תכנית בסמכות ועדה מחוזית (סעיף 62 לחוק)

בהצעת החוק וכמופיע בדברי ההסבר מדובר בשינוי מרחיק לכת בסמכות הוועדה המקומית וכאמור בדברי ההסבר לסעיף:

"כאמור לעיל בחלק הכללי לדברי ההסבר, הצעת כללי החוק באה לבזר סמכויות לוועדות המקומיות תוך יצירת מדרג וחלוקת סמכויות בין הוועדות המקומיות לוועדות המחוזיות באופן שיאפשר האצה של הליכי התכנון ושיפור השירות לאזרח. על-פי המוצע, ביזור הסמכויות לוועדות המקומיות ייעשה באופן הדרגתי והוא מותנה בהתנהלותן וביכולתן המקצועית של הוועדות.
לעניין זה מוצע ליצור הבחנה בין ועדות מקומיות שונות - ועדה מקומית רגילה, ועדה מקומית עצמאית וועדה מקומית עצמאית מיוחדת.
סעיף 62א לחוק קובע מהן התכניות שיראו אותן לצורך החוק כ"תכנית בסמכות ועדה מקומית". בהמשך לתיקון המוצע בסעיף 61(א)(ג), בסעיף 25 להצעת החוק (ראה דברי הסבר לסעיף האמור), מוצע להבחין בסעיף 62א בין תכנית בסמכות ועדה מקומית לגבי ועדה רגילה, לגבי ועדה עצמאית ולגבי ועדה עצמאית מיוחדת. לפסקה (1) לאור האמור לעיל ועל רקע הניסיון המצטבר בתכניות בסמכות ועדה מקומית מאז תיקון מס' 43, מוצע לתקן את סעיף 62א(א) לחוק ולפעול להרחבת סמכויותיהן של כלל הוועדות המקומיות וזאת בהיקפים מתוחמים ומוגדרים.
במסגרת זאת, מוצע בין השאר לאפשר הרחבת סמכויות בנושאים שונים כדוגמת מתן אפשרות לשינוי קרקע המיועדת לייעוד ציבורי, לייעוד ציבורי אחר; קביעת גובה בניינים או שינויו; הגדלת היקף השטח שניתן לשנות את ייעודו לייעוד של תחנת תדלוק; הוספת שטחי בניה להקמת מתקני תשתית מקומיים; קביעת אתר לשימור; הוספת שטחי בניה לשטח המיועד לבניה בהיקף מצומצם בלבד; הוספת שטחי שירות בקומות תת-קרקעיות; קביעת הוראות להריסת בניינים, והכול בתנאים שנקבעו בסעיף כנוסחו המוצע.
לעניין זה מוצע בין השאר:
1. להבהיר בתיקון לפסקה (3) של סעיף 62א(א), שעניינה הגדלת שטחים לצורכי ציבור, כי צורכי ציבור כוללים גם מתקני תשתית מקומיים אך למעט תחנת תדלוק.
2. להחליף את פסקה (7) של סעיף 62א(א) הקובעת לאמור: "(7) שינוי בהוראות בדבר גודל שטח מגרש שמותר להקים עליו בניין;". מוצע לאפשר גם קביעת הוראות בדבר גודל שטח כאמור ובלבד שלא יהיה בכך כדי לשנות את היקף השטח הכולל המותר לבניה לפי התכנית.
לעניין זה מוצע להבהיר כי בסעיף 62א לחוק כנוסחו המוצע במקום שבו מדובר ב"שטח כולל המותר לבניה" הכוונה לשטח עיקרי ולשטחי השירות.
3. להחליף את פסקה (10) של סעיף 62א(א) הקובעת לאמור:
"(10) בכפוף להוראות סימן ח' שבפרק ג' - הקמת תחנת תדלוק באיזורים המיועדים לתעשיה, למסחר, לחקלאות, למשרדים, להחסנה או לחניה;".
על-פי הפסקה האמורה ובהתאם לפרשנות בית-המשפט (ראה עע"מ 1446/06 הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מרכז נ' השתתפויות בנכסים בישראל בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (20.03.07) סמכות הוועדה המקומית לפי פסקה זו היא לשנות ייעוד של שטחי בניה קיימים לפי תכנית קודמת לתחנת תדלוק, המוגבלת ל- 40 מ"ר. בלי לפגוע בעקרונות אלה מוצע לקבוע כי השטח הכולל המותר לבניה לפי תכנית מכוח הפסקה האמורה לשימושים מסחריים ולשירותי רכב לא יעלה על 80 מ"ר.
4. להבהיר כי בנושאים המפורטים בפסקאות-משנה (4א), (6), (8) ו-(16) של סעיף 62א(א) קביעת גובהם של בניינים ומספר הקומות שניתן להקים או שינוי הוראות שנקבעו לעניין זה בתכנית, שינוי חלוקת שטחי הבניה המותרים שנקבעו בתכנית, הגדלת מספר יחידות הדיור והגדלת השטח הכולל המותר לבניה ברשות עירונית (תהיה הוועדה המקומית כפופה לתכנית כוללנית שאישרה ועדה מחוזית, כמשמעותה בסעיף 62א(ג) כנוסחו המוצע, זאת כדי שלא יהיו בתכנית שתאשר ועדה מקומית שינויים שיש בהם לסכל את התכנון המוצע בתכנית הכוללנית.
לפסקה (2) מוצע לקבוע אילו תכניות ייחשבו כ"תכנית בסמכות ועדה מקומית" לעניין ועדה מקומית עצמאית. מוצע להרחיב את היקף הסמכויות שיוקנו לוועדה מקומית עצמאית לעומת ועדה מקומית רגילה ולקבוע כי נוסף על הסמכויות הנתונות בסעיף 62א(א) לוועדה מקומית רגילה, יהיו נתונות לוועדה מקומית עצמאית גם הסמכויות בעניינים המפורטים בסעיף 62א(א1) כנוסחו המוצע.
סמכויות אלה כוללות בין השאר, סמכות להגדיל שטחים לצורכי ציבור גם אם יש בכך כדי להקטין שטחים אחרים לצרכי ציבור; סמכות להוסיף שימושים ציבוריים לקרקע המיועדת לשימוש ציבורי מסויים; סמכות לאשר שינויי ייעוד מסויימים של קרקעות ולהגדיל שטחים כוללים המותרים לבניה למגורים, לתעסוקה, למלונאות, לצורכי ציבור, לחניון ציבורי ועוד, והכול בתנאים שנקבעו בסעיף.
הרחבת הסמכויות כאמור מוצדקת בהתחשב ביכולתן המוכחת של ועדות מקומיות אלה. עם-זאת, אין בסמכויות האמורות כדי לבצע שינויים תכנוניים רחבי היקף שיש בהם להביא לשינויים תכנוניים משמעותיים, אשר אמורים להיות מוסדרים במסגרת תכנית כוללנית שאישרה ועדה מחוזית כאמור בסעיף 62א(ג) לחוק, כנוסחו המוצע.
