ביטולו של פרק ה2 והוספת פרק ה3 מכוני מבקרה (סעיפים 158יג עד 158מו)

תחילת תוקפו של התיקון הינו 01.01.16. לאמור: סעיפים 158ז עד 158יב תחת ראש הפרק "רישוי בדרך מקוצרת" נשארים בתוקף עד ה- 01.01.16. ואולם פרק ה3 רישוי באמצעות מורשה פקע ואיננו בתוקף {ראה בסוף השער פסיקה ישנה לעניין הסעיפים שפקעו}.

בדברי ההסבר לביטולו של פרק ה2 חשיבות להבנת השינויים:
"לאור מסלולי הרישוי החדשים המוצעים, אין עוד צורך בהליך הרישוי בדרך מקוצרת המוסדר כיום בפרק ה'2 לחוק, מה גם שספק רב אם בכלל נעשה שימוש בהליכים לפי פרק זה. לפיכך, מוצע לבטל את הפרק האמור. וזה נוסח פרק ה2 לחוק שמוצע לבטלו:
פרק ה2: רישוי בדרך מקוצרת
158ז. בקשה להיתר בדרך מקוצרת (תיקונים: התשמ"ח, התשס"ז, התשע"ד)
(א) רשות רישוי מקומית תחליט בבקשה להיתר תוך שישים ימים מיום שהוגשה, אם נתקיימו התנאים האלה:
(1) הבקשה נערכה ונחתמה בידי מהנדס או אדריכל, ששמו כלול בפנקס המורשים כאמור בסעיף 158יב(א), צויין בה שמו של המהנדס האחראי לביצוע וצורפו לה המסמכים שנקבעו בתקנות, ערוכים וחתומים, כל אחד, בידי מי שרשאי לחתום עליהם לפי כל דין;
(2) הבקשה להיתר היא לבניה למגורים, עם או בלי חנויות במפלס הרחוב;
(3) הבקשה תואמת את הוראות החוק והתקנות שלפיו, ואת התכניות החלות בשטח ואינה סוטה מהן, וכן תואמת את התנאים והדרישות לפי סעיף 158ח;
(4) על-אף האמור בפסקה (1), לגבי מבנה פשוט כמשמעותו בתקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), התשכ"ז-1967, יכול שהבקשה, כאמור בפסקה (1), תיערך ותיחתם בידי הנדסאי ששמו כלול בפנקס המורשים, ויכול שיצויין בה שמו של ההנדסאי האחראי לביצוע; לבקשה יצורפו המסמכים המפורטים בפסקה (1), ככל שהם נדרשים לגבי מבנה פשוט, כשהם ערוכים וחתומים, כל אחד, בידי מי שרשאי לחתום עליהם לפי כל דין.
(א1) רשות רישוי מקומית תחליט בבקשה להיתר לבניית מרחב מוגן בתוך שלושים ימים מיום שהוגשה, אם נתקיימו התנאים האלה:
(1) הבקשה להיתר היא למרחב מוגן בשטח שלא יעלה על השטח שקבע שר הביטחון לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951;
(2) התקיימו התנאים המנויים בפסקאות (1), (3) ו- (4) של סעיף-קטן (א).
(ב) היתר שניתן לפי פרק זה מותנה בכך שהפרטים, המסמכים, האישורים, ההצהרות וכל הנספחים לבקשה להיתר הינם נכונים, וחתימה על נכונותם יראו אותה כחתימה על תצהיר כמשמעותו בפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971.
158ח. סמכות להתנות תנאים (תיקונים: התשמ"ח, התשע"ד)
רשות הרישוי המקומית הדנה בבקשה להיתר, רשאית להתנות תנאים ולדרוש שינויים, תיקונים, השלמות והבהרות לבקשה להיתר, תוך שלושים ימים מיום הגשת הבקשה; הרשות תחליט בבקשה תוך שלושים ימים מיום שהוגשו לה השינויים, התיקונים, ההשלמות או ההבהרות שנדרשו.
158ט. ערר לגבי היתר בדרך מקוצרת (תיקונים: התשנ"ה, התשע"ד)
על סירוב לתת היתר לפי פרק זה או על אי-מתן תשובה בתוך התקופות האמורות בסעיפים 158ז או 158ח, תהיה זכות ערר כאמור בסעיף 152.
158י. (בוטל).
158יא. ביטול היתר (תיקונים: התשמ"ח, התשנ"ה, התשע"ד)
(א) מצאה רשות רישוי מקומית, לאחר שניתן היתר, כי פרט מהפרטים שבבקשה להיתר, כנדרש לפי כל דין, לא היה נכון, ואילו נמסר הפרט הנכון לא היה ההיתר ניתן, וקבעה זאת בהחלטה בכתב, יראו את ההיתר כאילו לא ניתן והוא בטל.
(ב) מצאה רשות רישוי מקומית, לאחר שניתן היתר, כי פרט מהפרטים שבבקשה להיתר, כנדרש לפי כל דין, לא היה נכון, וקבעה זאת בהחלטה בכתב, וסעיף-קטן (א) אינו חל, רשאית היא לבטל את ההיתר, כולו או חלקו, אולם לא תעשה כן אחר שהחל אותו אדם בבניה.
(ג) רשות הרישוי לא תפעל כאמור בסעיפים-קטנים (א) או (ב) אלא לאחר שנתנה למקבל ההיתר הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.
158יב. רשימת אדריכלים, מהנדסים והנדסאים (תיקונים: התשמ"ח, התש"ס, התשס"ה, התשע"ד)
(א) שר העבודה והרווחה ימנה אדם שינהל פנקס ובו רשימות מהנדסים, אדריכלים והנדסאים הרשאים, לפי כל דין, לערוך בקשות להיתרי בניה ולחתום עליהם (בפרק זה: "פנקס המורשים"); העתק מפנקס המורשים יומצא לכל ועדה מחוזית וועדה מקומית; הרשום בפנקס המורשים, רשאי להגיש בקשה להיתר בדרך מקוצרת לפי פרק זה.
(ב) (בוטל).
(ג) מהנדס, אדריכל או הנדסאי שנתן אישור או שחתם על מסמך שאינם נכונים או המכילים פרטים לא מדוייקים, בכל הנוגע לבקשה להיתר או בקשר לפעולה על-פיו שמו יימחק מפנקס המורשים; המחיקה יכול שתהיה לצמיתות או לתקופה.
(ד)(1) שר העבודה והרווחה, בהתייעצות עם שר המשפטים, ימנה אדם אשר יוסמך להורות על מחיקה כאמור בסעיף-קטן (ג) מפנקס המורשים; אדם כאמור יהיה נמנה על שירות המדינה, ובלבד שהוא בעל הכשרה מקצועית בענייני תכנון ובניה או שהוא עורך-דין בעל ותק של חמש שנים לפחות. נתמנתה לעניין מחיקה, כאמור, ועדה - יהיו חבריה בעלי כשירות מקצועית כאמור, אך אפשר שמקצת חבריה לא יהיו נמנים עם שירות המדינה;
(2) מחיקה מפנקס המורשים תיעשה לפי פניה בכתב של יושב-ראש ועדה מקומית, לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או נציגו או לפי בקשת מי ששר הפנים הסמיכו לכך;
(3) מי שנתמנה לפי פסקה (1), לא יחליט בדבר מחיקה מפנקס המורשים בטרם נתן הזדמנות למי שעלול להיפגע מהמחיקה לטעון בדבר הכוונה למחקו; החלטה מנומקת בדבר המחיקה תימסר לידי המהנדס, האדריכל או ההנדסאי הנוגע בדבר;
(4) בית-המשפט יהיה מוסמך לאשר החלטה, לבטלה או לקבוע מועד אחר למחיקה מפנקס המורשים
(5) המחיקה תיכנס לתוקף בתום שלושים ימים מיום שהודע לאיש על מחיקתו; בית-המשפט יהיה רשאי לדחות את מועד המחיקה מטעם שיירשם.
(ה) שר העבודה והרווחה בהתייעצות עם שר הפנים רשאי להתקין תקנות לעניין דרכי ניהול פנקס המורשים, פרטי הרישום בו והמחיקה ממנו."
עם ביטולו של פרק ה2 הוכנס פרק ה3. בדברי ההסבר להוספת הפרק הנ"ל נאמר:
"פרק ה3 המוצע עוסק במכוני הבקרה. מכוני הבקרה הם גופים אשר מוצע להסמיך אותם לצורך ביצוע בקרה בנושא תכן הבניה וביצוע הבניה.
מטרת הקמתם היא להביא לייעול הליכי הרישוי ולשיפור באיכות הבניה במדינה על-ידי בקרה על התאמתה של הבקשה להיתר לתכן הבניה. כמו-כן, מכוני הבקרה נועדו לבצע בקרה, אחרי מתן ההיתר, על אופן ביצוע הבניה וזאת כדי לוודא כי אכן הבניה מבוצעת בהתאם להיתר ולתנאים שנקבעו בו. לצורך כך, במכוני הבקרה יועסקו בעלי מקצוע בתחומים שונים של ענף הבניין אשר בידיהם הידע והכישורים לבחון את התאמת הבקשה והביצוע בפועל לתכן הבניה.
כמו-כן, יועסקו במכון הבקרה, בקרים מורשים בתחומים שונים, אשר בידם מוצע ליתן את הסמכויות הנתונות כיום בידי הגורמים המאשרים - גורמים אשר אישורם או התייעצות עמם נדרשים כתנאי למתן היתר מתוקף חיקוקים שונים. באמצעות ריכוזם של בעלי המקצוע והבקרים המורשים תחת גורם אחד ניתן לבחון את כלל הנושאים במקביל, בצורה יעילה ובמקצועית רבה, בתוך פרק זמן קצר ביותר.
לסעיפים 158יג עד 158יז המוצעים
מוצע לתת בידי שר הפנים את הסמכות לאשר גוף כמכון בקרה אם גוף זה עומד בדרישות שנקבעו בחוק ובדרישות נוספות אשר השר רשאי לקבוע בעניין בעלי המקצוע והמנהלים במכון הבקרה.
כמו-כן מוצע לקבוע את תפקידיו של מכון בקרה. בנוסף, מוצע לקבוע את תנאי הכשירות הנדרשים ממנהל תכן הבניה ומנהל בקרת הביצוע במכון הבקרה, באופן שיבטיח כי יהיו בעלי הניסיון והידע הנדרשים כדי לתת מענה לאחריות הרבה המופקדת בידיהם.
כמו-כן מוצע לקבוע כי נדרשת הסמכה של הרשות הלאומית להסמכת מעבדות לגוף המבקש כי שר הפנים יאשרו כמכון בקרה. מוצע כי מכון בקרה יהיה חברה שהתאגדה בישראל שכל עיסוקה הוא הפעלה של מכון בקרה.
גם גוף ממשלתי, רשות שהוקמה לפי חוק וחברה ממשלתית יכולים להקים מכון בקרה, ואולם מכון בקרה כזה יפעיל את סמכותו רק לגבי בקשות להיתר שהוגשו על ידו. שר הפנים לא יאשר מכון בקרה כאמור אלא לאחר שהתייעץ עם השר הממונה על הגוף, הרשות או החברה האמורים.
כמו-כן, רשות מקומית או תאגיד בבעלות מלאה של רשות מקומית אחת או יותר, יוכלו אף הם להקים מכון בקרה. יודגש כי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות תקבע הוראות לעניין הסמכה של סוגי מכוני בקרה, כך שכל אחד מהגופים או הרשויות היכולים להקים מכון בקרה יידרש לעמוד בכללים המתאימים לסוג מכון הבקרה שיוקם.
מוצע לקבוע כי אישור מכון בקרה יעמוד בתוקף לחמש שנים, אלא-אם-כן קבע שר הפנים תקופה קצרה יותר.
לבקשת מכון הבקרה יוארך תוקף האישור לתקופות נוספות של חמש שנים, לאחר שמולאו התנאים שנקבעו לכך, אלא-אם-כן קיימת הצדקה להאריך את האישור לתקופה קצרה יותר או שלא להאריכו כלל.
עוד מוצע לתת בידי שר הפנים את הסמכות לבטל, להתלות להגביל או לשנות תנאים של אישור שנתן למכון בקרה, אם הוא או מי ממנהליו ועובדיו אינם עומדים עוד בתנאים אשר נקבעו בחוק או באישור, כולם או חלקם, ובלבד שניתנה למכון הבקרה הזדמנות להשמיע את טענותיו בעניין זה.
לסעיף 158יח המוצע
מוצע כי מכון הבקרה יבצע בקרה של תכן הבניה באמצעות בעלי המקצוע בתחומי הבניין השונים (יציבות הבניין, בטיחות וכו') וכן באמצעות בקרים מורשים אשר נתונות להם סמכויותיהם של הגורמים המאשרים לפי חיקוק. בקרת תכן הבניה תבוצע באופן מדגמי כך שייבחנו כל הוראות הדין, ואולם לא בכל חלקי הבניין אלא באופן מדגמי, על-פי שיטות בקרה מוכרות בעולם.
על-אף האמור, מוצע לקבוע כי לא ימונו בקרים מורשים לעניין סמכויותיהם של גורמים לפי חוק גנים לאומיים שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998, ולפי חוק העתיקות, התשל"ח-1978, ובקשה להיתר הטעונה אישור או חוות-דעת של גורם מאשר לפי אותם חוקים לא תוגש אלא לאחר שניתנו האישור או חוות-הדעת של אותו גורם מאשר.
עוד מוצע להסמיך את שר הפנים לקבוע כי לא תידרש העסקת בקר מורשה לעניין חיקוקים שיקבע. מוצע כי בקשה להיתר הטעונה אישור או חוות-דעת של גורם מאשר לפי חיקוקים כאמור לא תוגש אלא לאחר שניתנו האישור או חוות-הדעת של אותו גורם מאשר, אלא-אם-כן קבע שר הפנים כי יהיה ניתן להגיש לרשות הרישוי המקומית את האישור או את חוות-הדעת של גורמים מאשרים מסויימים לאחר הגשת הבקשה להיתר.

