botox
הספריה המשפטית
נכסי דלא-ניידי הפרשנות לחוק התכנון והבניה

הפרקים שבספר:

אגרה השנויה במחלוקת (סעיף 256א לחוק)

סעיף 256א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:

אגרה השנויה במחלוקת
(תיקון מס' 26)
תשמ"ח-1988

"256א. אגרה השנויה במחלוקת (תיקון התשמ"ח (מס' 2))
נתגלעו חילוקי דעות בדבר תשלום אגרה לפי חוק זה או התקנות על פיו ודרך חישובה, ישלם החייב בתשלום את שנדרש לשלם, והוא רשאי לפנות לבית-המשפט המוסמך אשר יכריע במחלוקת."

ב- בש"א (נת') 1719/98 {הלבונה חברה לבניה והשקעות בע"מ ואח' נ' עיריית נתניה, תק-של 2001(1), 14043 (2001)} קבע בית-המשפט:

"אין כל הסבר בתצהיר האם המבקשת פעלה בהתאם לסעיף 256א לחוק התכנון והבניה לאור טענותיה בעניין אגרות בניה, כי אם היא שילמה תחת מחאה הרי היה עליה המבקשת לפנות לערכאה המתאימה שהיא בית-המשפט המחוזי בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים... ולאחר ביטול הסעיפים הנ"ל לבית-המשפט לעניינים המינהליים על-פי ראה סעיף 10 לתוספת הראשונה וסעיף 3 לתוספת השניה לחוק בתי-המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000.
מהאמור לעיל עולה, כי אין בית-המשפט זה מוסמך לדון בעניין ויש לדחות את הבקשה מחוסר סמכות עניינית.
באשר לסכומים נוספים שהחברה מבקשת לקזז (סעיף 7 לתצהיר), עלי לציין כי טענת הקיזוז חייבת לפרט את הסכומים הנתבעים במסגרתה ולהציג במדוייק את מערכת הנתונים, אשר עליהם היא מבוססת ואין להעלות בתצהיר טענה סתמית בדבר סכום הנתבע.
בעניין זה, מסתמך המצהיר על הבדיקה שנערכה על-ידי החברה "הכללית לחסכון בע"מ" אלא שאין לא בתצהיר ולא בנספח א' לבקשה, פירוט מספק הכיצד הסכומים חושבו (פרט לסעיף 7.2 המתייחס לאגרת הבניה). כמו-כן, מעיון בנספח א' לבקשה עולה, שהחישוב מסתמך על מצב עובדתי ספציפי (בעלות הקרקע בעת התקנת תיעול), כאשר אין בתצהירו של המצהיר ולו אזכור לגבי העובדות הנ"ל.
לגבי טענתם של המבקשים בעניין תשלום עבודות תשתית לעמותת רמת פולג, שאין פירוט בתצהיר אילו סכמים שולמו ומתי.
באשר לתשלום בסך 14,066 ש"ח בגין קרן תיירות ופיסול ולאור הודעת ב"כ המשיבה שהוא מוכן להפחית את הסכום, מורה אני על הפחתת סכום הנ"ל.
לאור האמור לעיל, הנני מורה על דחיית ההתנגדות פרט לסך 14,066 ש"ח בגין קרן תיירות ופיסול."