האסיפה הכללית

1. סמכויות האסיפה הכללית - סעיפים 58-57 לחוק החברות
סעיפים 58-57 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובעים כדלקמן:

"57. הסמכויות המוקנות לאסיפה הכללית
החלטות החברה בעניינים הבאים יתקבלו באסיפה הכללית:
(1) שינויים בתקנון כאמור בסעיף 20;
(2) הפעלת סמכויות הדירקטוריון בהתאם להוראות סעיף 52(א);
(3) מינוי רואה-החשבון המבקר של החברה, תנאי העסקתו והפסקת העסקתו בהתאם להוראות סעיפים 154 עד 167;
(4) מינוי דירקטורים חיצוניים בהתאם להוראות סעיף 239;
(5) אישור פעולות ועסקאות הטעונות אישור האסיפה הכללית לפי הוראות סעיפים 255 ו- 268 עד 275;
(6) הגדלת הון המניות הרשום והפחתתו בהתאם להוראות סעיפים 286 ו-287;
(7) מיזוג כאמור בסעיף 320(א).

58. איסור התניה
(א) חברה אינה רשאית להתנות על הוראות סעיף 57.
(ב) חברה רשאית להוסיף בתקנון נושאים שהחלטות בהם יתקבלו באסיפה הכללית; ואולם, העברת סמכויות בתקנון לאסיפה הכללית, בנושאים שבהם הוקנתה הסמכות בחוק זה לאורגן אחר ללא אפשרות להתנאה על-כך בתקנון, תעשה לפי הוראות סעיף 50."

סעיף 57 לחוק החברות קובע את סמכויותיה של האסיפה הכללית וסעיף 92 קובע את סמכויותיו של הדירקטוריון. סעיף 57(2) לחוק החברות מאפשר אמנם את הפעלת סמכויות הדירקטוריון בידי האסיפה הכללית אולם סמכות זו כפופה להוראת סעיף 52(א) לחוק החברות המורה כי הדבר ייעשה רק אם נבצר מן הדירקטוריון להפעיל את סמכויותיו, והאסיפה הכללית קבעה שזהו אכן המצב. בענייננו לא נטען - ולא הוכח - שהתקיימו הנסיבות המאפשרות הפעלת סמכות האסיפה הכללית במקום הדירקטוריון {ת"א (חי') 16947-10-10 אחמד ניגם נ' מאפיית אלנח'יל בע"מ, תק-מח 2014(3), 13088 (2014)}.

ב- בש"א (ב"ש) 1823/06 {גידי תנורים בע"מ נ' יצחק אדרי ואח', תק-מח 2006(3), 9388 (2006)} קבע בית-המשפט כי סעיף 58 לחוק החברות קובע שחברה אינה רשאית להתנות על הוראות סעיף 57 לחוק החברות.

סעיף 57 לחוק החברות עוסק בין היתר "באישור פעולות ועסקאות הטעונות אישור האסיפה הכללית לפי הוראות סעיף 255 ו- 268 עד 275". סעיף 255 לחוק החברות עניינו אישור פעולות המנויות בסעיף 254(א) לחוק בדבר חובות אמונים של נושאי משרה ומשכך נושא זה אינו ניתן לבוררות כלל.

אחריות נושא משרה אינו נושא שיכול לשמש להסכם בין הצדדים על-פי סעיף 3 לחוק הבוררות.
גם אם קיים הסכם בורררות בין הצדדים אין לו תוקף כשמדובר בתביעה נגד נושאי משרה בחברה. הוראות חוק החברות בנושא זה הן קוגנטיביות.

2. מינוי דירקטורים - סעיף 59 לחוק החברות
סעיף 59 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע כדלקמן:

"59. מינוי דירקטורים
האסיפה הכללית השנתית תמנה את הדירקטורים, אלא-אם-כן נקבע אחרת בתקנון."

ב- ה"פ (ת"א) 345/07 {Lima Holding B.V לימה הולדינג נ' אביוד - חברה לבניין ועבודות עפר בע"מ, תק-מח 2009(2), 16421 (2009)} קבע בית-המשפט כי באופן עקרוני, כל עוד לא נאמר אחרת בתקנון חברה, יחולו עליה התקנות המופיעות בחוק החברות, התשנ"ט-1999.

3. אסיפה שנתית ואסיפה מיוחדת - סעיפים 65-60 לחוק החברות
סעיפים 65-60 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובעים כדלקמן:

"60. כינוס אסיפה שנתית (תיקון התשס"ה)
(א) חברה תקיים אסיפה שנתית בכל שנה ולא יאוחר מתום חמישה-עשר חודשים לאחר האסיפה השנתית האחרונה.
(ב) סדר היום באסיפה השנתית יכלול דיון בדוחות הכספיים ובדיווח הדירקטוריון; סדר היום יכול שיכלול מינוי דירקטורים, מינוי רואה-חשבון מבקר וכן נושא שנקבע בתקנון שיידון באסיפה שנתית, או כל נושא אחר שנקבע על סדר היום כאמור בסעיף 66.

61. אי-קיום אסיפה שנתית
(א) חברה פרטית רשאית לקבוע בתקנונה הוראה, לפיה אינה חייבת לקיים אסיפה שנתית כאמור בסעיף 60, אלא ככל שהדבר נחוץ למינוי רואה-חשבון מבקר; נקבעה הוראה כאמור, רשאית החברה שלא לקיים אסיפה שנתית אלא-אם-כן אחד מבעלי המניות או הדירקטורים דרש מהחברה לקיימה.
(ב) לא התקיימה אסיפה שנתית, תשלח החברה לבעלי המניות הרשומים במרשם בעלי המניות, פעם בשנה, דו"חות כספיים כאמור בסעיף 172 לא יאוחר מן המועד האחרון שבו היה עליה לקיים אסיפה שנתית אלמלא קבעה בתקנונה הוראה כאמור בסעיף-קטן (א).

62. כינוס אסיפה שנתית על-ידי בית-המשפט
(א) לא התקיימה אסיפה שנתית כאמור בסעיף 60, או לאחר שנדרש קיומה כאמור בסעיף 61, רשאי בית-המשפט, לבקשת בעל מניה או דירקטור בחברה, להורות על כינוסה.
(ב) הורה בית-המשפט כאמור תישא החברה בהוצאות סבירות שהוציא המבקש בהליך בבית-המשפט, כפי שקבע בית-המשפט, והדירקטורים האחראים לאי-כינוסה יהיו חייבים להשיבן לחברה.

