botox
הספריה המשפטית
נכסי דלא-ניידי הפרשנות לחוק התכנון והבניה

הפרקים שבספר:

הודעה למוסדות תכנון וממשלה, הודעה על הפקדת תכנית מחוזית, תוכן הודעת ההפקדה, תוכן ההודעה והודעה על הפקדה מיוחדת (סעיפים 91, 92, 93 לחוק)

סעיפים 93-91 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 קובעים כדלקמן:

הודעה למוסדות תכנון ומשרדי ממשלה

"91. הודעה למוסדות תכנון ומשרדי ממשלה
(א) הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מחוזית תימסר:
(1) לוועדה המחוזית של כל מחוז הגובל מרחב תכנון מקומי הכלול, כולו או מקצתו, בתחום התכנית;
(2) לוועדה המקומית של כל מרחב תכנון מקומי הגובל מרחב תכנון הכלול, כולו או מקצתו, בתחום התכנית;
(תיקון מס' 4)
תשל"ג-1973

(3) לכל משרד ממשרדי הממשלה.
(תיקון מס' 4)
תשל"ג-1973

(ב) הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מקומית תימסר לוועדה המקומית של כל מרחב תכנון מקומי הגובל מרחב התכנון שעליו חלה התכנית וכן לכל משרד ממשרדי הממשלה.
(ג) הודעה על הפקדת תכנית מפורטת תימסר לוועדה המקומית של כל מרחב תכנון מקומי הגובל קרקע שבתחום התכנית.
תוכן הודעת ההפקדה
(תיקון מס' 4)
תשל"ג-1973
(תיקון מס' 86) תשס"ח-2008

92. תוכן הודעת ההפקדה (תיקונים: התשל"ג, התשס"ח)
(א) הודעה על הפקדה תכלול ככל האפשר את מספרי הגוש והחלקה, את שם השכונה ואת הרחוב ומספרי הבתים שהתכנית נוגעת להם; כן תכלול ההודעה את עיקרי הוראות התכנית המופקדת, ואת המען והמועד להגשת התנגדויות לתכנית.
(תיקון מס' 86) תשס"ח-2008

(ב) לא צויינו בהודעה כאמור בסעיף-קטן (א) מספרי הגוש והחלקה, הרחוב ומספרי הבתים שהתכנית נוגעת להם, כולם או חלקם, תכלול ההודעה תיאור כללי של הסביבה שבה נמצא תחום התכנית, באופן המאפשר לזהותה.

93. הודעה על הפקדה מיוחדת (תיקון תשנ"ה)
שר הפנים רשאי לקבוע את דרכי מסירת הודעה על הפקדתה של תכנית לגופים ציבוריים המטפלים בשמירת טבע ונוף, בעתיקות ובערכים היסטוריים, אסתטיים וארכיטקטוניים וכמו-כן למוסדות דת, חינוך ותרבות."

סעיף 92
סעיף 92 לחוק התכנון והבניה קובע כי בהודעת פרסום על הפקדת תכנית להתנגדויות יכללו "עיקרי הוראות התכנית המופקדת" {עע"ם 9264/10 חברת נ.י.ל.י. נדל"ן בע"מ נ' עיריית גבעת שמואל, פורסם באתר האינטרנט נבו (30.05.12)}.

זאת ועוד, על-פי הוראות סעיף 92 לחוק התכנון והבניה, על פרסום התכנית לכלול את עיקרי התכנית. מטרתה של הוראה זו, היא לאפשר למתנגד הסביר ללמוד מהם עיקרי התכנית, על-מנת שיוכל לשקול האם להתנגד לה {עת"מ (יר') 947/05 יעל ארן נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה ירושלים, פורסם באתר האינטרנט נבו (27.07.08)}.

סעיף 92 לחוק התכנון והבניה מגדיר את התוכן שצריך להיכלל בפרסום. ההודעה תכלול לא רק את מספרי הגוש והחלקה אלא גם "את שם השכונה ואת הרחוב ומספרי הבתים שהתכנית נוגעת להם; כן תכלול ההודעה את עיקרי הוראות התכנית המופקדת ואת המען והמועד להגשת התנגדויות לתכנית" {עת"מ (ב"ש) 325/03 שרון שחק ואח' נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (05.11.03)}.

ב- עת"מ (ב"ש) 60786-06-13 {דליה רוזנפלד ואח' נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה, ואח', 2013(3), 17800 (2013)} נבדקה השאלה האם נפל פגם במסגרת הליך פרסום הפקדת התכנית המחייב את ביטולה? בדחותו את הטענה קבע בית-המשפט כדלקמן:

