botox
הספריה המשפטית
נכסי דלא-ניידי הפרשנות לחוק התכנון והבניה

הפרקים שבספר:

מרחב תכנון מחוזי (סעיף 12 לחוק)

הוראות המעבר של תיקון זה קובעות כי תחילתו ביום 01.08.14. כפי שיתואר להלן בתיקונו של סעיף 12 נפתרה מחלוקת שהיתה תלויה ועומדת לאורך שנים בנוגע לסמכותה של ועדת הערר לדון בעררים על החלטות הוועדות המחוזיות בשבתן כרשות רישוי ו/או ועדות מקומיות בשטחים גליליים, ו/או בכל מקרה אחר.
{ראה החלטת ועדת הערר להלן}

סעיף 5 להצעת החוק קובע כי:
"בסעיף 12 לחוק העיקרי, אחרי סעיף-קטן (ג) יבוא:
'(ד) תכנית בסמכות ועדה מקומית במרחב תכנון מחוזי, יראו אותה לעניין חוק זה כתכנית בסמכות ועדה מחוזית.
(ה) בכל מקום שקיימת לפי חוק זה זכות ערר על החלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי, למעט על החלטה בעניין תכנית כאמור בסעיף-קטן (ד), וההחלטה ניתנה על-ידי ועדה מחוזית או רשות הרישוי המחוזית מכוח סמכותן לפי סעיף זה, יוגש הערר לוועדת-המשנה של המועצה הארצית שהוקמה לפי סעיף 6(ג)'."



בדברי ההסבר להצעת החוק לעניין זה נאמר:
"סעיף 12 לחוק עניינו במרחב תכנון מחוזי. לפי הסעיף האמור כל שטח במחוז שאינו מרחב תכנון מקומי או מרחב תכנון מיוחד יהיה "מרחב תכנון מחוזי". לגבי מרחב כזה יש לוועדה המחוזית, נוסף על סמכויותיה כוועדה מחוזית, גם כל הסמכויות הנתונות לוועדה מקומית. מוצע לתקן את סעיף 12 האמור כמפורט להלן:
1. מוצע לקבוע כי תכנית בסמכות ועדה מקומית במרחב תכנון מחוזי, יראו אותה לעניין החוק כתכנית בסמכות ועדה מחוזית, ויחולו לגביה כל ההוראות החלות על תכנית כאמור. כך - ערר על החלטת הוועדה המחוזית מכוח סמכותה כאמור יוגש למועצה הארצית לפי הוראות סעיף 110 לחוק.
2. בנוסף ובלי לגרוע מהתיקון כאמור לעיל מוצע לקבוע כי הסמכויות לדון בעררים על עניינים הנוגעים להחלטות ועדה מחוזית בנושאים שאינם תכניות בסמכות ועדה מקומית - כדוגמת היתרים, פיצויים והיטל השבחה - במקרים שבהם הוועדה האמורה מפעילה את סמכויותיה של ועדה מקומית לפי סעיף 12 לחוק - יידונו לפני ועדת-משנה לעררים שתמנה המועצה הארצית לעניין זה. החלטותיה של הוועדה המחוזית בעניינים אלה ראוי שיהיו כפופות לערר. עם-זאת, ועדת הערר המחוזית היא במדרג נמוך בהיררכיה התכנונית מהוועדה המחוזית, ולכן אין זה ראוי להעניק לוועדת הערר האמורה סמכות לדון ולהכריע בערר המוגש כנגד מוסד תכנון הגבוה ממנה בהיררכיה. לפיכך, מוצע להקנות את הסמכות לדון בערר כאמור לוועדת-משנה לעררים של המועצה הארצית."