לעניין זה יובהר, בהתייחס לפסקה (3) כנוסחה המוצע, כי תוספת שטחי השירות לפיה אפשרית גם במקרה שבו שטחי הבניה הוגדלו לפי סעיף 62א(א)(16), לחוק, כנוסחו המוצע.
עוד מוצע לקבוע אילו תכניות ייחשבו כ"תכנית בסמכות ועדה מקומית" לעניין ועדה מקומית עצמאית מיוחדת. מוצע להרחיב את היקף הסמכויות שיוקנו לוועדה מקומית עצמאית מיוחדת לעומת ועדה מקומית רגילה או ועדה מקומית עצמאית ולקבוע כי נוסף על הסמכויות הנתונות בסעיף 62א(א) לוועדה מקומית רגילה, ולסמכויות הנתונות בסעיף 62א(א1) לוועדה מקומית עצמאית, יהיו נתונות לוועדה מקומית עצמאית מיוחדת גם הסמכויות לדון בתכניות המפורטות בסעיף 62א(א2) כנוסחו המוצע - תכנית לפינוי ובינוי במתחם פינוי ובינוי, כמשמעותם בסעיף 33א לחוק, ותכנית במתחם להתחדשות עירונית - כשהכוונה למתחם שייקבע על-ידי הוועדה המחוזית בשטח המיועד לבינוי לפי תכנית בת-תוקף לפסקה (3) מוצע להעביר את הוראות סעיף-קטן (ב) הקיים, לסעיף-קטן (ו) המוצע, ולהרחיב את תחולתו כך שיבהיר כי אין בכל הוראות סעיף 62א כנוסחו המוצע כדי לגרוע מהוראות סעיפים 129 עד 131 וסעיף 147.
לפסקאות (4) ו- (5) לתיקון המוצע לסעיף-קטן (ג) ולסעיף-קטן (ד) המוצע בהמשך לתיקון שהוצע בתיקון מס' 76, במסגרת סעיף 62א(ג) לחוק, מוצע לתקן את הסעיף האמור ולהבהיר כי ועדה מקומית עצמאית וועדה מקומית עצמאית מיוחדת יקבלו, לאחר אישורה של תכנית כוללנית שמתקיימים בה התנאים הקבועים בסעיף האמור, את מלוא הסמכויות לאשר תכניות התואמות לתכנית הכוללנית. עם אישורה של תכנית כוללנית, סמכות ועדה מקומית עצמאית או עצמאית מיוחדת אינה מוגבלת עוד לסמכויות המפורטות בסעיף 62א(א1) או (א2), כנוסחו המוצע, ומנגד, סמכויותיה מוגבלות לתכניות התואמות את התכנית הכוללנית. עם-זאת, יהיה בסמכותה לאשר תכניות המשנות את התכנית הכוללנית בהתאם לעניינים המפורטים בסעיף 62א(א), למעט העניינים המפורטים בפסקאות (4א), (6), (8) ו-(16) שבסעיף האמור.
הוראות סעיפים-קטנים (א1) ו- (א2) של סעיף 62א, בנוסחם המוצע, נועדו אם כך לגשר על התקופה שעד לאישורה של התכנית הכוללנית, ולאפשר את ביזורן של סמכויות לוועדות המקומיות בתקופה זו. כדי לעודד את קידומן של תכניות כוללניות, מוצע לקבוע, בסעיף-קטן (ד) המוצע, שאם לא הוגשה תכנית כוללנית בתוך תקופה של חמש שנים, יישללו מהוועדה המקומית סמכויות אלה.
וזה נוסחה של פסקה (1) של סעיף 62א(ג) שמוצע לבטלה בשל קביעת הסמכות להסמיך ועדה מקומית עצמאית בסעיף 31א לחוק כנוסחו בסעיף 14 להצעת החוק:
'(1) שר הפנים אישר כי הוועדה המקומית מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת תכנון ומערכת אכיפה של הוראות חוק זה והתקנות לפיו; אישור שר הפנים לפי פסקה זו יהיה לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, ורשאי הוא להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים כל אחת; סבר שר הפנים כי ועדה מקומית אינה מקיימת עוד מערכת תכנון ומערכת אכיפה כאמור באופן מקצועי ויעיל, רשאי הוא לבטל את האישור, לאחר שנתן ליושב-ראש הוועדה המקומית הזדמנות לטעון את טענותיו, בדרך שהורה; הפעלת סמכויות שר הפנים לפי פסקה זו תיעשה לאחר התייעצות עם מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים;'.
וזה נוסחה של פסקה (3) של סעיף 62א(ג) שמוצע לבטלה בשל העברתה לרישה של הסעיף האמור כנוסחו המוצע:
'(3) ביום ההחלטה על הפקדת התכנית טרם חלפו עשר שנים מיום תחילתה של תכנית המיתאר המקומית שאושרה;'.
לסעיף-קטן (ה) המוצע מוצע לקבוע חריגים שבהם לא יראו תכנית כ"תכנית בסמכות ועדה מקומית" אף שמתקיימים בה התנאים שבסעיף 62א לחוק, כנוסחו המוצע. במקרים אלה תהאהסמכות נתונה לוועדה המחוזית. בין השאר מוחרגות תכניות אלה: תכנית בתחום מתקן בטחוני; תכנית שבשטחה נכללים שטחים שנסגרו בצו שהוצא לפי תקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945; תכנית שבשטחה שטח שהוועדה למתקנים בטחונים החליטה להטיל בו מגבלות לפי סעיף 160(א3) לחוק; ותכנית שבשטחה נכלל שטח ששר הביטחון או מי שהוא הסמיך לכך קבע כי הוא שטח שיש לגביו אינטרס בטחוני. החרגות אלה נועדו להבטיח שתכנית שיש בה להשפיע על מתקנים או שטחים בטחוניים כמפורט לעיל, לא תאושר בוועדה המקומית, אלא בוועדה המחוזית.
עוד מוצע להותיר בידי הוועדה המחוזית סמכות לאשר תכניות מיתאר כדוגמת תכניות לצורכי ציבור, לדרכים או לתשתיות, תכניות למספר רב של יחידות דיור, תכניות לשיכון ציבורי או לפינוי-בינוי ותכניות המייעדות אתר לשימור, וזאת אם לגוף ציבורי כהגדרתו המוצעת עניין מיוחד לקדמן ועל-כן בחר להגישן לוועדה המחוזית ולא לוועדה המקומית, ומנגד, לוועדה המקומית עלול להיות אינטרס שלא לאשרן משיקולים מקומיים. בחלק ממקרים אלה, מוצע להגביל גם את סמכותה של ועדה מקומית לאשר תכנית המתקנת תכנית שאישרה הוועדה המחוזית מכוח סמכותה כאמור."

