נכסי דלא-ניידי הפרשנות לחוק התכנון והבניה
הפרקים שבספר:
- הצעת חוק התכנון והבניה
- חוק התכנון והבניה מול חוקים אחרים
- ה"שלד התכנוני" על-פי חוק התכנון ובניה
- שמירה על איכות הסביבה
- מעורבות בית-המשפט בשיקול-דעת של גופי התכנון
- הגדרות - פרשנות (סעיף 1 לחוק)
- פרסום בעיתון (סעיפים 1א, 1ב ו- 1ג לחוק)
- מועצה ארצית (סעיף 2 לחוק)
- ועדות-משנה (סעיף 6 לחוק)
- ועדה ארצית לתכנון של תשתיות לאומיות (סעיף 6א לחוק)
- יועץ סביבתי, מזכיר ויועצים אחרים (סעיף 6ה לחוק)
- ועדה מחוזית (סעיף 7 לחוק)
- תקופת כהונה (סעיף 9 לחוק)
- החלטה פגומה - דיון במליאת הוועדה (סעיף 11ד לחוק)
- דין החלטת ועדת-משנה (סעיף 11ה לחוק)
- מרחב תכנון מחוזי (סעיף 12 לחוק)
- ועדת ערר (סעיף 12א לחוק)
- סמכויות ועדת הערר (סעיף 12ב לחוק)
- הקמת ועדות ערר נוספות (סעיף 12ג לחוק)
- סדרי דין (סעיף 12ד לחוק)
- ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה (סעיף 12ו לחוק)
- סמכויות ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה-תחולת הוראות (סעיפים 12ז, 12ח לחוק)
- מרחב תכנון מקומי (סעיף 13 לחוק)
- ועדה מקומית (סעיף 17 לחוק)
- ועדה ברשות מקומית אחת (סעיף 18 לחוק)
- ועדה במספר רשויות (סעיף 19 לחוק)
- מהנדס ומזכיר הוועדה המקומית (סעיף 20 לחוק)
- מבקר הוועדה המקומית (סעיף 20א לחוק)
- יועץ משפטי בוועדה המקומית (סעיף 20ב לחוק)
- תקופת כהונתו של חבר הוועדה המקומית - פרסום ברשומות (סעיפים 21, 22 לחוק)
- תקציב - גביית האגרות (סעיפים 24, 25 לחוק)
- הקניית מקרקעין (סעיף 26 לחוק)
- ביצוע החוק על-ידי הוועדה המקומית (סעיף 27 לחוק)
- כפיית ביצוע על-ידי הוועדה המחוזית (סעיף 28 לחוק)
- ועדה ממונה - העברת סמכויות מוועדה מקומית לוועדה מחוזית (סעיפים 28א, 28ב לחוק)
- אצילת סמכויות - רשות רישוי (סעיפים 29א, 30 לחוק)
- המצאת מידע על-ידי ועדה מקומית או מהנדס הוועדה (סעיף 31 לחוק)
- מרחב תכנון מיוחד (סעיף 32 לחוק)
- תוקפו של צו המכריז על מרחב תכנון מיוחד (סעיף 33 לחוק)
- הכרזה על מתחם פינוי ובינוי (סעיף 33א לחוק)
- ועדה מיוחדת והרכבה - מזכיר הוועדה - הסמכויות והתפקידים (סעיפים 34, 35, 36 לחוק)
- ועדה משותפת (סעיפים 40-37 לחוק)
- מקום פנוי במוסד (סעיף 41 לחוק)
- מינוי נציגים מסויימים למוסד תכנון (סעיף 41א לחוק)
- מניין חוקי (סעיף 42 לחוק)
- דעות שקולות בהצבעה (סעיף 43 לחוק)
- סדרי עבודה - היעדרות - ניגוד עניינים (סעיפים 44 עד 44ד לחוק)
- התפטרות (סעיף 45 לחוק)
- שמירת סוד (סעיף 46 לחוק)
- חבר או עובד של מוסד המעוניינים בתכנית וניגוד עניינים (סעיפים 47, 47א לחוק)
- מתן היתר או אישור שלא כדין (סעיף 48 לחוק)
- ממלא מקום לחבר מוסד תכנון (סעיף 48א לחוק)
- אופן משלוח ההחלטות של מוסד התכנון והודעות מטעמו (סעיף 48ב לחוק)
- זכות עיון במסמכי מוסד תכנון - חובת ניהול פרוטוכול ופרסומו (סעיפים 48ג, 48ד לחוק)
- תחילת תוקפה של החלטת מוסד תכנון ופרסומה (סעיף 48ה לחוק)
- דוח שנתי על פעולות מוסד תכנון (סעיף 48ו לחוק)
- הוראות תכנית מיתאר ארצית (סעיף 49 לחוק)
- תכנית חלקית - עריכת תכנית - מסירת תכנית לוועדות המחוזיות (סעיפים 50, 51, 52 לחוק)
- אישור תכנית ופרסום (סעיפים 53, 54 לחוק)
- תכנית מיתאר מחוזית - מטרות התכנית (סעיף 55 לחוק)
- עריכת התכנית (סעיף 56 לחוק)
- הוראות התכנית (סעיף 57 לחוק)
- הוראות המועצה (סעיף 58 לחוק)
- סמכויות של ממונה לביצוע (סעיף 59 לחוק)
- תכנית מיתאר מקומית - מטרות התכנית (סעיף 61 לחוק)
- תכנית בסמכות ועדה מקומית או בסמכות ועדה מחוזית
- הודעה על הגשת תכנית בסמכות ועדה מקומית והגשת חוות-דעת (סעיף 61ב לחוק)
- תכנית בסמכות ועדה מחוזית (סעיף 62 לחוק)
- בדיקה תכנונית מוקדמת (סעיף 62ב לחוק)
- הוראות בתכנית מיתאר מקומית - מעונות לחוסים - דירות קטנות (סעיפים 63, 63א, 63ב לחוק)
- חיוב להכין תכנית ולבצע תכניות שאושרו (סעיף 64 לחוק)
- הוראות תכנית מפורטת (סעיף 69 לחוק)
- התאמת מגרשים (סעיף 70 לחוק)
- תכנית לשימור אתרים (סעיף 76א לחוק)
- תכנית לתשתית לאומית (סעיפים 76ב, 76ג לחוק)
- תכנית למתקן טעון היתר פליטה (סעיף 76ד לחוק)