סעיף 12 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 לאחר תיקונו קובע לאמור:
"12. מרחב תכנון מחוזי (תיקונים: התשמ"ח (מס' 2), התשנ"ה (מס' 4), התשע"ד (מס' 2))
(א) כל שטח במחוז שאיננו מרחב תכנון מקומי לפי סימן ג' או מרחב תכנון מיוחד לפי סימן ד', יהיה אף הוא מרחב תכנון מקומי, ולוועדה המחוזית של המחוז יהיו באותו שטח, בנוסף על סמכויותיה האחרות לפי חוק זה, כל הסמכויות שהיו לוועדה המקומית אילו הוכרז השטח מרחב תכנון מקומי, למעט הסמכויות הנתונות לרשות הרישוי המחוזית, האמורה בסעיף-קטן (ג).
(ב) שטח כאמור שביום תחילתו של חוק זה או בכל מועד שלאחר מכן נכלל בתחומה של רשות מקומית, לא יחולו עוד עליו הוראות סעיף-קטן (א) בתום תקופה של חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה או מהיום שבו נכלל השטח בתחום רשות מקומית כאמור, הכל לפי המאוחר. שר הפנים רשאי, לגבי שטח פלוני להאריך את התקופה האמורה בחמש שנים נוספות.
(ג) הרכב רשות הרישוי לעניין מרחב תכנון מחוזי יהיה:
(1) יושב-ראש הוועדה המחוזית או ממלא מקומו;
(2) מתכנן המחוז.
(ד) תכנית בסמכות ועדה מקומית במרחב תכנון מחוזי, יראו אותה לעניין חוק זה כתכנית בסמכות ועדה מחוזית.
(ה) בכל מקום שקיימת לפי חוק זה זכות ערר על החלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי מקומית, למעט ערר על החלטה בעניין תכנית כאמור בסעיף-קטן (ד), וההחלטה ניתנה על-ידי הוועדה המחוזית או רשות הרישוי המחוזית מכוח סמכותן לפי סעיף זה, יוגש הערר לוועדת-המשנה של המועצה הארצית שהוקמה לפי סעיף 6(ג)."
ב- ערר (מרכז) 63/14 {דוד שוחט נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה דרום השרון, פורסם באתר האינטרנט נבו (26.08.14)} נדון תיקון 101 החדש שתוקפו החל מן ה- 01.08.14. עניינו של ערר זה בהחלטת הוועדה המקומית המשותפת לתכנון ובניה תע"ש השרון, בעניין בקשתו של העורר לבניית בית מגורים חד-משפחתי ובריכה במקרקעין.

שאלת סמכותה של ועדת הערר לגבי החלטות המתקבלות על-ידי הוועדה המחוזית בשבתה כוועדה מקומית לשטחים גליליים, נפתרה לא מכבר עם אישורו של תיקון 101 לחוק התכנון והבניה.

במסגרת סעיף 12 לחוק, נקבע כי "תכנית בסמכות ועדה מקומית במרחב תכנון מחוזי, יראו אותה לעניין חוק זה כתכנית בסמכות ועדה מחוזית". עוד נקבע כי "בכל מקום שקיימת לפי חוק זה זכות ערר על החלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי מקומית, למעט ערר על החלטה בעניין תכנית כאמור בסעיף-קטן (ד), והחלטה ניתנה על-ידי הוועדה המחוזית או רשות הרישוי המחוזית מכוח סמכותן לפי סעיף זה, יוגש הערר לוועדת-המשנה של המועצה הארצית שהוקמה לפי סעיף 6(ג)".

בכך, נפתרה מחלוקת שהיתה תלויה ועומדת לאורך שנים בנוגע לסמכותה של ועדת הערר לדון בעררים על החלטות הוועדות המחוזיות בשבתן כרשות רישוי ו/או ועדות מקומיות בשטחים גליליים, ו/או בכל מקרה אחר.

נוכח האמור, משגילה המחוקק דעתו לפיה מקרים כגון דא צריכים להידון בפני ועדת העררים של המועצה הארצית, הרי שוועדת הערר המחוזית חסרת סמכות לדון בהם.