לסעיף 158יט המוצע
לצורך הסדרת פעילותם של הבקרים המורשים, מוצע לקבוע כי השר הממונה על ביצוע חיקוק שלפיו בקשה להיתר טעונה אישור או חוות-דעת של גורם מאשר (להלן: "השר הממונה"), יקבע את תנאי הכשירות הנדרשים מן הבקרים המורשים לעניין אותו חיקוק (להלן: "תנאי הכשירות").
הרשות הלאומית להסמכת מעבדות תבחן אם המועמד מטעם מכון הבקרה עומד בתנאי הכשירות. לשר הממונה ניתנה הסמכות לדחות את הבקשה לאשר את המועמד כבקר מורשה לעניין אותו חיקוק, בין השאר, אם הרשאתו ניתנה על יסוד מידע כוזב או שגוי או שההרשאה אינה כדין מטעם אחר, או שהוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין תפקידו כבקר מורשה, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו.
עוד מוצע לקצוב פרק זמן של 21 ימים שבהם יבחן השר הממונה את בקשת המועמד והוא רשאי לדחות את מועד החלטתו בעניין ב- 14 ימים נוספים. אם השר הממונה לא הודיע בתום פרק זמן זה על דחיית בקשת המועמד, תודיע הרשות להסמכת מעבדות למועמד על אישור בקשתו. הודעה כאמור תימסר גם לשר הפנים כדי שיוכל לעשות שימוש בסמכות הנתונה לו לגבי מתן אישור למכון בקרה לפי סעיף 158טו(א)(3) ו- (4) המוצע, ולבחון אם הבקר המורשה עומד בתנאים אלה.
כמו-כן מוצע לקבוע כי בהתקיים התנאים הנזכרים בסעיף 158יט(ה) המוצע, יהיו רשאים שר הפנים או השר הממונה להתלות או לבטל הרשאה של בקר מורשה או להתנותה בתנאים, לאחר שנתנו לבקר המורשה הזדמנות לטעון את טענותיו.
לסעיף 158כ המוצע
הסעיף המוצע מסדיר את סמכותם של הבקרים המורשים. ככלל מוצע לקבוע כי לבקר מורשה במכון בקרה יהיו כל הסמכויות של גורם מאשר לפי החיקוק שלגביו הוא מונה, לעניין בקשה להיתר ועבודה לפי היתר. עם-זאת מוצע לקבוע כי שר הפנים, בהתייעצות עם השר הממונה, יהיה רשאי לקבוע כי סמכות מהסמכויות של גורם מאשר לא תהיה נתונה לבקר המורשה לגבי סוגי בניינים ועבודות שיקבע. קבע שר הפנים כאמור, ככלל, לא תוגש בקשה להיתר אלא-אם-כן הגורם המאשר נתן את אישורו או את חוות-דעתו מראש לגבי העניינים שבסמכותו באותה בקשה.
עוד מוצע לקבוע כי שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע כי סמכות מהסמכויות של גורם מאשר לפי חיקוק כאמור (שהיא סמכות שלטונית), אשר בהפעלתה עלול להיות, לדעתו, משום חשש לפגיעה בזכויות הפרט, לא תינתן לבקר מורשה או שהפעלתה על-ידי בקר מורשה תותנה בתנאים שיקבע.
מוצע כי אם קבע שר המשפטים כאמור, לא יפעיל בקר מורשה את הסמכות האמורה לעניין אותו חיקוק או שיפעילה בהתאם לתנאים שנקבעו כאמור, לפי העניין.
כמו-כן, מוצע לקבוע כי השר או גורם מאשר יקבעו הנחיות והוראות שלפיהן הבקרים המורשים במכון הבקרה יפעילו את סמכותם. עוד מוצע לקבוע חובת פרסום, לגבי הנחיות והוראות הגורמים המאשרים כדי שיהיה בידי עורכי הבקשה להיתר המידע הנדרש לצורך עריכתה.
מוצע לקבוע כי שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר הממונה, יהיה רשאי לקבוע סוגי בניינים או עבודות שלגביהם נדרש בקר מורשה להתייעץ עם הגורם המאשר.
כדי שלא לעכב את תשובת מכון הבקרה, מוצע לקבוע כי כאשר הגורם המאשר לא העביר את התייחסותו במועד שנקבע על-ידי שר הפנים, יבקר הבקר המורשה את הבקשה להיתר לפי הנחיות והוראות הגורם המאשר, ואם הגורם המאשר הוסיף הנחיות במסגרת מסירת המידע הנדרש להיתר כאמור בסעיף 145(א1) המוצע, יבדוק הבקר המורשה גם את התאמת הבקשה להנחיות שנקבעו בעת מסירת המידע.
מוצע להגביל, ככלל, את הבקרים המורשים במכון הבקרה לבדיקה ולדרישת מסמכים, אך ורק בהתאם להנחיות ולהוראות אשר פרסמו הגורמים המאשרים, וזאת כדי להוסיף מידה רבה של ודאות להליך הרישוי ולאפשר לעורכי הבקשה להיתר להכינה כראוי ועל בסיס דרישות ברורות וידועות. אם הגורם המאשר הוסיף הנחיות במסגרת מסירת המידע הנדרש להיתר כאמור בסעיף 145(א1) לחוק, יבדוק הבקר המורשה גם את התאמת הבקשה להנחיות שנקבעו בעת מסירת המידע.
עם-זאת, בקר מורשה רשאי לקבוע שנדרשים תיקונים בבקשה להיתר או שינויים בביצוע העבודות לפי היתר, אם אין בתיקונים או בשינויים משום הקלה מהנחיות והוראות הגורם המאשר, וזאת במקרים שבהם קיים חשש ממשי לשלום הציבור, לבריאותו, לביטחונו או לבטיחותו, או שקיימת סכנה לפגיעה מהותית באיכות הסביבה או להפרעה בלתי-סבירה לאדם מסויים או לציבור. כך גם במקרה שבו התגלו עובדות או נסיבות חדשות המחייבות חריגה מהנחיות והוראות הגורם המאשר לשם השגת מטרת החיקוק הנוגע לעניין.
לסעיף 158כא המוצע
מוצע להסמיך את שר הפנים לקבוע את סוגי המסמכים שיש להגיש למכון הבקרה ואת אופן הגשתם, זאת כדי שיהיה בידי מכון הבקרה לבצע את הבדיקות הנדרשות, הן לעניין בקרת תכן הבניה והן לעניין בקרת הביצוע. הוראות לגבי סוגי המסמכים שיש להגיש לבדיקת בקרים מורשים ייקבעו בהתייעצות עם השרים הממונים על ביצוע החיקוקים הנוגעים בדבר.
לסעיף 158כב המוצע
מוצע לקבוע כי מכון בקרה יודיע לרשות הרישוי ולמגיש הבקשה להיתר על תוצאות בקרת התכן שביצע, בתוך 30 ימים בהליך הרישוי המלא, ובתוך 15 ימים בהליך רישוי בדרך מקוצרת. ורשאי השר לקבוע מועדים אחרים לסוגי בקשות להיתר.
כמו-כן מוצע להסמיך את שר הפנים לקבוע אגרות שישלם מבקש ההיתר למכון הבקרה, ואולם לגבי מכון בקרה שהוא רשות מקומית או תאגיד בבעלות מלאה של רשות מקומית אחת או יותר, יקבע שר הפנים תשלום כאמור שלא יעלה על עלות השירות. התשלום למכון הבקרה ישולם בידי מבקש ההיתר ויבוצע בהתאם להוראות שקבע השר.
לסעיפים 158כג, 158כד המוצעים
מאחר שמכוני בקרה הם גופים אשר אושרו בידי שר הפנים וכדי לאפשר ביקורת ופיקוח על פעילותם, מוצע לקבוע חובת דיווח של מכון בקרה על פעילותם לשר הפנים, וכן לאפשר לשר הפנים ולרשות להסמכת מעבדות לבצע ביקורת ופיקוח על עבודת מכוני הבקרה תוך מתן סמכות כניסה ודרישה למסירת מידע ופרטים לצורך כך. עוד מוצע כי כל גורם מאשר יהיה רשאי גם הוא לבצע ביקורת ופיקוח על עבודת הבקר המורשה שניתנו לו סמכויותיו של אותו גורם מאשר.
לסעיפים 158כה, 158כו המוצעים
בשל אופי הפעילות והסמכויות שמוצע להעביר למכוני הבקרה ולעובדיהם, מוצע להחיל על עובדי מכוני הבקרה, חיקוקים שונים החלים על עובדי הציבור שנועדו להבטיח טוהר מידות, וכן לקבוע הוראות למניעת ניגודי עניינים בפעילותם. לשם כך מוצע להחיל את החיקוקים המפורטים בסעיף 158כה המוצע על עובדי מכון בקרה.
כמו-כן מוצע לקבוע כי בעל מכון או מי שפועל בשירות לא יטפלו בבקשה לערוך בקרת תכן או בקרת ביצוע, שהוגשה למכון הבקרה, אם הטיפול בה עלול לגרום לניגוד עניינים ישיר או עקיף. מוצע לקבוע כי שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים, יהיה רשאי לקבוע כללים לעניין ניגודי עניינים של עובדים ובעלי תפקידים במכוני בקרה.
לסעיף 158כז המוצע
מוצע להסמיך את שר הפנים לקבוע הוראות לעניין אישור מכון בקרה ולעניין הסדרת פעילותו, ובכלל זה - הוראות לעניין התאגדותו ומבנהו, בכפוף להוראות כל דין; הוראות לעניין דרכי פעולתו ונוהלי עבודתו ועבודת הבקרים המורשים, לרבות שיטות העבודה במכון, הכשרה מקצועית שוטפת, ביטוח מקצועי, מערכת תיעוד נדרשת והוראות נוספות לשם הבטחת עבודתו המקצועית ואיכות פעולתו; הוראות לעניין אופן הטיפול בבקשה לערוך בקרת תכן או בקרת ביצוע, שעובד במכון בקרה מצא כי הטיפול בה עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים והוראות בדבר העברת בקשה כאמור לטיפול מכון בקרה אחר והעברת התשלום שהתקבל לצורך הטיפול בבקשה האמורה לאותו מכון."

