botox
הספריה המשפטית
הפרשנות לחוק הירושה (על סעיפיו השונים) ודיני עזבונות

הפרקים שבספר:

יורש על-תנאי מפסיק (סעיף 44 לחוק)

סעיף 44 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כלדקמן:

"44. יורש על-תנאי מפסיק
(א) המצווה רשאי לצוות שיורש יחדל מלזכות בהתקיים תנאי או בהגיע מועד.
(ב) לא קבע המצווה מי יזכה בהתקיים התנאי או בהגיע המועד, יזכו יורשיו על-פי דין כיורשים אחרי אותו יורש בהתאם להוראות סעיף 42."

מצווה רשאי, לפי סעיף 44 לחוק הירושה, לצוות שיורש יחדל מלזכות בהתקיים תנאי או בהגיע מועד. אם התנאי אינו נראה בעיני מי מהיורשים, בידיו להסתלק מהצוואה ולא ליהנות ממנה. ואולם אם ברצונו לקבל את ירושתו, כי אז עליו למלא את הוראות הצוואה בשלמותן {תמ"ש (יר') 3900/99 אלמונית נ' פלונית, תק-מש 2001(3), 150 (2001)}.

אם רוצה זוכה להיפטר מהוראת צוואה המחייבת אותו להעביר מרכושו לאדם שלישי, עליו למשוך ידו גם מן הנכסים שזכה בהם על-פי הצוואה. כיבוד רצונו של המצווה, גם אם הוא מתנה תנאים בצוואתו, הוא איפוא ערך שיש להגן עליו, ועל היורש הרוצה לזכות בירושה, לכבד גם את התנאים הניצבים בדרכו לזכייה {ע"א 2698/92 יהודית יונה נ' רחל אדלמן, פ"ד מח(3), 275 (1994)}.
תנאי מפסיק הוא תנאי הגורם להפסקת בעלותו של יורש על נכס שירש. לדוגמה: הורשה לאלמנת המוריש בתנאי שלא תתחתן שוב. האלמנה יורשת את נכסי העזבון עם מותו של בעלה, אולם ברגע שנישאת שוב, זכותה בנכסי העזבון פגה {שמואל שילה פירוש לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, חלק ראשון, 391; ראה גם תמ"ש (משפחה ת"א) 45880/06 נ.ר. נ' א.ר., תק-מש 2010(4), 308, 334 (2010)}.

צוואה הכוללת בתוכה תנאי מפסיק היא צוואה המזכה פלוני כיורש אולם קובעת כי אם יקרה דבר מסויים או יגיע מועד מסויים, זכותו של היורש תפקע ואלמוני יזכה בנכסי אותו עזבון.

אם המצווה נוקט בשמו של אלמוני כזוכה לאחר שפלוני חדל מלזכות, אזי למעשה לפנינו קביעת יורש אחר יורש על-ידי המצווה.

אם המוריש איננו נוקט בשמו של הזוכה עם קיום תנאי המפסיק, קובע המחוקק עבורו את זהות היורש - יורשיו על-פי דין של המוריש {ש' שילה, שם, בעמ' 400}.

ואילו, חיוב הינו מטלה המוטלת על היורש בקשר עם נכסי העזבון. החיוב חלש יותר מתנאי במובן זה שאם אי-קיום של תנאי עשוי להביא לביטול ההוראה המנחילה, מה שאינו כן באי קיום החיוב - ההוראה קיימת אולם קיימת זכות אישית למעוניין בקיום החיוב לתבוע את קיומו.

כשמדובר בחיוב, המצווה אומנם רוצה בקיום החיוב אולם הדגש בצוואתו הוא על העברת נכסיו ליורש ואין בדעתו לבטל את המתנה אם החיוב לא מתבצע. הוא רוצה בקיום ההעברה ליורש בכל אופן, והחיוב שקבע אמנם מביע את רצונו אולם אין הוא מקשר קשר ישיר בין השניים, ואין אחד תלוי בשני בתלות בל יינתק {ש' שילה, שם, 405}.