botox
הספריה המשפטית
הפרשנות לחוק הירושה (על סעיפיו השונים) ודיני עזבונות

הפרקים שבספר:

אחריותו של מנהל העזבון (סעיף 88 לחוק)

סעיף 88 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:

"88. אחריות
מנהל עזבון אחראי לנזק שנגרם עקב הפרת חובתו כמנהל עזבון; בית-המשפט רשאי לפטרו מאחריותו, כולה או מקצתה, עם פעל בתום-לב ונתכוון למילוי תפקידיו; מנהל עזבון אינו נושא באחריות אם פעל בתום-לב לפי הוראות בית-המשפט."

תקנה 42 לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998 קובעת כדלקמן:

"42. אכיפת תשלום
מנהל עזבון האחראי לנזק שנגרם עקב הפרת חובתו כמנהל עזבון ובית-המשפט לא פטרו מאחריותו זו, כולה או מקצתה, רשאי בית-המשפט להורות על עיקול נכסיו, למכרם ולהשתמש בדמי המכר לסילוק כל סכום המגיע ממנהל העזבון או לכיסוי כל הפסד שגרם, ואת היתרה ישלם למנהל העזבון."

סעיף 88 לחוק הירושה קובע כי למנהל העזבון אישיות משפטית נפרדת מאישיות העזבון ועל-כן, מנהל העזבון יהיה אחראי לנזק שנגרם עקב הפרת חובתו כמנהל עזבון {ראה גם בש"א (ת"א-יפו) 152310/06 הקרן לטיפול בחסויים נ' יעקב למרוביץ, תק-של 2006(1), 10220 (2006)}.

יחד-עם-זאת, בית-המשפט רשאי לפטרו מאחריותו, כולה או מקצתה, אם שוכנע, כי מנהל העזבון פעל בתום-לב ונתכוון למילוי תפקידיו ולפי הוראות בית-המשפט.

במידה וחוייב מנהל העזבון באחריותו לנזק שנגרם "עקב הפרת חובתו כמנהל עזבון", ובית-המשפט לא פטרו מאחריות זו, כולה או מקצתה, קובעת תקנה 42 לתקנות הירושה כי בית-המשפט רשאי להורות על עיקול נכסיו של מנהל העזבון, למכרם ובתמורה שמתקבלת, להשתמש לסילוק כל סכום המגיע ממנהל העזבון או לכיסוי כל הפסד שגרם. באם נשארה יתרה, יעבירה בית-המשפט לידי מנהל העזבון.

סעיף 88 לחוק הירושה מעניק פטור מאחריות בהתקיים שני תנאים: האחד, הפעולה נעשתה על-ידי מנהל העזבון, בתום-לב. השני, כוונה למילוי תפקידו.

האחריות היא אחריות אישית של מנהל העזבון ולפיכך הוא איננו רשאי לקבל שיפוי מהעזבון. אף לאחר תום תקופת כהונתו כמנהל עזבון הוא יהיה אחראי לנזקים שגרם עת שהיה בתפקיד {ש' שילה פירוש לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, חלק שלישי, 165}

אחריותו של מנהל העזבון יפה כלפי מי שיש לו אינטרס בעזבון כגון נושים ויורשים, אולם, הדעה הרווחת היא כי אחריותו של מנהל העזבון יפה גם כלפי צד ג'.

ב- ע"א (חי') 538/95 {הקרן לטיפול בחסויים נ' אסתר רייס, תק-מח 97(3), 824 (1997)} קבע בית-המשפט כי מאחר והמכירה וחלוקת כספי העזבון נעשתה באישור בית-המשפט, ולאור הסכמה מפורשת של המשיבים 2 ו- 3 למכירה וכן הסכמתם לשחרור המערערת מניהול העזבון, לא יכולה להיות להם טענה כלשהיא הנוגעת לניהול העזבון בחוסר תום-לב, מה גם שלא הוכח כל נזק שנגרם למשיבים עקב פעולותיו, הרי אם במועד שבו חולקו הכספים היה ידוע מהו סכום דמי ההסכמה, ממילא היה נגרע סכום זה מחלקם של היורשים.