המדריך המקיף לחוק החברות
הפרקים שבספר:
- איגרת חוב
- אמצעי שליטה - סעיף 1 לחוק החברות
- אסיפות
- בורסה
- בעל מניה מהותי
- בעל עניין
- דבוקת שליטה
- דיבידנד
- דירקטורים
- החזקה ורכישה
- הצעות
- חבר בורסה
- חברה - סוגים שונים
- חלוקה
- יום ההתאגדות
- יזם
- מדד
- מיזוג
- מניה
- מניין קולות
- מספר זהות
- מען
- מענק פרישה
- משכון
- נושא משרה
- נייר ערך
- עניין אישי
- עסקה
- פעולה
- פרמיה
- קרוב
- רואה-חשבון מבקר
- רשות ניירות ערך
- רשם
- שטר מניה
- שעבוד צף
- שליטה
- תאגיד מדווח
- תביעה נגזרת
- תזכיר
- תנאי כהונה והעסקה
- תעודת התאגדות
- תעודת מניה
- תקנון
- כות ההתאגדות - סעיף 2 לחוק החברות
- האישיות המשפטית
- הרמת מסך (סעיפים 7-6 לחוק החברות)
- האישיות המשפטית הנפרדת ועיקרון הרמת המסך - סעיף 4 לחוק החברות
- הסמכות לדון בסוגיית הרמת המסך
- הקריטריונים לאיזון הראוי בין עקרון האישיות המשפטית הנפרדת לבין העקרונות של דיני הגביה
- מעגל היריבות
- ריבוי הכיוונים להרמת מסך ומקרים שונים של הרמת מסך החולשים לתחומי משפט אחרים
- המטוטלת הנעה בין הגישות בדיני הרמת המסך
- סעיף 6 לחוק החברות לפני תיקון מס' 3 התשס"ה
- סעיף 6 לחוק החברות - הרמת מסך {לאחר תיקון מס' 3 התשס"ה}
- שימוש באישיותה המשפטית של החברה לשם ביצוע הונאה או קיפוח נושה
- מימון דק - באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי-סביר
- חיוב בעל מניות של החברה מכוח הרמת מסך לעומת חיוב אורגן של החברה בשל אחריות אישית למעשיו
- חברה פרטית קטנה
- הרמת מסך לטובת בעל המניות
- רישום פיקטיבי של בעלות על מניות ושל ניהול החברה
- הרמת מסך בדיני עבודה
- סמכות רשם ההוצאה לפועל להורות על הרמת מסך
- ניהול כושל או רשלני
- חתימה על הסכם עסקי בין חברות
- דחיית בקשה להרמת מסך בשל שיהוי בלתי-מובן
- הקמת חברה לשם כסות פורמלית גרידא לפעילות הנתבעים
- פעולות שאינן לטובת החברה
- מעשים ומחדלים שיש בהם כדי להרים את מסך ההתאגדות של החברה
- נושה שער לקושי הפיננסי של חברה ועל-אף זאת המשיך לספק סחורה
- אשכול חברות
- ניהול חברות במקביל לצורך תמרון ורמיה
- בתביעה להרמת מסך יש להוכיח כי הנתבע אכן בעל מניות בחברה
- כרטיסי טיסה למנהלים
- נתבע שפעל להשגת הסכם פשרה בחוסר תום-לב ובתרמית כלפי התובעת
- הרמת מסך לבקשת מפרק חברה
- בעל מניות פאסיבי
- הגשת תביעה בעילת הרמת מסך כנגד אורגן או שלוח של החברה בטרם הוגשה תובענה כנגד החברה על-ידי הגשת תביעה למפרק החברה
- חברה מחוקה
- תשלום עבור סחורה אשר סיפקה התובעת לנתבעים
- השעיית זכות הפירעון - סעיף 6(ג) לחוק החברות
- הגבלת עיסוקים - סעיף 7 לחוק החברות
- הקמת חברה ורישומה - סעיפים 10-8 לחוק החברות
