ניהול חברות במקביל לצורך תמרון ורמיה

ב- ת"א (ת"א-יפו) 51165/04 {א. סיניבר ושות' מהנדסים בע"מ נ' אד-בר יועצים בע"מ ואח', תק-של 2007(3), 22970 (2007)}, חברת א. סיניבר ושות' מהנדסים בע"מ {להלן: "התובעת"} הינה חברה פרטית אשר עוסקת בייצור ובשיפוץ משאבות.

לטענתה, בסוף שנת 2003 התבקשה התובעת לשפץ משאבה בכפר כנא {להלן: "השיפוץ"}. מי שביקש את השיפוץ היה, לטענת התובעת, חברת אד-בר יועצים בע"מ {להלן: "אד-בר"}. מנהלה של אד-בר הוא מר רפי אדלשטיין {להלן: "רפי"}.

התובעת ביצעה את השיפוץ והתשלום עבור עבודה זו היה 38,964 ש"ח. אולם, התשלום, אשר היה אמור להיפרע עד פברואר 2004, מעולם לא הועבר לידי התובעת.

משפנתה התובעת לברר את מהות עיכוב התשלום נענתה בלך ושוב, עד שקיבלה תשובה מרפי לפיה חברה אחרת בשם החברה לטיפול במי קולחין לאיזור הגליל התחתון בע"מ {להלן: "החברה לטיפול"}, היא זו שהזמינה את השיפוץ ומשכך היא זו שחייבת בתשלום בפועל.

התובעת טענה כי מידע זה הוסתר ממנה במהלך כל ההתקשרות.
לטענתה, אד-בר היתה זו שהזמינה את השיפוץ. אליה נשלחה החשבונית, על-שמה נרשמה ההזמנה ועוד.

בנוסף לכך, גילתה התובעת כי גם אד-בר וגם החברה לטיפול ממוקמים באותם משרדים, במקום מגוריו של רפי ושהוא המנכ"ל של שתי החברות דנן.
בנוסף לכך הוא גם הבעלים של חברת אד-בר. כמו-כן, גילתה התובעת כי בעוד חברת אד-בר הינה חברה פעילה, הרי שהחברה לטיפול, אשר מומנה על-ידי מספר רשויות מקומיות, הינה למעשה חדלת פירעון ונטולת נכסים כלשהם.

לשיטתה של התובעת, התנהלותו של רפי מהווה הטעיה ומעשה רמיה. משכך, ולאחר שנסיונותיה לגבות את החוב העלו חרס, נאלצה התובעת להגיש תביעה זו כנגד אד-בר, החברה לטיפול ורפי בעילה של הרמת מסך.

בית-המשפט, קבע כי במקרה דנן מוצדק להרים את מסך ההתאגדות של החברה. וכדבריו:

"התובעת הוכיחה כי הנתבע, רפי, פעל בזמנים הרלוונטיים ב- "שני כובעים". ה- "כובע" הראשון היה בתור מנכ"ל החברה לטיפול. חברה בעלת קשיים כלכליים עצומים נוכח הגרעונות האדירים של הרשויות המקומיות השולטות בחברה. ה- "כובע" השני היה בתור הבעלים והמנהל של אד-בר, חברת ייעוץ וניהול סולוונטית. חברה אשר ניהלה, הלכה למעשה גם את החברה לטיפול. רפי, בתור המנהל של שתי החברות, תמרן, לטענת התובעת, ביניהן בכדי שיוכל לקבל את שירותיה של התובעת תוך הצגת חברת אד-בר כחברה חזקה ורצינית וכשהגיע מועד התשלום הציג את החברה לטיפול שאינה יכולה לכסות חלקיק מעלות השיפוץ...

החפיפה בין החברות
בין טענות התובעת נטען גם כי החפיפה בין אד-בר ובין החברה לטיפול היתה כל כך גדולה, עד כי מדובר למעשה בהטעייתה על-ידי רפי.

עיון במסמכים שהוגשו על-ידי התובעת ואף בהודאתם של הנתבעים בכתב הגנתם מעלה את התמונה הבאה: שתי החברות נוהלו באותם משרדים. לשתי החברות היו מספר טלפון ומספר פקס' חופפים ורפי ניהל את שתיהם. לא-זו-אף-זו, כתובת האי-מייל של החברה לטיפול הינה בשם "ADBAR".

יתרה-מזו, אד-בר הוצגה בפניי כחברת ניהול שעצם עבודתה היה ניהולה של החברה לטיפול. הנתבעים טענו זאת בעצמם, בכדי לחסוך בעלויות העביר רפי את פעולות ניהול החברה לטיפול לתוך משרדי אד-בר.

לדעתי, מוטלת היתה על אד-בר ובמיוחד על רפי לשמור על הפרדה בין החברות, במיוחד בכל הנוגע להזמנת עבודות מקבלנים חיצוניים. כמה קל היה הדבר ביצירת כתובת אי-מייל שונה לחברה לטיפול, קו טלפון ופקס' נפרדים. פעולות אלו הן המינימום הנדרש בכדי שמצבים כגון דא לא יתרחשו. לאור כל האמור לעיל הנני קובע כי התובעת אכן הוטעתה לחשוב כי אד-בר היא זו אשר הזמינה את עבודתה ומשכך מחוייבת בעלותה.

חוק החברות
בחוק החברות, התשנ"ט-1999 קיימים שני סעיפים רלוונטים למקרה דנן. סעיף 6 לחוק החברות קובע כך... הוכח כי רפי הונה את התובעת לחשוב כי אד-בר היא אכן המזמינה, וכשהגיע מועד התשלום הפנה אותה לחברה השניה שהיתה תחת ניהולו, היא החברה לטיפול. רפי השתמש באישיותה המשפטית של שתי החברות יחדיו. הוא השתמש באישיותה הסולוונטית של אד-בר בכדי לבצע את הזמנת העבודה למרות שידע כי בעת התשלום יפנה את התובעת לחברה לטיפול, חברה בקשיים עצומים ללא יכולת לשלם לספקים בגין סחורה או שירות שקיבלה."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

ניהול חברות במקביל לצורך תמרון ורמיה