אשכול חברות

ניתן להרים מסך, לא רק בין החברה עצמה לבין בעלי מניותיה, אלא גם כאשר מתבקשת הרמת המסך שבין חברה אחת לבין חברה אחרת {או מספר חברות}.

הרמת המסך בסוג זה של מקרים הוכרה, כאשר מדובר בחברות שפועלות למעשה באותה מסגרת עסקית, ויש זהות, אף אם לא מלאה, בין בעלי המניות והמנהלים שלהן {ה"פ (נת') 109/05 מדרה ליוינג סטייל בע"מ נ' קרן יעקב ואח', תק-של 2007(3), 19324 (2007)}.

בבוא בית-המשפט לבחון האם מתקיימים יחסי קרבה בין חברות הקונצרן, יבחן האם התקיימו התנאים הבאים, כולם או חלקם {ת"א (נצ') 4044/04 עד רם - בניה ופיתוח בע"מ נ' פלד אליגן עבודות בניה בע"מ ואח', תק-של 2007(3), 12320 (2007)}:

- מי מינה את מנהלי העסקים של החברה "הבת"?
- האם החברה "האם" היא המוח המפעיל של העסק?
- האם רווחי העסק של החברה "הבת" מופקים ממומחיותה ומשיקול-דעתה של החברה "האם"?
- האם החברה "האם" שולטת בעסקיה של החברה "הבת"?
- "האם" החברה-האם היא בעלת יכולת החלטה לגבי הונה של החברה "הבת"?
- האם שליטתה של החברה "האם" בחברה "הבת" היא אפקטיבית ומתמדת?

די בכך שהתשובה על חלק משאלות אלו תהיה חיובית, על-מנת שבית-המשפט ימצא כי התקיימו יחסי קרבה בין החברה "האם" לבין החברה "הבת", וירים את מסך ההתאגדות {אירית חביב-סגל דיני חברות לאחר חוק החברות החדש, כרך א', 265}.
נפסק מפי כב' השופטת יהודית גלטנר-הופמן, סגנית שופט ראשי כי:

"ניתן להרים את המסך של אשכול חברות ולקבוע קיומם של מעסיקים במשותף במקרים שקיימים: (א) חוסר תום-לב מטעם המעסיקה; (ב) ערבוב נכסים, לרבות שימוש בנכסים שלא לצורכי החברה או העברת נכסים כדי להתחמק מתשלום חובותיה; (ג) מעשים פליליים; (ד) מצג שווא לגבי זהותו של המעסיק."
{עב' (ב"ש) 5190/04 פלוס חיים ואח' נ' מרבק סלקטד (1999) בע"מ - אצל מאיר עזרא ואח', תק-עב 2007(1), 9163 (2007)}

הרמת המסך, במקרים המתאימים, של אשכול חברות תואמת את המגמה בפסיקת בית-הדין, שהיא הטלת אחריות כלפי העובד על מי שזוכה מעבודתו ומי שיש לו יד בהעסקתו. הרמת המסך מחוייבת, כדי למנוע התחמקות המעסיק מאחריות כלפי עובדיו באמצעות הפעלה בחוסר תום-לב של אשכול חברות {ע"ע 1259/00 עמיאל כהן נ' כימיקלים לישראל בע"מ ואח', פד"ע לט 182, 190}.

כאשר מרים בית-המשפט את המסך בין חברות קשורות, משמעות הדבר היא שבית-המשפט מתעלם מן ההפרדה שבין שתי הישויות. בפרט, בדרך-כלל, משמעות הדבר היא שבית-המשפט מבטל את ההפרדה שיצרו המשקיעים בקונצרן בין כיסי העושר של החברות השונות בו, ומחייב את האחת בחובותיה של האחרת {אירית חביב-סגל דיני חברות לאחר חוק החברות החדש, כרך א', 260}.

ב- ע"א 1371/90 {דמתי ואח' נ' גנור ואח', פ"ד מד(4), 847 (1990)}, נדונה התחייבות של המערער להגבלת עיסוק, אשר ניתנה לשתי חברות בע"מ נפרדות, שהוקמו על-ידי המשיב, ושתיהן גם יחד פעלו במסגרת הפעילות העסקית של מכירת מוצרי היגיינה שונים, אשר ניהל המשיב.

בית-המשפט קבע כי "ההצצה אל מאחורי הפרגוד של שתי החברות נתבקשה ונתחייבה כדי לעמוד על הקשרים האמיתיים ביניהן, כפועלות כיחידה עסקית וכלכלית אחת, ובהיות דמתי העובד של שתיהן, כשההפרדה המינהלית-רישומית נועדה רק להקלות מס בהן זוכה חברה תעשייתית".

ב- רע"א 510/00 {ח. רשף קבלנים (1990) בע"מ נ' ענבר, פ"ד נד(2), 712 (2000)}, אושרה החלטת בית-המשפט קמא שדחה בקשה למתן פסק-דין הצהרתי בדבר בעלותה של המערערת ברכב, שעוקל על-ידי הנושה על-מנת להיפרע את חובה על-פי פסק-דין שניתן כנגד "חברה-אחות" של המערערת: חברת ח. רשף חברה קבלנית לעבודות צבע בע"מ:

"עיון לגופם של המימצאים שנקבעו בידי בית-משפט קמא מצביע על-כך שנמצאו מאפיינים עובדתיים רבים המצביעים על-כך ששתי החברות - החברה החייבת והחברה המבקשת - התנהלו, לאמיתו-של-דבר, כגוף אחד, וההבחנה ביניהן היתה מלאכותית ועקרה, במציאות העסקית היומיומית. כך נמצא כי הבעלים והמנהל של שתי החברות, שבידיו הוחזק הרכב עובר לתפיסתו, נהג להקים כמה חברות, שלא נמצא להן רציונל כלכלי אמיתי, לבד מהרצון להיעזר במסגרתן המשפטית כדי לכלכל את תשלומי חובותיו לנושים..."