63. כינוס אסיפה מיוחדת
(א) דירקטוריון חברה פרטית יכנס אסיפה מיוחדת על-פי החלטתו וכן לדרישת כל אחד מאלה:
(1) דירקטור אחד;
(2) בעל מניה, אחד או יותר, שלו לפחות עשרה אחוזים מההון המונפק ואחוז אחד לפחות מזכויות ההצבעה בחברה, או בעל מניה, אחד או יותר, שלו לפחות עשרה אחוזים מזכויות ההצבעה בחברה.
(ב) דירקטוריון חברה ציבורית יכנס אסיפה מיוחדת על-פי החלטתו, וכן לדרישת כל אחד מאלה:
(1) שני דירקטורים או רבע מן הדירקטורים המכהנים;
(2) בעל מניה, אחד או יותר, שלו לפחות חמישה אחוזים מההון המונפק ואחוז אחד לפחות מזכויות ההצבעה בחברה או בעל מניה, אחד או יותר, שלו לפחות חמישה אחוזים מזכויות ההצבעה בחברה.
(ג) דירקטוריון שנדרש לזמן אסיפה מיוחדת, יזמנה בתוך עשרים ואחד ימים מיום שהוגשה לו הדרישה, למועד שיקבע בהזמנה לפי סעיף 67 או בהודעה לפי סעיף 69, ובלבד שלגבי חברה ציבורית, מועד הכינוס יהיה לא יאוחר משלושים וחמישה ימים ממועד פרסום ההודעה, אלא-אם-כן נקבע אחרת לעניין אסיפה שחל לגביה סימן ז', ולגבי חברה פרטית יחולו הוראות סעיף 67.
64. כינוס אסיפה על-ידי בעלי מניות
(א) לא זימן הדירקטוריון אסיפה מיוחדת שנדרשה לפי סעיף 63, רשאי הדורש, וכשמדובר בבעלי מניות - גם חלק מהם שיש לו יותר ממחצית מזכויות ההצבעה שלהם, לכנס את האסיפה בעצמו, ובלבד שלא תתקיים אחרי עבור שלושה חודשים מהיום שהוגשה הדרישה כאמור, והיא תכונס, ככל האפשר, באותו האופן שבו מכונסות אסיפות בידי הדירקטוריון.
(ב) כונסה אסיפה כללית כאמור בסעיף-קטן (א), תכסה החברה את ההוצאות הסבירות שהוציא הדורש והדירקטורים האחראים לאי כינוסה חייבים להשיבן לחברה.

65. פניה לבית-משפט
(א) לא זימן הדירקטוריון אסיפה מיוחדת שנדרשה לפי סעיף 63, רשאי בית-המשפט, לבקשת הדורש, להורות על כינוסה.
(ב) הורה בית-המשפט כאמור, תישא החברה בהוצאות הסבירות שהוציא המבקש בהליך בבית-המשפט, כפי שקבע בית-המשפט, והדירקטורים האחראים לאי כינוסה יהיו חייבים להשיבן לחברה."

ב- פר"ק (חי') 49488-09-11 {Pattec Investments LTD נ' סטיל רולינג קורפוריישן טיקו בע"מ ואח', תק-מח 2012(2), 12150 (2012)} קבע בית-המשפט כי לפי סעיף 60(א) לחוק החברות, על חברה לקיים אסיפה שנתית בכל שנה , ולא יאוחר מתום 15 חודשים לאחר האסיפה השנתית האחרונה, למעט באותם מקרים בהם נקבע בתקנון החברה שאין היא חייבת לקיים אסיפה כללית שנתית אלא ככל שהדבר נחוץ למינוי רואה-חשבון מבקר.

אם נקבעה הוראה כאמור, רשאית החברה שלא לקיים אסיפה שנתית אלא-אם -כן נדרשה לקיימה על-ידי אחד מבעלי מניותיה או הדירקטורים.

לפי סעיף 61(ב) לחוק החברות, חברה שלא קיימה אסיפה שנתית תשלח לבעלי מניותיה פעם בשנה את הדו"חות הכספיים, לא יאוחר מהמועד שבו היה עליה לקיים אסיפה שנתית אלמלא הוראת התקנון הנ"ל.

אין צורך להכביר מילים על חשיבותה של האסיפה הכללית השנתית הנדרשת לעדכונם של בעלי המניות בחברה על הנעשה בה. זו גם הסיבה להוראה הקבועה בסעיף 62(א) לחוק החברות שבעל המניות זכאי לפנות לבית-המשפט בבקשה להורות על כינוסה של אסיפה כללית שנתית שלא התקיימה.

סעיף 63(ב)(2) לחוק החברות קובע כי בעל מניות המחזיק ב- 5 אחוזים ומעלה מהון המניות של החברה, ובלפחות אחוז אחד מזכויות ההצבעה בחברה, רשאי לדרוש זימון של אסיפה כללית. לבעל מניות שלו למעלה מאחוז אחד מהון המניות, אולם פחות מ- 5 אחוזים, יש אם-כן זכות לדרוש הכללת נושא באסיפה כללית שכבר זומנה, אולם אין לו זכות לדרוש זימון של אסיפה כללית {ה"פ (ת"א) 5009-12-12 שיר רויכמן ואח' נ' ביומדיקס אינקובטור בע"מ ואח', תק-מח 2012(4), 17039 (2012)}.

ככלל, הגורם שרשאי להחליט על כינוס אספות כלליות בחברה, כמו גם על קביעת הנושאים שיעלו על סדר יומן של אספות אלה, הוא דירקטוריון החברה {סעיף 63(ב) לחוק החברות}.

בחברות בהן קיים בעל שליטה, שולט בעל השליטה בדירקטוריון - ובאופן זה הוא שולט אם-כן בסדר היום של דיוני האסיפה הכללית. בחברות בהן השליטה היא מבוזרת, ההנהלה היא השולטת בסדר היום של האספות הכלליות.

יחד-עם-זאת, המחוקק איפשר במספר סעיפי חוק בתנאים מסויימים גם לבעלי מניות המיעוט לקחת חלק בקביעת קיומן וסדר יומן של אספות כלליות של החברה.

לבעלי מניות המחזיקים למעלה מאחוז אחד {אך פחות מ- 5 אחוזים} מהון המניות המונפק של החברה, לא עומדת הזכות לדרוש כינוס של אסיפה כללית.
אולם, כאשר מתכנסת אסיפה כללית {בין אם אסיפה כללית שנתית, או אסיפה מיוחדת} זכאים בעלי מניות כאלה כאמור לדרוש מהדירקטוריון לכלול נושא בסדר היום של אסיפה כזו.

4. כינוס האסיפה הכללית וניהולה
4.1 סדר היום - סעיף 66 לחוק החברות
סעיף 66 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע כדלקמן:

"66. סדר היום (תיקון התשע"א (מס' 3))
(א) סדר היום באסיפה כללית ייקבע בידי הדירקטוריון וייכללו בו גם נושאים שבשלם נדרש כינוסה של אסיפה מיוחדת לפי סעיף 63, וכן נושא שנתבקש כאמור בסעיף-קטן (ב).
(ב) בעל מניה, אחד או יותר, שלו אחוז אחד לפחות מזכויות ההצבעה באסיפה הכללית, רשאי לבקש מהדירקטוריון לכלול נושא בסדר היום של אסיפה כללית שתתכנס בעתיד, ובלבד שהנושא מתאים להיות נדון באסיפה כללית; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף זה, לרבות לעניין המועד להגשת הבקשה.
(ג) באסיפה כללית יתקבלו החלטות בנושאים שפורטו בסדר היום בלבד."