- הודעה על הכנת תכנית והיתרים וחלוקת קרקע בתקופת ביניים ופטור מתשלומי חובה (סעיפים 77, 78, 79 לחוק)
- תשריט - מועד הגשת תכניות - תסקיר איכות סביבה - שמירה על עצים בוגרים (סעיפים 83, 83א, 83ב, 83ג לחוק)
- שלבי ביצוע (סעיפים 84, 84א לחוק)
- הפקדה (סעיף 85 לחוק)
- שינויים לפני הפקדה (סעיף 86 לחוק)
- הודעה על הפקדת תכנית (סעיפים 88, 89, 89א, 90 לחוק)
- הודעה למוסדות תכנון וממשלה, הודעה על הפקדת תכנית מחוזית, תוכן הודעת ההפקדה, תוכן ההודעה והודעה על הפקדה מיוחדת (סעיפים 91, 92, 93 לחוק)
- מניעת טענות - הודעה על תכניות הנוגעות לטיסה (סעיפים 94, 95 לחוק)
- עיון בתכנית (סעיפים 96, 96א לחוק)
- הוראות לגבי מתן היתר שלא על-פי תכנית מופקדת (סעיפים 97, 97א לחוק)
- הגבלת פעולות אחרי הפקדת תכנית (סעיף 98 לחוק)
- מקומות קדושים והיסטוריים ובתי קברות (סעיף 99 לחוק)
- התנגדות (סעיף 100 לחוק)
- התנגדות מטעמי בטיחות טיסה (סעיף 101 לחוק)
- המועד להגשת התנגדות (סעיף 102 לחוק)
- מקום הגשת התנגדות (סעיף 103 לחוק)
- הנמקת התנגדות (סעיף 103א לחוק)
- המחליטים בהתנגדות (סעיף 105 לחוק)
- דיון והכרעה בהתנגדות (סעיף 106 לחוק)
- שמיעת התנגדויות בפומבי (סעיף 107 לחוק)
- מינוי חוקר (סעיף 107א לחוק)
- הכרעה בהתנגדות ואישור תכנית בהיעדר התנגדות (סעיף 108 לחוק)
- סמכויות השר - מועדים לסיום הטיפול בתכנית (סעיפים 109, 109א לחוק)
- ערר בפני המועצה הארצית (סעיף 110 לחוק)
- ערר על החלטת ועדת הערר בפני הוועדה המחוזית (סעיף 111 לחוק)
- סמכויות מוסד תכנון בערר (סעיף 116 לחוק)
- פרסום אישור תכנית ודחייתה (סעיף 117 לחוק)
- שמירת תכנית שאושרה ופורסמה (סעיף 118 לחוק)
- תחילתה של תכנית (סעיף 119 לחוק)
- חובת מסירת מידע (סעיף 119א לחוק)
- תכנון דרכים ומסילות ברזל - הוראות מיוחדות לדרכים (סעיף 119ב לחוק)
- תסקיר השפעה על הסביבה (סעיף 119ג לחוק)
- הגדרה - איחוד וחלוקה בהסכמה ושלא בהסכמה (סעיפים 120, 121 לחוק)
- חלוקה שלא בהסכמה (סעיף 122 לחוק)
- רישום הערה בפנקסי המקרקעין (סעיף 123 לחוק)
- רישום חלוקה בפנקסי המקרקעין על-פי תכנית (סעיף 125 לחוק)
- השפעת חלוקה חדשה על שיעבודים, איחוד מגרשים שלא בהסכמת בעלים, הבטחת זכויות בעל משכנתא (סעיפים 126, 127, 128 לחוק)
- תכנית מיתאר מקומית - תכנית מיתאר מחוזית -תכנית מיתאר ארצית (סעיפים 129, 130, 131, 132 לחוק)
- תקנות לפי החוק (סעיף 132 לחוק)
- סמכות מוסד תכנון (סעיף 133 לחוק)
- סמכות הוועדה המחוזית (סעיף 134 לחוק)
- תשריט חלוקת קרקע - פרטי התשריט (סעיפים 137, 138 לחוק)
- ערר על תשריט חלוקה (סעיף 140 לחוק)
- רישום חלוקה במשרדי רישום המקרקעין (סעיף 141 לחוק)
- שינוי או ביטול או התליה של תשריט לחלוקת קרקע (סעיף 142 לחוק)
- הגבלה על חלוקת קרקע-איחוד (סעיפים 143, 144 לחוק)
- עבודות טעונות היתר (סעיף 145 לחוק)
- הסכמת המינהל לבקשה להיתר - רישוי בדרך מקוצרת - פטור מהיתר - הנחיות מרחביות (סעיפים 145א עד 145ד לחוק)
- שימוש חורג (סעיף 146א לחוק)
- הקלות (סעיף 147 לחוק)
- שימוש חורג והקלה בתנאים (סעיף 148 לחוק)
- תנאים מוקדמים למתן היתר לשימוש חורג או למתן הקלות (סעיף 149 לחוק)
- סטיה ניכרת (סעיף 151 לחוק)
- ערר (סעיף 152 לחוק)
- זכויות לפי דינים אחרים (סעיף 155 לחוק)
- סדרי הערר (סעיף 153 לחוק)
- מועד להכרעה בבקשות (סעיף 157 לחוק)
- הגבלת הספקת חשמל, מים וטלפון, אישור תחילת עבודה ו- בקרת ביצוע על-ידי מכון בקרה (סעיפים 157א, 157ב, 157ג לחוק)
- חובת התקנת מעליות וגנראטורים (סעיף 158א לחוק)
- הצמדת מקומות חניה - בתי שימוש לנשים - התניית היתר בהתקנת מקומות חניה (סעיפים 158א1 - 158א3 לחוק)
- סידורים מיוחדים לנכים בבניינים ציבוריים (סעיפים 158ב עד 158ו לחוק)
- נגישות לאנשים עם מוגבלות (סעיפים 158ו1 עד 158ו2 לחוק)
- ביטולו של פרק ה2 והוספת פרק ה3 מכוני מבקרה (סעיפים 158יג עד 158מו)
- מתקנים בטחוניים ומכשולי טיסה - הגדרות (סעיף 159 לחוק)
- סדרי הגשת בקשה להיתר ותוכן הבקשה (סעיף 160 לחוק)
- מתקנים בטחוניים (סעיפים 161, 162, 163 לחוק)
- קרקעות חקלאיות (סעיף 164 לחוק)
- ועדת ערר - הרכב הוועדה (סעיפים 165 עד 168 לחוק)
