תכלית החברה - סעיף 11 לחוק החברות

סעיף 11 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע כדלקמן:

"11. תכלית החברה (תיקון התשס"ז (מס' 2))
(א) תכלית חברה היא לפעול על-פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה, וניתן להביא בחשבון במסגרת שיקולים אלה, בין היתר, את ענייניהם של נושיה, עובדיה ואת עניינו של הציבור; כמו-כן רשאית חברה לתרום סכום סביר למטרה ראויה, אף אם התרומה אינה במסגרת שיקולים עסקיים כאמור, אם נקבעה לכך הוראה בתקנון.
(ב) הוראת סעיף-קטן (א) לא תחול על חברה לתועלת הציבור."

ב- ע"פ 99/14 {מדינת ישראל נ' מליסרון בע"מ, תק-על 2014(4), 12721 (2014)} קבע בית-המשפט כי חברה אינה מבצעת את פעולותיה בעצמה במובן ה"פיסי". היא - החברה, גוף משפטי אבסטרקטי יציר החוק - אינה מחליטה על השקעות, אינה חותמת בפועל על דו"חות, אינה מעסיקה ומפטרת עובדים ואינה מבצעת כל פעולה השמורה לבני האנוש, גם אם אלה מיוחסים לה משפטית.

לשם כך קיימים עובדיה ואנשים הפועלים מטעמה, בין בכירים ובין שאינם, אשר מבצעים באופן יומיומי מגוון של פעולות אשר עיקר מטרתן, בימים כתיקונם, להשיא את רווחי החברה {סעיף 11 לחוק החברות, התשנ"ט-1999}.

לתאגיד אין קיום טבעי. לבן אדם יש קיום טבעי. אין תאגיד ללא משפט, אך אין משפט ללא בני-אדם. בן האדם הוא תנאי למשפט, והמשפט הוא תנאי לתאגיד {ע"פ 3027/90 חברת מודיעים בינוי ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (08.08.91)}; א' חביב-סגל דיני חברות, פרק 3(ב) (2007)}.
ב- פש"ר (יר') 3158/06 {מנשה גביש ואח' נ' ארגון החמאס ואח', תק-מח 2008(2), 10641 (2008)} קבע בית-המשפט:

"מטרות ההתאגדות
7. לטענת היועץ תכלית דיני החברות אינה מתיישבת כלל עם ההליך שבפני בית-משפט זה, באשר יסודה של חברה בהתאם לסעיף 2 לחוק החברות, הינה:

'כל אדם רשאי לייסד חברה, ובלבד שמטרה ממטרות החברה אינה נוגדת את החוק, אינה בלתי-מוסרית או אינה נוגדת את תקנת הציבור.'

פשיטא שארגון טרור, אינו עומד בתנאי מקדמי זה. כך אף עולה מלשון סעיף 11 לחוק החברות הקובע:

'(א) תכלית חברה היא לפעול על-פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה, וניתן להביא בחשבון במסגרת שיקולים אלה, בין השאר, את ענייניהם של נושיה, עובדיה ואת עניינו של הציבור; כמו-כן רשאית חברה לתרום סכום סביר למטרה ראויה, אף אם התרומה אינה במסגרת שיקולים עסקיים כאמור, אם נקבעה לכך הוראה בתקנון.
(ב) הוראת סעיף-קטן (א) לא תחול על חברה לתועלת הציבור.'

בהתאם ללשון החוק, חברות (להוציא חברה לתועלת הציבור), מתקיימות לתכלית עסקית בלבד לקידומה ולמימושה של תשואה כלכלית על השקעה. (ראו: אירית חביב סגל דיני חברות, כרך ב', עמ' 7; אוריאל פרוקצ'יה דיני חברות חדשים לישראל (1989), 102).