נוסח סעיף 66(א) סיפא מצביע על-כך כי די שהנושא התבקש כדי שהאסיפה הכללית תדון בו, אין למעשה לדירקטוריון שיקול-דעת בעניין הבקשה ודי בכך שהיא עומדת בתנאי שהנושא מתאים להידון באסיפה הכללית {ה"פ (ת"א) 28096-01-10 ב.א.ת 2004 בע"מ ואח' נ' קווינקו להז'ר אינטרנשיונל בע"מ ואח', תק-מח 2013(2), 23164 (2013)}.

הנושאים הנדונים באסיפה הכללית נקבעים, בדרך-כלל, בידי הדירקטוריון.

סעיף 66(ב) לחוק החברות הוא הסעיף הקובע את זכותם של בעלי מניות המחזיקים יחד בלמעלה מאחוז אחד ממניות החברה, לדרוש הוספה של נושא לסדר יום של אסיפה כללית של החברה {ה"פ (ת"א) 5009-12-12 שיר רויכמן ואח' נ' ביומדיקס אינקובטור בע"מ ואח', תק-מח 2012(4), 17039 (2012)}.

סעיף 63(ב)(2) לחוק החברות קובע כי בעל מניות המחזיק ב- 5 אחוזים ומעלה מהון המניות של החברה, ובלפחות 1 אחוז מזכויות ההצבעה בחברה, רשאי לדרוש זימון של אסיפה כללית.

לבעל מניות שלו למעלה מאחוז אחד מהון המניות, אולם פחות מ- 5 אחוזים, יש אם-כן זכות לדרוש הכללת נושא באסיפה כללית שכבר זומנה, אולם אין לו זכות לדרוש זימון של אסיפה כללית. לכן, אם דירקטוריון החברה אינו מזמן אסיפה כללית, יהיה על בעל מניות כזה להמתין לאסיפה הכללית השנתית של החברה {או לאסיפה אחרת שתזומן} שרק בה הוא יוכל לדרוש העלאת נושאים בהתאם לזכותו מכוח סעיף 66(ב) הנ"ל.

ככלל, הגורם שרשאי להחליט על כינוס אספות כלליות בחברה, כמו גם על קביעת הנושאים שיעלו על סדר יומן של אספות אלה, הוא דירקטוריון החברה {סעיף 63(ב) וסעיף 66(א) לחוק החברות}.

בחברות בהן קיים בעל שליטה, שולט בעל השליטה בדירקטוריון - ובאופן זה הוא שולט אם-כן בסדר היום של דיוני האסיפה הכללית. בחברות בהן השליטה היא מבוזרת, ההנהלה היא השולטת בסדר היום של האספות הכלליות.

יחד-עם-זאת, המחוקק איפשר במספר סעיפי חוק בתנאים מסויימים גם לבעלי מניות המיעוט לקחת חלק בקביעת קיומן וסדר יומן של אספות כלליות של החברה. כפי שהובהר לעיל, המחוקק איפשר לבעלי מניות המחזיקים יחד 5 אחוזים ומעלה מהון המונפק של החברה ולפחות אחוז מזכויות ההצבעה, או בעלי מניות שלהם לפחות 5 אחוזים מזכיות ההצבעה בחברה, לדרוש מדירקטוריון החברה לכנס אסיפה כללית שלה {סעיף 63(ב)(2) לחוק החברות}.

לבעלי מניות המחזיקים למעלה מאחוז אחד (אך פחות מ- 5 אחוזים) מהון המניות המונפק של החברה, לא עומדת הזכות לדרוש כינוס של אסיפה כללית.

אולם, כאשר מתכנסת אסיפה כללית {בין אם אסיפה כללית שנתית, או אסיפה מיוחדת} זכאים בעלי מניות כאלה כאמור לדרוש מהדירקטוריון לכלול נושא בסדר היום של אסיפה כזו.

סעיף 66(ב) נועד לאזן בין זכותו הכללית של דירקטוריון החברה לקבוע הן את המועדים של האספות הכלליות והן את הנושאים שיעלו לדיון בהן, לבין רצונם של בעלי מניות המיעוט לשלוט בסדר היום של האסיפה. האיזון נוצר על-ידי מתן זכות מוגבלת, לקבוצה של בעלי מניות {שצריכה להיות בגודל הנדרש}, לבקש הוספת נושאים לאסיפה הכללית.

אין ספק שהכוח לקבוע את סדר היום באסיפה הכללית של החברה ולהעלות נושאים לדיון בה, הוא בעל משמעות רבה במאבק על השליטה בחברה. מובן כי לא ניתן לקבל החלטות בחברה, בלא שנושא מסויים יעלה לדיון באסיפה הכללית. לכן, שלילת זכותם של בעלי מניות המיעוט להעלות נושאים לדיון, מהווה פגיעה בהם.

יחד-עם-זאת, יש לחזור ולהדגיש כי הזכות הראשונית לנהל את האספות הכלליות ולקבוע את סדר יומן - היא של הדירקטוריון. עוד יש להדגיש כי יחסי הכוחות בחברה הם "משחק סכום אפס". לכן, מתן כוח נוסף לבעלי מניות מקרב המיעוט {ובכלל זה כוח לקבוע את סדר יומה של האסיפה הכללית}, שולל ומקטין במקביל את כוחו של הדירקטוריון, ואת כוחו של הרוב - אם הוא שולט בדירקטוריון. שינוי כזה משנה כמובן את מאזן הכוחות בחברה.

בעלי מניות המיעוט עשויים לעשות שימוש בכוח הנוסף שניתן להם ממניעים שונים, ובין היתר כחלק ממאבקים המתנהלים ביניהם לבין בעלי מניות הרוב.

המיעוט עשוי במקרים מסויימים גם לעשות שימוש לרעה בכוח הנוסף שניתן לו {כפי שכמובן גם הרוב עשוי לעשות שימוש לרעה בכוחותיו שלו}.

כאמור, אחת המגבלות שהטיל המחוקק על כוחו של המיעוט לדרוש הוספת נושאים לאסיפה הכללית, היא מגבלת הכמות - רק בעלי מניות המחזיקים יחד באחוז ומעלה ממניות החברה יוכלו לדרוש דרישה כזו.

מגבלה נוספת היא המגבלה לפיה גורם אחר הוא שצריך ליזום את קיומה של האסיפה הכללית. כאמור, אם המיעוט מחזיק פחות מ- 5 אחוזים ממניות החברה, הוא אינו יכול לכפות קיום של אסיפה כללית.

הוא כפוף אם-כן להחלטה של הדירקטוריון {או של קבוצה בעלת 5 אחוזים לפחות מהמניות} ליזום כינוס של אסיפה כללית, ורק אז הוא יכול לדרוש הוספה של נושאים לאסיפה זו. יתכן שמי שיזם את כינוס האסיפה, יכול גם להחליט לבטל אותה. אם אכן זה המצב, גם במקרה כזה נותר המיעוט חסר יכולת להביא לדיון את הנושא שהוא מבקש להעלותו, אם האסיפה בוטלה.