ב- ת"א (עכו) 2593/05 {מוסך סטרט - מחברת נאגי מח'ול ובניו בע"מ נ' גרר טבעון (98) בע"מ ואח', תק-של 2007(4), 7366 (2007)}, הוגשה תביעה לתשלום סך של 8,713 ש"ח בגין שירותי חשמלאות אשר לטענת התובעת ניתנו על-ידי לנתבעות 3-1. הנתבעות 3-1 הינן חברות בבעלותו ובניהולו של נתבע מס' 4 {להלן: "הנתבע"}.

התובעת טענה כי, הנתבע ביקש לעבוד עם התובעת בהקפה ולשם כך פתח אצלה כרטסת על-שם חברת "גרר טבעון".

הנתבעות קיבלו מהתובעת שירותי חשמלאות רכב במשך מספר חודשים, אך משנדרשו לפרוע את חובן, סרבו לעשות כן, למרות התחייבותן.

הנתבע, התחייב, באופן אישי, לפרוע את חוב הנתבעות.

נתבעת מס' 3 הוקמה לאחר סיום ההתקשרות עם התובעת וזאת מתוך מטרה להתחמק מתשלום חובות הנתבעות.

הנתבע פעל באופן המצדיק הרמת מסך ההתאגדות בינו ובין החברות וכן הטלת אחריות אישית, בין היתר בכך שהסתיר קיומן של מספר חברות ופעל תחת השם "גרר טבעון", בכך שעת התקשר עם התובעת ידע שנתבעות 1 ו- 2 מצויות בקשיים כלכליים, בכך שפתח את נתבעת 3 כדי להתחמק מתשלום החובות לתובעת, בכך שנטל סיכונים בלתי-סביר בניהול החברות ועשה שימוש לרעה במסך ההתאגדות.

בית-המשפט, קבע כי התנהגות הנתבע במקרה דנן - יצירת מסך ערפל סביב זהות החברה המתקשרת עם התובעת, מתן הבטחות לפירעון החוב והמשך שליחתם של עובדי הנתבעות לצורך קבלת שירותים מהתובעת, מהווה, לדעת בית-המשפט, התנהגות שיש בה להונות את התובעת ולקפח את זכויותיה כנושה, בהתאם לקבוע בסעיף 6(א)(1)(א) לחוק החברות.

בית-המשפט קבע כי הנתבע פעל באופן המצדיק הרמת מסך בינו ובין הנתבעות וחיובו בחובן לתובעת וכן כי נתבעות 3-1 מהוות אשכול חברות, המהוות יחידה כלכלית אחת, ועל-כן ניתן לייחס חובות חברה אחת לאחרת. בחברה משפחתית קטנה, המנוהלת כעסק פרטי, נוהגת גישה ליברלית יותר להרמת מסך.

ב- ת"א (נצ') 4044/04 {עד רם - בניה ופיתוח בע"מ נ' פלד אליגן עבודות בניה בע"מ ואח', תק-של 2007(3), 12320 (2007)}, התובעת טענה, כי הנתבעת 1 שמשה שלוחה של הנתבעות 5-2 ופעלה מטעמן, ועל-כן התחייבויותיה מחייבות גם אותן.
כמו-כן, טענה התובעת, כי קיים יסוד סביר להניח כי ניהול עסקי הנתבעת 1 לא היה לטובתה, וכן היה בו משום נטילת סיכון בלתי-סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה, כך שיש לייחס את חובות הנתבעת 1 לבעלי מניותיה הנתבעות 5-3.

הנתבעות טענו מנגד, כי ההתקשרות היתה אך ורק עם הנתבעת 1, ולתובעת אין כל עילת תביעה נגד הנתבעות 5-2, ועל-כן יש לדחותה על-הסף בכל הקשור אליהן, מחוסר עילה ויריבות.

בית-המשפט קבע כי "בענייננו, לא הובאו ראיות מהן ניתן ללמוד כי התנהלותה של הנתבעת עולה לכדי תרמית, ו/או כי ניהול עסקיה היה שלא לטובתה ו/או כי נטלה סיכון בלתי-סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה".

ובעניין טענת חיוב מכוח אשכול חברות קבע בית-המשפט כי "בכל הנוגע לקשר שבין הנתבעת 1 לבין נתבעות 5-3, דינה להידחות... בענייננו, לא הוכחו היסודות לעיל או חלק מהן. לא הוכחה מעורבות חורגת בין החברות, לא הוכחה שליטה של אחת החברות על האחרות, לא הוכח כיצד מונו מנהלי החברות ועל-ידי מי. נהפוך הוא, מעדותו של מר גיורא שפילר, אשר לא נסתרה, עולה, כי ישנה הפרדה בין החברות... ניתן לסכם ולומר כי לא הוכחו בענייננו העילות להרמת מסך או לחייב מכוח אשכול חברות בכל הנוגע לנתבעות 5-3".

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

אשכול חברות