פרק ה'3 (סעיפים 158יג עד 158מו) לחוק התכנון והבניה לאחר התיקון קובעים כדלקמן:
"158יג. הגדרות - פרק ה3 (תיקון התשע"ד (מס' 2))
בפרק זה:
"בעל מכון" - בעל שליטה או בעל עניין במכון בקרה;
"בעל עניין" ו "שליטה" - כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;
"חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות" - חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז-1997;
"הרשות להסמכת מעבדות" - הרשות הלאומית להסמכת מעבדות שהוקמה לפי חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות.
158יד. הקמת מכון בקרה ותפקידיו (תיקון התשע"ד (מס' 2))
(א) לא יפעיל אדם מכון בקרה אלא-אם-כן ניתן לו רישיון לפי הוראות פרק זה.
(ב) מכון בקרה יוקם ויופעל לפי הוראות חוק זה, ואלה יהיו תפקידיו:
(1) לבצע בקרת תכן;
(2) לבצע בקרת ביצוע;
(3) להפעיל בקרים ובקרים מורשים, לפי הוראות פרק זה;
(4) למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליו לפי חוק זה.
158טו. תנאים למתן רישיון להפעלת מכון בקרה ולפעילותו (תיקון התשע"ד (מס' 2))
(א) שר הפנים רשאי לתת לגוף רישיון להפעיל ולשמש מכון בקרה (בפרק זה: "רישיון"), אם התקיימו בו כל אלה:
(1) פועלים בשירותו כל אלה:
(א) מנהל בקרת תכן שהוא אדריכל רשוי או מהנדס רשוי באחד ממקצועות הבניה, ובעל ניסיון של עשר שנים לפחות בעיסוק בתחום הבניה ובתכן הבניה, והוא רשום כבקר כאמור בסימן ב';
(ב) מנהל בקרת ביצוע שהוא אדריכל רשוי או מהנדס רשוי באחד ממקצועות הבניה, ובעל ניסיון של עשר שנים לפחות בעיסוק בתחום הבניה ובקרת ביצוע הבניה, והוא רשום כבקר כאמור בסימן ב';
(ג) בקרים כאמור בסעיף 158יח;
(ד) בקרים מורשים כאמור בסעיף 158כא;
(2) הוא חברה שהתאגדה בישראל וכל עיסוקה הוא הפעלה של מכון בקרה, או שהוא משרד ממשלתי, רשות שהוקמה לפי חוק, חברה ממשלתית, רשות מקומית או תאגיד בבעלות מלאה של רשות מקומית אחת או יותר (בסעיף זה: "תאגיד עירוני");
(3) בעל המכון, מנהלו, מי שפועל בשירותו כאמור בפסקה (1), וכל בעל תפקיד אחר בו שקבע שר הפנים, לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הם ראויים להיות בעל מכון או בעלי תפקידים כאמור, ולא הוגש נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן לגביו פסק-דין סופי; לעניין זה, "הורשע" - לרבות מי שבית-המשפט קבע כי ביצע את העבירה;
(4) מכון בקרה, בעל המכון, מנהלו, מי שפועל בשירותו כאמור בפסקה (1), וכל בעל תפקיד אחר בו שקבע שר הפנים, אינם עלולים להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין פעולת מכון הבקרה או תפקידם במכון הבקרה, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלהם או של קרובם;
(5) הוא הוסמך על-ידי הרשות להסמכת מעבדות לבצע בקרת תכן ובקרת ביצוע לפי חוק זה; על הסמכה כאמור יחולו ההוראות לפי חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, בשינויים המחוייבים; הרשות להסמכת מעבדות תקבע כללים לעניין הסמכה של מכוני בקרה לסוגיהם;
(6) הוא עומד בתנאים נוספים שקבע שר הפנים.
(ב) לא ייתן שר הפנים למשרד ממשלתי, לרשות שהוקמה לפי חוק או לחברה ממשלתית רישיון אלא לאחר שהתייעץ עם השר הממונה על המשרד, הרשות או החברה, לפי העניין.
(ג) (1) מכון בקרה שהוא רשות שהוקמה לפי חוק או חברה ממשלתית יפעיל את סמכותו כמכון בקרה רק לגבי בקשות להיתר שהוגשו על-ידי אותה רשות או אותה חברה לפי העניין;
(2) מכון בקרה שהוא רשות מקומית או תאגיד עירוני יפעיל את סמכותו כמכון בקרה רק לגבי בקשות להיתר שהוגשו בתחום הרשות המקומית או הרשויות המקומיות שהן בעליו של התאגיד העירוני, לפי העניין.
(ד) (1) על-אף האמור בסעיף-קטן (ג)(1), מכון בקרה שהוא חברה ממשלתית שכל עיסוקה הוא הפעלת מכון בקרה, ואינה בשליטת חברה ממשלתית אחרת, או שחברה ממשלתית אחרת אינה בעלת עניין בה, יפעיל את סמכותו כמכון בקרה רק לעניין בקשות להיתר שהגיש מבקש היתר שעיסוקו בתחום אחריותו של השר שנקבע לפי חוק החברות הממשלתיות כשר האחראי לענייני החברה, ובתחומי פעילותו של אותו מבקש היתר.
(2) הממשלה רשאית לקבוע כי מכון בקרה כאמור בפסקה (1) יפעיל את סמכותו גם לעניין בקשות להיתר שהגיש מבקש היתר שעיסוקו בתחום אחריותו של שר אחר.
(3) על-אף האמור בסעיף-קטן (א)(2) ו- (ג)(1), הוקם מכון בקרה כאמור בפסקה (1) לא תהיה חברה ממשלתית שתחום פעילותה הוא בתחום סמכותו של מכון הבקרה, רשאית להפעיל מכון בקרה.
158טז. רישיון, תנאיו והארכת תוקפו (תיקון התשע"ד (מס' 2))
(א) רישיון יעמוד בתוקפו חמש שנים, אלא-אם-כן קבע שר הפנים תקופה קצרה יותר; לבקשת מכון בקרה יאריך שר הפנים את תוקף הרישיון לתקופות נוספות של חמש שנים כל אחת, לאחר שביצע ביקורת ופיקוח על פעילות מכון הבקרה לפי סעיף 158לא, ולאחר שנוכח שמתקיימים במכון כל התנאים לפי סעיף 158טו, אלא-אם-כן ראה שיש הצדקה להאריך את הרישיון לתקופה קצרה יותר או שלא להאריכו כלל.
(ב) רישיון יכול שיותנה בתנאים, ובכלל זה יכול שיורשה מכון בקרה לפעול בשטח המדינה כולה או בחלק ממנו או לעסוק בכל סוגי ההיתרים או בסוגי היתרים מסויימים.
(ג) ניתן רישיון לפי פרק זה, יפורסם דבר מתן הרישיון באתר האינטרנט של משרד הפנים.
(ד) מכון בקרה יפרסם באתר האינטרנט שלו את הרישיון שניתן לו ותנאיו, ויעמידו לעיון הציבור במשרדיו.
(ה) רישיון לפי פרק זה אינו ניתן להעברה אלא בהתאם להוראות ותנאים שקבע שר הפנים.
158יז. ביטול רישיון, התלייתו, הגבלתו או שינוי תנאיו (תיקון התשע"ד (מס' 2))
(א) שר הפנים יבטל רישיון אם נוכח שהתקיים אחד מאלה, ובלבד שנתן למכון הבקרה הזדמנות לטעון את טענותיו:
(1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי או שניתן שלא כדין מטעם אחר;
(2) חדל להתקיים במכון הבקרה תנאי מהתנאים למתן הרישיון לפי סעיף 158טו;
(3) חדל להתקיים או הופר תנאי מהותי מהתנאים שקבע שר הפנים ברישיון כאמור בסעיף 158טז(ב).
(ב) שר הפנים רשאי לבטל רישיון, להתלותו, להגבילו או לשנות את תנאיו, לרבות לעניין החלק משטח המדינה שבו מוסמך מכון הבקרה לפעול וסוגי ההיתרים שמכון הבקרה מוסמך לעסוק בהם, לאחר שנתן למכון הבקרה הזדמנות לטעון את טענותיו, אם התקיים אחד מאלה:
(1) מכון הבקרה אינו ממלא את תפקידיו לפי חוק זה כראוי ובמועדים שקבע שר הפנים, ובכלל זה אינו מבצע בקרת תכן ובקרת ביצוע במועדים שנקבעו לפי חוק זה;
(2) מכון הבקרה או מי מטעמו הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה על פעילות מכון הבקרה או תנאי מתנאי הרישיון להפעלת מכון הבקרה.
(ג) הודעה בדבר ביטול רישיון, התלייתו, הגבלתו או שינוי תנאיו תישלח למכון הבקרה ותפורסם באתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל מכון הבקרה.
(ד) ביטל שר הפנים רישיון, התלה אותו, הגבילו או שינה את תנאיו, ייתן הוראות לעניין בקשות להיתר ועבודות לפי היתר שמכון הבקרה החל לטפל בהן לפני החלטתו, ורשאי הוא להורות על העברתן לטיפול מכון בקרה אחר.