בדברי ההסבר לסעיף 62א(1) הנ"ל נאמר:
"סעיף 28 בהתאמה לתיקון המוצע לסעיף 62א(ג) לחוק, בסעיף 27 להצעת החוק, מוצע לתקן את סעיף 62א1 לחוק, שעניינו במעקב אחר יישום תכניות שאישרה ועדה מקומית לפי סעיף 62א(ג) לחוק בהתאם לתכנית כוללנית."

סעיפים 62, 62א, 62א(1) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 לאחר התיקון קובעים (כותרות מודגשות אינן במקור אלא להבהרת הסמכויות וחלוקתן בין הוועדות לסוגיהן):
"62א. תכנית בסמכות ועדה מקומית (תיקונים: התשנ"ה (מס' 4), התשנ"ח (מס' 2), התשס"ו (מס' 2), התשע"ד (מס' 2))
(א) תכנית מפורטת או תכנית מיתאר מקומית, הכוללת אך ורק אחד או יותר מהנושאים המפורטים להלן, היא תכנית בסמכות הוועדה המקומית:
(1) איחוד וחלוקה של מגרשים, כמשמעותם בסימן ז' וכן תכנית שהמגרשים הנכללים בה הם בבעלות אדם אחד והיא כוללת הוראות לחלוקתם, באופן שלו היו בבעלות של יותר מאדם אחד, היה ניתן לראות בה תכנית איחוד וחלוקה כמשמעותה בסימן ז', והכול ובלבד שאין בתכנית שינוי בשטח הכולל של כל יעוד קרקע, למעט האמור בפסקאות (2) ו- (3);
(2) הרחבת דרך בתוואי המאושר בתכנית בת-תוקף, למעט דרך שאושרה בתכנית מיתאר ארצית (בפסקה זו: "דרך בתוואי מאושר"), וכן הארכת דרך בתוואי מאושר לצורך גישה למגרש סמוך או לצורך גישה לדרך סמוכה שאינה דרך שאושרה בתכנית מיתאר ארצית או בתכנית מיתאר מחוזית;
(3) הגדלת שטחים שנקבעו בתכנית בת-תוקף לצורכי ציבור; בסעיף זה:
"צורכי ציבור" - כל אחד מאלה: גנים, שטחי נופש וספורט, עתיקות, שטחי חניה, תחנות אוטובוס ורכבת שאינן תחנות קצה, שווקים, בתי קברות, מבנים לצורכי חינוך, רווחה, דת ותרבות, מוסדות קהילתיים, בתי חולים, מרפאות, מקלטים, מחסני חירום, תחנות משטרה ותחנות שירות לכיבוי אש, מתקני תשתית מקומיים; שר הפנים רשאי לקבוע, בצו, צורכי ציבור נוספים כצורכי ציבור לעניין סעיף זה או לעניין סעיף-קטן זה, ובלבד שאישר צרכים אלה כמטרה ציבורית לעניין סעיף 188;
"מתקני תשתית מקומיים" - מתקנים לייצור, להפקה, לאספקה, לאגירה, לטיפול ולהולכה של דלק, גז, נפט, חשמל, מים, ביוב או פסולת, למעט תחנת תדלוק, וכן מתקני תקשורת, והכול אם הם מיועדים לשרת בעיקר את מרחב התכנון המקומי;
(4) קביעת קו בניין או שינוי בקו בניין הקבוע בתכנית;
(4א) קביעת גובהם של בניינים ומספר הקומות שמותר להקים בבניין, או שינוי הוראות בדבר גובהם של בניינים ומספר הקומות כאמור הקבועות בתכנית, והכול בלי לשנות את היקף השטח הכולל המותר לבניה לפי תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שאישרה הוועדה המחוזית (בסעיף זה: "תכנית שאישרה הוועדה המחוזית");
(5) שינוי של הוראות לפי תכנית בדבר בינוי או עיצוב אדריכליים;
(6) שינוי חלוקת שטחי הבניה המותרים בתכנית אחת שהיא תכנית שאישרה הוועדה המחוזית, מבלי לשנות את סך כל השטח הכולל המותר לבניה לפי התכנית האמורה ובתנאי שהשטח הכולל המותר לבניה, בכל יעוד קרקע, לא יגדל ביותר מ- 50%;
(7) קביעת גודל שטח מגרש שמותר להקים עליו בניין או שינוי הוראות בדבר גודל שטח מגרש כאמור הקבועות בתכנית, והכול בלי לשנות את היקף השטח הכולל המותר לבניה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית;
(8) הגדלת מספר יחידות הדיור, ללא הגדלת סך כל השטחים למטרות עיקריות, הכלולים בתכנית, נותנים מענה לצרכים הנובעים מהגדלת מספר יחידות הדיור;
(9) כל עניין שניתן לבקשו כהקלה לפי סעיף 147, בכפוף להוראות סעיף 151; אין בהוראות פסקה זו כדי לפגוע בסמכות הוועדה המקומית לתת הקלה לפי סעיף 147, ואולם לא תאשר הוועדה המקומית הקלה לפי סעיף 147, אלא בכפוף להפחתה של הזכויות שנקבעו בתכנית שאושרה לפי פסקה זו; שר הפנים יקבע את דרכי הפרסום של הפקדת תכנית לפי פסקה זו;
(10) שינוי ייעודה של קרקע מקרקע המיועדת לתעשייה, למסחר, לחקלאות, למשרדים, לאחסנה או לחניה, לקרקע המיועדת לתחנת תדלוק, ובלבד שאין בתכנית הגדלה של השטח הכולל המותר לבניה באותה קרקע; תכנית לפי פסקה זו לא תתיר אלא את הקמתם של המתקנים והבניינים הדרושים במישרין לצורכי הפעלת תחנת התדלוק, ולשימושים מסחריים ומתן שירותי רכב המיועדים לשרת את משתמשי התחנה, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבניה לשימושים מסחריים ולשירותי רכב כאמור לא יעלה על 80 מ"ר; בפסקה זו, "תחנת תדלוק" - לרבות תחנה המיועדת לאספקת גז, חשמל וכל מקור אנרגיה אחר לצורך הנעת כלי רכב;
(11) הוספת שימושים, במגרש המיועד בתכנית למגורים וששטחו אינו עולה על 2,500 מ"ר, למטרת משרדים או מלונאות, או למטרת מסחר בחזית בניין המיועד למגורים, והכל בלי לשנות את השטח הכולל המותר לבניה במגרש על-פי התכנית, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבניה לצורך השימושים הנוספים לא יעלה על 25% מסך השטח הכולל המותר לבניה במגרש ושהוא נמצא ברשות עירונית שמספר תושביה עולה על 5,000 לפי נתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
(12) הרחבת שטחה של יחידת דיור שבנייתה הושלמה עשר שנים לפחות לפני תחילת התכנית, באופן שהשטח הכולל המותר לבניה באותה יחידת דיור לא יעלה על 140 מ"ר, ובלבד שתוספת השטח לא תשמש אלא להרחבת יחידת הדיור האמורה;
(13) קביעת ייעוד או שינוי ייעוד של קרקע לאתר כהגדרתו בסעיף 1 לתוספת הרביעית (בסעיף זה: "אתר לשימור") וקביעה או שינוי של הוראות לשימור, למעט קביעה או שינוי של ייעוד או הוראות כאמור בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית המייעדת קרקע לאתר לשימור;
(14) הגדלת השטח הכולל המותר לבניה במגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בשיעור שלא יעלה על 20% מהשטח הכולל המותר לבניה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית, והוספת שימוש למסחר ובלבד שהשטח הכולל המותר לבניה לצורך השימוש למסחר לא יעלה על 25% מסך השטח הכולל המותר לבניה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית לאחר הגדלתו לפי פסקה זו, וכן קביעת הוראות לעניין חניה אף בסטיה מהוראות לפי חוק זה או מתכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה; בתכנית לפי פסקה זו יתקיימו כל אלה:
(א) כל הקרקע הכלולה בתחום התכנית היא קרקע שהיא מקרקעי ישראל שלא מתקיים בה האמור בסעיף-קטן (א1)(2)(ב)(2);
(ב) התכנית הוגשה בידי רשות מקרקעי ישראל או מי שהיא הסמיכה להגיש תכנית כאמור;
(ג) הוראות התכנית קובעות כי הוראות התוספת השישית יחולו עליה;
(15) הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבניה במגרש לפי תכנית, ובלבד ששטחי השירות נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית והם יהיו בקומות תת-קרקעיות ובשטח שלא יעלה על שטח המגרש או על כפל שטח התכסית המותרת לבניה במגרש על-פי התכנית, לפי הגדול;
(16) (א) הגדלת השטח הכולל המותר לבניה, בתחום רשות עירונית:
(1) במגרש המיועד לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית למגורים בבניה רוויה ובמגרש המיועד לפי תכנית כאמור לבניה שאינה למגורים - בשיעור שלא יעלה על 20% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 500 מ"ר, לפי הקטן, בפסקה זו, "בניה רוויה" - בניה במגרש של ארבע יחידות דיור או יותר במבנה אחד בשתי קומות לפחות;
(2) במגרש המיועד לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית למגורים בבניה שאינה בניה רוויה - בשיעור שלא יעלה על 7% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 50 מ"ר, לפי הגדול, ובכל מקרה בשטח שלא יעלה על 175 מ"ר;
(ב) על-אף הוראות פסקת-משנה (א), הופקדה התכנית שאישרה הוועדה המחוזית לפני המועד האמור בסעיף 151(ב), וניתנה הקלה המאפשרת תוספת לשטח הכולל המותר לבניה במגרש, יופחת משטח ההגדלה המותר לפי אותה פסקת-משנה שטח התוספת שאפשרה ההקלה כאמור.
(17) (א) הגדלת השטח הכולל המותר לבניה, בתחום מועצה איזורית במחוז הצפון או במחוז הדרום, במגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בשיעור שלא יעלה על 7% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 50 מ"ר, לפי הגדול, ובכל מקרה בשטח שלא יעלה על 175 מ"ר;
(ב) הגדלת השטח הכולל המותר לבניה, בתחום מועצה איזורית שאינה במחוז הצפון או במחוז הדרום, במגרש המיועד למגורים לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בשיעור שלא יעלה על 7% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 50 מ"ר, לפי הקטן, ובלבד שהשטח האמור ישמש אך ורק לצורך יחידות הדיור שמותר לבנות במגרש לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית;
(ג) שר הפנים רשאי לקבוע, בצו, מועצות איזוריות שאינן במחוז הצפון או במחוז הדרום, שיחולו עליהן הוראות פסקת-משנה (א), לפי אמות-מידה שיקבע לעניין זה; אמות-המידה ייקבעו באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ויתייחסו, בין השאר, למצבן החברתי-כלכלי של מועצות איזוריות ולמידת הפגיעה שעלולה להיגרם לרשויות עירוניות סמוכות בשל החלת ההוראות כאמור; הוחלו הוראות פסקת-משנה (א) על מועצה איזורית כאמור, לא תחול עליה הוראת פסקת-משנה (ב);
(ד) על-אף הוראות פסקאות-משנה (א) עד (ג), הופקדה התכנית שאישרה הוועדה המחוזית לפני המועד האמור בסעיף 151(ב), וניתנה הקלה המאפשרת תוספת לשטח הכולל המותר לבניה במגרש, יופחת משטח ההגדלה המותר לפי פסקאות-המשנה האמורות שטח התוספת שאפשרה ההקלה כאמור;
(18) הגדלת השטח הכולל המותר לבניה שנקבע בתכנית, במגרש המיועד לפי התכנית למתקני תשתית מקומיים כהגדרתם בפסקה (3), אך ורק לצורך הקמת מתקני התשתית האמורים;
(19) קביעת הוראות לעניין הריסת בניינים, לעניין זכות מעבר או זכות להעברה כאמור בסעיף 63(8) ולעניין הפקעת קרקע הנדרשת לצורכי ציבור, והכול אם הדבר דרוש למימוש תכנית ולבניה לפיה;"