נושא אחר שיש לקחת אותו בחשבון בהקשר זה הוא נושא המועד בו על המיעוט להביא בפני החברה את דרישתו להוספת נושא לסדר יומה של האסיפה.

נושא המועדים הוא חשוב, משום שגם בו ניתן לעשות שימוש לרעה או שימוש לתכליות זרות במקרים מסויימים. כך לדוגמה, הודעה מאוחרת מאוד מטעם המיעוט על דרישתו להוסיף נושא לסדר היום, עלולה לשבש את סדר היום, ובמקרים מסויימים, עלולה לאלץ את החברה לדחות את האסיפה.

נושא המועדים של הגשת בקשה של המיעוט לגבי סדר היום באסיפה הכללית, היה אמור להיות מוסדר בהוראות שייקבעו על-ידי השר - בהתאם לסעיף 66(ב) לחוק החברות, מכאן ניתן ללמוד כי גם המחוקק היה ער לכך כי ישנה משמעות לנושא זה.

4.2 מועדי מסירת הזמנות בחברה פרטית - סעיף 67 לחוק החברות
סעיף 67 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע כדלקמן:

"67. מועדי מסירת הזמנות בחברה פרטית
הזמנה לאסיפה כללית בחברה פרטית תימסר לכל מי שזכאי להשתתף בה, לא יאוחר משבעה ימים לפני המועד לכינוסה ובלבד שלא תימסר למעלה מארבעים וחמישה ימים לפני מועד כינוסה, והכל אם לא נקבע אחרת בתקנון."

סעיף 67 לחוק החברות, הקובע כי זימון לאסיפה כללית יימסר לבעלי המניות 7 ימים לפני הישיבה, הינו סעיף דיספוזיטיבי וניתן להתנות עליו בתקנון החברה {ה"פ (נצ') 283/05 אסעד כרדוש נ' חברת קרדוש ושות' ואח', תק-מח 2006(1), 4229 (2006)}.

חובת האמונים משמעותה כי הדירקטור חייב לפעול כאשר לנגד עיניו עומד האינטרס של החברה ולא אינטרס אישי. על הדירקטור לפעול בתום-לב, בהגינות ולמען טובת הגשמת תפקידו.

ביסוד חובה זו עומד כוחו של הדירקטור, אשר חברותו בדירקטוריון מעניקה לו שליטה על רכושו של אחר {החברה}. קיים חשש - המבוסס על נסיון החיים - כי הכוח ינוצל לרעה.

כדי למנוע ניצול לרעה זה הוכרה חובת האמונים, שמטרתה להגן על החברה. חובת אמונים זו גבוהה היא מחובת תום-הלב {האובייקטיבית} המוטלת על כל אדם בישראל בבצעו פעולות משפטיות {סעיפים 12, 39 ו- 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי)}.
חובת תום-הלב {האובייקטיבית} קובעת רמת התנהגות בין שני צדדים, אשר כל אחד מהם דואג לאינטרס העצמי שלו. מטרת החובה להביא לידי כך שבהגנה על האינטרס האישי יפעלו הצדדים בהגינות, לעומת-זאת חובת האמונים קובעת רמת התנהגות בין דירקטור לחברה, כאשר הדירקטור צריך להעמיד בראש דאגותיו את אינטרס החברה ולא את האינטרס האישי שלו.

חובת האמונים אינה מבוססת על קיומה של יריבות בין הדירקטור לחברה.

חובת האמונים מבוססת על קיומו של אינטרס אחד בלבד הראוי להגנה והוא אינטרס החברה.

סעיף 67 לחוק החברות, הדן במועד מסירת הזמנה לאסיפה כללית של חברה, חל רק במקרה בו אין הוראה אחרת בתקנון החברה.

הוראה זו דנה במסירה בפועל ולא במסירה למשלוח בדואר. אלא שהסיפא לסעיף מאפשרת לחברי החברה לקבוע הוראה אחרת בתקנון.

4.3 הודעה ותוכן ההזמנה לאסיפה כללית בחברה פרטית - סעיפים 69-68 לחוק החברות
סעיפים 69-68 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובעים כדלקמן:

"68. תוכן ההזמנה לאסיפה כללית בחברה פרטית
(א) בהזמנה לאסיפה כללית בחברה פרטית יצויינו המועד והמקום שבו תתקיים האסיפה וכן סדר היום ופירוט סביר של הנושאים לדיון.
(ב) היתה על סדר יומה של האסיפה הצעה לשינוי התקנון יפורט נוסח השינוי המוצע.

69. הודעה על אסיפה כללית בחברה ציבורית ותוכנה (תיקון התשס"ה)
(א) הודעה על אסיפה כללית בחברה ציבורית תפורסם או תימסר כפי שקבע השר.
(ב) (בוטל).
(ג) ההודעה תכלול את סדר היום, ההחלטות המוצעות וכן הסדרים לעניין הצבעה בכתב לפי הוראות סימן ז'.
(ד) השר רשאי לקבוע, לאחר התייעצות עם רשות ניירות ערך, הוראות לעניין סעיף זה לרבות בדבר אופן הפירוט של הנושאים, אלא-אם-כן קבועות הוראות לעניין זה בדין אחר."

4.4 תקנות לעניין החלטות באסיפה כללית והוכחת עלות בחברה ציבורית - סעיפים 71-70 לחוק החברות
סעיפים 71-70 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע כדלקמן:

"70. תקנות לעניין החלטות באסיפה כללית
השר רשאי לקבוע, כי מקום שנוסח ההחלטות פורט בהזמנה או בהודעה, רשאית האסיפה הכללית לקבל החלטות השונות מנוסח ההחלטות שהיו על סדר היום, וזאת בנושאים ולפי אמות-מידה כפי שיקבע.

71. הוכחת בעלות במניות בחברה ציבורית (תיקון התשס"ה)
בעל מניה בחברה ציבורית המעוניין להצביע באסיפה כללית, זכאי לקבל, בלא תנאי, מאת חבר בורסה שבאמצעותו מוחזקת המניה, אישור המוכיח את בעלותו במניה, באופן שיקבע השר (בחוק זה: "אישור בעלות"); השר רשאי לקבוע תנאים ונסיבות שבהם יידרש תשלום בעבור אישור הבעלות, ואת גובה התשלום או התשלום המרבי."

4.5 כינוס אסיפה על-ידי בית-המשפט - סעיף 72 לחוק החברות
סעיף 72 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע כדלקמן:

"72. כינוס אסיפה על-ידי בית-משפט
מקום שאין אפשרות מעשית לכנס אסיפה או לנהלה בדרך שנקבעה לכך בתקנון או בחוק זה, רשאי בית-המשפט, לבקשת החברה, בעל מניה הזכאי להצביע באסיפה או דירקטור, להורות שתכונס ותנוהל אסיפה בדרך שיקבע בית-המשפט, ורשאי הוא לתת לשם כך הוראות משלימות ככל שיראה לנכון."