- סודיות הדיונים (סעיף 170 לחוק)
- סדרי דיון (סעיף 171 לחוק)
- פטור (סעיף 172 לחוק)
- תקנות - מניעת מכשולי טיסה - הוראת רישוי - פיצויים - התנגדות לתכנית בשל מתקן בטחוני (סעיפים 173 עד 177 לחוק)
- תקופת מקסימום (סעיף 178 לחוק)
- שימוש חורג (סעיפים 179 עד 187 לחוק)
- הפקעות - מטרת ההפקעה (סעיף 188 לחוק)
- סמכות הוועדה המקומית (סעיף 189 לחוק)
- ביצוע ההפקעה (סעיף 190 לחוק)
- חילופי קרקע - הסכם אינו היתר לחריגה (סעיפים 191, 192 לחוק)
- שיכון חלוף - דין רכוש שהופקע (סעיפים 193, 194 לחוק)
- היטל השבחה (סעיף 196א לחוק)
- כללי - הגדרה ומהות
- עקרונות יסוד
- חובת תשלום היטל השבחה על ברי-רשות
- תביעת פיצויים (סעיפים 197, 198 לחוק)
- פטור מתשלום פיצויים - אין פיצויים למעשים שלאחר הפקדת התכנית (סעיפים 200, 201 לחוק)
- פיצויים על הפסקת חריגה (סעיף 202 לחוק)
- כשירות לכהונה כשמאי מכריע (סעיף 202ה לחוק)
- עבירות ועונשים - הגדרות (סעיף 203 לחוק)
- עונשין (סעיף 204 לחוק)
- אמצעים נוספים (סעיף 205 לחוק)
- צו בית-המשפט - חובה (סעיף 206 לחוק)
- מועד לביצוע הצו (סעיף 207 לחוק)
- ביצוע צו (סעיף 207א לחוק)
- מעצר הנשפט עד ביצוע הצו (סעיף 207ב לחוק)
- שמירת דינים (סעיף 207ג לחוק)
- האחראי לעבודה ולשימוש הטעונים היתר (סעיף 208 לחוק)
- אחריות פלילית של בעל המקרקעין או של המחזיק (סעיף 209 לחוק)
- אי-קיום צו בית-המשפט (סעיף 210 לחוק)
- סמכויות מוסד התכנון (סעיף 211 לחוק)
- הריסה ללא הרשעה וביצוע על-ידי הוועדה המקומית
- הודעה כוזבת (סעיף 214 לחוק)
- ביטול עקב הודעה כוזבת (סעיף 215 לחוק)
- בטלות היתר שניתן בהליך רישוי בדרך מקוצרת על-פי מידע שאינו נכון (סעיף 215א לחוק)
- ביטול עקב מתן פרטים בלתי-נכונים (סעיף 216 לחוק)
- חיוב בתשלום אגרה (סעיף 218 לחוק)
- קנס או תביעה לגביית רווחים מבניה בלתי-חוקית (סעיף 219 לחוק)
- דיור חלוף (סעיף 220 לחוק)
- רישום בפנקסי מקרקעין (סעיף 221 לחוק)
- גביית הקנס הנוסף (סעיף 222 לחוק)
- תשלום קנסות (סעיף 223 לחוק)
- הפסקת ביניים מינהלית (סעיף 224 לחוק)
- הפסקת בניה על-ידי קצין משטרה והגא (סעיף 225 לחוק)
- מסירת צו הפסקה לבעל מקרקעין (סעיף 225א לחוק)
- בקשת אישור צו הפסקה מינהלי (סעיף 226 לחוק)
- תוכן צו הפסקה מינהלי (סעיף 230 לחוק)
- הריסת תוספת הבניה אחרי צו הפסקה מינהלי (סעיף 231 לחוק)
- ביצוע הריסה מינהלית (סעיף 232 לחוק)
- הריסה אינה פוטרת מאחריות פלילית (סעיף 233 לחוק)
- שמירת סמכויות (סעיף 234 לחוק)
- תקפו של צו הפסקה מינהלי (סעיף 235 לחוק)
- בקשת ביטול צו הפסקה מינהלי (סעיף 236 לחוק)
- אי-קיום צו הפסקה מינהלי (סעיף 237 לחוק)
- נזיקין (סעיף 238 לחוק)
- צו הריסה מינהלי (סעיף 238א לחוק)
- צו הפסקה שיפוטי ואי-קיום צו הפסקה שיפוטי (סעיפים 239 ו- 240 לחוק)
- הריסה על אי-קיום צו ביניים (סעיף 241 לחוק)
- ביצוע צו הריסה שיפוטי (סעיף 242 לחוק)
- דיון בצו הריסה שיפוטי (סעיף 244 לחוק)
- גביית הוצאות (סעיף 245 לחוק)
- צו זמני למניעת פעולות (סעיף 246 לחוק)
- כפיית צו מניעת פעולות (סעיף 247 לחוק)
- שמירת סמכויות (סעיף 248 לחוק)
- אי-קיום צו מניעת פעולות (סעיף 249 לחוק)
- ערעור על צווים (סעיף 250 לחוק)
- זכות הערעור שמורה (סעיף 251 לחוק)
- היתר שהושג בטענות שווא (סעיף 252 לחוק)
- אחריות של תאגיד (סעיף 253 לחוק)
- זכות מעצר (סעיף 254 לחוק)
- בזיון בית-המשפט (סעיף 255 לחוק)
- בוררות (סעיף 256 לחוק)
- אגרה השנויה במחלוקת (סעיף 256א לחוק)
- כניסה למקרקעין (סעיף 257 לחוק)
- מינוי מפקחים (סעיף 257א לחוק)
- ייצוג ועדה מקומית לפני בית-המשפט (סעיף 258 לחוק)
- כבישים ודרכים (סעיף 261 לחוק)
- עסקאות ועובדים בוועדה מקומית לפי סעיף 19 (סעיף 263 לחוק)
- ביצוע ותקנות (סעיף 265 לחוק)
- פטורים (סעיף 266 לחוק)
- תוספת ראשונה (לסעיף 156א לחוק)
- תוספת שלישית (לסעיף 196 לחוק)
היטל השבחה (סעיף 196א לחוק)
סעיף 196(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה") קובע כדלקמן:"196. היטל השבחה (תיקון התשמ"א (מס' 18))
(א) ועדה מקומית תגבה היטל השבחה בשיעור, בתנאים ובדרכים שנקבעו בתוספת השלישית ועל פיה."
התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה {סעיף 196א} קובעת כדלקמן:
"1. פרשנות ((תיקון מס' 18) התשמ"א-1981, (תיקון מס' 20) התשמ"ג-1982, (תיקון מס' 84), התשס"ח-2008)
"(א) בתוספת זו:
"השבחה" - עליית שוויים של מקרקעין עקב אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג;
"חכירה לדורות" - כמשמעותה בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969;
"מימוש זכויות", במקרקעין - אחת מאלה:
(1) קבלת היתר לפי חוק זה לבניה או לשימוש בהם שלא ניתן היה לתיתו אלמלא אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חריג שבעקבותיהם חל היטל השבחה;
(2) התחלת השימוש בהם בפועל כפי שהותר לראשונה עקב אישור התכנית שבעקבותיו חל היטל השבחה;
(3) העברתם או העברת החכירה לדורות בהם, בשלמות או חלקית, או הענקת זכויות בהם הטעונה רישום בפנקסי המקרקעין, בתמורה או ללא תמורה, אך למעט העברה מכוח דין והעברה ללא תמורה מאדם לקרובו; ואולם לא יראו כמימוש זכויות רישום בפנקסי המקרקעין של זכויות במקרקעין אשר המחזיק בהם בפועל לפני יום כ"ט בסיון התשמ"א (1 ביולי 1981), היה בעלם כהגדרתו בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961;
"קרוב" - בן זוג, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, אח ובני זוגם;
"שומה סופית" - שומה שאין עוד זכות לשומה חוזרת או לערעור עליה;
"שמאי מקרקעין" - כמשמעותו בחוק שמאי מקרקעין, התשס"א- 2001;
"תכנית" - תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת.
(ב) (בוטל).
2. חובות בהיטל השבחה ((תיקון מס' 18), תשמ"א-1981, (תיקון מס' 20), תשמ"ג-1983 ת"ט, התשמ"ג-1983)
(א) חלה השבחה במקרקעין, בין מחמת הרחבתן של זכויות הניצול בהם ובין בדרך אחרת, ישלם בעלם היטל השבחה לפי האמור בתוספת זו (להלן: "היטל"); היו המקרקעין מוחכרים לדורות, ישלם החוכר את ההיטל; היטל בעקבות אישור תכנית יחול על מקרקעין הנמצאים בתחום התכנית או הגובלים עמו בלבד.
(ב) שילם חוכר לדורות את ההיטל, יהיה זכאי כלפי בעל המקרקעין לשיפוי בסכום ההפרש בין מה ששילם לבין הסכום שהיה עליו לשלם אילו היה ההיטל חל על השבחת החכירה לדורות בלבד; בקביעת סכום השיפוי תבוא בחשבון הזכות של החוכר לדורות להארכת החכירה, ואולם אם החכירה לא הוארכה מסיבה כלשהי, זכאי החוכר לדורות כלפי בעל המקרקעין לקבל את הסכום שנוכה לו מהשיפוי עקב הזכות להארכת החכירה, כשהוא צמוד למדד יוקר המחיה ממועד תשלומו ועד למועד השיפוי בפועל.
(ג) היה המחכיר זכאי, לפי הסכם, לתבוע מן החוכר תשלום עבור ניצול ההשבחה, יהיה החוכר זכאי לנכות את סכום ההיטל מכל תשלום שעליו לשלם למחכיר כאמור.
3. שיעור ההיטל ((תיקון מס' 18), התשמ"א-1981)
שיעור ההיטל הוא מחצית ההשבחה.
4. שומת ההשבחה ((תיקון מס' 18), התשמ"א-1981, (תיקון מס' 26), התשמ"ח-1988)
על שומת ההשבחה יחולו הוראות אלה:
(1) ההשבחה תיקבע בידי שמאי מקרקעין בסמוך לאחר אישור התכנית, התרת השימוש החורג או מתן ההקלה; אולם רשאית הוועדה המקומית לדחות את עריכת שומת ההשבחה עקב אישור תכנית עד למימוש הזכויות במקרקעין שבהם חלה ההשבחה (להלן - דחיית השומה עד למימוש הזכויות);
(2) החליטה הוועדה המקומית על דחיית שומה עד למימוש הזכויות, לגבי מקרקעין שאינם כלולים בתכנית, תודיע הוועדה לבעל המקרקעין, תוך חצי שנה מיום תחילת התכנית, על חבותו בהיטל, והוראות סעיף 6(ג) יחולו גם על הודעה לפי פסקה זו;
(3) (בוטלה);
(4) החליטה הוועדה המקומית על דחיית עריכת השומה עד למימוש הזכויות, רשאי כל בעל מקרקעין לדרוש מהוועדה המקומית לאפשר לו לשלם מיד את ההיטל החל עליו; משנתקבלה דרישה כזו, תיערך שומת ההשבחה לגבי מקרקעין אלה תוך 90 ימים מיום קבלת הדרישה;
(5) במקרקעין שבהם אושרו מספר תכניות בזו אחר זו, בלי ששולם היטל עקב אף אחד מאישורים אלה, תהא ההשבחה ההפרש בין שוויים של המקרקעין בסמוך לפני אישורה של התכנית הראשונה לבין שוויים מיד לאחר אישורה של התכנית האחרונה;
(6) הפקעת מקרקעין ללא תשלום פיצויים לפי פרק ח' לחוק זה, לא תובא בחשבון בעת עריכת שומת ההשבחה של אותם מקרקעין;
(7) השומה תיערך ליום תחילת התכנית, או ליום אישור ההקלה או השימוש החורג, לפי העניין, בהתחשב בעליית ערך המקרקעין וכאילו נמכרו בשוק חפשי.
5. לוח שומה ((תיקון מס' 18), התשמ"א-1981)
אושרה תכנית ולא החליטה הוועדה המקומית על דחיית השומה עד למימוש הזכויות, תערוך הוועדה המקומית, על-פי חוות-דעת של שמאי מקרקעין, לוח שומה לכל התכנית שאושרה, ובו יפורטו המקרקעין שהושבחו עקב אישור התכנית ושיעור השבחתם.
6. הצגת הלוח והודעת שומה ((תיקון מס' 18), התשמ"א-1981, (תיקון מס' 20) תשמ"ג-1982, (תיקון מס' 84), התשס"ח-2008)
(א) לוח שומה שנערך לפי סעיף 5 יוצג במשרדי הוועדה המקומית ובמשרדי הוועדה המחוזית תוך חצי שנה מיום אישור התכנית.
(ב) הוועדה המקומית תביא לידיעת כל חייב בהיטל, עם הצגת לוח שומה או עקב מימוש זכויות, את שיעור ההשבחה שבעדו הוא חייב בהיטל ואת זכותו להגיש השגה הן על החיוב בהיטל כשלעצמו והן על גובה החיוב לפי האמור בסעיף 14.
(ג) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, יקבע בתקנות את דרכי מתן ההודעה ורשאי הוא לקבוע גם דרכים לתחליף מסירה.