"חוק התכנון והבניה מבוסס על שני עקרונות יסוד הקשורים זה בזה: עקרון השקיפות ועקרון שיתופו של הציבור בהליכי אישורן של התכניות. עקרון השקיפות בא לידי ביטוי בסעיפים 89 ו- 89א לחוק התכנון והבניה, על פיהם יש לפרסם הודעה על הפקדת תכנית ברשומות, בעיתון, במשרדי הרשות המקומית ועל גבי שלט במקום בולט בתחום התכנית. הפרסום על דבר הפקדת התכנית מביא לידיעת הציבור את דבר התכנית המיועדת, בעלי עניין בתכנית רשאים לעיין בה ולהגיש התנגדותם במידת הצורך.
הזכות להגשת התנגדות שואבת כוחה מחובת ההגינות המוטלת על הרשות ומבטאת את עקרון היסוד, כי לא פוגעים בזכות או באינטרס לגיטימי של אדם בלא לשמוע אותו תחילה. לפיכך, הפרסום ברבים אודות הכוונה ליתן תוקף לתכנית מוצעת והקניית זכות ההתנגדות, הוכרו על-ידי בית-המשפט, כיסודות חיוניים לקיומו של הליך תכנוני תקין (ראו בג"צ 288/00 אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' שר הפנים, פ''ד נה(5), 673, 690 (2001)).
במקרה דנן, מחד, פורסם דבר הפקדתה של התכנית ברשומות ובשלושה עיתונים יומיים. כמו-כן צירף המשיב לכתב תשובתו תצהירים של שני שכנים המתגוררים בבתים הסמוכים למקרקעין נשוא העתירה, לפיהם הוצבו שלטי הפרסום על הפקדת התכנית בצורה בה כל עובר אורח יכול היה לראותם בבירור ובקלות, ותצהיר נוסף של הגברת שני סמג'ה, שהצהירה כי במסגרת עבודתה אצל המשיב 3, תלתה יחד עמו את השלטים על גדרות המקרקעין נשוא העתירה ועל לוח המודעות ליד סניף הדואר ברחוב השיטה.
כמו-כן, הצהירה כי מדי שבוע עברה ליד המקרקעין נשוא העתירה ווידאה כי בשלטים עומדים על תילם במועדים הרלוונטיים. בנוסף, בתיק הוועדה המחוזית מצויות תמונות המעידות לכאורה על הצבת השלטים, מן התמונות לא ניתן לראות מהו מיקום הצבת השלטים.
עוד מצויות בתיק הוועדה המחוזית, שתי התחייבויות של המשיב 3, האחת, מיום 03.11.10 לפיה התחייב המשיב 3 למסור הודעה אישית לשכנים בדבר הפקדת התכנית, והשניה, מיום 30.05.13 לפיה התחייב המשיב 3 כי הציב את שלט פרסום הפקדת התכנית במיקום ובמועדים הרלוונטיים.
מאידך גיסא, צרפו העותרים לעתירתם תצהירים של שלושה שכנים המתגוררים בסמוך למקרקעין נשוא העתירה, לפיהם לא הוצב כל שלט פרסום אודות הפקדת התכנית נשוא העתירה. כמו-כן, טענו העותרים כי בניגוד להתחייבותו של המשיב 3, לא נמסרה להם כל הודעה אישית אודות הפקדת התכנית, וכי אף אם הוצבו שלטי הפרסום, הרי שלא הוצבו במיקומים הרלוונטיים ותוכן הפרסום היה חסר, משלא כלל את מספרי הבתים שהתכנית נוגעת אליהם ואת פרטי מגיש הבקשה.
בהתאם לאמור, ובשים-לב לאמרת המשיבה 1 כי הפרסום על גבי השלטים לא כלל את מספרי הבתים הרלוונטיים ואת פרטי המשיב, אך כלל את שם הרחוב, שם השכונה ואת המען לעיון בתכנית ולהגשת התנגדות לה, נראה לי כי העותרים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם בהליך זה, באשר לטענתם כי לא הוצבו כלל שלטי פרסום אודות הפקדת התכנית או כי הצבת שלטי הפרסום נעשתה שלא כדין, או כי נפלו פגמים בפרסום המצדיקים את ביטול התכנית.
'כל הפרטים המנויים בסעיף 92 לחוק התכנון והבניה הם עוגני זיכרון דרכם מזהים גורמים שונים את המקרקעין המנויים בתכנית. חשוב להטיל את העוגן המתאים לכיוון קהל היעד. אזרחי ישראל כולם מכירים את שם הרחוב בו הם גרים ואת מספר ביתם.
מאידך מעטים הם, אם בכלל, המזהים במבט חטוף במודעה אחת מיני רבות בעיתון, את הגוש והחלקה בהם עומד ביתם.' (עת"מ (ת"א) 1206/01 ד"ר אריה מן ואח' נ' הוועדה לבניה למגורים ולתעשיה ואח', פ"ד לג(1), 744 (2002); עת"מ (יר') 657/02 סברנסקי צבי ואח' נ' יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים, פורסם באתר האינטרנט נבו (08.05.03))
סעיף 92 לחוק תכנון ובניה מגדיר את התוכן שצריך להכלל בפרסום. ההודעה תכלול לא רק את מספרי הגוש והחלקה אלא גם "את שם השכונה ואת הרחוב ומספרי הבתים שהתכנית נוגעת להם; כן תכלול ההודעה את עיקרי הוראות התכנית המופקדת ואת המען והמועד להגשת התנגדויות לתכנית". במקרה דנא לא נרשמו שם הרחוב ומספרי הבתים.
כב' הנשיא שמגר קבע שעל-מנת להשיג המטרה של מתן הזדמנות לגורם המעוניין לממש את זכויותיו על-פי חוק "יש לפרסם בבירור מהו היקף תחולתה של התכנית וציון מספרי החלקות והרחובות הוא תנאי מהותי ליעילות ובהירות הפרסום" (בג"צ 123/75 אור נ' הוועדה המחוזית, פ"ד לו(1), 628 (1975)).
בעניין אחר נקבע, על-ידי כב' השופטת ד"ר ד' פלפל, שיש פרטים המשמשים את תכלית החוק יותר מאחרים. "פרטים אלו יהיו דווקא שמות הרחובות ומספרי הבתים ולא מספרי הגוש והחלקות" (עת"מ 1206/01 ד"ר מן נ' הוועדה לבניה ולמגורים תשס"ב (385), 2002).
די בכך שלא צויינו שם הרחוב ומספרי הבתים בכדי להצביע על חסר מהותי. יתר-על-כן לא צויינו מספר הקומות שיבנו ומספר יחידות הדיור.
{עת"מ (ב"ש) 325/03 שרון שחק ואח' נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום ואח', תק-מח 2003(3), 9439 (2003)}