- תכלית החברה - סעיף 11 לחוק החברות
- פעולות שנעשו על-ידי יזם
- הקמת חברה - התקנון
- שם החברה
- מטרות החברה - סעיף 32 לחוק החברות
- הון המניות הרשום וחלוקתו - סעיף 33 לחוק החברות
- ערך נקוב למניות - סעיף 34 לחוק החברות
- הגבלת אחריות - סעיף 35 לחוק החברות
- רשם החברות
- האורגנים של החברה, סמכויותיהם וחבות בשל פעולתם
- חלוקת הסמכויות בין האורגנים העיקריים
- אחריות החברה לפעולות האורגנים
- מניעת פעולה חורגת
- האסיפה הכללית
- הדירקטוריון
- המנהל הכללי
- מינהל החברה - משרד רשום
- מרשם בעלי המניות ומרשם בעלי המניות המהותיים
- מינהל החברה - דיווח
- מבקר פנימי בחברה ציבורית ובחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב - סעיפים 153-146 לחוק החברות
- רואה-חשבון מבקר - סעיפים 159-154 לחוק החברות
- דו"חות כספיים
- בעל מניה ותעודת מניה
- זכויות בעל מניה וחובותיו
- התביעה הנגזרת והייצוגית
- מינוי וכהונה של דירקטורים
- מינוי, כהונה ופיטורים של נושאי משרה אחרים
- זכויותיו של דירקטור
- עסקאות עם בעלי עניין
- ניירות ערך ופעולות בהם
- שמירת ההון וחלוקה
- רכישת חברות - מיזוג
- הצעת רכש מיוחדת
- מכירה כפויה של מניות
- שינוי סוגי תאגידים
- חברה לתועלת הציבור
- הוראות כלליות - פשרה או הסדר
- סעדים, עיצום כספי ורישום חברה כחברה מפרה
- גבלת תחולה על חברות איגרות חוב - סעיף 365א לחוק החברות
- תקנות - סעיפים 378-366 לחוק החברות
ניהול חברות במקביל לצורך תמרון ורמיה
ב- ת"א (ת"א-יפו) 51165/04 {א. סיניבר ושות' מהנדסים בע"מ נ' אד-בר יועצים בע"מ ואח', תק-של 2007(3), 22970 (2007)}, חברת א. סיניבר ושות' מהנדסים בע"מ {להלן: "התובעת"} הינה חברה פרטית אשר עוסקת בייצור ובשיפוץ משאבות.לטענתה, בסוף שנת 2003 התבקשה התובעת לשפץ משאבה בכפר כנא {להלן: "השיפוץ"}. מי שביקש את השיפוץ היה, לטענת התובעת, חברת אד-בר יועצים בע"מ {להלן: "אד-בר"}. מנהלה של אד-בר הוא מר רפי אדלשטיין {להלן: "רפי"}.
התובעת ביצעה את השיפוץ והתשלום עבור עבודה זו היה 38,964 ש"ח. אולם, התשלום, אשר היה אמור להיפרע עד פברואר 2004, מעולם לא הועבר לידי התובעת.
משפנתה התובעת לברר את מהות עיכוב התשלום נענתה בלך ושוב, עד שקיבלה תשובה מרפי לפיה חברה אחרת בשם החברה לטיפול במי קולחין לאיזור הגליל התחתון בע"מ {להלן: "החברה לטיפול"}, היא זו שהזמינה את השיפוץ ומשכך היא זו שחייבת בתשלום בפועל.
התובעת טענה כי מידע זה הוסתר ממנה במהלך כל ההתקשרות.
לטענתה, אד-בר היתה זו שהזמינה את השיפוץ. אליה נשלחה החשבונית, על-שמה נרשמה ההזמנה ועוד.
בנוסף לכך, גילתה התובעת כי גם אד-בר וגם החברה לטיפול ממוקמים באותם משרדים, במקום מגוריו של רפי ושהוא המנכ"ל של שתי החברות דנן.