(ד) הוצג לוח שומה, רשאית הוועדה המקומית להורות על רישום הערות אזהרה בפנקסי המקרקעין לגבי חובת בעלי מקרקעין הכלולים בלוח לשלם את ההיטל.
(ה) לא הוצג לוח שומה תוך חצי שנה מיום אישור התכנית, ייחשב הדבר כהחלטת הוועדה המקומית על דחיית השומה עד למימוש הזכויות.
7. מועד תשלום ההיטל ((תיקון מס' 18), התשמ"א-1981, (תיקון מס' 20), התשמ"ג-1983)
(א) ההיטל ישולם לא יאוחר מהמועד שהחייב בו מימש זכות במקרקעין שלגביהם חל ההיטל, ורשאי החייב לשלם מקדמות על חשבונו עוד לפני קביעת שומת ההשבחה.
(ב) מימש החייב בהיטל חלק מן הזכויות במקרקעין ישלם היטל בשיעור יחסי לפי מידת המימוש החייבת בהיטל.
8. ערובות להבטחת תשלום ((תיקון מס' 18), התשמ"א-1981)
(א) שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר מתן ערובות להבטחת תשלום ההיטל כתנאי למימוש זכויות במקרקעין אחרי אישור תכנית ולפני שנקבעה שומת ההשבחה לגבי אותם מקרקעין.
(ב) שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר דחיית חלק מתשלום ההיטל למועדים שלאחר מימוש זכויות במקרקעין; בתקנות כאמור ניתן לקבוע הוראות בדבר ההסדרים והתנאים להבטחת תשלום החלקים הנדחים, כולם או מקצתם, והסדרים לגבי דחיית מועד תשלום ההיטל לגבי שותף במקרקעין שטרם מימש זכויותיו כאמור.
9. הצמדה ((תיקון מס' 18), התשמ"א-1981, (תיקון מס' 20), התשמ"ג-1983)
עלה מדד המחירים לצרכן או מדד תשומות הבניה שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסמוך לפני המועד לתשלום ההיטל או כל חלק ממנו, לעומת מדד כאמור שפורסם בסמוך לפני תחילת התכנית, או אישור ההקלה או השימוש החורג, שבעקבותיהם חל ההיטל, יוגדל הסכום שהחייב בהיטל חייב בו, לפי שיעור העליה הנמוך ביותר של שני המדדים האמורים.
10. הבטחת אכיפה של תשלום ההיטל ((תיקון מס' 18), התשמ"א-1981)
(א) לא תירשם בפנקסי המקרקעין פעולה שהיא בבחינת מימוש זכויות במקרקעין, אלא לאחר שהוצגה בפני הרשם תעודה החתומה ביד יושב-ראש הוועדה המקומית או ביד מי שהסמיכו לכך, המעידה כי שולמו כל הסכומים המגיעים אותה שעה כהיטל החל על המקרקעין על-פי תוספת זו, או ניתנה ערובה לתשלומו, כולו או מקצתו, הכל כנדרש על-פי תוספת זו.
(ב) שר הפנים רשאי בתקנות לקבוע הוראות בדבר שילוב תעודה כאמור בסעיף-קטן (א) בתעודה הניתנת מאת רשות מקומית והדרושה על-פי דין אחר כתנאי לרישום עסקה במקרקעין בפנקסי המקרקעין.
(ג) לא יוצא היתר לבניה במקרקעין ולא תינתן הקלה ולא יותר שימוש חורג כל עוד לא שולם ההיטל או אותו חלק ממנו המגיע אותה שעה על-פי תוספת זו בשל אותם מקרקעין, או שניתנה ערובה לתשלום או לחלק ממנו, הכל כנדרש על-פי תוספת זו.
11. שותפים במקרקעין ((תיקון מס' 18), התשמ"א-1981)
שותפים במקרקעין או בחכירה לדורות בהם, ישלמו היטל כל אחד מהם באופן יחסי לחלקו במקרקעין המשותפים.
12. חלוקת ההיטל ((תיקון מס' 20), התשמ"ג-1983)
במרחב תכנון מקומי שבתחומו נמצאות יותר מרשות מקומית אחת, כאמור בסעיף 19 לחוק זה, יועברו לרשות המקומית או לישוב הנמצא בתחום מרחב התכנון האמור ואינו רשות מקומית, הסכומים שייגבו כהיטל בשל מקרקעין שבתחומם, לאחר ניכוי המגיע מהם לוועדה המקומית לפי סעיף 24 לחוק זה, לצורך המטרות המפורטות בסעיף 13.
12א. (בוטל)
13. יעוד ההיטל ((תיקון מס' 18), התשמ"א-1981 ת"ט, התשמ"א-1981 (תיקון מס' 31), התשנ"א-1991, (תיקון מס' 98), התשע"ב-2012)
(א) סכומים שנגבו כהיטל מיועדים, אחרי ניכוי הוצאות הגביה לרבות הוצאות של ערעור לפי תוספת זו, לכיסוי ההוצאות של הוועדה המקומית או של רשות מקומית אשר הועברו לה לפי סעיף 12 להכנת תכניות במרחב התכנון או בתחום הרשות המקומית, לפי העניין, ולביצוען, לרבות הוצאות פיתוח ורכישת מקרקעין לצרכי ציבור, כפי שהוגדרו בסעיף 188 לחוק זה, ולרבות הוצאות שימור אתר או הפקעתו לפי התוספת הרביעית.