סימן ב': בקרים
158יח. בקרים במכון בקרה (תיקון התשע"ד (מס' 2))
(א) מכון בקרה יעסיק בקרים לעניין סוגי פעולות ובמספר שיקבע שר הפנים.
(ב) לבקר יהיו נתונות הסמכויות של רשות הרישוי לביצוע בקרת תכן ובקרת ביצוע לפי חוק זה.
(ג) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע כי סמכות מהסמכויות לפי סעיף-קטן (ב), שעלול להיות בהפעלתה משום חשש לפגיעה ממשית בזכויות, לא תינתן לבקר או שהפעלתה על-ידי הבקר תותנה בתנאים שיקבע; קבע שר המשפטים כאמור, לא יפעיל בקר את הסמכות האמורה או שיפעילה בהתאם לתנאים שנקבעו, לפי העניין.
158יט. רישום בקרים (תיקון התשע"ד (מס' 2))
(א) הרשמים כמשמעותם בחוק המהנדסים והאדריכלים ובחוק ההנדסאים והטכנאים ינהלו, בנפרד, פנקסי בקרים.
(ב) בקר הוא מי שמתקיימות בו ההוראות לפי סעיף 158כ, והוא רשום באחד מהפנקסים כאמור בסעיף-קטן (א) בהתאם לכשירותו.
(ג) על בקר יחולו הוראות חוק המהנדסים והאדריכלים לעניין האתיקה ועונשין או הוראות פרק ז' לחוק ההנדסאים והטכנאים, בשינויים המחוייבים, ולפי העניין.
158כ. תנאי כשירות לבקר ותחומי פעולתו (תיקון התשע"ד (מס' 2))
(א) כשיר להירשם כבקר בפנקס בקרים מי שמתקיימים בו כל אלה:
(1) הוא אדריכל רשום, מהנדס רשום או הנדסאי רשום;
(2) הוא מקיים דרישות שקבע שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה, לעניין הכשרה לרבות הכשרה מעשית, השתלמות ובחינות הסמכה בכל הקשור לתכן הבניה ולפי חוק זה; דרישות לפי פסקה זו יכול שייקבעו לסוגי בעלי מקצוע כאמור בפסקה (1) וכן לעניין היקף שעות ההכשרה וההשתלמות, תוכנן, וסוג הבחינות.
(ב) לשם קיום הוראות לפי פרק זה לעניין סמכויות בקר, הסמכות של הנדסאי רשום, של אדריכל רשום שאינו אדריכל רשוי, של מהנדס רשום או של מהנדס רשוי, תהיה תקפה רק לעניין אותו סוג פעולות שהוא מוסמך לגביהן לפי חוק המהנדסים והאדריכלים.
(ג) בסעיף זה:
"אדריכל רשום" ו- "מהנדס רשום" - כמשמעותם בחוק המהנדסים והאדריכלים;
"הנדסאי רשום" - כהגדרתו בחוק ההנדסאים והטכנאים.

