המדריך המקיף לחוק החברות
הפרקים שבספר:
- איגרת חוב
- אמצעי שליטה - סעיף 1 לחוק החברות
- אסיפות
- בורסה
- בעל מניה מהותי
- בעל עניין
- דבוקת שליטה
- דיבידנד
- דירקטורים
- החזקה ורכישה
- הצעות
- חבר בורסה
- חברה - סוגים שונים
- חלוקה
- יום ההתאגדות
- יזם
- מדד
- מיזוג
- מניה
- מניין קולות
- מספר זהות
- מען
- מענק פרישה
- משכון
- נושא משרה
- נייר ערך
- עניין אישי
- עסקה
- פעולה
- פרמיה
- קרוב
- רואה-חשבון מבקר
- רשות ניירות ערך
- רשם
- שטר מניה
- שעבוד צף
- שליטה
- תאגיד מדווח
- תביעה נגזרת
- תזכיר
- תנאי כהונה והעסקה
- תעודת התאגדות
- תעודת מניה
- תקנון
- כות ההתאגדות - סעיף 2 לחוק החברות
- האישיות המשפטית
- הרמת מסך (סעיפים 7-6 לחוק החברות)
- האישיות המשפטית הנפרדת ועיקרון הרמת המסך - סעיף 4 לחוק החברות
- הסמכות לדון בסוגיית הרמת המסך
- הקריטריונים לאיזון הראוי בין עקרון האישיות המשפטית הנפרדת לבין העקרונות של דיני הגביה
- מעגל היריבות
- ריבוי הכיוונים להרמת מסך ומקרים שונים של הרמת מסך החולשים לתחומי משפט אחרים
- המטוטלת הנעה בין הגישות בדיני הרמת המסך
- סעיף 6 לחוק החברות לפני תיקון מס' 3 התשס"ה
- סעיף 6 לחוק החברות - הרמת מסך {לאחר תיקון מס' 3 התשס"ה}
- שימוש באישיותה המשפטית של החברה לשם ביצוע הונאה או קיפוח נושה
- מימון דק - באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי-סביר
- חיוב בעל מניות של החברה מכוח הרמת מסך לעומת חיוב אורגן של החברה בשל אחריות אישית למעשיו
- חברה פרטית קטנה
- הרמת מסך לטובת בעל המניות
- רישום פיקטיבי של בעלות על מניות ושל ניהול החברה
- הרמת מסך בדיני עבודה
- סמכות רשם ההוצאה לפועל להורות על הרמת מסך
- ניהול כושל או רשלני
- חתימה על הסכם עסקי בין חברות
- דחיית בקשה להרמת מסך בשל שיהוי בלתי-מובן
- הקמת חברה לשם כסות פורמלית גרידא לפעילות הנתבעים
- פעולות שאינן לטובת החברה
- מעשים ומחדלים שיש בהם כדי להרים את מסך ההתאגדות של החברה
- נושה שער לקושי הפיננסי של חברה ועל-אף זאת המשיך לספק סחורה
- אשכול חברות
- ניהול חברות במקביל לצורך תמרון ורמיה
- בתביעה להרמת מסך יש להוכיח כי הנתבע אכן בעל מניות בחברה
- כרטיסי טיסה למנהלים
- נתבע שפעל להשגת הסכם פשרה בחוסר תום-לב ובתרמית כלפי התובעת
- הרמת מסך לבקשת מפרק חברה
- בעל מניות פאסיבי
- הגשת תביעה בעילת הרמת מסך כנגד אורגן או שלוח של החברה בטרם הוגשה תובענה כנגד החברה על-ידי הגשת תביעה למפרק החברה
- חברה מחוקה
- תשלום עבור סחורה אשר סיפקה התובעת לנתבעים
- השעיית זכות הפירעון - סעיף 6(ג) לחוק החברות
- הגבלת עיסוקים - סעיף 7 לחוק החברות
- הקמת חברה ורישומה - סעיפים 10-8 לחוק החברות
- תכלית החברה - סעיף 11 לחוק החברות
- פעולות שנעשו על-ידי יזם
- הקמת חברה - התקנון
- שם החברה
- מטרות החברה - סעיף 32 לחוק החברות
- הון המניות הרשום וחלוקתו - סעיף 33 לחוק החברות
- ערך נקוב למניות - סעיף 34 לחוק החברות
- הגבלת אחריות - סעיף 35 לחוק החברות
- רשם החברות
- האורגנים של החברה, סמכויותיהם וחבות בשל פעולתם
- חלוקת הסמכויות בין האורגנים העיקריים
- אחריות החברה לפעולות האורגנים
- מניעת פעולה חורגת
- האסיפה הכללית
- הדירקטוריון
- המנהל הכללי
- מינהל החברה - משרד רשום
- מרשם בעלי המניות ומרשם בעלי המניות המהותיים
- מינהל החברה - דיווח