(ב) על-אף האמור בסעיף-קטן (א), הרשות המקומית רשאית, מדי שנת כספים, להשתמש בכספים מתוך יתרת ההכנסות לטובת השקעה בחינוך, לפי החלטת המועצה ברוב חבריה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1) הסכום לא יעלה על 10% מיתרת ההכנסות או על מכפלה של 75 שקלים חדשים במספר התלמידים הלומדים במוסדות החינוך ברשות המקומית, לפי הנמוך;
(2) הכספים יוחזקו בחשבון בנק נפרד של הרשות המקומית שייועד אך ורק למטרה זו, והם לא ישמשו אלא להשקעה בחינוך כאמור בסעיף-קטן זה;
(3) מתקיים אחד מאלה:
(א) היחס שבין יתרת האשראי שקיבלה הרשות המקומית ובין הכנסותיה בתקציב השוטף, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר, והכל כפי שהופיעו בדוח המבוקר השנתי האחרון שהוגש, אינו עולה על 42.5% ושיעור הגירעון המצטבר של הרשות המקומית אינו עולה על 17.5%, ולעניין רשות מקומית ששיעור הגירעון המצטבר שלה עולה על השיעור האמור - אם בחמש השנים שקדמו לשנת הכספים לא צברה גירעון שוטף וצמצמה את גירעונה המצטבר באותה תקופה ב- 20% לפחות;
(ב) היחס כאמור בפסקת-משנה (א) אינו עולה על 50%, ושיעור הגירעון המצטבר כאמור באותה פסקת-משנה אינו עולה על 12.5%;
(4) הרשות המקומית אינה זכאית למענק סיוע ממשרד הפנים ובשלוש השנים שקדמו לשנת הכספים לא צברה גירעון שוטף;
(5) היחס שבין סך כל התקבולים מארנונה שגבתה הרשות המקומית בשנת הכספים האחרונה שלגביה הוגש דוח מבוקר ובין סכומים המגיעים לרשות המקומית בעד ארנונה, באותה שנת כספים, על סמך הודעות תשלום שהמציאה לחייבים, הוא 80% לפחות;
(6) היחס שבין הוצאות השכר של הרשות המקומית ובין כלל הכנסותיה, הכל כפי שהופיעו בדו"ח המבוקר השנתי האחרון שהוגש, אינו עולה על 30%;
(7) ראש הרשות המקומית הגיש לשר אישורים אלה:
(א) אישור בכתב מאת גזבר הרשות המקומית כי אין גירעון בתקציב בלתי רגיל כהגדרתו בסעיף 213א לפקודת העיריות, המנוהל ברשות המקומית באותה שנת כספים, וכי בשימוש בכספים מתוך יתרת ההכנסות לא יהיה כדי להביא לידי גירעון כאמור;
(ב) אישור בכתב מאת גזבר הרשות המקומית ומהנדס הרשות המקומית כי אין בשימוש בכספים מתוך יתרת ההכנסות משום פגיעה ביכולתה של הרשות לממן, בשנה שבה ניתן האישור ובחמש השנים שלאחר מכן, את כל ההוצאות כאמור בסעיף-קטן (א);
(ג) החלטה כאמור בסעיף-קטן (ב) טעונה את אישור השר, ואולם רשאי הוא שלא ליתן אישור כאמור, אף בהתקיים כל התנאים האמורים בסעיף-קטן (ב), אם נוכח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת;
(ד) השר, בהתייעצות עם שר החינוך ועם שר האוצר ובאישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לעניין סעיף זה.
(ה) בסעיף זה:
"אשראי", "גירעון מצטבר", "גירעון שוטף" ו"הדוח המבוקר" - כהגדרתם בסעיף 44 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985;
"השקעה בחינוך" - הוצאות למימון תכניות השלמה, תכניות נוספות ותכניות העשרה או תגבור, במוסדות חינוך שבשטח שיפוטה של הרשות המקומית, ובלבד שלא ייכללו בהוצאות כאמור הוצאות שאינן נדרשות במיוחד למימון תכניות אלה, ובכלל זה הוצאות תפעול והוצאות שכר שוטפות של הרשות המקומית;
"יתרת ההכנסות" - סך ההכנסות שנגבו כהיטל השבחה בשנת הכספים הקודמת, בניכוי סך ההוצאות כאמור בסעיף-קטן (א) שהוצאו בשנת הכספים הקודמת וסך ההתחייבויות להוצאות כאמור בשנת הכספים הקודמת;
"מוסד חינוך" - כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, וכן בית ספר מקצועי כהגדרתו בסעיף 1 לחוק החניכות, התשי"ג-1953;
"שנת כספים" - השנה המתחילה ב- 1 בינואר של כל שנה;
"תכנית השלמה" ו "תכנית נוספת" - כמשמעותן בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953;
"תלמיד" - מי שחל עליו לימוד חובה לפי חוק לימוד חובה, התש"ט-1949.
13א. שיעור החיוב בהיטל ((תיקון מס' 84), התשס"ח-2008)
חיוב בהיטל השבחה יהיה בשיעור הקבוע בשומת ההשבחה שנערכה לפי הוראות סעיף 4 או בשיעור הקבוע בלוח שומה כאמור בסעיף 5, או בהתאם להחלטת השמאי המכריע, ועדת הערר או בית-המשפט, לפי העניין.
14. שמאי מכריע, ערר וערעור ((תיקון מס' 84), התשס"ח-2008)
(א) על שומה לפי סעיף 4 ניתן לערור לפני ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה, בתוך 45 ימים מיום שבו הובאה השומה לידיעת החייב; על לוח שומה לפי סעיף 5 ניתן לערור לפני ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה בתוך שנה ממועד הצגת לוח השומה; יושב-ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופות האמורות מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ב) (1) בלי לגרוע מהוראות סעיף-קטן (א), החייב בהיטל רשאי, אם אין הוא חולק על החיוב כשלעצמו, לפנות, בתוך התקופות האמורות בסעיף-קטן (א), לפי העניין, ליושב-ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מכריע לצורך הכרעה בעניין גובה החיוב; יושב-ראש מועצת שמאי המקרקעין רשאי להאריך את התקופות האמורות מטעמים מיוחדים שיירשמו;
(2) יושב-ראש מועצת שמאי המקרקעין יודיע לחייב בהיטל ולוועדה המקומית, בתוך 15 ימים ממועד קבלת הפנייה כאמור בפסקה (1), על זהותו של השמאי המכריע שמינה כאמור;
(3) השמאי המכריע שמונה כאמור בפסקה (2), ידון ויכריע לגבי גובה החיוב; החלטות השמאי המכריע יפורסמו בהתאם לכללים שקבע שר המשפטים;
(4) על החלטתו של השמאי המכריע כאמור בפסקה (3), יכולים החייב בהיטל או הוועדה המקומית לערור לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה של השמאי המכריע; יושב-ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ג) (1) דנה ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בערר לפי סעיף-קטן (א) או (ב)(4) רשאית היא, בהחלטה מנומקת, לקבל את הערר או לדחותו, במלואו או בחלקו;
(2) היה הערר לפי סעיף-קטן (א) בלבד, רשאית ועדת הערר לפנות ליושב-ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מייעץ אשר יגיש לוועדת הערר חוות-דעת בכתב בעניין הנוגע לערר;
(3) מונה שמאי מייעץ, תינתן החלטה בערר לאחר הגשת חוות-דעתו, ובלבד שניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לעניין חוות-הדעת;
(4) הוראות לפי פרק ט'1 יחולו על שמאי מייעץ, לרבות לעניין סדרי הדין בפניו, מינויו ושכרו.
(ד) על החלטת יושב-ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיפים-קטנים (א) או (ב)(4) ועל החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיפים-קטנים (ג)(1) או (3), ניתן לערער לבית-המשפט לעניינים מינהליים.
