם רשאים לקבל החלטה על הפסקת הפעילות החינוכית של החברה, וככל שאין להם עניין לעסוק בחינוך עליהם להתפטר ולפנות את מקומם לטובת דירקטורים חדשים, המעוניינים לפעול לקידום מטרות החברה.

ב- פר"ק (ת"א) 40721-09-12 {מעריב החזקות בע"מ נ' מן ואח', תק-מח 2013(4), 38211 (2013)} נדונה השאלה מה מעמדו של דירקטור חיצוני בחברה ציבורית, במהלך תקופת צו הקפאת הליכים של החברה ? בית-המשפט קבע כי עצם מינוי נאמן, בדומה למינוי מפרק, מפקיע בדרך-כלל מאליו את השליטה מידי הדירקטוריון, זאת אלא אם נאמר אחרת בכתב המינוי, וזאת במפורש או במשתמע {כך למשל, כאשר מובהר בצו במינוי כי הנאמן חולש רק על חלק ספציפי מנכסי החברה, או ממונה לשם פעולות מוגבלות}.

בדרך-כלל, כאשר עסקינן בצו מינוי מפורט ורחב-יריעה של נאמן, אשר ברור מלשונו ומהותו כי יועד להקנות לנאמן את כל סמכויות הניהול של החברה, הרי העובדה כי סמכות פלונית הושמטה מכתב המינוי אין בה בכדי לרמז כי לא ניתנה בידיו.

משכך, לפי דיני הקפאת הליכים, ככלל אין לדירקטוריון החברה סמכויות שכן אלה מוקנות לבעל התפקיד, זולת אם נקבע אחרת.

ב- ה"פ (ת"א) 41522-02-10 {הסתדרות המעו"ף נ' בית-ספר תיכוני חקלאי פרדס חנה חל"צ, פורסם באתר האינטרנט נבו (24.02.11)} החובה לפעול להגשמת מטרות החברה נובעת גם מהוראות סעיף 245א.

14. חובת הודעה - סעיפים 245א-251 לחוק החברות
סעיפים 245א-251 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובעים כדלקמן:

"245א. חובת הודעה (תיקון התשס"ח (מס' 2))
דירקטור חיצוני שחדל להתקיים בו תנאי הדרוש לפי חוק זה לכהונתו כדירקטור חיצוני יודיע על-כך מיד לחברה, וכהונתו תפקע במועד מתן ההודעה.

246.הפסקת כהונה בידי האסיפה הכללית (תיקון התשע"א (מס' 4))
(א) נודע לדירקטוריון כי קיים חשש שדירקטור חיצוני חדל לקיים תנאי מן התנאים הדרושים לפי חוק זה למינויו כדירקטור חיצוני, או כי קיים חשש כי הדירקטור הפר את חובת האמונים לחברה, ידון בכך הדירקטוריון בישיבה שתכונס לראשונה לאחר שנודע לו על-כך.
(ב) קבע הדירקטוריון בחברה ציבורית כי הדירקטור החיצוני חדל לקיים תנאי מן התנאים הדרושים לפי חוק זה למינויו או כי הוא הפר את חובת האמונים, יזמן הדירקטוריון אסיפה מיוחדת שעל סדר יומה הפסקת כהונתו של הדירקטור החיצוני.
(ג) נימוקי דירקטוריון החברה הציבורית יובאו לפני האסיפה המיוחדת ותינתן לדירקטור החיצוני הזדמנות סבירה להביא את עמדתו; החלטת האסיפה המיוחדת בדבר הפסקת כהונתו של הדירקטור החיצוני תתקבל ברוב הדרוש למינויו.
(ד) קבע הדירקטוריון בחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, לאחר שנתן לדירקטור החיצוני הזדמנות סבירה להביא את עמדתו, כי הדירקטור החיצוני חדל לקיים תנאי מן התנאים הדרושים לפי חוק זה למינויו או כי הפר את חובת האמונים לחברה, יודיע על החלטתו ונימוקיה לגורם המוסמך למנות את הדירקטורים החיצוניים בחברה.

