המנהל הכללי

1. מינוי המנהל הכללי - סעיפים 120-119 לחוק החברות
סעיפים 120-119 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובעים כדלקמן:

"119. מינוי המנהל הכללי (תיקון התשע"א (מס' 4))
(א) חברה ציבורית או חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב תמנה מנהל כללי, ורשאית היא למנות יותר ממנהל כללי אחד.
(ב) חברה פרטית שאינה חברת איגרות חוב רשאית למנות מנהל כללי אחד או יותר; לא מונה מנהל כללי, תנוהל החברה בידי הדירקטוריון.

120. אחריות המנהל הכללי
המנהל הכללי אחראי לניהול השוטף של ענייני החברה במסגרת המדיניות שקבע הדירקטוריון ובכפוף להנחיותיו."

במבנה התאגידי קיימת הבחנה ברורה בין דרג הדירקטוריון לבין דרג ההנהלה העוסק בניהול השוטף, תפקידיו של הדירקטוריון הם להתוות את מדיניות החברה ולפקח על ביצוע תפקידי המנהל הכללי של החברה ופעולותיו {סעיף 92 לחוק החברות}.

הדירקטוריון אינו עוסק בניהול השוטף של החברה. לעומת-זאת, המנהל הכללי של החברה הוא האחראי על הניהול השוטף של ענייני החברה, וזאת במסגרת המדיניות שקבע הדירקטוריון ובכפוף להנחיותיו {סעיף 120 לחוק החברות}.

הנה-כי-כן, דירקטור, במסגרת תפקידיו וסמכויותיו, אינו נמצא בהכרח באופן מלא ורציף בחברה, אינו עומד בקשר ישיר עם העובדים ואינו מעורה בחיי היום-יום של החברה. לדירקטור אין את בסיס הידע, את האמצעים או את סמכויות הפעולה, שבהם מצוייד מי שעוסק בניהול השוטף של החברה {ת"פ (יר') 366/04 מדינת ישראל נ' פנחס בידרמן ואח', תק-מח 2010(1), 1906 (2010)}.

מזווית ראיה זו נראה, כי אין רבותא בכך שעל "מנהל פעיל" תוטל אחריות נגזרת שהיא רחבה מזו של "דירקטור", שהרי סביר להניח, כי מניעתן בפועל של עבירות יכולה להיעשות ביתר קלות על-ידי מי שיש קשר בין תפקידו לבין התחום שבו מבוצעת הפרת החוק. זאת ועוד: דומה כי גם הרציונל הנוסף העומד ביסוד הטלת אחריות נגזרת, שעניינו התגברות על קשיים ראייתיים העשויים להיות כרוכים בהטלת אחריות על נושאי משרה, מתקיים לגבי דירקטורים בעוצמה פחותה. נוכח שיקולים אלו נראה, כי ההבחנה שערך המחוקק בדברי חקיקתו בין "מנהל פעיל" לבין "דירקטור" - אינה מקרית.

2. סמכויות המנהל הכללי - סעיף 121 לחוק החברות
סעיף 121 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע כדלקמן:

"121. סמכויות המנהל הכללי (תיקונים: התשס"ה, התשע"א (מס' 3), (מס' 4))
(א) למנהל הכללי יהיו כל סמכויות הניהול והביצוע שלא הוקנו בחוק זה או בתקנון לאורגן אחר של החברה, והוא יהיה נתון לפיקוחו של הדירקטוריון.
(ב) המנהל הכללי רשאי, באישור הדירקטוריון, לאצול לאחר, הכפוף לו, מסמכויותיו.
(ג) על-אף הוראות סעיף 95, רשאית האסיפה הכללית של חברה ציבורית להחליט, כי לתקופות שכל אחת מהן לא תעלה על שלוש שנים ממועד קבלת ההחלטה ניתן להסמיך את יושב-ראש הדירקטוריון או קרובו למלא את תפקיד המנהל הכללי או להפעיל את סמכויותיו וכן להסמיך את המנהל הכללי או קרובו למלא את תפקיד יושב-ראש הדירקטוריון או להפעיל את סמכויותיו, ובלבד שיתקיים אחד מאלה:
(1) במניין קולות הרוב באסיפה הכללית ייכללו לפחות שני שלישים מקולות בעלי המניות שאינם בעלי השליטה בחברה וכן מי שאינם בעלי עניין אישי באישור ההחלטה המשתתפים בהצבעה; במניין הקולות של בעלי המניות האמורים לא יובאו בחשבון קולות הנמנעים; על מי שיש לו עניין אישי, יחולו הוראות סעיף 276, בשינויים המחוייבים;
(2) סך קולות המתנגדים מקרב בעלי המניות האמורים בפסקה (1) לא עלה על שני אחוזים מכלל זכויות ההצבעה בחברה.
(ד) על-אף הוראות סעיף 95, רשאי דירקטוריון חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב להחליט כי לתקופות שכל אחת מהן לא תעלה על שלוש שנים ממועד קבלת ההחלטה, ניתן להסמיך את יושב-ראש הדירקטוריון או קרובו למלא את תפקיד המנהל הכללי או להפעיל את סמכויותיו וכן להסמיך את המנהל הכללי או את קרובו למלא את תפקיד יושב-ראש הדירקטוריון או להפעיל את סמכויותיו, ובלבד שניתן לכך אישור מאת ועדת הביקורת."