(ה) הגשת ערר או ערעור לפי סעיף זה לא תעכב את מימוש הזכויות במקרקעין, אם החייב בהיטל שילם את ההיטל; ואולם לגבי מי שמבקש היתר בניה לצורכי מגוריו או מגורי קרובו והגיש ערר או ערעור כאמור, לא תעכב ההגשה את מתן ההיתר, אם נתן ערובה לתשלום סכום ההיטל השנוי במחלוקת; תקנות על-פי סעיף 8(ב) יחולו גם על מתן ערובה כאמור.
(ו) הוועדה המקומית רשאית לשנות את השומה רק מנימוקים שעניינם טעות בפרטי המקרקעין, הנתונים הפיזיים של המקרקעין, התכניות החלות על המקרקעין או הזכויות שיש לחייב במקרקעין.
14א. מסירת מידע ((תיקון מס' 20), התשמ"ג-1983, (תיקון מס' 24), התשמ"ו-1986, (תיקון מס' 84), התשס"ח-2008)
(א) המנהל כהגדרתו בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963, או מי שהוא הסמיכו לכך, ימסור לשמאי מקרקעין לשמאי מכריע או לשמאי מייעץ, לפי בקשתם פרטים שברשותו בדבר המחירים שהוסכמו במספר עסקות של מכירת זכויות במקרקעין, כפי שיהיה דרוש לשמאי לצורך מילוי תפקידו לפי תוספת זו, ובלבד שלא יימסרו פרטי זיהוי של בעלי הנכס.
(ב) לא יגלה שמאי מקרקעין שמאי מכריע או שמאי מייעץ כל ידיעה שהגיעה אליו מכוח סעיף זה, אלא לצורך ביצוע תוספת זו; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר 6 חודשים.
(ג) האופן, התנאים והאגרה למימושה של זכות לקבלת פרטים כאמור בסעיף זה, ייקבעו בתקנות שיתקין שר המשפטים בהתייעצות עם שר האוצר.
15. הצמדה ((תיקון מס' 18), התשמ"א-1981)
על תשלום ההיטל יחול חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם-1980 (להלן: "חוק ההצמדה"), ויראו לעניין זה ועדה מקומית כאילו היתה רשות מקומית כמשמעותה בחוק ההצמדה ואת ההיטל כאילו היה כלול בתוספת לחוק האמור.
16. הפחתת תשלומי פיגורים (תיקון מס' 84), התשס"ח-2008
בית-משפט לעניינים מינהליים או ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה הדנים בערעור או בערר בעניין היטל השבחה, או שמאי מכריע בהחלטתו בעניין כאמור, רשאים להפחית את תשלומי הפיגורים שבעל המקרקעין חייב בהם לפי הוראות חוק ההצמדה, בשל התקופה שבה התנהל ההליך לפניהם; וכן רשאים הם, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להפחית תשלומי פיגורים שבעל המקרקעין חייב בהם לפי הוראות חוק ההצמדה, כולם או חלקם, בשל תקופה נוספת.
17. החזר היטל ((תיקון מס' 18), התשמ"א-1981)
הוחלט בהליכים לפי תוספת זו על הפחתת החיוב בהיטל או על ביטולו, יוחזרו הסכומים ששולמו מעבר למגיע, בתוספת תשלומי פיגורים כמשמעותם בחוק ההצמדה, וסעיף 6 לחוק ההצמדה לא יחול.
18. גביה ((תיקון מס' 18), התשמ"א-1981)
היטל המגיע על-פי שומה סופית לגבי מקרקעין הנמצאים בתחום של רשות מקומית, רשאית הרשות המקומית לגבותו בשם הוועדה המקומית ובהסכמתה, בדרך שגובים את הארנונה הכללית של אותה רשות מקומית; הוראה זו אינה גורעת מזכותה של הוועדה המקומית לגבות את ההיטל על-פי כל דין, לרבות בדרך שגובים חוב אזרחי.
19. פטור מהיטל ((תיקון מס' 18), התשמ"א-1981, (תיקון מס' 20), התשמ"ג-1983, (תיקון מס' 53), התשס"א-2000, (תיקון מס' 54), התשס"א-2001, (תיקון מס' 21), התשמ"ד-1984, (תיקון מס' 71), התשס"ה-2005, (תיקון מס' 76), התשס"ו-2006, (תיקון מס' 79), התשס"ז-2007, (תיקון מס' 101), התשע"ד-2014, (תיקון מס' 96), התשע"א-2011)
(א) חל היטל על בעל מקרקעין עקב מתן הקלה או התרת שימוש חורג, רשאית הוועדה המקומית לפטור את בעל המקרקעין מחובת תשלום ההיטל, כולו או חלקו, בגלל מצבו החמרי.
