botox
הספריה המשפטית
המדריך המקיף לחוק החברות

הפרקים שבספר:

נושה שער לקושי הפיננסי של חברה ועל-אף זאת המשיך לספק סחורה

ב- ת"א (ראשל"צ) 4084/03 {מ. פינס לוד 1992 בע"מ ואח' נ' מ.ש. פחחות רכב בע"מ ואח', תק-של 2007(4), 10259 (2007)}, בית-המשפט התבקש להרים את מסך ההתאגדות של החברה. בדחותו את התביעה קבע כי אין זה המקרה שבו ניתן להרים את מסך ההתאגדות של החברה. וכדבריו:

"... אני סבורה כי התובעות לא הוכיחו שהנתבע 2 ניצל לרעה את מסך ההתאגדות, או כי פעל במטרה להונות את נושיו. מתברר כי התובעות היו ערות למצבה הפיננסי של הנתבעת 1, ולמרות זאת המשיכו לספק לה סחורה, ללא נטילת ערבויות אישיות, וללא סייג. העובדה כי שיקים של הנתבעת 1 חוללו, היתה ידועה כמובן לתובעות, שהרי לא הצליחו להיפרע את השיקים הנ"ל (נספח ח' לכתב התביעה). והנה, למרות חילול השיקים (בד"כ מחמת אכ"מ), המשיכו התובעות לקשור עסקאות עם הנתבעת 1. עובדה זו עולה מתוך נספחי י' לכתב התביעה. ודוק: העסקאות הן כולם עם הנתבעת 1, ולא עם הנתבע 2. הנתבע 2 לא חתם על חוזה עם התובעות, לא חתם על ערבות אישית, ולא מסר שיקים אישיים שלו לפירעון החובות, או כבטוחה לפירעונם.

10. העובדה כי התובעות פעלו מתוך נטילת סיכון שוללת את האפשרות להרים את מסך ההתאגדות. מסך ההתאגדות מורם מקום בו הוא מנוצל לרעה כנגד נושה. ואולם, כאשר הנושה ער לבעיה פיננסית, הרי שלא ניתן לומר כי הוא הולך שולל. יש לזכור כי מדובר באנשי עסקים הפעילים במגזר המסחרי, ואשר יודעים להגן על עצמם. ההתערבות השיפוטית נדרשת במקרים כאלה לעיתים נדירות, וראוי שתעשה במשורה. מקרי ההתערבות מצומצמים ברגיל למצבים של מרמה, בהם הפרט לא יכול היה להגן על עצמו, ונוצר אותו "כשל שוק" המצדיק התערבות. ואולם, מקום בו התובעות היו ערות להחזרת השיקים, ולא עשו דבר על-מנת ליטול ערבות אישית - אין בסיס להתערבות רגולטיבית."