ב- ת"א (ת"א) 58414-05 {בי.או.ק.א. חברה למסחר בע"מ נ' טוקיו בנקוק רשת מסעדות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (09.12.10)} קבע בית-המשפט כי הדרך הראויה לכנס אסיפה היא לפנות, על יסוד סעיף 72 לחוק החברות, לבית-המשפט בבקשה להורות על כינוס אסיפה בדרך שיימצא לנכון.

הספרות המשפטית מונה מקרה אחד שבו ניתן לעשות זאת וזה כאשר בעלי מניות, המחזיקים במיעוט המניות בחברה, נמנעים מלהשתתף באסיפה ובכך מונעים את האפשרות לכינוסה במניין החוקי הנדרש, למשל לצורך שימוש על-ידי הרוב בכוחו להביא לפיטוריהם של אותם בעלי מניות מיעוט ממשרתם כדירקטורים ולמנות דירקטורים אחרים {צפורה כהן בעלי מניות בחברה -זכויות תביעה ותרופות, כרך ב' (מהדורה שניה, 2008)}.

בצורה כזאת נמנע מצב שבו מחזיקי מניות המיעוט נוטלים לעצמם זכות וטו שלא על-פי מעמדם בחברה.

4.6 אסיפה בישראל - סעיף 73 לחוק החברות
סעיף 73 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע כדלקמן:

"73. אסיפה בישראל
חברה ציבורית שמניותיה הוצעו לציבור בישראל בלבד או נסחרות בבורסה בישראל בלבד, תקיים אסיפה כללית בישראל."

4.7 דחיית אסיפה כללית - סעיף 74 לחוק החברות
סעיף 74 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע כדלקמן:

"74. דחיית אסיפה כללית (תיקון התשס"ה)
(א) אסיפה כללית שיש בה מניין חוקי רשאית להחליט על דחיית האסיפה, הדיון או קבלת החלטה בנושא שפורט בסדר היום למועד אחר ולמקום שתקבע; באסיפה נדחית לא יידון אלא נושא שהיה על סדר היום ושלא נתקבלה לגביו החלטה.
(ב) נדחתה אסיפה כללית למועד העולה על עשרים ואחד ימים, יינתנו הודעות והזמנות לאסיפה הנדחית כאמור בסעיפים 67 עד 69.
(ג) נדחתה אסיפה כללית בלי לשנות את סדר יומה, למועד שאינו עולה על 21 ימים, יינתנו הודעות והזמנות לגבי המועד החדש, מוקדם ככל האפשר, ולא יאוחר משבעים ושתיים שעות קודם האסיפה הכללית; ההודעות וההזמנות כאמור יינתנו לפי סעיפים 67 ו- 69(א) בשינויים המחוייבים."

4.8 אסיפת סוג - סעיף 75 לחוק החברות
סעיף 75 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע כדלקמן:

"75. אסיפת סוג
הוראות סימן זה וכן סימנים ד', ה', ו- ו' יחולו, בשינויים המחוייבים, על אסיפות סוג, ככל שעל החברה לקיימן."

4.9 אסיפה כללית בחברה פרטית - סעיפים 77-76 לחוק החברות
סעיפים 77-76 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובעים כדלקמן:

"76. החלטה ללא התכנסות
בחברה פרטית ניתן לקבל החלטה באסיפה כללית ללא הזמנה וללא התכנסות ובלבד שההחלטה תתקבל פה אחד על-ידי כל בעלי המניות הזכאים להצביע באסיפה הכללית.

77. קיום אסיפה באמצעי תקשורת
חברה פרטית רשאית, אלא-אם-כן נקבעה הוראה בתקנון השוללת זאת, לקיים אסיפה כללית באמצעות שימוש בכל אמצעי תקשורת, כך שכל בעלי המניות המשתתפים יכולים לשמוע זה את זה בו-זמנית."

4.10 מניין חוקי באסיפה כללית ויושב-ראש האסיפה - סעיפים 81-78 לחוק החברות
סעיפים 81-78 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובעים כדלקמן:

"78. מניין חוקי באסיפה כללית
(א) המניין החוקי לקיום אסיפה כללית הוא נוכחות של לפחות שני בעלי מניות שלהם עשרים וחמישה אחוזים לפחות מזכויות ההצבעה, תוך מחצית השעה מן המועד שנקבע לפתיחת האסיפה.
(ב) לא נכח באסיפה כללית בתום מחצית השעה מהמועד שנקבע לתחילת האסיפה מניין חוקי, תידחה האסיפה לשבוע ימים, לאותו יום, לאותה שעה ולאותו מקום, או למועד מאוחר יותר אם צויין בהזמנה לאסיפה או בהודעה על האסיפה.
(ג) הוראות סימן זה לא יחולו על חברה שלה בעל מניה אחד.

79. מניין חוקי באסיפה נדחית
(א) לא נכח באסיפה הנדחית, כאמור בסעיפים 74 או 78(ב) מניין חוקי כעבור מחצית השעה לאחר המועד שנקבע לה, תתקיים האסיפה בכל מספר משתתפים שהוא.
(ב) על-אף האמור בסעיף-קטן (א), כונסה האסיפה הכללית על-פי דרישת בעלי מניות כאמור בסעיפים 63 או 64, תתקיים האסיפה הנדחית רק אם נכחו בה לפחות בעלי מניות במספר הדרוש לצורך כינוס אסיפה כאמור בסעיף 63.

80. יושב-ראש אסיפה כללית
(א) בכל אסיפה כללית ייבחר יושב-ראש לאותה אסיפה.

(ב) בחירת יושב-ראש האסיפה תעשה בתחילת הדיון באסיפה, שייפתח על-ידי יושב-ראש הדירקטוריון, או על-ידי דירקטור שהדירקטוריון הסמיך לעניין זה.

81. חופש ההתנאה
ניתן להתנות בתקנון על האמור בסימן זה, כולו או מקצתו."

5. הצבעה באסיפה הכללית - סעיף 82 לחוק החברות
סעיף 82 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע כדלקמן:

"82. חופש הגיוון
(א) חברה רשאית לקבוע בתקנונה זכויות הצבעה שונות לסוגים שונים של מניות.
(ב) אין בהוראת סעיף-קטן (א) כדי לגרוע מהוראת חיקוק אחרת.
(ג) לא קבעה החברה-בתקנונה זכויות הצבעה שונות, יהיה לכל מניה קול אחד."

על-פי סעיף 82(א) לחוק החברות, כל חברה רשאית לקבוע בתקנונה זכויות הצבעה שונות לסוגי מניות שונים. עם-זאת, בשנת 1990 תוקן חוק ניירות ערך, ונקבע בסעיף 46ב כי ניתן לרשום למסחר בבורסה רק חברות שהנפיקו מניות מסוג אחד בלבד {חוק ניירות ערך (תיקון מס' 11), התשנ"א-1990}.

