נתבע שפעל להשגת הסכם פשרה בחוסר תום-לב ובתרמית כלפי התובעת

ב- ת"א (חי') 9597/03 {לבנברג תכנון ומדידות בע"מ נ' מגן גבריאל ואח', תק-של 2007(2), 19885 (2007)}, הוגשה תביעה כספית של התובעת לחיוב מנהלים ובעלי מניות בחוב פסוק שחייבת חברה, הנתבעת 5 {להלן: "הנתבעת"}, לתובעת על-פי פסק-דין שניתן נגד החברה בהסכמת מנהלה, הנתבע 1.

התביעה הינה לתשלום סך של 46,040 ש"ח לחיוב הנתבעים מכוח הדין ובשל הרמת מסך ההתאגדות של הנתבעות 3 ו- 5 באופן שפסק-הדין בהסדר פשרה, לפיה נתבעת 5 ומר רוזנבלט מנחם, יפצו את התובעת בסך של 32,354 ש"ח, מחצית הסכום כל אחד מהם 16,177 ש"ח, כאשר החיובים נפרדים, וכי התביעה אישית כנגד הנתבע שם, זאב לנדמן, יימחקו.

להסכם האמור ניתן תוקף של פסק-דין {להלן: "הסכם הפשרה"}. התובעת טענה בתביעה כי הנתבע 1 {להלן: "מר מגן"} ובא-כוחו הסתירו בחוסר תום-לב, עובר לקבלת פסק-הדין לפי הסכם הפשרה כי הנתבעת 5 כבר לא היתה חברה פעילה באותה עת.

התובעת טענה כי חובה של הנתבעת נוצר לאחר שהזמינה מהתובעת עבודת מדידה, קיבלה את העבודה, עשתה בה שימוש להפקת רווחים, אך לא שילמה בגינה.
התובעת ניהלה הליכי הוצאה לפועל כנגד הנתבעת, במסגרתם נתגלה, כי הנתבעת איננה פעילה או איננה קיימת עוד לאחר שנמכרה לנתבעת 3, כשמבצעי מהלך המכירה הינם הנתבעים 1, 2 ו- 4. בית-המשפט קבע:

"לנוכח כל האמור אין מנוס מהמסקנה כי דין התביעה להתקבל כנגד מר מגן (הנתבע 1 וכנגד הנתבעת 3 והנתבעת 5, כאשר סכום הנזק שנגרם לתובעת הוא אותו סכום שהיא לא הצליחה לגבות מהנתבעת 5 על-פי הסכם הפשרה. בנסיבות שהוכחו אני מקבל את טענות התובעת כי מר מגן פעל להשגת הסכם הפשרה בחוסר תום-לב ובתרמית וכי הנתבעת 3 הוקמה על-מנת לחמוק מחובותיה של הנתבעת 5 לתובעת ולנושיה. אין כל ספק כי אילו ידעה התובעת במועד הסכם הפשרה כי מדובר בנתבעת 5 שאינה פעילה ואינסולבנטית היא לא היתה מגיעה להסכם הפשרה ויתכן כי היתה מקטינה את נזקיה בהמשך בירור התביעה כנגד הנתבעים שם."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

נתבע שפעל להשגת הסכם פשרה בחוסר תום-לב ובתרמית כלפי התובעת