- מבקר פנימי בחברה ציבורית ובחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב - סעיפים 153-146 לחוק החברות
- רואה-חשבון מבקר - סעיפים 159-154 לחוק החברות
- דו"חות כספיים
- בעל מניה ותעודת מניה
- זכויות בעל מניה וחובותיו
- התביעה הנגזרת והייצוגית
- מינוי וכהונה של דירקטורים
- מינוי, כהונה ופיטורים של נושאי משרה אחרים
- זכויותיו של דירקטור
- עסקאות עם בעלי עניין
- ניירות ערך ופעולות בהם
- שמירת ההון וחלוקה
- רכישת חברות - מיזוג
- הצעת רכש מיוחדת
- מכירה כפויה של מניות
- שינוי סוגי תאגידים
- חברה לתועלת הציבור
- הוראות כלליות - פשרה או הסדר
- סעדים, עיצום כספי ורישום חברה כחברה מפרה
- גבלת תחולה על חברות איגרות חוב - סעיף 365א לחוק החברות
- תקנות - סעיפים 378-366 לחוק החברות
כרטיסי טיסה למנהלים
ב- ת"א (רח') 2712/05 {ראשונטורס 2000 בע"מ נ' הראל אלדד ואח', תק-של 2007(2), 29211 (2007)}, התובעת, ראשונטורס (2000) בע"מ, הינה סוכנות נסיעות, אשר סיפקה כרטיסי טיסה לנתבעים 1 ו- 2.נתבעים אלה היו מנהליה של הנתבעת 3, קונושין בע"מ, אשר חדלה לפעול.
לטענת התביעה אחראים גם המנהלים-הנתבעים לפירעון החוב לחברה התובעת, חוב שנולד ממימון שני כרטיסי טיסה למנהלים הנתבעים 1 ו- 2.
הנתבעים 1 ו- 2 {להלן: "המנהלים" או "הנתבעים"} מאשרים כי נסעו לטורקיה באמצעות כרטיסי הטיסה שסופקו על-ידי התובעת, אולם לטענתם, אין לחייבם באופן אישי בפירעון החוב הואיל ורכישת הכרטיסים נעשתה על-ידי החברה, כפי שמופיע על החשבונית הרלוונטית, ואין, על-כן, להרים את המסך כלפיהם. בית-המשפט קבע:
"לאחר ששמעתי את עדות גב' מלי צור, מטעם התובעת - אשר השאירה רושם מהימן ביותר בעדותה - ולאחר ששמעתי ועברתי על עדויות הנתבעים, אשר ניסו מפעם לפעם לחמוק ממתן תשובות ישירות לשאלות שהוצגו להם (ובכך פגמו באמינות עדותם), הגעתי למסקנה כי התביעה נגד המנהלים, באופן אישי, מוצדקת היא וכי יש לחייבם באופן אישי במחירי כרטיסי הטיסה, בין עקב הרמת המסך ובין עקב התנהגות שאינה תמת-לב ואינה עולה בקנה אחד עם דרישות חוק החברות בנוסחו החדש."
בית-המשפט קבע כי הוכח בפניו כי אופן התנהלותם של המנהלים בעת הזמנת הכרטיסים הינה כזו שקפחה נושה של החברה, והבהיר כי זאת בדרך הקולא, וכי המחמירים היו אומרים כי בהתנהלותם היתה כוונה להונות את התובעת.
קיפוח החברה מתבטא בכך שמצב החברה היה בכי רע בחודש הזמנת הכרטיסים והנסיעה, בחודש זה לא שולמו משכורות לעובדים. זאת ועוד, המאזן של החברה מוכיח על מכירות זעומות ביותר, כ- 30,000 שקל ועל העדר הכנסות. מכאן, צריך היה להיות ברור למנהלים כי יתרת המזומנים שהיתה בקופת החברה לא תספיק לתשלום כל חובותיה, כולל החוב לחברה.
עוד נקבע:
"ולענייננו: הוכח מתוך חקירת הנתבעים; מתוך המאזן; מתוך מכתב החברה, ת/2; ואף מתוך תדפיסי הבנק כי לחברה לא היו כספים לשלם את חובותיה. ולכן, לו נקטו הנתבעים בתום-הלב הנדרש על-פי דין, כל שצריכים היו לעשות הוא להבהיר לתובעת כי מצב החברה הוא בכי רע וכי לא בטוח כי היא תקבל את כספה אם תממן בעבורם את כרטיסי הטיסה. כל שצריכים היו הנתבעים לעשות הוא לומר משפט אחד בלבד, משפט שאולי היה מקרקע אותם בישראל, אך בה במידה היה מַצְמִידָם אל תום-הלב הנדרש מהם. כיוון שכך הם לא עשו, העלו על עצמם את חיובם האישי מכוח סעיפים 6 ו- 54 לחוק החברות."