סימן ג': בקרים מורשים
158כא. העסקת בקר מורשה במכון בקרה (תיקון התשע"ד (מס' 2))
(א) מכון בקרה יעסיק בקר מורשה לעניין גורמים מאשרים אלה, והוא יהיה עובד מכון הבקרה:
(1) שר הבריאות או עובד מעובדי משרדו;
(2) השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו;
(3) הרשות הארצית לכבאות והצלה או ממלא תפקיד בה;
(4) הרשות המוסמכת כמשמעותה בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951.
(ב) שר הפנים רשאי לקבוע כי תידרש העסקת בקר מורשה לעניין גורמים מאשרים נוספים; לא יקבע שר הפנים כאמור אלא לאחר שהתייעץ עם השר הממונה על אותו גורם מאשר.
(ג) על-אף האמור בסעיף-קטן (ב), לא יקבע שר הפנים כי נדרשת העסקת בקר מורשה לעניין חוק גנים לאומיים ולעניין חוק העתיקות, התשל"ח-1978.
158כב. כשירות בקרים מורשים והסמכתם (תיקון התשע"ד (מס' 2))
(א) נקבע בחיקוק כי אישור בקשה להיתר או ביצוע עבודה לפי היתר מותנה באישור של גורם מאשר שנקבע לפי סעיף 158כא או בהתייעצות עמו, יקבע השר הממונה על ביצוע אותו חיקוק (בסימן זה: "השר הממונה") את תנאי הכשירות הנוספים הנדרשים מבקר, וכן רשאי הוא לקבוע תנאי הכשרה לרבות הכשרה מעשית, השתלמות ובחינות הסמכה לשם הרשאתו כבקר מורשה לעניין אותו חיקוק (בסעיף זה: "תנאי הכשירות").
(ב) תנאי הכשירות יפורסמו באתרי האינטרנט של הגורם המאשר ושל משרד הפנים.
(ג) מי שמבקש להיות בקר מורשה יגיש לרשות להסמכת מעבדות בקשה בצירוף כל המסמכים הנדרשים בהתאם להנחיותיה; הוגשה בקשה כאמור תבדוק הרשות להסמכת מעבדות את עמידתו של המבקש בתנאי הכשירות, בתוך 45 ימים מיום שהוגשה לה הבקשה; קבעה הרשות להסמכת מעבדות שמתקיימים במבקש תנאי הכשירות, תודיע על-כך לשר הממונה.
(ד) קיבל השר הממונה הודעה כאמור בסעיף-קטן (ג) (בסעיף-קטן זה: "ההודעה"), יחליט בה בתוך 21 ימים, ויחולו הוראות אלה:
(1) הודיע השר הממונה לרשות להסמכת מעבדות על הסכמתו להרשאה - תודיע הרשות למבקש על אישור בקשתו;
(2) השר הממונה רשאי להודיע לרשות להסמכת מעבדות כי הוא דוחה את הבקשה, לרבות בשל אי-עמידתו של המבקש בתנאי הכשירות או מאחר שמתקיים לגביו האמור בסעיף-קטן (ה)(2) או (3), ובלבד שינמק את סירובו; השר הממונה רשאי להודיע לרשות להסמכת מעבדות כי הוא דוחה את מועד מתן החלטתו לפי פסקה זו בתקופה נוספת שלא תעלה על 14 ימים, לשם קבלת החלטתו;
(3) הודיע השר הממונה לרשות להסמכת מעבדות על דחיית בקשה כאמור בפסקה (2), תודיע הרשות למבקש על דחיית בקשתו;
(4) לא הודיע השר הממונה לרשות להסמכת מעבדות על דחיית בקשה בתוך 21 ימים מיום קבלת ההודעה או בתוך התקופה הנוספת כאמור בפסקה (2), תודיע הרשות למבקש על אישור בקשתו וכן תודיע לשר הפנים על אישור הבקשה לפי פסקה זו.
(ה) שר הפנים או השר הממונה רשאי לבטל הרשאה, להתלותה או להתנותה בתנאים, לאחר שנתן לבקר המורשה הזדמנות לטעון את טענותיו, אם התקיים בו אחד מאלה:
(1) הרשאתו ניתנה על יסוד מידע כוזב או שגוי או שההרשאה אינה כדין מטעם אחר;
(2) הוא הורשע או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור בסעיף 158טו(א)(3);
(3) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין תפקידו כבקר מורשה לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו;
(4) חדל להתקיים בו תנאי מתנאי הכשירות;
(5) הוא פעל שלא בהתאם להנחיות או להוראות שניתנו להפעלת סמכותו כאמור בסעיף 158כג;
(6) הוא אינו ממלא את הסמכויות והתפקידים שניתנו לו לפי חוק זה כראוי ובמועדים שנקבעו לכך;
(7) הוא נהג בדרך שאינה הולמת.
(ו) הודעה בדבר ביטול הרשאתו של בקר מורשה, התלייתה או שינוי תנאיה, תישלח לבקר המורשה ולמכון הבקרה שבו הוא מועסק, וכן לשר הפנים ולשר הממונה, לפי העניין.
158כג. סמכויות בקרים מורשים (תיקון התשע"ד (מס' 2))
(א) על-אף האמור בכל דין, לבקר מורשה יהיו נתונות הסמכויות של גורם מאשר לפי החיקוק שלגביו הוא מורשה, למתן אישור, לתיאום או להתייעצות בעניין בקשה להיתר ועבודה לפי היתר לפי חוק זה.
(ב) על-אף האמור בסעיף-קטן (א), שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר הממונה, רשאי לקבוע כי סמכות מהסמכויות של גורם מאשר לפי חיקוק מסויים לגבי סוגי בניינים או עבודות שיקבע, לא יהיו נתונות לבקר מורשה.
(ג) קבע שר הפנים כאמור בסעיף-קטן (ב), לא תוגש בקשה להיתר אלא-אם-כן הגורם המאשר לפי אותו חיקוק נתן את אישורו או את חוות-דעתו לגבי העניינים שבסמכותו באותה בקשה להיתר; ואולם שר הפנים רשאי לקבוע כי יהיה מותר להגיש לרשות הרישוי המקומית את האישור או את חוות-הדעת של גורמים מאשרים מסויימים לאחר הגשת הבקשה להיתר.
(ד) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע כי סמכות מהסמכויות לפי חיקוק כאמור בסעיף-קטן (א), שעלול להיות בהפעלתה משום חשש לפגיעה ממשית בזכויות, לא תינתן לבקר מורשה או שהפעלתה על-ידי הבקר המורשה תותנה בתנאים שיקבע; קבע שר המשפטים כאמור, לא יפעיל בקר מורשה את הסמכות האמורה לעניין אותו חיקוק או שיפעילה בהתאם לתנאים שנקבעו, לפי העניין.
(ה) השר הממונה או הגורם המאשר כאמור בסעיף 158כא יקבעו הנחיות והוראות שלפיהן בקרים מורשים יפעילו את סמכותם (בפרק זה: "הנחיות והוראות הגורם המאשר"); הנחיות והוראות הגורם המאשר יפורסמו באתרי האינטרנט של הגורם המאשר ושל משרד הפנים.
(ו) שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר הממונה, רשאי לקבוע סוגי בניינים או עבודות שלגביהם נדרש בקר מורשה לבקש את התייחסות הגורם המאשר ולפעול לפי הנחייתו; קבע שר הפנים כאמור, יקבע את המועד למתן התייחסות הגורם המאשר; לא נתן הגורם המאשר את התייחסותו במועד שנקבע כאמור, יבקר הבקר המורשה את הבקשה להיתר לפי הנחיות והוראות הגורם המאשר לפי סעיף-קטן (ה) ולפי המידע שמסר הגורם המאשר כאמור בסעיף 14(א1).
(ז) בקר מורשה יבצע בקרת תכן ובקרת ביצוע על-פי הוראות החיקוק שלגביו קיבל הרשאה, והכול בהתאם להנחיות והוראות הגורם המאשר ולפי המידע שמסר הגורם המאשר כאמור בסעיף 145(א1) או לפי הנחיית הגורם המאשר שהועברה לפי סעיף-קטן (ו).
(ח) לא יקבע בקר מורשה כי נדרשים תיקונים בבקשה להיתר או שינויים בביצוע עבודות לפי היתר, אלא לפי הוראות החיקוק שלגביו קיבל הרשאה או כדי להתאים את הבקשה להיתר או את ביצוע העבודות להנחיות והוראות הגורם המאשר ולמידע שמסר הגורם המאשר כאמור בסעיף 145(א1) או בהתאם להנחיית הגורם המאשר שהועברה לפי סעיף-קטן (ו).
(ט) על-אף האמור בסעיף-קטן (ח), בקר מורשה רשאי לקבוע שנדרשים תיקונים בבקשה להיתר או שינויים בביצוע העבודות לפי היתר, אף אם לא מתקיים האמור באותו סעיף-קטן, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1) התקבלה לעניין זה הנחיית הגורם המאשר; שר הפנים רשאי לקבוע את המועדים לקבלת הנחיית הגורם המאשר לעניין זה;
(2) לא יהיה בתיקונים או בשינויים כאמור משום הקלה מהנחיות ומהוראות הגורם המאשר;
(3) אם מצא כי אם לא תתוקן הבקשה להיתר או שלא יבוצעו השינויים הנדרשים בעבודות לפי ההיתר, יש חשש ממשי לשלום הציבור, לבריאותו, לביטחונו או לבטיחותו או שיש סכנה לפגיעה מהותית באיכות הסביבה או להפרעה בלתי-סבירה לאדם מסויים או לציבור.