בנוסף לכך הוא גם הבעלים של חברת אד-בר. כמו-כן, גילתה התובעת כי בעוד חברת אד-בר הינה חברה פעילה, הרי שהחברה לטיפול, אשר מומנה על-ידי מספר רשויות מקומיות, הינה למעשה חדלת פירעון ונטולת נכסים כלשהם.
לשיטתה של התובעת, התנהלותו של רפי מהווה הטעיה ומעשה רמיה. משכך, ולאחר שנסיונותיה לגבות את החוב העלו חרס, נאלצה התובעת להגיש תביעה זו כנגד אד-בר, החברה לטיפול ורפי בעילה של הרמת מסך.
בית-המשפט, קבע כי במקרה דנן מוצדק להרים את מסך ההתאגדות של החברה. וכדבריו:
"התובעת הוכיחה כי הנתבע, רפי, פעל בזמנים הרלוונטיים ב- "שני כובעים". ה- "כובע" הראשון היה בתור מנכ"ל החברה לטיפול. חברה בעלת קשיים כלכליים עצומים נוכח הגרעונות האדירים של הרשויות המקומיות השולטות בחברה. ה- "כובע" השני היה בתור הבעלים והמנהל של אד-בר, חברת ייעוץ וניהול סולוונטית. חברה אשר ניהלה, הלכה למעשה גם את החברה לטיפול. רפי, בתור המנהל של שתי החברות, תמרן, לטענת התובעת, ביניהן בכדי שיוכל לקבל את שירותיה של התובעת תוך הצגת חברת אד-בר כחברה חזקה ורצינית וכשהגיע מועד התשלום הציג את החברה לטיפול שאינה יכולה לכסות חלקיק מעלות השיפוץ...
החפיפה בין החברות
בין טענות התובעת נטען גם כי החפיפה בין אד-בר ובין החברה לטיפול היתה כל כך גדולה, עד כי מדובר למעשה בהטעייתה על-ידי רפי.
עיון במסמכים שהוגשו על-ידי התובעת ואף בהודאתם של הנתבעים בכתב הגנתם מעלה את התמונה הבאה: שתי החברות נוהלו באותם משרדים. לשתי החברות היו מספר טלפון ומספר פקס' חופפים ורפי ניהל את שתיהם. לא-זו-אף-זו, כתובת האי-מייל של החברה לטיפול הינה בשם "ADBAR".
יתרה-מזו, אד-בר הוצגה בפניי כחברת ניהול שעצם עבודתה היה ניהולה של החברה לטיפול. הנתבעים טענו זאת בעצמם, בכדי לחסוך בעלויות העביר רפי את פעולות ניהול החברה לטיפול לתוך משרדי אד-בר.
לדעתי, מוטלת היתה על אד-בר ובמיוחד על רפי לשמור על הפרדה בין החברות, במיוחד בכל הנוגע להזמנת עבודות מקבלנים חיצוניים. כמה קל היה הדבר ביצירת כתובת אי-מייל שונה לחברה לטיפול, קו טלפון ופקס' נפרדים. פעולות אלו הן המינימום הנדרש בכדי שמצבים כגון דא לא יתרחשו. לאור כל האמור לעיל הנני קובע כי התובעת אכן הוטעתה לחשוב כי אד-בר היא זו אשר הזמינה את עבודתה ומשכך מחוייבת בעלותה.
חוק החברות
בחוק החברות, התשנ"ט-1999 קיימים שני סעיפים רלוונטים למקרה דנן. סעיף 6 לחוק החברות קובע כך... הוכח כי רפי הונה את התובעת לחשוב כי אד-בר היא אכן המזמינה, וכשהגיע מועד התשלום הפנה אותה לחברה השניה שהיתה תחת ניהולו, היא החברה לטיפול. רפי השתמש באישיותה המשפטית של שתי החברות יחדיו. הוא השתמש באישיותה הסולוונטית של אד-בר בכדי לבצע את הזמנת העבודה למרות שידע כי בעת התשלום יפנה את התובעת לחברה לטיפול, חברה בקשיים עצומים ללא יכולת לשלם לספקים בגין סחורה או שירות שקיבלה."

