אמצעים לשמירת העזבון (סעיף 77 לחוק)

סעיף 77 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:

"77. אמצעים לשמירת העזבון
בכל עת לאחר מות המוריש וכל עוד לא נתמנה מנהל עזבון רשאי בית-המשפט, לפי בקשת מעוניין בדבר או מיזמת עצמו, לנקוט אמצעים הנראים לו לשמירת העזבון או לשמירת זכויות בעזבון, לרבות עיכוב זמני של פעולות בנכסי העזבון, מתן צו למכירתם של נכסים פסידים שבעזבון ומינוי מנהל עזבון זמני."

סעיף 77 לחוק הירושה, עוסק בשמירת העזבון עד למינוי מנהל עזבון. סעיף הנ"ל, כולל הוראה לגבי מינוי מנהל עזבון זמני ומטרתו לדאוג שערכם של נכסי העזבון יישמרו עד שימונה מנהל עזבון או שניהול העזבון יועבר לידי היורשים עצמם.

מנהל העזבון הזמני שמונה על-סמך סעיף 77 לחוק הירושה, מוסמך לעשות כל פעולה, הנראית לו מתאימה והכול כדי לשמור על ערכי נכסי העזבון והזכויות בו.

סעיף 77 לחוק הירושה אינו מציין מהן סמכויותיו של מנהל העזבון הזמני, אולם ברור הוא כי תפקידו לשמור על העזבון ועל הזכויות בו. כך לדוגמה יכול ורשאי מנהל העזבון שמונה על-סמך הוראת סעיף 77 לחוק הירושה, למכור נכסים פסידים, הנמצאים בעזבון.

בפסיקת בתי-המשפט קיימות שתי גישות בנוגע להבדל בין מנהל עזבון זמני לבין מנהל עזבון קבוע.

על-פי הגישה הראשונה, מינויו של מנהל עזבון זמני בא למטרה מצומצמת, שמירה על העזבון, ואת סמכויותיו יונק מנהל העזבון הזמני מתנאי מינויו {ע"א 500/62 לחוביץ נ' עזבון ד' בוגיר, פ"ד יז 1454 (1963)}.

על-פי הגישה השנייה, השתרש הנוהג למנות מנהל עזבון זמני לביצוע תפקידים אחרים מלבד שמירת העזבון.

על-פי הגישה האחרונה, "באין הוראה אחרת מטעם בית-המשפט, תפקידו של מנהל עזבון זמני אינו שונה מזה של מנהל עזבון אחר אלא באחד: מנהל עזבון גם מחלק את נכסי העזבון בין היורשים, ואילו מנהל זמני אינו מוסמך לכך" {ע"א 474/65 טראובר נ' מנהיים ואח', פ"ד כ(2), 92 (1966); ראה גם עז' (ת"א) 5650/99 עזבון בת-שבע דה-רוטשילד נ' עמותת בת-דור, תק-מש 99(2), 69 (1999)}.

כאשר קיימת מחלוקת באשר לשאלה אם הזכויות בדירה מהוות, בכלל, נכס מנכסי העזבון, אין מקום ליתן סעד לפי סעיף 77 לחוק הירושה, שכן, סעיף הנ"ל דן בנקיטת אמצעים "לשמירת העזבון" ולא בהליכים לקביעת זכויות מהותיות בנכסים בין היורשים לבין צדדים שלישיים או בינם לבין עצמם {ע"א 253/81 אביבה לוי נ' טובה אסיאו, פ"ד לו(2), 193 (1982); המ' (חי') 26209/97 ללוש אוגני (ג'ני) נ' עמידר החברה, תק-מח 97(3), 662 (1997)}.
זאת ועוד. מינוי מנהל עזבון לא מעכב את ההליכים שננקטו בלשכת ההוצאה לפועל, ואיננו משמש עילה להסרת עיקול על נכס של עזבון שהוטל על-ידי בית-המשפט {ע"א 583/71 צין נ' לוי, פ"ד כו(2), 631 (1972)}.

על-אף האמור, סעיף 77 לחוק הירושה, מעניק את הסמכות לבית-המשפט לענייני משפחה, לעכב באופן זמני פעולות הוצאה לפועל בנכסי העזבון. בהפעילו את שיקול-הדעת, על בית-המשפט להבחין בין חובות מובטחים לבין חובות שאינם מובטחים {תמ"ש (ת"א) 6070/99 עזבון המנוח אלג'ם נ' אביבה מנחם, תק-מש 2000(1), 213 (2000)}.

חובות שאינם מובטחים - על בעל חוב שאיננו מובטח, להמתין עד לבירור החובות וסילוקם על-ידי מנהל העזבון. בעל חוב שאינו מובטח, רשאי לפנות לבית-המשפט בבקשה למתן הוראות למנהל העזבון, באם סבור כי מנהל העזבון מעכב את פעולתו {ראה לעניין זה גם ע"א 131/78 מנהל מס עזבון נ' עזבון מילר, פ"ד לג(1), 424 (1979)}.