סימן ד': דרכי העבודה של מכון בקרה
158כד. הגשת מסמכים למכון בקרה ולבקר מורשה (תיקון התשע"ד (מס' 2))
שר הפנים יקבע הוראות לעניין המסמכים שיש להגיש למכון בקרה ואופן הגשתם; הוראות לעניין סוגי המסמכים שיש להגיש לבדיקת בקר מורשה לצורך חיקוק מסויים ייקבעו לאחר התייעצות עם השר הממונה על ביצוע אותו חיקוק.
158כה. פעילותו של מכון בקרה (תיקון התשע"ד (מס' 2))
(א) מכון בקרה יודיע לרשות הרישוי המקומית ולמגיש הבקשה להיתר על תוצאות בקרת התכן שביצע בתוך שלושים ימי עבודה מהיום שנקלטה אצלו, ולגבי בקשה להיתר בהליך רישוי בדרך מקוצרת - בתוך 15 ימי עבודה; שר הפנים רשאי לקבוע מועדים אחרים לגבי סוגים מסויימים של בקשות להיתר.
(ב) מכון בקרה יפעל בכפוף לכללים ולנהלים שקבעה הרשות להסמכת מעבדות ופרסמה באתר האינטרנט שלה.
(ג) למכון בקרה יהיה אתר אינטרנט שבו יפרסם את פרטיו ופרטים נוספים שהוא נדרש לפרסמם לפי חוק זה.
158כו. אגרות ואיסור תמורה אחרת למכון בקרה (תיקון התשע"ד (מס' 2))
(א) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע אגרות שמבקש היתר ישלם למכון הבקרה; בתקנות כאמור ייקבע כי מכון בקרה שלא עמד במועדים לפי חוק זה, ישיב למבקש את האגרה ששילם או חלק ממנה.
(ב) לא יקבל מכון בקרה כל תשלום, עמלה, הטבה או תמורה אחרת למעט האגרה שנקבעה לפי סעיף זה.
158כז. החלת דינים על עובדי מכון בקרה (תיקון התשע"ד (מס' 2))
דין עובדי מכון בקרה והפועלים בשירותו כאמור בסעיף 158טו(א)(1) כדין עובדי הציבור לעניין חוקים אלה:
(1) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979;
(2) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969;
(3) חוק העונשין, התשל"ז-1977 - לעניין העבירות הנוגעות לעובדי הציבור.
158כח. מניעת ניגוד עניינים בעבודת מכון בקרה (תיקון התשע"ד (מס' 2))
(א) בעל מכון ומי שפועל בשירותו של מכון בקרה לפי סעיף 158טו(א)(1), לא יטפלו בבקשה לבצע בקרת תכן או בקרת ביצוע אם הטיפול בה עלול לגרום להם להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין החזקותיהם במכון הבקרה או תפקידם במכון הבקרה, לפי העניין, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלהם או של קרובם, ואם נודע למי מהם על חשש לניגוד עניינים כאמור, יפסיק לטפל בבקשה ויודיע על-כך למנהל בקרת התכן או למנהל בקרת הביצוע במכון הבקרה, כמשמעותם בסעיף 158טו(א)(1), לפי העניין.
(ב) שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים, רשאי לקבוע כללים לעניין ניגודי עניינים של מכון בקרה, בעל מכון בקרה, עובדים ובעלי תפקידים במכון בקרה, ומי שפועלים בשירותו.
158כט. קביעת הוראות לעניין מכוני בקרה (תיקון התשע"ד (מס' 2))
שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין רישוי מכון בקרה ולעניין הסדרת פעילותו, ובכלל זה הוראות לעניין:
(1) התאגדותו ומבנהו, בכפוף להוראות כל דין;
(2) דרכי פעולתו ונוהלי עבודתו ועבודת הבקרים והבקרים המורשים, לרבות שיטות העבודה במכון הבקרה, הכשרה מקצועית שוטפת, ביטוח מקצועי, מערכת תיעוד של עבודת המכון, והוראות נוספות לשם הבטחת עבודתו המקצועית ואיכות פעולתו, לרבות לעניין מתן ערבויות והדרכים למימושן;
(3) אופן הטיפול בבקשה לבצע בקרת תכן או בקרת ביצוע, שעובד במכון בקרה, בעל תפקיד בו או מי שפועל בשירותו מצא כי הטיפול בה עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים, וכן הוראות בדבר העברת בקשה כאמור לטיפול מכון בקרה אחר והעברת התשלום שהתקבל לצורך הטיפול בבקשה האמורה לאותו מכון;
(4) דרכי התשלום למכון בקרה בעד שירותיו, לרבות בעד התייעצות מוקדמת עם מכון הבקרה.

