botox
הספריה המשפטית
נכסי דלא-ניידי הפרשנות לחוק התכנון והבניה

הפרקים שבספר:

שינוי או ביטול או התליה של תשריט לחלוקת קרקע (סעיף 142 לחוק)

סעיף 142 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:

"142. שינוי, ביטול או התלייה של תשריט חלוקת קרקע (תיקון התשנ"ה)
שינוי, ביטול או התלייה של תשריט חלוקת קרקע
(תיקון מס' 43)
תשנ"ה-1995

כל עוד לא נרשם תשריט, רשאית הוועדה המקומית לבטלו, להתלותו או לשנותו, ובלבד שנתנה לבעל הקרקע או למי שעלול להיפגע, הזדמנות להשמיע את טענותיו; על החלטת ועדה מקומית לפי סעיף זה, רשאי בעל הקרקע או מי שעלול להיפגע כאמור, לערור בפני ועדת הערר תוך שלושים ימים מיום קבלת ההחלטה."

על-פי סעיף 141 לחוק - רישום החלוקה בפנקסי המקרקעין יהווה את השלמתה של החלוקה. ברם, אין הרישום בספרי המקרקעין מהווה תנאי לתוקפה התכנוני. על-פי הוראות סעיף 142 לחוק - הרי שכל עוד לא נרשם תשריט החלוקה בפנקסי המקרקעין "...רשאית הוועדה המקומית לבטלו, להתלותו או לשנותו...". אולם, בכפוף לסמכויותיה אלה של הוועדה (וזכות הנפגעים מכך לערור עליהן), עומדת החלוקה המאושרת כמציאות תכנונית תקפה (וזאת בכפוף להוראת סעיף 142 הנ"ל) {עע"מ 5901/07 אלסה אינבסטמנטס ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה-ירושלים ואח', תק-על 2008(4), 100 (2008)}.

ב- עת"מ (ת"א-יפו) 1445/05 {נתנאל עמרן ואח' נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז ואח', תק-מח 2005(4), 2119 (2005)} נקבע על-ידי בית-המשפט כדלקמן:

"החלטות ועדת הערר הן החלטות סופיות והשגה עליהן במסגרת עתירה מנהלית איננה יכולה להקיף שיקולים תכנוניים. היא יכולה להתייחס רק לפסלות חוקית שנפלה בהחלטת ועדת הערר. מבחינה עניינית החלטת ועדת הערר ביקשה למצוא פתרון מיטבי לאנומליה מסויימת שדבקה בתשריט הבסיסי.
נפלה שם שגגה של חוסר מתאם בין טבלת שטחי הקרקע ושטחי המגרשים-לבין השרטוט הגיאומטרי שלהם. לכן ראתה הוועדה לנכון להטיל על מודד מטעמה ביצוע של עבודה מקצועית שתתקן את הטעון תיקון ותעמיד דברים על מכונם. הוועדה אימצה את אחת האופציות שהוצעו על-ידי המודד.
זו הפררוגטיבה שלה כמוסד תכנון ועל לו לבית-המשפט לעניינים מינהליים להתערב בכך. בא-כוח הוועדה המקומית הצביע על העובדה שמדובר בסכסוך ארוך ומתמשך בין אחים שמגרשיהם מצרניים והעובדה הזאת שימשה ומשמשת מקור להתדיינות בלתי-פוסקת בין האחים.
אכן, מיכאל בנה בחריגה בולטת מזכויות הבניה שיש לו והוועדה המקומית אינה מוותרת לו על-כך; הוא ייתן את הדין. אין קשר בין זה לבין החלטת ועדת הערר. החלטה אחרונה זו משקפת את דעתם של אנשי מקצוע רבים שהיתה להם יד ורגל בסוגית החלקה.
התוצאה שוועדת הערר הגיעה אליה צודקת והגיונית ולא זו בלבד אלא שהיא אף משפרת את מצבו של נתנאל. אשר לטענת נתנאל שאפשר היה לפתור את הסכסוך אילו הוועדה המקומית היתה מאשרת לו לבנות ב"קו בניין 0", השיב ב"כ הוועדה המקומית שגם על-פי תשריט החלוקה הבסיסי אין לנתנאל זכות בניה ב"קו 0" ומילא בעתירה זו הוא מבקש דבר שהוא אינו זכאי לו.
באת-כוח ועדת הערר צודקת בטענתה שחל שיהוי בהקשר לראש העתירה הראשון. היינו, בהשגה על החלטת הביניים. מטעם זה אני דוחה את העתירה בהקשר להחלטת הביניים. חלקים מראש הטענה הנוגע להחלטת הביניים חופפים את הטענה ביחס להחלטת ועדת הערר (למשל חוקיות ההידרשות לשינוי תשריט החלוקה).
לראש הטענה הנוגע להחלטת ועדת הערר. מקובלת עלי עמדת ועדת הערר במלואה. פרטתי את הדברים למעלה מכאן ואחזור על-כך רק בכותרות. באת- כוח ועדת הערר הראתה כי לוועדה סמכות עיון ודיון בעררים על החלטות ועדה מקומית בנושא תשריט חלוקת קרקע. הדברים קבועים באורח מפורש בחוק התכנון והבניה (ראו סעיף 140, 142 לחוק התכנון והבניה).
מכאן שהוועדה לא חדרה לתחום לא לה, וגם אין לראות בהחלטתה משום התערבות בזכויות הקניין של מי מן הצדדים לפניה. כיוון שלא נמצא פגם של אי-חוקיות בהחלטת ועדת הערר אזי היקף ההתערבות של בית-משפט זה בהחלטותיה מוגבל רק לנסיבות שבהן שיקולי התכנון שאותם נקטה הוועדה חורגים באורח ברור מן הסביר. אין זו המציאות העולה מנסיבות העניין שלפני.
אינני רואה מקום וצורך לדקדק בציציותיו של התשריט הבסיסי ולקבוע אם נפלה שגגה כלשהי בפסק הבורר או בהסכמים שנמצאים בתשתיתו. לדידי די בכך שגורמי המקצוע השונים ובראש ובראשונה ועדת הערר, נתנו דעתם לכל הנסיבות והגיעו לפתרון תכנוני מסויים שנמצא בעיניהם מיטבי. אם כך דעתם לא לי לשום דעתי במקומם. לפיכך אני דוחה את העתירה."