247. הפסקת כהונה בידי בית-המשפט
בית-המשפט, לבקשת דירקטור או בעל מניה, רשאי להורות על פקיעת כהונתו של דירקטור חיצוני אם מצא כי הוא חדל לקיים תנאי מן התנאים הדרושים לפי חוק זה למינויו כדירקטור חיצוני או כי הפר את חובת האמונים לחברה.

248. מינוי באסיפה מיוחדת (תיקון התשע"א (מס' 4))
(א) נתפנתה משרתו של דירקטור חיצוני בחברה ציבורית ולא מכהנים בחברה שני דירקטורים חיצוניים אחרים, יזמן הדירקטוריון אסיפה מיוחדת, למועד מוקדם ככל האפשר, שעל סדר יומה מינוי דירקטור חיצוני.
(ב) נתפנתה משרתו של דירקטור חיצוני בחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, ולא מכהנים בחברה שני דירקטורים חיצוניים אחרים, יודיע על-כך הדירקטוריון לגורם המוסמך למנות את הדירקטורים החיצוניים בחברה.

249. איסור מינוי והעסקה (תיקונים: התשע"א (מס' 3), (מס' 4))
(א) חברה, בעל שליטה בה ותאגיד בשליטתו לא יעניקו למי שכיהן כדירקטור חיצוני באותה חברה, לבן זוגו או לילדו טובת הנאה, במישרין או בעקיפין, ובכלל זה לא ימנו אותו, את בן זוגו או את ילדו, לכהונה כנושא משרה באותה חברה או בתאגיד בשליטת בעל השליטה בה, לא יעסיקוהו כעובד ולא יקבלו ממנו שירותים מקצועיים בתמורה, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות תאגיד בשליטתו, אלא-אם-כן חלפו שנתיים מתום כהונתו כדירקטור חיצוני באותה חברה, ולעניין קרוב שאינו בן זוגו או ילדו - שנה מתום כהונתו כדירקטור חיצוני.
(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על מינוי או העסקה של מי שכיהן כדירקטור חיצוני בחברה ממשלתית או בחברת-בת ממשלתית ועל קבלת שירותים מקצועיים ממנו, על-ידי המדינה או על-ידי חברה ממשלתית או חברת-בת ממשלתית אחרת אשר השר האחראי לענייניה אינו השר האחראי לענייני החברה שבה כיהן כדירקטור חיצוני.

249א. דירקטור חיצוני בחברה שהפכה לחברה פרטית שאינה חברת איגרות חוב (תיקונים: התשס"ה, התשע"א (מס' 4))
(א) מיום הפיכתה של חברה ציבורית או חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב לחברה פרטית שאינה חברת איגרות חוב לא יחולו הוראות סימן זה על מי שמכהן או על מי שכיהן בחברה כדירקטור חיצוני.
(ב) לא החליטה החברה בדבר המשך כהונתו של הדירקטור, תיפסק כהונתו בתום שלושה חודשים מיום הפיכת החברה לחברה פרטית שאינה חברת איגרות חוב.

249ב. סיווג דירקטור כדירקטור בלתי-תלוי (תיקונים: התשס"ח (מס' 2), התשע"א (מס' 3), (מס' 4))
חברה ציבורית או חברה שהיא חברת איגרות חוב רשאית לסווג דירקטור כדירקטור בלתי-תלוי אם הוא כשיר להתמנות ככזה לפי פסקאות (1) ו- (2) להגדרה "דירקטור בלתי-תלוי" שבסעיף 1, לאחר שהצהיר כאמור בסעיף 224ב; לעניין זה, לא יראו בכהונה כדירקטור בחברה טרם הסיווג כדירקטור בלתי-תלוי, כזיקה לחברה.

249ג. החלת הוראות על דירקטור בלתי-תלוי (תיקונים: התשס"ח (מס' 2), התשע"א (מס' 3))
הוראות סעיפים 240(ו), 244, 245א, 246, 247, 249 ו- 249א(א) יחולו גם על דירקטור בלתי-תלוי.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

מינוי וכהונה של דירקטורים