ועדה עצמאית - סמכויות נוספות על אלה שבידה כוועדה מקומית
"(א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף-קטן (א), תכנית בסמכות ועדה מקומית, לעניין ועדה מקומית עצמאית, יכול שתהיה גם תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת הכוללת אחד או יותר מהנושאים האלה:
(1) הגדלת השטח הכולל המותר לבניה למגורים במגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בתחום רשות עירונית, ובלבד שחלפו חמש שנים לפחות מיום תחילת התכנית האמורה ושהשטח הכולל המותר לבניה למגורים לא יגדל ביותר מהשיעור או מהשטח המפורט בפסקאות-משנה (א) עד (ג), לפי הגדול:
(א) שיעור כמפורט להלן, לפי העניין:
(1) אם מספר הקומות בבניין שניתן להקים במגרש מעל פני הקרקע, לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית, אינו עולה על שתיים - 100% מהשטח הכולל המותר לבניה במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית;
(2) אם מספר הקומות בבניין שניתן להקים במגרש מעל פני הקרקע, לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית, עולה על שתיים ואינו עולה על תשע - 60% מהשטח הכולל המותר לבניה במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית;
(3) אם מספר הקומות בבניין שניתן להקים במגרש מעל פני הקרקע, לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית, עולה על תשע - 30% מהשטח הכולל המותר לבניה במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית;
(ב) שטח השווה למכפלת השטח הממוצע של יחידת דיור שמותר להקים במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית במספר השווה ל- 20% ממספר יחידות הדיור שמותר להקים על המגרש על-פי התכנית האמורה;
(ג) 15% משטח המגרש;
(2) (א) הגדלת השטח הכולל המותר לבניה למגורים במגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, וכן קביעת הוראות לעניין חניה אף בסטיה מהוראות לפי חוק זה או מתכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה, בתחום רשות עירונית, בקרקע שמתקיים בה האמור בפסקת-משנה (ב), ובלבד שנקבע בתכנית כי הוראות התוספת השישית יחולו עליה, והשטח שיוגדל יהיה בשיעורים כמפורט להלן ובשיעורים אלה בלבד:
(1) אם מספר הקומות בבניין שניתן להקים במגרש מעל פני הקרקע, לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית, אינו עולה על שתיים - 120% מהשטח הכולל המותר לבניה במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית;
(2) אם מספר הקומות בבניין שניתן להקים במגרש מעל פני הקרקע, לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית, עולה על שתיים ואינו עולה על תשע - 85% מהשטח הכולל המותר לבניה במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית;
(3) אם מספר הקומות בבניין שניתן להקים במגרש מעל פני הקרקע, לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית, עולה על תשע - 60% מהשטח הכולל המותר לבניה במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית.
(ב) תכנית לפי פסקה זו תחול על קרקע שמתקיים בה אחד מאלה:
(1) קרקע שאינה מקרקעי ישראל;
(2) קרקע שהיא מקרקעי ישראל והיא קרקע עירונית כהגדרתה בחוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960, שהוחכרה לדורות לפי הסכם עם רשות מקרקעי ישראל, ובלבד שהתקיים בה אחד מאלה:
(א) ההסכם עם רשות מקרקעי ישראל נערך לפני יום י"א באב התשס"ט (1 באוגוסט 2009);
(ב) ההסכם עם רשות מקרקעי ישראל נערך מיום י"א באב התשס"ט (1 באוגוסט 2009) ולפני יום ה' באב התשע"ד (1 באוגוסט 2014), וחלפו לפחות שלוש שנים מתום התקופה האמורה;
(ג) ההסכם עם רשות מקרקעי ישראל נערך מיום ה' באב התשע"ד (1 באוגוסט 2014), וחלפו לפחות שנתיים מיום עריכתו;
(3) הגדלת השטח הכולל המותר לבניה לתעסוקה או למלונאות במגרש שיועד לתעסוקה או למלונאות, בהתאמה, בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בתחום רשות עירונית, ובלבד שחלפו חמש שנים לפחות מיום תחילת התכנית האמורה ומתקיים המפורט להלן:
(א) השטח הכולל המותר לבניה לתעסוקה או למלונאות, לפי העניין, באותו מגרש לא יגדל ביותר מ- 40% מהשטח הכולל המותר לבניה לתעסוקה או למלונאות במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית;
(ב) לעניין מגרש המיועד לתעסוקה - נוסף על הוראות פסקת-משנה (א) - השטח הכולל המותר לבניה במגרש, לאחר הגדלתו, לא יעלה על 350% משטח המגרש;
בסעיף-קטן זה, "תעסוקה" - אחד משימושי קרקע אלה: תעשיה, תעשיה עתירת ידע, מלאכה, משרדים או מרפאות;
(4) הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבניה במגרש, לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בהיקף שלא יעלה על 30% מהשטח הכולל המותר לבניה במגרש לפי התכנית האמורה, ובלבד ששטחי השירות כאמור נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית; הוראות פסקה זו לא יחולו לעניין מגרש שהשטח הכולל המותר לבניה בו הוגדל לפי פסקאות (1) או (3);
(5) הגדלת שטחים שנקבעו בתכנית לצורכי ציבור, גם אם יש בכך כדי להקטין שטחים אחרים לצורכי ציבור; לעניין פסקה זו, יקראו את הוראת סעיף-קטן (א)(1) כך שאחרי "ו- (3)" יבוא "או בסעיף-קטן (א1)(5)";
(6) הוספת שימושים לצורכי ציבור במגרש המיועד לצורכי ציבור וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבניה לצורכי ציבור במגרש המיועד לצורכי ציבור;
(7) הגדלת השטח הכולל המותר לבניה לחניון ציבורי במגרש המיועד לחניון ציבורי;
(8) הגדלת השטח הכולל המותר לבניה לצורך בניה בקומות תת-קרקעיות, בתחום רשות עירונית;
(9) שינוי הייעוד של קרקע המיועדת לאחד מהשימושים המנויים בהגדרה "תעסוקה" שבפסקה (3) (בפסקה זו: "שימושי תעסוקה") בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, לשימוש אחר משימושי התעסוקה או למלונאות וכן הוספת שימושי תעסוקה בקרקע כאמור, ובלבד שלגבי קרקע כאמור בתחום מועצה איזורית יחולו הוראות אלה:
(א) לא ישונה ייעוד של קרקע למשרדים ולא ייווסף שימוש כאמור, אלא-אם-כן הדבר נדרש לצורך מתן שירותים לשימושי התעסוקה האחרים הקבועים בתכנית;
(ב) לא ישונה ייעוד של קרקע לתעשייה עתירת ידע ולא ייווסף שימוש כאמור;
(10) הוספת שימוש במגרש המיועד לתעסוקה בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בתחום רשות עירונית, למסחר הנלווה לתעסוקה, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבניה לצורך השימוש האמור לא יעלה על 10% מהשטח הכולל המותר לבניה באותו מגרש;
(11) הוספת שימושים שאינם לצורכי ציבור והגדלת השטח הכולל המותר לבניה לצורך השימושים הנוספים כאמור (בפסקה זו: "השימושים הנוספים"), במגרש המיועד למבני ציבור, שהוא מקרקעי ישראל או שהוא בבעלות רשות מקומית, בכפוף להוראות אלה:
(א) הוספת השימושים והגדלת השטח כאמור יהיו מותנות במימוש בניית מבני הציבור שטרם נבנו באותו מגרש בעת אישור התכנית לפי פסקה זו;
(ב) הוספת השימושים במסגרת השטח הכולל המותר לבניה למבני הציבור במגרש, או הגדלת השטח הכולל המותר לבניה לצורך השימושים הנוספים לא יעלו על 20% מסך השטח הכולל המותר לבניה למבני הציבור במגרש;
(ג) לא יהיה ניתן לממש בניה או הוספת שימושים כאמור בשטח העולה על 20% משטח מבני הציבור שבנייתם מומשה במגרש לאחר אישור התכנית לפי פסקה זו;
(ד) היה המגרש בתחום מועצה איזורית יחולו לגביו הוראות פסקה זו רק אם שטחו אינו עולה על 3,000 מ"ר;
(12) הוספת שימושים והגדלת השטח הכולל המותר לבניה, במגרש שאינו מיועד למבני ציבור בתכנית, בכפוף להוראות אלה:
(א) הוספת השימושים והגדלת השטח כאמור יהיו מותנות במימוש יעדים ציבוריים בתחום המגרש או במגרש גובל; בפסקה זו, "יעדים ציבוריים" - חיזוק בניין קיים מפני רעידות אדמה, או מיגונו לצורכי ביטחון, שימור אתר לשימור, פיתוח שטח פרטי פתוח בתחום המגרש תוך קביעה בתכנית של זכות הנאה לציבור לשימוש בו, וכל יעד ציבורי אחר שאישר שר הפנים לעניין זה;
(ב) הוספת השימושים במסגרת הגדלת השטח המותר לבניה או הגדלת השטח הכולל המותר לבניה לא יעלו על 15% מסך השטח הכולל המותר לבניה במגרש ובלבד שהיקף ההגדלה או השימושים הנוספים כאמור, יהיה ביחס סביר להיקף היעדים הציבוריים;
(ג) לא יהיה ניתן לממש בניה או תוספת שימושים כאמור, אלא בכפוף למימוש היעדים הציבוריים;
(ד) היה המגרש בתחום מועצה איזורית יחולו לגביו הוראות פסקה זו רק אם שטחו אינו עולה על 3,000 מ"ר;
(ה) אושרה בתכנית קודמת הגדלת השטח הכולל המותר לבניה או הוספת שימושים לפי פסקה זו, יופחת משטח ההגדלה או משטח השימושים הנוספים המותרים לפי פסקה זו שטח ההגדלה שהוסיפה התכנית הקודמת או השטח שאושר לשימושים נוספים לפי התכנית הקודמת.
ועדה "עצמאית מיוחדת" סמכויות נוספות על הנ"ל
(א2) בלי לגרוע מסעיפים-קטנים (א) ו- (א1), תכנית בסמכות ועדה מקומית לעניין ועדה מקומית עצמאית מיוחדת יכול שתהיה גם תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שהיא אחת מאלה:
(1) תכנית לפינוי ובינוי במתחם פינוי ובינוי, כהגדרתם בסעיף 33א;
(2) תכנית במתחם להתחדשות עירונית; בפסקה זו, "מתחם להתחדשות עירונית" - איזור בשטח המיועד לבינוי לפי תכנית, שקבעה הוועדה המחוזית לעניין זה .
(ב) (בוטל).
סמכויות ועדה "עצמאית" עם תכנית מיתאר כוללנית
(ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף-קטן (א), אישרה הוועדה המחוזית תכנית מיתאר מקומית ומתקיים בה המפורט להלן (בחוק זה: "תכנית כוללנית"), יראו כתכנית בסמכות ועדה מקומית, לעניין ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה בשטח שעליו חלה התכנית הכוללנית, שמתקיים בה האמור בסעיף-קטן (ד), ולא יחול לעניין אותה ועדה מקומית הוראות סעיפים-קטנים (א1) ו- (א2) למעט סעיף-קטן (א1)(2), ובלבד שאם התכנית הכוללנית אושרה לפני יום י"ט בסיוון התשס"ו (15 ביוני 2006), ביום ההחלטה של הוועדה המקומית על הפקדת התכנית האמורה טרם חלפו עשרים שנים מיום אישורה של התכנית הכוללנית:
(1) (בוטל);
(2) התכנית שאישרה הוועדה המחוזית חלה על אחד מאלה:
(א) כל שטח מרחב התכנון המקומי;
(ב) כל שטח היישוב שהתכנית חלה בתחומו;
(ג) חלק משמעותי ממרחב התכנון או משטח היישוב כאמור בפסקת-משנה (א) או (ב); לעניין זה, "חלק משמעותי" - כפי שתחליט הוועדה המחוזית;
(ד) כל שטחו של מתחם פינוי ובינוי שהוכרז בצו לפי סעיף 33א;
(3) (בוטל);
(4) התכנית שאישרה הוועדה המחוזית כוללת, לפחות, את כל העניינים כמפורט להלן:
(א) ייעודי הקרקע בתחומה ושימושי הקרקע המותרים בכל אחד מהייעודים;
(ב) קביעת שטחי קרקע המיועדים לשטחים פתוחים ולצורכי ציבור, או קביעת הנחיות בדבר שטחים שיש לייעד לצרכים אלה, ביחס לייעודי הקרקע השונים שנקבעו בה. לעניין פסקה זו, "צורכי ציבור" - כהגדרתם בסעיף 188(ב) ;
(ג) קביעת השטח הכולל המותר לבניה בכל ייעוד או בכלל הייעודים, גם ללא קביעת זכויות בניה בכל מגרש או במגרש כלשהו;
(ד) הנחיות בדבר שטחי קרקע שיש ליעד לתחבורה, לחניה, לביוב ולתשתיות, ביחס לייעודי הקרקע השונים שנקבעו בה, לרבות התוויית הדרכים העיקריות בתחומה;
(ה) הנחיות לעניין גובה הבניינים.
(5) בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית לא נקבעו הוראות בעניינים המפורטים בסעיף 145(ז) לגבי מגרשים מסויימים.
(ד) תכנית בסמכות ועדה מקומית החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית לא תסתור את התכנית הכוללנית, ואולם ועדה מקומית תהיה מוסמכת לכלול בתכנית כאמור, על-אף האמור בתכנית הכוללנית, עניינים המפורטים בסעיף-קטן (א1)(2), וכן בסעיף-קטן (א) למעט פסקאות (4א), (6), (8), (16) ו- (17) שבו.