סימן ה': דיווח, פיקוח וביקורת
158ל. חובת דיווח של מכון בקרה (תיקון התשע"ד (מס' 2))
(א) מכון בקרה ידווח לשר הפנים באופן מיידי על כל שינוי שחל במידע שמסר בעת שהוגשה הבקשה לקבלת רישיון, או אם שונה או חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למתן רישיון.
(ב) מכון בקרה ידווח לשר הפנים על פעילותו, לרבות עמידתו בתנאים למתן רישיון ותנאים ברישיון, וכן על כל מידע אחר שיבקש השר, בהתאם להוראות שקבע השר; שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין פרסום מידע ודיווחים שיוגשו לפי סעיף זה.
158לא. ביקורת ופיקוח על מכוני בקרה ובקרים מורשים (תיקון התשע"ד (מס' 2))
(א) (1) שר הפנים יבצע ביקורת ופיקוח על התקיימות התנאים למתן רישיון למכון בקרה והתנאים למתן הרשאה לבקר מורשה ועל פעילות מכון הבקרה והבקר המורשה, ורשאי הוא לקבוע הוראות לעניין זה;
(2) לעניין ביקורת ופיקוח כאמור בסעיף-קטן (א), רשאי שר הפנים להסתמך על ממצאי ביקורת ופיקוח של הרשות להסמכת מעבדות בעניין עמידת מכון הבקרה בתנאי ההסמכה ועמידת הבקר המורשה בתנאי הכשירות, ולשם כך רשאי הוא לדרוש מהרשות להסמכת מעבדות ממצאים כאמור וכל מידע שיש בידיה לעניין זה.
(ב) לשם ביקורת ופיקוח על ביצוע הוראות פרק זה, רשאי שר הפנים להסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיהיו נתונות להם סמכויות לפי סעיף-קטן (ג); לא יוסמך מפקח לפי סעיף זה, אלא-אם-כן מתקיימים בו כל אלה:
(1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה יש בה, לדעת שר הפנים, כדי למנוע את הסמכתו;
(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף זה, כפי שהורה שר הפנים;
(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה שר הפנים.
(ג) לשם ביצוע תפקידו רשאי מפקח שהוסמך לפי סעיף-קטן (ב):
(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו מידע ומסמכים בנוגע לפעולותיו של מכון בקרה, ובכלל זה בנוגע לפעולותיו של בקר מורשה המועסק במכון הבקרה; בפסקה זו, "מסמך" - לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995 ;
(3) להיכנס למכון בקרה ולכל אתר שמתבצעת בו בקרת ביצוע על-ידי מכון בקרה, כדי לבדוק את עבודת מכון הבקרה, מנהליו, עובדיו ומי שפועל בשירותו, לרבות עבודת הבקרים המורשים המועסקים במכון הבקרה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית-משפט.
(ד) מפקח לפי סעיף זה לא יעשה שימוש בסמכות הנתונה לו, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שני אלה:
(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
(2) יש בידו תעודה החתומה בידי שר הפנים המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של מפקח לפי סעיף זה, שאותה יציג לפי דרישה.
(ה) לשם ביקורת ופיקוח על עבודת בקר מורשה תהיה הסמכות להסמיך מפקחים כאמור בסעיף-קטן (ב) נתונה לשר הממונה על הגורם המאשר לעניין אותו בקר מורשה, והוראות סעיפים-קטנים (ב) עד (ד) יחולו לעניין מפקחים כאמור, בשינויים המחוייבים.
סימן ו': עיצום כספי
158לב. עיצום כספי (תיקון התשע"ד (מס' 2))
(א) בסימן זה, "הממונה" - מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים.
(ב) היפר מכון בקרה הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה, בסכום של 30,000 שקלים חדשים:
(1) הפעיל את סמכויותיו אף שחדל להתקיים בו תנאי מהתנאים המנויים בסעיף 158טו(א)(1);
(2) הפעיל את סמכויותיו בניגוד לתנאי הרישיון שנקבעו לפי סעיף 158טז(ב), והמנויים בתוספת השביעית;
(3) פעל שלא בהתאם לכללים ולנהלים שקבעה הרשות להסמכת מעבדות, בניגוד להוראות סעיף 158כה(ב);
(4) קיבל תשלום, עמלה, הטבה או תמורה אחרת, בניגוד להוראות סעיף 158כו(ב);
(5) הפר חובות דיווח לפי סעיף 158ל(א);
(6) הפר חובות דיווח שקבע שר הפנים לפי סעיף 158ל(ב), המנויות בתוספת השביעית.
158לג. הודעה על כוונת חיוב (תיקון התשע"ד (מס' 2))
(א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי מכון בקרה הפר הוראה מהוראות המנויות בסעיף 158לב(ב) (בסימן זה: "המפר"), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בסימן זה: "הודעה על כוונת חיוב").
(ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
(1) המעשה או המחדל (בפרק זה: "המעשה") המהווה את ההפרה;
(2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
(3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 158לד;
(4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 158לו, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין הסעיף האמור.
158לד. זכות טיעון (תיקון התשע"ד (מס' 2))
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 158לג רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, או מי שהוא הסמיך לכך, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.
158לה. החלטת הממונה על דרישת תשלום (תיקון התשע"ד (מס' 2))
(א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 158לד, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 158לז.
(ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף-קטן (א):
(1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
(2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על-כך, בכתב.
(ג) בדרישת תשלום או בהודעה, לפי סעיף-קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
(ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 158לד, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
158לו. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון התשע"ד (מס' 2))
(א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
(ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" - הפרת הוראה מההוראות המנויות בסעיף 158לב(ב) בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה, שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.
158לז. סכומים מופחתים (תיקון התשע"ד (מס' 2))
(א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה, אלא לפי הוראות סעיף-קטן (ב).
(ב) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה, ובשיעורים שיקבע.
158לח. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון התשע"ד (מס' 2))
(א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור בסעיף 158לד - ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית-משפט לפי סעיף 158מד, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי הוראות אותו סעיף, יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
(ב) סכום העיצום הכספי יתעדכן ב- 1 בינואר בכל שנה (בסעיף-קטן זה: "יום העדכון"), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב- 1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; בסעיף זה, "המדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ג) הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף-קטן (ב).
158לט. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון התשע"ד (מס' 2))
העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 158לה.
158מ. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון התשע"ד (מס' 2))
לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (בסימן זה: "הפרשי הצמדה וריבית"), עד לתשלומו.
158מא. גבייה (תיקון התשע"ד (מס' 2))
עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גבייה).
158מב. עיצום כספי על הפרה של חוק זה או חוק אחר (תיקון התשע"ד (מס' 2))
על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 158לב(ב) ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.
158מג. שמירת אחריות פלילית (תיקון התשע"ד (מס' 2))
(א) תשלום עיצום כספי, לפי פרק זה, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המהווה עבירה.
(ב) שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף-קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא-אם-כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.
(ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף-קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף-קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום, עד יום החזרתו.
158מד. ערעור על דרישת תשלום (תיקון התשע"ד (מס' 2))
(א) על דרישת תשלום לפי פרק זה ניתן לערער לבית-משפט שלום שבו יושב נשיא בית-משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על דרישת התשלום.
(ב) אין בהגשת ערעור כאמור בסעיף-קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא-אם-כן הסכים לכך הממונה או שבית-המשפט הורה על-כך.
(ג) החליט בית-המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף-קטן (א) והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם, יוחזר הסכום ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
158מה. פרסום (תיקון התשע"ד (מס' 2))
(א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי סימן זה, יפרסם באתר האינטרנט של משרד הפנים את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול-דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
(1) דבר הטלת העיצום הכספי;
(2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
(3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
(4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
(5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
(6) שמו של המפר - אם הוא תאגיד.
(ב) על-אף הוראות סעיף-קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
(ג) הוגש ערעור לפי סעיף 158מד, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
(ד) על-אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.
158מו. שינוי התוספת השביעית (תיקון התשע"ד (מס' 2))
שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השביעית ולקבוע בה הוראות שעל הפרתן ניתן להטיל עיצום כספי לפי סעיפים 158לב."

פסיקה ישנה לעניין סעיפי פרק ה2 שפקעו:
חובת דיווח (סעיף 158כז לחוק)
ב- ת"א (חד') 4168/06 {מאג'ד מג'ארבה נ' בן ששון יעקב, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)} נפסק:

"חובת קיום פיקוח עליון מקורה בסעיף 158(כז) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 ותקנות התכנון והבניה (פיקוח עליון על הבניה), התשנ"ב-1992 (להלן: "תקנות הפיקוח"). אולם גם כשיש מפקח עליון אין בכך בכדי "לגרוע מחובת הביקורת על הבניה בידי האחראים לה לפי תקנות התכנון" (תקנה 2(ב) לתקנות הפיקוח) - קרי הקבלן המבצע, הקונסטרוקטור והמפקח הצמוד."

תפקידי בעלי מקצוע (סעיף 158לא לחוק)
ב- ת"א (ת"א) 1734-04 {עזבון המנוח ראוף רפי רפאילוב ז"ל נ' ב.י.נ.ו. עוגן חברה לבניין ופיתוח בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (28.02.12)} נפסק:

"ניתן ללמוד על חובותיו של הקבלן הראשי גם מהוראת סעיף 158לא(ג)(1)(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, לפיו מוטל על הקבלן הראשי "לפקח פיקוח מלא ולקיים ביקורת על ביצוע העבודה". בנוסף, חייב הקבלן הראשי למנות מנהל עבודה הנוכח באתר הבניה, על-מנת שיפקח על העבודה, לפי הוראת תקנות 2(א) ו- 6(א) לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח-1988. ב- ע"א 600/86 עמיר נ' קונפינו, פ"ד מו(3), 233, 247, 317 (1992) הבהיר בית-המשפט העליון את החשיבות של מנהל העבודה, ופסק כי קבלן ראשי שלא מינה מנהל עבודה נושא באחריות ישירה לתאונה שקרתה גם בשל מחדל זה. בנוסף, תקנה 7 לתקנות התכנון והבניה (פיקוח עליון על הבניה), התשנ"ב-1992 מטילה על הקבלן הראשי חובה להודיע למפקח על מועד תחילת ביצוע העבודה, על-מנת שיוכל לפקח עליה (לדיון נרחב בכל אלו ובחובות הקבלן הראשי ראה: ת"פ (ת"א שלום) 15237/97 מדינת ישראל נ' מיכה בר אילן ("אסון גשר המכביה"), פ"מ תשנ"ח(ד), 337, 534, 548-542 (2000); אושר ב- ע"פ (ת"א) 1198/00 בר אילן נ' מדינת ישראל, תק-מח 2001(3), 1450 (2001))."