כן טוען היועץ כי אף הוראות נוספות בחוק החברות אינן מתיישבות עם התאגדות של ארגון טרור, כגון סעיף 15 הקובע: "לכל חברה יהיה תקנון כמפורט בסימן זה". כן ישנן הוראות רבות ונוספות בדבר הפרטים שחובה לכלול במסגרת התקנון, שם החברה, מטרותיה, פרטים בדבר הון המניות הרשום, ופרטים בדבר הגבלת אחריות, וכן דרישות מהותיות, לקיומה של חברה או לתיפקודה.

מכאן שאין לראות באמנת החמאס כ"מסמך יסוד" לצורך התאגדות, שכן זו מהווה מסמך פוליטי בלבד שאינו עומד בדרישת הדין ביחס לתקנון.

ראוי לציין, כי קיים מצב לפיו ניתן לפרק תאגיד אף אם לא נרשם. סעיף 381 לפקודת החברות, שכותרתו "פירוק חברה לא רשומה", קובע:

'חברה, תאגיד אחר או חבר-בני-אדם החייבים רישום לפי פקודה זו ולא נרשמו, רשאי בית-המשפט, על-פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, לפרק אותם.'

משמע, יתכנו מקרים שבהם ישנה התארגנות של פרטים שיתכן והם עונים על כל או על חלק מהגדרת חברת חוץ או חברה מקומית, אשר החלו לפעול בשטח כחברה לכל דבר ועניין, טרם שהספיקו להתאגד, ואולי נאספו כספים, או נוצרו חובות והדבר עלול לגרום נזק לציבור. במטרה כי חוטא לא יצא נשכר, באה הוראת חוק זו למנוע מצב של "תוהו ובוהו". ודוק, במקרה כזה מוסמך בית-המשפט להורות על פירוק אך ורק על-פי פניית היועץ המשפטי לממשלה.

8. יוצא איפוא, כי אכן הרעיון היסודי בדיני החברות הינו ניהול חיי מסחר תקינים תוך קיום כללים המסדירים פעילות זו.

עמדה על-כך צפורה כהן בספרה, פירוק חברות (2000), בציינה:

'החברה היא אישיות משפטית ערטילאית, היונקת את חיותה מהחוק ומסיימת את קיומה בדרך של פירוק הקבועה בחוק. הפירוק הוא איפוא ההליך, שמביא לסיום חייה של החברה ולפירוק הקשר החוזי בינה לבין חבריה ובינם לבין עצמם.'
(שם, 8)

דיני הפירוק, בשילוב דיני החברות אמורים להסדיר את סיום התקיימותו של תאגיד, או לנסות להביא להבראתו. כך למשל, ניתן לעשות שימוש בהליך "הקפאת הליכים" על-פי סעיף 350 לחוק החברות.

הליך של פירוק יכול אף להינקט לצורך מטרות נוספות, כגון מצב בו תאגיד אינו יכול לפעול חרף שאינו במצב של חדלות פירעון, אלא בשל שיתוק הנובע מאי-הסכמה בין בעלי המניות או המנהלים על אופן התפקוד, או מצבים בהם יש חשש שנושאי משרה בתאגיד גורמים לו נזק, או ישנם גורמים המועלים בקופתו.

יתכן אף מצב בו לתאגיד נכסים רבים, אולם אין לו תזרים מזומנים מתאים לכיסוי הוצאותיו, וקיים סיכוי גבוה להבראתו בדרך של הקפאת הליכים, כאמור לעיל.

על רקע זה נבחן בהמשך את התאמת ההליך המבוקש לאופיו של הגוף - ארגון החמאס שאותו מבוקש לפרק, לא לפני שנדון במהותו ובמעמדו המשפטי.

נדגיש שוב כי בבחינת הוראות חוק החברות ופקודת החברות, נמצא כי ישנם סעיפים רבים העוסקים במצבים שאינם מתאימים לחלוטין לפירוק ארגון כגון זה המבוקש.

מבחינת מטרות של ארגון שכזה, השוואה נוחה יותר היה ניתן לערוך על מול עמותה או מלכ"ר, על-פי החוקים הרלוונטיים, אך קצרה היריעה לעשות כן."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

תכלית החברה - סעיף 11 לחוק החברות