(ה) (1) לא הוגשה לוועדה המחוזית תכנית כוללנית החלה על מירבית שטח מרחב התכנון של ועדה מקומית עד תום חמש שנים מיום שהוסמכה לפי סעיף 31א (בסעיף-קטן זה - "המועד הקובע"), לא יחולו הוראות סעיפים-קטנים (א1) ו- (א2), לעניין הוועדה האמורה מהמועד הקובע עד להגשת תכנית כוללנית כאמור;
(2) הפקידה הוועדה המקומית כאמור בפסקה (1), לפני המועד הקובע, תכנית בסמכות ועדה מקומית עצמאית או תכנית בסמכות ועדה מקומית עצמאית מיוחדת לפי הוראות סעיפים-קטנים (א1) או (א2), תמשיך לחול הסמכות האמורה לעניין אותה תכנית;
(3) שר הפנים רשאי לדחות את המועד הקובע לתקופות שלא יעלו יחד על שנתיים אם מצא כי הדחיה נדרשת לשם השלמת הפעולות להגשת התכנית הכוללנית; החליט שר הפנים כאמור, תפורסם הודעה על-כך ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד הפנים;
(4) לעניין סעיף-קטן זה, הוגשה תכנית כוללנית ונדחתה על-ידי הוועדה המחוזית, יראו אותה ממועד הדחיה כאילו לא הוגשה;
(5) על-אף הוראות פסקה (1), לא הוגשה לוועדה המחוזית תכנית כוללנית החלה על מירבית שטחו של מרחב תכנון שסעיף 19 חל עליו עד המועד הקובע, אך הוגשה תכנית כאמור עד המועד הקובע החלה על רוב שטחה של רשות מרחבית באותו מרחב תכנון שהתכנית חלה בתחומה, לא יפקעו הסמכויות של הוועדה המקומית לפי סעיפים-קטנים (א1) ו- (א2), לגבי תחומה של אותה רשות מרחבית;
(6) פקעו הסמכויות של ועדה מקומית לפי סעיף-קטן זה, כולן או חלקן, תפורסם הודעה על-כך באתר האינטרנט של משרד הפנים.
(ו) על-אף הוראות סעיפים-קטנים (א) עד (ה), תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שמתקיים לגביה אחד מאלה במועד שהוגשה, לא יראו אותה כתכנית בסמכות ועדה מקומית:
(1) היא תכנית למתקן בטחוני כהגדרתו בסעיף 159, או שבתחומה נכלל מתקן בטחוני כאמור, אלא-אם-כן התכנית חלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי, על כל תחומה של רשות מקומית או כל שטחו של יישוב, ונקבע בה כי הוראותיה אינן חלות על המתקן הבטחוני;
(2) בתחום התכנית נכלל שטח שנסגר בצו שהוצא לפי תקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945; שר הביטחון או נציגו יודיע למוסדות התכנון הנוגעים בדבר על הוצאת צו כאמור בצירוף תשריט השטח שעליו הוא חל, אלא-אם-כן טעמים של ביטחון המדינה מצדיקים אי-מתן ההודעה כאמור;
(3) בתחום התכנית נכלל שטח שהוועדה למתקנים בטחוניים החליטה להטיל בו מגבלות לפי סעיף 160(3א), אלא-אם-כן התכנית תואמת את המגבלות שהוטלו כאמור או שהוועדה למתקנים בטחוניים נתנה את הסכמתה להוראות התכנית החורגות מהמגבלות האמורות;
(4) בתחום התכנית נכלל שטח ששר הביטחון הודיע, בתעודה בחתימת ידו, לוועדה למתקנים בטחוניים, לאחר התייעצות עמה, כי הוא שטח שיש לגביו אינטרס בטחוני והתכנית אינה תואמת את ההוראות שקבע לעניין שטח זה, אלא-אם-כן הוועדה למתקנים בטחוניים נתנה את הסכמתה להוראות התכנית; שר הביטחון או נציגו יודיע למוסדות התכנון הנוגעים בדבר על החלטות כאמור, אלא-אם-כן טעמים של בטחון המדינה מצדיקים אי-מתן הודעה כאמור.
(ז) על-אף האמור בסעיף זה, תכנית שהיא אחת מהתכניות המפורטות להלן, רשאים משרד ממשלתי, רשות שהוקמה לפי חוק, חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות או מגיש תכנית כאמור בסעיף 61א(ב2) להגישה לוועדה המחוזית ולא יראו אותה, אם הוגשה כאמור, כתכנית בסמכות ועדה מקומית:
(1) תכנית המייעדת שטח לצורכי ציבור כהגדרתם בסעיף 188(ב), לדרך או לתשתית כהגדרתה בסעיף 61א(ב2), לרבות תכנית דרך;
(2) תכנית המייעדת שטח למגורים ולשימושים נלווים למגורים, ובלבד שמתוכננות בו 400 יחידות דיור חדשות לפחות;
(3) תכנית לשיכון ציבורי כהגדרתה בסעיף 11א1;
(4) תכנית לפינוי ובינוי במתחם פינוי ובינוי, כהגדרתם בסעיף 33א;
(5) תכנית המייעדת קרקע לאתר לשימור;
(6) תכנית ששר הפנים אישר לגביה כי היא בעלת חשיבות לאומית או מחוזית שפורסמה הודעה על הכנתה לפי סעיף 77, או שהיא מסוג התכניות ששר הפנים קבע כי הן בעלות חשיבות כאמור.
(ח) לא תדון ולא תאשר ועדה מקומית תכנית שבסמכותה אם היא אחת מאלה:
(1) היא חלה בתחומה של תכנית כאמור בסעיף-קטן (ז), שאינה תכנית נושאית ואשר הוועדה המחוזית פרסמה הודעה על הכנתה לפי סעיף 77, או הפקידה אותה, וההליכים לגביה טרם הסתיימו, אלא-אם-כן קבעה הוועדה המחוזית אחרת או בתנאים שקבעה; לעניין פסקה זו, "תכנית נושאית" - תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי, או על כל שטח הרשות המקומית או היישוב או על חלק משמעותי מהם, והמאפשרת להוסיף, בלי צורך באישורה של תכנית נוספת, שטח כולל מותר לבניה או להוסיף שימוש על השימושים המותרים בתכנית, והכול בלי שהיא קובעת את מיקומם בתשריט התכנית;
(2) היא משנה תכנית שאישרה הוועדה המחוזית כאמור בסעיף-קטן (ז)(1), המייעדת קרקע לצורכי ציבור, לדרך או לתשתית כמשמעותם באותו סעיף-קטן, אלא-אם-כן מתקיימים כל אלה:
(א) אין בה שינוי של ייעוד הקרקע מצורכי הציבור, מהדרך או מהתשתית לייעוד אחר או צמצום השטח שיועד כאמור;
(ב) אין בה הקטנה של השטח הכולל המותר לבניה או צמצום מגבלות הנובעות מקיומה של הדרך או של התשתית כאמור;
(ג) היא אינה קובעת תנאים נוספים להיתר או לשימוש שיש בהם משום הכבדה של ממש על הבניה על-פי התכנית האמורה;
(3) היא משנה תכנית שאישרה הוועדה המחוזית כאמור בסעיף-קטן (ז)(2), אלא-אם-כן אין בה הקטנה של מספר יחידות הדיור שנקבעו בתכנית כאמור או קביעת תנאים נוספים להיתר או לשימוש שיש בהם משום הכבדה של ממש על הבניה על-פי התכנית האמורה;
(4) היא משנה תכנית כאמור בסעיף-קטן (ז)(3) או (6) שאישרה הוועדה המחוזית ושנקבע בה כי אין לשנותה בתכנית בסמכות ועדה מקומית.
(ט) הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות סעיפים 129 עד 131 וסעיף 147.