מכיוון שהסדר הצעת הרכש המיוחדת חל רק על חברות ציבוריות, הדיון בנוגע להצעת רכש מיוחדת בחברה שהנפיקה מספר סוגי מניות, רלוונטי רק ביחס לחברות שנרשמו למסחר בבורסה לפני שנת 1990 {דנ"א 6149/12 Dexia Credit Local נ' אדיר שפירא, תק-על 2013(1), 1813 (2013)}.

משמעות סעיף 82 לחוק החברות היא שכדי לשנות את השוויון של המניות, על החברה לעשות מעשה מפורש, של קביעת השוני בתקנונה.

השוויון משתרע גם על הצעות רכש, דהיינו, על הרוכש להציע תמורות המחולקות באופן שוויוני בין כל בעלי המניות בחברה הנרכשת {ה"פ (ת"א) 485/03 עטר מאיר ו- 33 אחרים נ' נצבא - חברה להתנחלות בע"מ ואח', תק-מח 2004(1), 3612 (2004)}.

חברה פרטית רשאית לקבוע בתקנונה כי למניות מסוג מסויים קיימת זכות בלעדית למינוי מנהלי החברה {ע"א 6496/11 יעקב ססבון נ' אפרים (עופר) סולומון, פורסם באתר האינטרנט נבו (28.01.14)}.

6. אופן ההצבעה באסיפה - סעיפים 86-83 לחוק החברות
סעיפים 86-83 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובעים כדלקמן:

"83. אופן ההצבעה באסיפה (תיקון התשע"ד)
(א) בעל מניה בחברה ציבורית רשאי להצביע בעצמו או באמצעות שלוח וכן בכתב הצבעה לפי הוראות סימן ז'.
(ב) בעל מניה בחברה פרטית רשאי להצביע בעצמו או באמצעות שלוח אלא-אם-כן נקבע אחרת בתקנון.
(ג) בעל מניה בחברה פרטית רשאי להצביע בכתב אם נקבעו לכך הוראות בתקנון.
(ד) הצביע בעל מניה ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של בעל מניה בעצמו או באמצעות שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה.

84. הצבעה במניין קולות
החלטה באסיפה הכללית תתקבל בהצבעה במניין קולות; חברה פרטית רשאית לקבוע בתקנונה כלל הכרעה שונה.

85. רוב באסיפה כללית
החלטות האסיפה הכללית יתקבלו ברוב רגיל, אלא-אם-כן נקבע רוב אחר בחוק או בתקנון.

86. הכרזה כראיה
הכרזת היושב-ראש שהחלטה באסיפה כללית נתקבלה או נדחתה, בין פה אחד ובין ברוב פלוני, תהיה ראיה לכאורה לאמור בה."

7. הצבעה באסיפה כללית באמצעות כתב הצבעה - סעיף 87 לחוק החברות
סעיף 87 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע כדלקמן:

"87. הצבעה באסיפה כללית באמצעות כתב הצבעה (תיקון התשע"ד)
(א) בחברה ציבורית רשאים בעלי מניות להצביע באסיפה כללית ובאסיפת סוג באמצעות כתב הצבעה, שבו יציין בעל מניה את אופן הצבעתו, בהחלטות בנושאים אלה:
(1) מינויים ופיטורים של דירקטורים;
(2) אישור פעולות או עסקאות הטעונות אישור האסיפה הכללית לפי הוראות סעיפים 255 ו- 268 עד 275;
(3) אישור מיזוג לפי סעיף 320;
(3א) הסמכת יושב-ראש הדירקטוריון או קרובו למלא את תפקיד המנהל הכללי או להפעיל את סמכויותיו והסמכת המנהל הכללי או קרובו למלא את תפקיד יושב-ראש הדירקטוריון או להפעיל את סמכויותיו, לפי סעיף 121(ג);
(4) כל נושא אחר שנקבע לגביו בתקנון או לפיו, כי החלטות האסיפה הכללית יתקבלו גם בדרך של כתב הצבעה;
(5) נושאים נוספים שהשר קבע לפי סעיף 89.
(ב) כתב הצבעה יישלח על-ידי החברה לכל בעלי מניותיה; בעל מניה רשאי לציין את אופן הצבעתו בכתב ההצבעה ולשולחו לחברה.
(ג) כתב הצבעה שבו ציין בעל מניה את אופן הצבעתו, אשר הגיע לחברה עד למועד האחרון שנקבע לכך, ייחשב כנוכחות באסיפה לעניין קיום המניין החוקי כאמור בסעיף 78.
(ד) כתב הצבעה שהתקבל בחברה כאמור בסעיף-קטן (ג) לגבי עניין מסויים אשר לא התקיימה לגביו הצבעה באסיפה הכללית, ייחשב כנמנע בהצבעה באותה אסיפה לעניין החלטה על קיום אסיפה נדחית לפי הוראת סעיף 74, והוא יימנה באסיפה הנדחית שתתקיים לפי הוראות סעיפים 74 או 79.
(ה) נוסף על הוראות סעיף-קטן (א), בעל מניה בחברה ציבורית כאמור בסעיף 177(1) רשאי להצביע באסיפה כללית ובאסיפת סוג באמצעות כתב הצבעה שיועבר לחברה במערכת ההצבעה האלקטרונית לפי סימן ב' לפרק ז'2 לחוק ניירות ערך, גם בהחלטות בכל נושא אחר שעל סדר יומה של אסיפה כאמור."

כאשר מתקיימת אסיפה כללית שעל סדר יומה נושא שחלות עליו תקנות הצבעה בכתב, ההודעה על קיומה צריכה להימסר לפחות 35 ימים לפני כינוס האסיפה. בהתאם לסעיף 87 לחוק החברות, הנושא של מינוי דירקטורים ופיטוריהם הוא אחד הנושאים בהם עומדת לבעלי המניות הזכות להצביע באמצעות כתבי הצבעה, ולכן הודעה על אסיפה כזו צריכה להימסר לבעלי המניות לפחות 35 ימים לפני כינוס האסיפה {הפ"ב (ת"א) 5009-12-12 שיר רויכמן נ' ביומדיקס אינקובטור בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (10.12.12)}.