ב- ת"א (חי') 15645-07 {שמואל שמש נ' שיפוצי על (עודה) בע''מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (07.02.12)} נפסק:

"ב"כ התובעים מסתמכים על סעיף 158לא(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), אשר מציין את חובותיו של מתכנן השלד. הוראותיו של סעיף זה הינן: 158לא(א) תפקידיו של מורשה להיתר הם: (1) לתכנן את הבניין נושא ההיתר, לרבות כל מרכיביו ותחומי העבודה הנכללים בו, ולתאם בין כלל חלקי הבניין ומערכות הבניין; (2) לוודא את התאמתו של הבניין להוראות כל דין ולהוראת התכניות החלות על השטח שלגביו הוגשה הבקשה להיתר ושפרטיהן נמסרו לו במידע להיתר ולדרישות מהנדס הוועדה, הגופים והרשויות כאמור בסעיף 158טז; (3) לפקח פיקוח עליון על הבניה, לרבות לעניין התאמתה לתכניות כאמור ולהיתר; (4) לבדוק ולאשר את חוות-דעתו או תכניתו של מומחה. (ב) תפקידיו של מתכנן שלד הבניין הם: (1) לתכנן את שלד הבניין נושא ההיתר לפי הוראות כל דין; (2) לפקח פיקוח עליון על ביצוע עבודות השלד. (ג)(1) תפקידיו של קבלן ראשי הם: (א) לבצע את העבודה בהתאם להיתר ולהבטיח את איכותה; (ב) לפקח פיקוח מלא ולקיים ביקורת על ביצוע העבודה. (2) על-אף האמור בפסקה (1), יכול שהמורשה להיתר או מתכנן שלד הבניין יפקחו פיקוח מלא ויקיימו ביקורת על הביצוע של התחום שתכננו, ובלבד שהוסכם על-כך בינם ובין הקבלן הראשי וכפי שיוסכם; הודעה על הסכם כאמור תימסר בכתב למהנדס הוועדה לפי טופס שקבע שר הפנים. (ד) אין בהוראת סעיף-קטן (א)(4) כדי לגרוע מאחריותו של מומחה לגבי חוות-דעת שנתן או תכנית שערך.

יצויין שסעיף זה הוכנס במסגרת תיקון מס' 72 ותחילתו ביום 03.08.05 ובמשך חמש שנים, וספק אם הוא חל על המקרה דנן, וגם אם הוא חל הרי אין בו התייחסות לעניין איטום, לא נאמר שמתכנן השלד אמור בנוסף לתכנון השלד לפקח פיקוח מלא על ביצוע העבודות, ולא הוכח בפנינו שעניין האיטום הינו חלק מביצוע השלד. כפי שכבר צויין, הנתבע מס' 2 העיד בעצמו שהוא זה ששימש כמפקח על העבודות שביצע ואין אף אחד אחר, לפי סעיף 158לא(ג)(2) הנ"ל, ייתכן שמתכנן השלד ישמש כמפקח בפיקוח מלא אולם זאת בנסיבות מוגדרות שבהם יש הסכם בינו לבין הקבלן הראשי ויש להגיש הודעה על-כך למהנדס הוועדה ועניין זה לא נטען ולא הוכח בפנינו. גם פסק-הדין בעניין ת"א (ראשל"צ) 7524/03 אטיאס נ' משעול, פורסם באתר האינטרנט נבו (01.05.08) שצוטט על-ידי ב"כ התובעים בסיכומיו אין בו לחייב את מתכנן השלד על עבודות איטום, הרי המקרה שם היה שונה לחלוטין, שם דובר על חתימת מהנדס בלא שידע על מה הוא חותם ומה תוכן הבקשה ואז נפסק שעצם החתימה יוצרת חובת זהירות של החותם כמתכנן השלד כלפי מזמיני העבודה."

ב- ת"א (חי') 22024-01-10 {יעקב כץ נ' ט.א. רימון יזמות ובניה (1997) בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (16.08.11)} נפסק:

"24. פסק-הדין ב- ת"א 1783/90 הנ"ל ניתן על-ידי בית-משפט השלום ואינו מהווה הלכה מחייבת. מכל מקום, אינני מסכים עם הגישה שהובעה בפסק-הדין הנ"ל. אעיר, כי סעיף 158כז לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), הנזכר בפסק-הדין הנ"ל אינו קיים בחוק כנוסחו היום והחליף אותו סעיף 158לא לחוק, על-פי התיקון לחוק משנת 2005, החל בענייננו.
על-פי סעיף 158לא לחוק (אשר הוסר, כאמור), המורשה להיתר יישא באחריות כוללת לגבי תכנון המבנה נשוא הבקשה, להתאמת תכנון המבנה להוראות כל דין, להוראות התכניות החלות על השטח שלגביו הוגשה הבקשה להיתר ולכל הוראה אחרת שנקבעה בפרק זה ולפיקוח עליון על ביצוע הבניה. בנוסף, הקבלן הראשי אחראי לביצוע העבודה חב באחריות לביצוע הבניה לפי ההיתר ולאיכותה. סעיף 158לא לחוק, אשר הוראותיו חלות בענייננו, אינו נוקט אמנם בלשון "אחריות", אלא, קובע מהם תפקידיהם של המורשה להיתר, הקבלן הראשי ומתכנן השלד אולם, המשמעות זהה בעיקרה להוראת סעיף 158כז בנוסחו הקודם של החוק.
על-פי סעיף זה, תפקידו של המורשה להיתר הינם לתכנן את הבניין נושא ההיתר, לרבות כל מרכיביו ותחומי העבודה הנכללים בו, ולתאם בין כלל חלקי הבניין ומערכות הבניין, לוודא את התאמתו של הבניין להוראות כל דין ולהוראת התכניות החלות על השטח שלגביו הוגשה הבקשה להיתר ושפרטיהן נמסרו לו במידע להיתר ולפקח פיקוח עליון על הבניה, לרבות לעניין התאמתה לתכניות כאמור ולהיתר. תפקידיו של קבלן ראשי הינם לבצע את העבודה בהתאם להיתר ולהבטיח את איכותה, לפקח פיקוח מלא ולקיים ביקורת על ביצוע העבודה. הוראות סעיפים אלו, הנוגעות לתכנון הדירה, הינן במישור היחסים בין הרשות לקבלן, אשר אחראי לבנות את הדירה על-פי ההיתר שניתן לו והוראות החוק.
מנגד, במישור היחסים החוזיים שבין הקבלן לקונה, משעה שהקונה מבקש שינוי של התכנון הפנימי של הנכס, אשר אינו נוגד את היתר הבניה ואת הוראות החוק, הרי שהקבלן אינו נושא באחריות כלפיו, אם התכנון הנדרש על-ידי הקונה לקוי או רשלני.
על-פי סעיף 6 להסכם בין הצדדים, שכותרתו "שינויים בדירה" רשאים התובעים לבקש מהנתבעת לבצע שינויים ותוספות, בהתאם לנוהל שפורט בהסכם ובכפוף לתשלום מחיר השינויים. עוד נקבע בהסכם, כי השינויים והתוספות שאינם כלולים במפרט הטכני המצורף להסכם, אינם באחריותה של הנתבעת, למעט אחריות על טיב עבודות ההתקנה. תניה זו עומדת בקנה אחד זו עם הוראת סעיף 158כז הנ"ל ולסעיף 158לא לחוק התכנון והבניה. קרי - הלקוח נושא באחריות לתכנון השינויים (כל עוד לא מדובר בשינוי שעומד בניגוד לחוק) ואילו הנתבעת (הקבלן) נושא באחריות לטיב הביצוע. לא הוכח בפני כי השינויים אותם בקשו התובעים לבצע בחדרי הרחצה והאמבטיה עומדים בניגוד לחוק.
בנוסף, לא הוכח בפני כי התכנון המקורי של חדר הרחצה וחדר האמבטיה עומד בניגוד לתקן זה או אחר ואף לא נטען כי הביצוע נעשה בניגוד לתכנית השינויים שדרשו התובעים או כי הביצוע עצמו לקוי. מטעם זה, דין טענותיהם של התובעים בנוגע לצפיפות בחדרי הרחצה והאמבטיה להדחות. משעה שתובעים בחרו לשנות את חללי חדרי הרחצה והאמבטיה, כולל שינוי מיקום מחיצות והוספת אביזרים, לרבות אביזרים סניטריים, בניגוד לתכנון המקורי, הרי שהם לקחו על עצמם את האחריות לתכנון חדרים אלה ואל להם לבוא אל הנתבעת בטענות בדבר תכנון לקוי. טענות התובעים בעניין זה, בצירוף העובדה שבחרו שלא לגלות מלכתחילה כי הם שדרשו את השינויים בחדרי הרחצה, גובלות בחוסר תום-לב.
מעבר לכך, התובעים בחרו שלא לצרף חוות-דעת שמאי בנוגע לירידת הערך כתוצאה מליקוי נטען זה ואף המומחה ברלינר לא מצא מקום לקבוע ירידת ערך לדירה."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

ביטולו של פרק ה2 והוספת פרק ה3 מכוני מבקרה (סעיפים 158יג עד 158מו)