62א1. תכנית כוללנית (תיקונים: התשס"ו (מס' 2), התשע"ד (מס' 2))
ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת שבמרחב התכנון שבתחומה אושרה תכנית כוללנית כאמור בסעיף 62א(ג), תעקוב אחר יישום התכניות שאושרו על ידיה לפי סעיף 62א, ותדווח לוועדה המחוזית, לפי דרישתה ולפחות אחת לשנה, על תוצאות המעקב כאמור, ובין השאר על אלה:
(1) אופן מימושה של התכנית הכוללנית, כמשמעותה בסעיף 62א(ג), באמצעות תכניות שבסמכותה של הוועדה המקומית לפי הסעיף האמור;
(2) מימוש התחזיות ששימשו להכנת התכנית הכוללנית האמורה בפסקה (1)."

סעיף 62(א)(א)1 לחוק התכנון והבניה מכניס בגדר סמכות הוועדה המקומית תכנית "איחוד וחלוקה של מגרשים, כמשמעותם בפרק ג' סימן ז, ובלבד שאין בתכנית שינוי בשטח הכולל של כל ייעוד קרקע למעט האמור בפסקאות 2 ו- 3" {ערר (מרכז) 281/11 מר יורם אלפרוביץ' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה הוד השרון, פורסם באתר האינטרנט נבו (28.05.12)}.