8. פניה לבעלי המניות - סעיף 89-88 לחוק החברות
סעיפים 89-88 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובעים כדלקמן:

"88. פניה לבעלי המניות (תיקון התשס"ה)
(א) הדירקטוריון וכן מי שלפי דרישתו מכנס הדירקטוריון אסיפה מיוחדת לפי הוראות סעיף 63, רשאים לפנות בכתב, באמצעות החברה, לבעלי המניות על-מנת לשכנעם לגבי אופן הצבעתם בנושא מהנושאים האמורים בסעיף 87 העולה לדיון באותה אסיפה (להלן: "הודעת עמדה"); החברה תשלח לבעלי המניות את הודעות העמדה לפי סעיף-קטן זה, על חשבונה, ביחד עם כתב ההצבעה לאותה אסיפה.
(ב) זומנה אסיפה כללית שעל סדר יומה נושא מן הנושאים המנויים בסעיף 87, רשאי בעל מניה בחברה לפנות לחברה ולבקשה לשלוח הודעת עמדה מטעמו לבעלי המניות האחרים בחברה; הודעת עמדה לפי סעיף-קטן זה יכול שתהא על חשבונו של בעל המניה או על חשבונה של החברה, הכל כפי שקבע השר לפי הוראות סעיף 89; ואולם חברה רשאית לקבוע כי כל הודעות העמדה לפי סעיף-קטן זה יהיו על חשבונה.
(ג) דירקטוריון חברה רשאי לשלוח הודעת עמדה לבעלי המניות, בתגובה על הודעת עמדה שנשלחה כאמור בסעיפים-קטנים (א) או (ב), או בתגובה לפניה אחרת לבעלי המניות בחברה.
(ד) בעל מניה כמשמעותו בסעיף 177(1) זכאי לקבל, בכפוף להוראות לפי סעיף 89(5), בלא תנאי, מאת חבר הבורסה שבאמצעותו מוחזקות המניות, כתב הצבעה והודעות עמדה.

89. תקנות
השר רשאי, בהתייעצות עם שר האוצר ועם רשות ניירות ערך, לקבוע הוראות לעניין כתב הצבעה והודעת עמדה לפי סימן זה, בין היתר בעניינים הבאים:
(1) נושאים נוספים על הנושאים הקבועים בסעיף 87 שסימן זה יחול לגביהם;
(2) מתן פטור, מלא או חלקי, מתחולת הוראות סעיפים 87 ו- 88, לגבי סוגים של חברות מסויימות בסיווג שיקבע, בין היתר בשים-לב לשיעור ההחזקות שבידי בעל השליטה באותן חברות, ברוב הדרוש לקבלת החלטה באסיפה הכללית בחברות מסויימות, וכן בשים-לב למקום רישומם למסחר של ניירות הערך של החברה;
(3) מתן פטור ממשלוח כתבי הצבעה והודעות עמדה לחלק מבעלי המניות בחברות מסויימות, בשים-לב לשיעור זכויות ההצבעה או לשווי המניות שבהחזקתם, וכשמדובר בבעלי מניות כאמור בסעיף 177(1) - גם בשים-לב לשיעור זכויות ההצבעה ושוויין של המניות אצל כל חבר בורסה בנפרד בכל חשבון ניירות ערך;
(4) אופן המצאת כתבי הצבעה והודעות עמדה לבעלי המניות, ואופן המשלוח של כתבי ההצבעה לחברה לרבות באמצעות חברי בורסה או באמצעות תאגיד בשליטתם או באמצעות תאגיד אחר, חובת צירוף אישור המעיד על הבעלות. במניות במועד הקובע, וכן מועדים ולוחות זמנים לביצוע הפעולות הדרושות ליישום האמור בסימן זה;
(5) התמורה המרבית שתשולם בשל משלוח כתב הצבעה או הודעת עמדה ואופן הטלת התשלומים וההוצאות בשל משלוח כאמור בין הגורמים השונים שיטלו בו חלק;
(6) פרסום הודעות עמדה וכתבי הצבעה באופן שיקבע, כחלופה להמצאתם לבעלי המניות;
(7) אופן הפיקוח על ביצוען של ההוראות לפי סימן זה, לרבות לעניין חובת ניהול רישומים על ביצוען של הוראות שקבע;
(8) מתכונת לנוסח של כתב הצבעה והודעת עמדה לנושאים שסימן זה חל לגביהם."

9. פרוטוקול האסיפה - סעיף 90 לחוק החברות
סעיף 90 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע כדלקמן:

"90. פרוטוקולים באסיפה כללית
(א) חברה תערוך פרוטוקולים של ההליכים באסיפה הכללית, ותשמור אותם במשרדה הרשום, לתקופה של שבע שנים ממועד האסיפה.
(ב) פרוטוקול שנחתם בידי יושב-ראש האסיפה, מהווה ראיה לכאורה לאמור בו.
(ג) מרשם הפרוטוקולים של האסיפות הכלליות יישמר במשרדה הרשום של החברה, ויהיה פתוח לעיון לבעלי מניותיה, והעתק ממנו יישלח לכל בעל מניה שביקש זאת."

סעיף 184(1) לחוק החברות מעניק לבעל המניות זכות לעיון בפרוטוקולים של האסיפה הכללית, כאמור בסעיף 90 לחוק.

חוק החברות מחיל בסעיף 90(א) חובה על החברה לערוך פרוטוקולים של ההליכים באסיפה הכללית, בקובעו כי "חברה תערוך פרוטוקולים של ההליכים באסיפה הכללית, ותשמור אותם במשרדה הרשום, לתקופה של שבע שנים ממועד האסיפה". גם בעניין זה, בדומה לדוחות הכספיים של החברה, בחר המחוקק לחייב את החברה לשמור את הפרוטוקולים למשך תקופה של 7 שנים.

בסעיף 90(ג) לחוק החברות נקבע כי "מרשם הפרוטוקולים של האסיפות הכלליות יישמר במשרדה הרשום של החברה, ויהיה פתוח לעיון לבעלי מניותיה, והעתק ממנו יישלח לכל בעל מניה שביקש זאת". לשון החוק ברורה וחד-משמעית, ומתירה לכל בעל מניות לעיין במרשם הפרוטוקולים שחובה על החברה לנהל.

המחוקק לא ראה לנכון להגביל את זכות העיון בפרוטוקולים לפי המועד בו קיבל בעל המניות את מניותיו, אלא קבע כי מרשם הפרוטוקלים, שבו נרשמים הפרוטוקולים למשך 7 שנים, יהיה זמין לכל בעל מניות. ברי כי לא ניתן לקיים מרשם פתוח, כאשר לחלק מבעלי המניות זכות לעיין בפרוטוקולים מסויימים בלבד.

קביעת המחוקק מתיישבת עם תכלית זכות העיון לאפשר לבעל המניות לבחון את התנהלות החברה לאורך השנים. לאפשר לו לגבש עמדתו בעצמו באסיפות בעלי המניות בהווה ובעתיד. ללמוד על התנהלות שאר בעלי המניות וכיוצא באלו.