חוק החברות, מתווה את הגבול שבין הדירקטוריון ובין המנהל הכללי.

סעיף 92 לחוק החברות דן בסמכויות הדירקטוריון ותפקידיו, סעיף 120 לחוק החברות קובע את אחריות המנהל הכללי, וסעיף העוקב, סעיף 121, מפרט מהם הסמכויות של המנהל הכללי {ת"פ (יר') 377/04 מדינת ישראל נ' ירון וול ואח', תק-מח 2007(3), 284 (2007)}.

חוק החברות קובע הוראות כלליות לגבי תפקידי האורגנים העיקריים של החברה - האסיפה הכללית, הדירקטוריון והמנהל הכללי {סעיף 46 לחוק}.

בתמצית נציין, כי האסיפה הכללית היא המוסמכת לקבל החלטות מהותיות שונות בעניין החברה, כגון שינויים בתקנון, מינויים חשובים בחברה, עריכת שינויים בהון החברה, מיזוג, ועוד {סעיף 57 לחוק החברות}, הדירקטוריון מתווה את מדיניות החברה ואת תוכניות הפעולה שלה, קובע את המבנה הארגוני ואת מדיניות השכר, אחראי לדו"חות הכספיים, מפקח על פעולות המנהל הכללי, ועוד {סעיף 92(א) לחוק החברות}, המנהל הכללי מופקד על ניהולם השוטף של ענייני החברה, במסגרת המדיניות שקבע הדירקטוריון ובכפוף להנחיותיו; בידיו כל סמכויות הניהול והביצוע השיוריות, שלא הוקנו בחוק או בתקנון לאורגן אחר {סעיפים 120, 121(א) ו- 122 לחוק החברות; ע"א 3998/07 צ. בכור ניהול ואחזקות בע"מ נ' ממשל ירושלים התשנ"ה בע"מ ואח', תק-על 2011(1), 271 (2011)}.

מסמכיה ודרכי התנהלותה הפנימית של החברה עשויים לעצב את פרטיהן ודקדוקיהן של סמכויות האורגנים הפועלים במסגרתה, אך חוק החברות קובע הגבלות שונות על יכולתה של החברה להתנות על חלוקת הסמכויות הקבועה בו {סעיפים 58, 92(ב), 121(ב)-(ג) ו- 288(ב) לחוק החברות}.

3. חובת דיווח לדירקטוריון - סעיף 122 לחוק החברות
סעיף 122 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע כדלקמן:

"122. חובת דיווח לדירקטוריון
(א) המנהל הכללי חייב להודיע ליושב-ראש הדירקטוריון על כל עניין חריג שהוא מהותי לחברה; לא היה לחברה יושב-ראש דירקטוריון או שנבצר ממנו למלא את תפקידו, יודיע המנהל הכללי כאמור לכל חברי הדירקטוריון.
(ב) המנהל הכללי יגיש לדירקטוריון דיווחים בנושאים, במועדים ובהיקף שיקבע הדירקטוריון.
(ג) יושב-ראש הדירקטוריון רשאי, בכל עת, מיוזמתו או לפי החלטת הדירקטוריון, לדרוש דיווחים מהמנהל הכללי בעניינים הנוגעים לעסקי החברה.
(ד) הצריכו הודעה או דיווח של המנהל הכללי פעולה של הדירקטוריון, יזמן יושב-ראש הדירקטוריון, ללא דיחוי, ישיבה של הדירקטוריון."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

המנהל הכללי