botox
הספריה המשפטית
נכסי דלא-ניידי הפרשנות לחוק התכנון והבניה

הפרקים שבספר:

הקלות (סעיף 147 לחוק)

סעיף 147 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:

הקלות
(תיקון מס' 4)
תשל"ג-1973
(תיקון מס' 26) תשמ"ח-1988
(תיקון מס' 43)
תשנ"ה-1995
הוראת שעה
תשע"א-2011
ת"ט תשע"ב-2011

"147. הקלות (תיקונים: התשל"ג, התשמ"ח, התשנ"ה, התשע"א)
(א) הוועדה המקומית רשאית לתת הקלה למבקש היתר לפי סעיף 145.
(ב) על-אף הוראות סעיף-קטן (א), נקבעה בתכנית למגורים שנכנסה לתוקפה לפני יום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011), הוראה לעניין מספר דירות מירבי, רשאית הוועדה המחוזית, לבקשת משרד ממשרדי הממשלה, ליתן הקלה ממספר הדירות הקבוע בתכנית כאמור, לצורך תוספת דירות קטנות; לעניין זה:
"תכנית למגורים" - תכנית הכוללת מספר יחידות דיור למגורים ו"דירה קטנה" - הכל כפי שקבע שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
(ג) אפשר להגיש בקשה להקלה כאמור בסעיף-קטן (ב), אף בלא הגשת הבקשה להיתר שלפיו יוקמו הבניינים, שההקלה מתבקשת לגביהם.
(ד) הוועדה המחוזית לא תיתן הקלה כאמור בסעיף-קטן (ב), אלא-אם-כן הוכח, להנחת דעתה, כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה הכלולים בשטח התכנית ובסביבתו נותנים מענה לצרכים הנובעים מהתכנית.
(ה) לדיוני הוועדה המחוזית בבקשה להקלה כאמור בסעיף-קטן (ב), יוזמן ראש הרשות המקומית שבמרחב התכנון שלה כלולה התכנית שההקלה מתבקשת לגביה.
(ו) הקלה כאמור בסעיף-קטן (ב) תפקע בתום שנה ממועד נתינתה, אם במהלך התקופה האמורה לא הוגשה בקשה להיתר שיאפשר את מימוש ההקלה.
(ז) לעניין הקלה כאמור בסעיף-קטן (ב), בסעיף 149, בכל מקום, במקום "ועדה מקומית" יקראו "ועדה מחוזית"."

הסמכות למתן הקלה מעוגנת בסעיף 147 לחוק התכנון והבניה, שזה לשונו: "הוועדה המקומית רשאית לתת הקלה למבקש היתר לפי סעיף 145". סעיף 151(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 קובע, כי: "לא יינתנו הקלה או היתר לשימוש חורג אם יש בכך סטיה ניכרת מתכנית החלה על הקרקע או הבניין". סעיף 151(ב) לחוק מוסיף וקובע כי "תוספת לשטח הכולל המותר לבניה על-פי הקבוע בתכנית שהופקדה לאחר כ"ט בתמוז תשמ"ט (1 באוגוסט 1989), היא סטיה ניכרת; שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע, בתקנות, מה עוד ייחשב כסטיה ניכרת לעניין סעיף זה".

ביום 15.04.02, פורסמו על-ידי שר הפנים תקנות התכנון והבניה (סטיה ניכרת מתכנית), התשס"ב-2002 וסעיף 2 לתקנות מפרט את משמעות המונח "סטיה ניכרת". בין היתר, נקבע בסעיף 2(10) לתקנות כי תחשב כסטיה ניכרת "בניה שלא בהתאם לדרישות בינוי או עיצוב המפורטות בתכנית, שנועדו לקבוע את אופייה של הבניה בתחום התכנית או לשמור על אופי וחזות הסביבה". עוד ראוי להזכיר את סעיף 6(א) לתקנות, הקובע כי "אין בתקנות אלה כדי לחייב מוסד תכנון לאשר מתן היתר לשימוש חורג או מתן הקלה מתכנית, אם אין בהם סטיה ניכרת מהוראות התכנית".
בבוא מוסד תכנון לבחון בקשה להקלה, תוך סטיה מהוראות תכנית, עליו לערוך בחינה דו שלבית. בשלב הראשון, תבחן השאלה אם ההקלה המבוקשת היא בגדר "סטיה ניכרת" מהוראות התכנית. אם המסקנה היא כי אכן מדובר בסטיה ניכרת, בכך ייסתם הגולל על הבקשה, והיא תידחה בלא צורך בבחינה נוספת.