(ב) לא תחול חובת תשלום היטל בשל השבחה שהיא אחת מאלה:
(1) השבחה במקרקעין למגורים המצויים בישוב או בחלק ממנו שהממשלה הכריזה עליו כעל שכונת שיקום, כל עוד ההכרזה בתוקף;
(2) השבחה במקרקעין למגורים המצויים בישוב או בחלק ממנו ששר הבינוי והשיכון ושר הפנים הכריזו בצו, בהסכמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר, כי לא תחול לגביהם חובת תשלום היטל השבחה;
(3) השבחה במקרקעין למגורים הנכללים באיזור שיקום כמשמעותו בחוק בינוי ופינוי של איזורי שיקום, התשכ"ה-1965;
(4) השבחה במקרקעין של מוסד לחינוך, לתרבות, למדע, לדת, לצדקה, לסעד, לבריאות או לספורט, (או במקרקעין של הקדש ציבורי, כמשמעותו בחוק הנאמנות, התשל"ט-1979), שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים, אם אותם מקרקעין (או התמורה בעדם) משמשים או מיועדים לשמש למטרות האמורות;
(5) השבחה במקרקעין המשמשים-לבעליהם לבניה של דירת מגורים או להרחבתה והוא זכאי לסיוע באחת מתכניות הסיוע של משרד הבינוי והשיכון, ובלבד שהסיוע מיועד לבניה של אותה דירת מגורים, או להרחבתה, והשטח הכולל של אותה דירה תואם את הוראות תכנית הסיוע לה הוא זכאי; עם כל בניה או הרחבה נוספת מעל השטח האמור ישולם היטל בשיעור יחסי לגודל הבניה או ההרחבה הנוספת; פטור לפי פסקה זו יחול רק לעניין קבלת היתר לבניית הדירה האמורה או להרחבתה. אולם מקבל הפטור רשאי להעביר את הבעלות או את החזקה בדירה גם ללא תשלום היטל על אותה דירה או חלק ממנה שלגביהם קיבל את הפטור;
(6) השבחה במקרקעין שבעליהם החזיקו בהם ערב ההשבחה עשר שנים לפחות, והם משמשים-לבניה או להרחבה של דירת מגורים עבור בעליהם או קרובו וההשבחה נובעת מתכנית שאושרה, והתכנית שקדמה לה קיבלה תוקף לפני י"ב בטבת התש"י (1 בינואר 1950); פטור לפי פסקה זו יחול רק לגבי השטח המשמש לבניה או להרחבת הדירה האמורה; לעניין משך ההחזקה, דין מי שהועברו לו זכויות במקרקעין מכוח הדין, כדין המעביר;
(7) השבחה במקרקעין בשל תוספת שטחי שירות, הנדרשים לצורך ביצוע התאמות נגישות, לרבות בניית מעלית, שבנייתה אינה נדרשת לפי חוק זה או לפי כל דין לרבות תוספת שטחי שירות של עד 5% משטח המגרש כאמור בסעיף 151(ב1);
(8) השבחה במקרקעין המשמשים או המיועדים לשמש לדרך ציבורית, בין אם היא ממוקמת מעל פני הקרקע ובין מתחת לפני הקרקע, לרבות תחנה, מכל סוג שהוא, לאיסוף נוסעים ולהורדתם, למעט שטח במקרקעין כאמור המשמש או המיועד לשמש לצרכים מסחריים; לעניין זה, "דרך ציבורית" - דרך בבעלות המדינה או בבעלות רשות מקומית, לרבות דרך המופעלת בידי גורם שהוסמך על-ידי מי מהן לשם כך, לפי העניין, והכל בין אם נגבה תשלום בעבור השימוש בדרך ובין אם לאו;
(9) השבחה במקרקעין בשל בניית מרחב מוגן בשטח שלא יעלה על השטח שקבע שר הביטחון לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951;
(10) השבחה במקרקעין בשל קבלת היתר לבניה או להרחבה של דירת מגורים, שניתן מכוח תכנית כמפורט להלן:
(א) תכנית המיתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ"א 38);
(ב) תכנית מפורטת שהוכנה על-פי הוראות תכנית המיתאר הארצית האמורה בפסקת-משנה (א) ושבין מטרותיה חיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה; פטור לפי פסקת-משנה זו יחול רק לגבי חלק ההשבחה שהיה פטור מתשלום היטל השבחה לו ניתן היתר לפי תכנית המיתאר הארצית האמורה בפסקת-משנה (א);
(ג) תכנית אחרת המאפשרת בניית חדר מגורים על גג המבנה; פטור לפי פסקת-משנה זו יחול רק לגבי חדר מגורים כאמור הצמוד לדירה שתיווסף לפי התכניות האמורות בפסקאות-משנה (א) או (ב) ונכלל בהיתר שניתן לצורך חיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה על-פי הוראות תכניות אלה; שר הפנים רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע יישובים או איזורים, לפי אמות-מידה שיקבע, שבהם לא יחולו הוראות פסקת-משנה זו.
(ב1) (נמחק)
(ג) (1) בניה או הרחבה של דירת מגורים לא ייראו כמימוש זכויות אם המחזיק במקרקעין או קרובו הגיש בקשה להיתר בניה על אותם מקרקעין שישמשו למגוריו או למגורי קרובו ובלבד שהשטח הכולל של דירת המגורים האמורה לאחר בנייתה או הרחבתה אינו עולה על 140 מ"ר; עם כל בניה או הרחבה נוספת מעל השטח האמור ישולם היטל, בשיעור יחסי לגודל הבניה או ההרחבה הנוספת;
(2) העברת הבעלות או החזקה בדירה שנבנתה או שהורחבה כאמור בפסקה (1) או שניתן להרחיבה לפי תכנית, לא יראו כמימוש זכויות ולא תחול בגינה חובת תשלום ההיטל, אם המחזיק במקרקעין או קרובו השתמשו בדירה למגוריהם או למגורי בני משפחתם הקרובים מגמר הבניה ועד מכירתה משך זמן שאינו פחות מארבע שנים; לעניין זה, "גמר הבניה" - כמשמעותו בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961.
(ג1) לעניין סעיף זה, "מקרקעין למגורים" ו- "דירת מגורים" - לרבות מחסן אחד לכל יחידת דיור, ששטחו אינו עולה על 20 מ"ר.
(ד) שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות:
(1) הוראות בדבר פטור, מלא או חלקי, מחובת תשלום היטל לסוגים של תכניות לבניה בשטח התיישבות חדשה, או בשטח פיתוח כפי שהוגדרו לצורך סעיף 11 לפקודת מס הכנסה;
(2) סוגים של מבנים לצרכים חקלאיים שבנייתם לא תחשב כמימוש זכויות לעניין תשלום היטל;
(3) הוראות בדבר מתן פטור, מלא או חלקי, מחובת תשלום היטל על השבחה במקרקעין הכלולים בתכנית שבתחומה הותרה בפועל בעבר בניה על-פי תכנית אחרת שלא הגיעה לכדי אישור כדין או על-פי אישור מאת מוסד תכנון.
20. הארכת מועדים ((תיקון מס' 18), התשמ"א-1981, (תיקון מס' 84), התשס"ח-2008)
מועד שנקבע בתוספת זו, רשאי שר הפנים, על-פי בקשה, להאריכו אלא-אם-כן קיימת הוראה אחרת באותו עניין בחוק זה או לפיו.
21. הסכם מיוחד לגבי מקרקעי ישראל ((תיקון מס' 24), התשמ"ו-1986, (תיקון מס' 48), התשנ"ט-1999)
לגבי מקרקעי ישראל, כמשמעותם בחוק יסוד: מקרקעי ישראל, שלא הוחכרו בחכירה לדורות או שהוחכרו בחכירה לדורות לשימוש חקלאי ושונה ייעודם לייעוד אחר, והחוכר לדורות שלו הוחכרה הקרקע לשימוש חקלאי בלבד אינו זכאי לנצל את הקרקע על-פי ייעודה החדש, אלא-אם-כן יתוקן חוזה החכירה המקורי או ייחתם חוזה חכירה חדש, יחול, על-אף האמור בתוספת זו, במקום היטל השבחה, ההסכם בדבר התשלומים מאת מינהל מקרקעי ישראל לרשויות המקומיות, שהיה קיים לפני תחילתו של חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 18), התשמ"א-1981."