בעל מניות רשאי לבחון אם החלטות עבר אינן מעלות קשיים או חשיפה לתביעות או טענות רגולטרויות וכיוצא בכך וזאת רק למנות מקצת הטעמים שבזכות העיון. המשיבים לא הציגו אף טעם להגבלת זכות העיון בניגוד לציווי המפורש של המחוקק. כמו-כן, לא ניתן לראות בדרישת המבקש כדרישה מכבידה, שעה שחוק החברות ממילא מחייב לנהל מרשם פרוטוקולים. מאידך, לא ניתן גם להיעתר לבקשת המבקש לקבל את הפרוטוקולים של החברה מיום היווסדה. המחוקק מורה על שמירת הפרוטוקולים למשך 7 שנים בלבד, ואין להורות על החברה לספק למבקש מסמכים אשר על-פי חוק אינה נדרשת לשמור. אני מורה שעל החברה לספק למבקש העתק מהפרוטוקולים של האסיפה הכללית, כאמור בסעיף 90(ג), החל מ- 7 שנים טרם מועד הגשת התובענה {ה"פ (ת"א) 29611-10-10 אליעד אהרן רגב נ' פרסום אליקים הרמן בע"מ ואח', תק-מח 2012(4), 22056 (2012)}.

בעלי המניות בחברה אינו הבעלים של החברה. בעל המניות הוא הבעלים של המניה המקנה זכויות בחברה. המניה מהווה אם-כן את החוליה המקשרת בין בעל המניות לבין החברה, המגדירה וקובעת את זכויותיו של בעל המניות בחברה לרבות זכותו לעיין במסמכיה ולקבל מידע אודותיה {ה"פ (ת"א) 1120-07 יוסף רוגוזינסקי ואח' נ' א.תק אלקטרוניקה ותקשורת לישראל בע"מ ואח', תק-מח 2009(4), 10806 (2009)}.

לפיכך, ניתן לומר כי אין לבעל המניות זכות לעיין במסמכי החברה מכוח היותו "בעלים" של החברה וזכויותיו נגזרות על-פי הדין ועל-פי התקנון.

נמצאנו למדים מסעיף 90 לחוק החברות כי למבקש הזכות לעיין בפרוטוקולים של האסיפה הכללית, בתקנון ובדו"חות הכספיים.

המבקש זכאי לקבל לעיונו את כל המסמכים כאמור לתקופה שתחילתה 7 שנים לפני הגשת התובענה.

ניתן לראות מכל האמור לעיל כי סעיף 90 לחוק החברות קובע כי החברה תערוך פרוטוקולים של ההליכים באסיפה הכללית ופרוטוקול החתום בידי יושב-ראש האסיפה, יהווה ראייה לכאורה לאמור בו {ת"א (מרכז) 2105-08-07 מיטבית מרכזי מסחר בע"מ נ' אליהו קצירי, תק-מח 2009(3), 12541 (2009)}.

אמנם כן, "בחברה פרטית ניתן לקבל החלטה באסיפה כללית ללא הזמנה וללא התכנסות ובלבד שההחלטה תתקבל פה אחד על-ידי כל בעלי המניות הזכאים להצביע באסיפה הכללית" {סעיף 76 לחוק החברות} אלא שאף החלטה זו חייבת להיות מתועדת בכתובים.
10. פגמים בכינוס האסיפה - סעיף 91 לחוק החברות
סעיף 91 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע כדלקמן:

"91. פגמים בכינוס האסיפה
(א) בית-המשפט רשאי, לבקשת בעל מניה, להורות על ביטולה של החלטה שהתקבלה באסיפה כללית שהתכנסה או שהתנהלה בלא שהתקיימו התנאים הקבועים לכך לפי חוק זה או בתקנון.
(ב) היה הפגם בכינוס נוגע להודעה לגבי מקום כינוס האסיפה או מועדה, לא יהיה רשאי בעל מניה שהגיע לאסיפה על-אף הפגם, לדרוש את ביטול ההחלטה."

כשאנו נסתכל על תאגיד, קבעה פסיקת בית-המשפט כי רשאי בית-המשפט לשקול כל עניין לפי נסיבותיו ולקבוע אם טעמים של צדק מחייבים סטיה מכלל הישות הנפרדת של תאגיד או לא.

כאשר בא בעל מניות ומבקש לתבוע במקום החברה דבר המגיע לחברה מתעוררת שאלה אחרת, והיא: האם מן הצדק להתיר לתובע להביא דברו של אחר, של החברה לפני בית-משפט? לכאורה, מי שרוכש מניות בחברה, בידיעה שבעבר נעשה מעשה שהזיק לנכסי החברה, חייב לבית-המשפט הסבר מדוע הוא לא משך ידו מן העניין.

על-כן צריך פלוני להסביר על שום מה התנהגותם של בעלי החברה לא הרתיע אותו.

מאז הלכת בית-המשפט, עברו שנים רבות וגם ההלכה השתנתה ופסיקת בית-המשפט קבעה שעל בית-המשפט לשקול שיקולים שונים אשר בראשם תום-ליבו של התובע והמטרה לשמה רכש את המניות.

הספרות המשפטית ציינה כי הפסיקה הישראלית אשר קדמה לחוק החברות הכירה בזכותו של בעל מניות להגיש תביעה נגזרת גם בגין אירועים שקדמו להצטרפותו לחברה, אך שללה את הזכות כאשר בעל המניות רכש את המניות לצורך הגשת התביעה, או כאשר רכש את המניות למרות שידע אודות האירוע המשמש בסיס לתביעה ואין בידו הסבר נאות לצעד זה.

זאת ועוד, מאחר והגשת תביעה נגזרת מסורה להכרעת בית-משפט על-פי שיקולי צדק - שקל בית-המשפט גם את תום-ליבו של התובע. לאור זאת, לא ראה בית-המשפט ברכישת מניות במטרה להגיש תביעה כמתיישבת עם התנהגות בתום-לב.

עוד נאמר כי נשללה גם זכות תביעה של בעל מניות אשר רכש מניות בחברה כשנתיים וחצי לאחר ביצוע הפעולות, בכוונה לבחון כיצד התאוריה של דיני החברות מיושמת במציאות.

ביחס למצב הנוכחי לאחר חקיקת חוק החברות החדש, נאמר כי חוק החברות אינו נותן מענה מפורש לשאלת מועד רכישת המניות.

סעיף 91 לחוק החברות הוא שקובע את תוצאותיהם של פגמים בכינוס אסיפה כללית {ת"א (מרכז) 8746-10-09 רו"ח חן ברדיצ'ב בתפקידו כנאמן על הסדר הנושים של חברת אפקון תעשיות בע"מ נ' עזריאל פויכטונגר ואח', תק-מח 2010(4), 19190 (2010)}.

פגם בזימון האסיפה הכללית אינו מביא לבטלות ההחלטה, אלא לנפסדות בלבד. זוהי תוצאה ראויה, המאזנת בצורה הולמת בין האינטרס של החברה להתנהל באופן תקין לבין האינטרס של בעל מניות שנפגע מהליך הזימון הפגום. נובעות ממנה שתי מגבלות על האפשרות לטעון נגד ההחלטה בשל פגמים בזימון האסיפה: ראשית, בעל מניות צריך לתקוף את ההחלטה כדי שתתבטל, שנית, התקיפה צריכה להתבצע זמן סביר לאחר מועד קבלת ההחלטה {ולמצער, זמן סביר אחרי שנודע לו על הפגם בזימון}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

האסיפה הכללית