אם, לעומת-זאת, הגיע מוסד התכנון למסקנה כי אין מדובר בסטיה ניכרת, כי אז עליו לבחון את הבקשה לגופה, תוך הפעלת שיקול-דעת תכנוני.

ב- עע"מ 8445/06 {זלצמן נ' ועדת הערר לתכנון ולבניה מחוז תל אביב, פורסם באתר האינטרנט נבו (28.10.10)}, נדרש בית-משפט זה למנגנון ההקלה, באומרו:

"בית-משפט זה ביקר בעבר בחריפות את מנגנון ההקלות ואת יישומו על-ידי ועדות מקומיות... יחד-עם-זאת הוכרה גם חשיבותו של המנגנון... לענייננו העיקר הוא כי נקבע מפורשות שאין לאדם זכות קנויה להקלה... אכן, 'הקלה' כשמה כן היא ואין שום חובה מוטלת על הוועדה לאפשר הקלה מהתכנית החלה גם אם הדבר נועד למיצוי אחוזי בניה... בענייננו ועדת הערר החליטה, לאחר שערכה סיור במקום, כי אין מקום להקלה מטעמים תכנוניים... אכן, הכוח והאחריות בעניין שכזה נתונים לגופי התכנון ובית-המשפט לא ימהר להתערב בהחלטותיהם ולא יחליף את שיקול-דעתם המקצועי בשיקול-דעתו... ודוק: בית-המשפט איננו מוסד תכנון על ובצדק לא התערב בית-המשפט בהחלטה שלא ליתן הקלה המבוססת על טעמים תכנוניים" (עע"מ 2131/12 רוני טל (טוקוולי) ואח' נ' ועדת ערר המחוזית ת''א ואח', תק-על 2013(1), 1880 (2013), ראו גם, ע"א 6291/95 בן יקר חברה להנדסה ובניין בע"מ נ' הוועדה המיוחדת לתכנון ולבניה מודיעין, פ"ד נא(2), 825 (1997); ע"א 5927/08 בחוס נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה חיפה, פ"ד נז(5), 752 (2003); עע"ם 4897/06 בוקובזה נ' עיריית ירושלים אגף הרישוי הוועדה המקומית לתכנון ובניה, פורסם באתר האינטרנט נבו (16.01.08)}.

ב- ע"א 2413/06 מגדלי כספי רג'ואן ובניו בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (10.11.09)}, נקבע כי בשוקלה, האם לאשר הקלה "נתון לוועדה המקומית שיקול-דעת רחב ביותר, במסגרתו רשאית היא להביא בחשבון שיקולים מסוגים שונים" (שם, בפסקה כ"ח).

סעיף 147 לחוק התכנון והבניה, מסמיך את הוועדה המקומית לתכנון ובניה ליתן הקלת בניה, כאשר הקלה מוגדרת בסעיף 1 לחוק התכנון והבניה כ"הרשאה לבצע עבודה שהיא טעונה היתר לפי סעיף 145 בסטיה מהוראות תכנית או תקנה אחרת החלות במקום הנדון ושאין בה משום שימוש חורג" {רע"א 6109/07 דבורה שירן נ' רחל שיטרית, פורסם באתר האינטרנט נבו (16.12.07)}.

ההקלה - חריג
חריג ההקלה נקבע בסעיף 147 לחוק התכנון והבניה, כדלקמן: "הוועדה המקומית רשאית לתת הקלה למבקש היתר לפי סעיף 145". כלומר, סעיף זה נתן סמכות לוועדה המקומית ליתן היתר אשר אינו תואם את התכנון החל על המקרקעין, ולמעשה לבצע אקט תכנוני במסגרת הליך הרישוי {ערר (יר') 448/08 החברה להגנת הטבע - אגף לשימור סביבה וטבע נ' ועדת-המשנה לתכנון ובניה ירושלים, פורסם באתר האינטרנט נבו (09.03.09)}.