ב- עע"מ 2528/02 {ועדת ערר מחוז המרכז נ' פז חברת נפט בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (18.06.08)} דן בית-המשפט בשאלה, אם הוראת סעיף 62א(א)(10) לחוק התכנון והבניה, המרחיבה את גדרי סמכות הוועדה המקומית לדון ולאשר תכניות להקמת תחנות דלק באיזורים המיועדים בתכנית לשימושים מסויימים ובכללם חקלאות, כוללת בקרבה גם את הסמכות להקנות אחוזי בניה או להגדיל את אחוזי הבניה הנדרשים לצורך הקמת תחנת הדלק, מקום שאחוזים כאלה אינם נתונים על-פי תכנית בניין עיר תקפה החלה באותו איזור.

כלומר, האם מוגבלת סמכות הוועדה המקומית לאשר תכניות להקמת תחנות דלק בתנאי מוקדם כי הוקצו לכך אחוזי הבניה הנדרשים בתכנית התקפה החלה על המקום, ומקום שתכנית כזו אינה מקנה אחוזי בניה הנדרשים להקמה, הסמכות נתונה, כבעבר, לוועדה המחוזית.

בית-המשפט קבע במקרה דנן כי מקום בו התכנית מייעדת מקרקעין לייעוד חקלאי ומאפשרת בניית מבנים, זכויות הבניה הללו מאפשרות לוועדה המקומית לאשר שינוי יעוד בקרקע החקלאית לתחנת דלק, על בסיס זכויות הבניה החקלאיות.

סמכות הוועדה המקומית בעניין הקמת תחנות דלק נתונה לה לגבי איזורים בעלי ייעודים מסויימים, גם כאשר הדבר מחייב תוספת ייעוד להקמת תחנת דלק שאינו כלול בייעודים הקיימים על-פי התכנית.

ואולם אין להסיק מכך, בלא אמירה מפורשת של המחוקק, כי הועברה לוועדה המקומית גם סמכות לאשר בתכנית הענקת אחוזי בניה הנדרשים לצורך ההקמה, כאשר התכנית התקפה הקיימת אינה כוללת כל אפשרות בניה של תחנת דלק, או כאשר היקף הבניה שהיא מתירה אינו מספיק לצורך הקמת תחנה.

משמעות הדבר היא, כי בקרקע חקלאית שיש בה היתר לבנות על-פי התכנית הקיימת, מוסמכת הוועדה המקומית לאשר תכנית להקמת תחנת דלק, אף שהדבר גורר הוספת ייעוד שאינו קיים בתכנית המקורית.

אם אין בתכנית הקיימת היתר לבנות, הסמכות לאשר תכנית הקמה המצריכה היתר לבניה תהיה בידי הוועדה המחוזית.

הוא הדין בהקמת תחנות באיזורים המיועדים לתעשיה, מסחר, משרדים, אחסנה או בניה, וגם כאשר קיים היתר לבנות, אך נדרש היתר לתוספת בניה לצורך הקמת תחנה {עת"מ (מרכז) 42040-06-10 תמיר עורקבי נ' ועדת הערר מחוז מרכז, פורסם באתר האינטרנט נבו (25.12.11)}.

בבקשה לדיון נוסף שהתקיים בפרשת פז {דנ"מ 6101/08 פז חברת נפט בע"מ נ' ועדת ערר מחוז מרכז, פורסם באתר האינטרנט נבו (16.03.09)} חזר בית-המשפט על ההלכה וקבע:

"לבסוף גם הטענה בדבר הבחנה בין שטחים חקלאיים לשטחים פתוחים אינה מצדיקה דיון נוסף זאת במיוחד נוכח עמדתה של המשיבה כי כאשר מדובר בשטח חקלאי שעל-פי התכנית ניתן לבנות בו (למשל מתקנים חקלאיים) מבלי שנדרשת בתכנית הסדרה נוספת של זכויות בניה "תהא הוועדה המקומית מוסמכת לאשר תכנית להקמת תחנת תדלוק".

נעיר כי הייעודים המפורטים בסעיף 62א(א)(10) לחוק התכנון והבניה הינם בגדר "כותרות" ויש לבחון אותם על-פי מהותם וטבעם, ואין צורך בהתאמה לשונית מדוייקת בין האמור בסעיף זה לבין הייעוד הקבוע בתכנית.

כך, לשם הדוגמה, כאשר סעיף 62א(א)(10) לחוק התכנון והבניה קובע ייעוד ל"תעשיה", אין המשמעות כי בתכנית חייבת להיות הגדרה מדוייקת של הייעוד התב"עי כ"תעשיה", אלא כי משמעות הייעוד בתכנית הינה "תעשיה".

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

תכנית בסמכות ועדה מחוזית (סעיף 62 לחוק)