הביטוי "מעוניין בדבר" מופיע רבות בסעיפי חוק הירושה. כך לדוגמה, סעיף 67 לחוק הירושה מאפשר לכל המעוניין בדבר לפנות לבית-המשפט בבקשה לתיקון צו ירושה או צו קיום צוואה או לביטולם. סעיף 78 לחוק הירושה מאפשר למעוניין בדבר לבקש מינויו של מנהל עזבון. סעיף 83 לחוק הירושה מאפשר למעוניין בדבר לבקש מתן הוראות למנהל העזבון בכל דבר הנוגע למילוי תפקידו.

המונח "מעוניין בדבר" לא מוגדר בחוק הירושה. משכך, נאלצה פסיקת בתי-המשפט לפרשו. בפסיקת בתי-המשפט הובעו דעות שונות.

בנקיטת הביטוי "מעוניין בדבר" ביקש המחוקק לאמץ נוסח "כולל וגמיש" {בג"צ 673/89 משולם נ' בית-הדין הרבני הגדול בירושלים ואח', פ"ד מה(5), 594 (1991)}.

ב- רע"א 3154/94 {עאסי נ' עאסי ואח', פ"ד מט(2), 250 (1995)} קבע כב' השופט י' קדמי כי " "הנוגע בדבר" הוא... מי שטוען לזכות הנאה "ישירה" בעזבון כיורש על-פי דין או כזוכה על-פי צוואה, בעוד שה-"מעוניין בדבר" יכול שיהיה גם מי שטוען להנאה "עקיפה" מן העזבון מכוחו של יורש או זוכה כאמור. ברם, גם זה וגם זה הם הנהנים עצמם, וזכותם להנאה הינה זכות "קיימת", להבדיל מ-"ציפייה" לזכות בעתיד".

עוד נקבע כי ""נוגע בדבר" ו-"מעוניין בדבר" הם, איפוא, רק אלה, שאם מתקבלת גרסתם - הם עצמם נהנים "מייד" מן העזבון, ולא כלול מי שמצפה לרשת אותם, תהא "ציפייתו" סבירה ככל שתהא" {ראה גם ע"א 49/64 פוקס נ' קוסובסקי, פ"ד יח(2), 438 (1964)}.

סעיף 67 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:

"67. הגשת התנגדויות (תיקון התשנ"ח)
הוגשה בקשה לצו ירושה או לצו קיום, יודיע על-כך הרשם לענייני ירושה ברבים ויקבע זמן מתאים שלא יפחת משבועיים להגשת התנגדויות; כל המעוניין בדבר רשאי להגיש התנגדות לרשם לענייני ירושה תוך הזמן שנקבע וכל עוד לא ניתן הצו."

משמעות הביטוי "מעוניין בדבר" כפי שמופיע בסעיף 67 לחוק הירושה, יפה גם לעניין סעיף 77 ו-78 לחוק הירושה.
נדגיש כי "אין מניעה שלא רק יורש יוכל להגיש בקשה לביטול צו קיום צוואה אלא גם כל מי שיש לו עניין בבקשה ולו בעקיפין ובלבד שתהיה לאותו "מעוניין" תועלת מההליך. כך יכול נושה של יורש אשר הסתלק מירושה לבקש את ביטול צו הירושה מהטעם שאם יבוטל הצו והחייב יוכרז כיורש יוכל אותו נושה להיפרע את חובו מחלק היורש בעזבון" {בש"א (ת"א-יפו) 186/06 אבזבקי אסתר נ' אבזבקי בכור חי, תק-מח 2007(3), 1898 (2007); ראה גם רע"א 3154/94 עאסי נ' עאסי, פ"ד מט(2), 250 (1995)}.

כאשר המנוח השאיר אחריו חובות כספיים לדוגמה, רשאים הנושים להגיש בקשה למינוי מנהל עזבון, שכן הינם בקטגורית "מעוניין בדבר" כאמור בסעיף 77 לחוק הירושה. מטרת הבקשה היא לממש את הזכויות המצויות בעזבון, שמירה על נכסי העזבון ועל-מנת שבחלוקת העזבון, יתחשבו בחוב הנטען שחב המנוח לנושה {ע"א (חי') 2315/01 דניאל מלר נ' סע נא בע"מ, תק-מח 2001(3), 21981 (2001).

זאת ועוד. "כאשר נושה של יורש סבור כי היורש-החייב מסרב להפעיל את מנגנון דיני הירושה במטרה לסכל את מימוש החוב, יוכל הנושה להפעיל המנגנון האמור", קרי, הינו "מעוניין בדבר" {ע"א 110/89 הכונס הרשמי כמפרק בנק צפון אמריקה נ' ישראל גלבוע, פ"ד מו(3), 638 (1992)}.

ב- ע"א 238/68 {יעקובס נ' חודסמיט, פ"ד כג(1), 29 (1969)} קבע כב' השופט י' קיסטר כי מעוניין בקיום צוואה בתור נהנה בעתיד זכאי לדרוש ממי שמונה על-ידי המוריש כמבצע הצוואה, לקבל צו קיום צוואה ובמקרה של סירוב - לבקש מינוי מנהל עזבון.

בהסתמך על דברים אלה של כב' השופט י' קיסטר, גורס ד"ר שטראוס כי "מעוניין בדבר", הרשאי להגיש בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה, הינו גם נושה העזבון ונושה של יורש מהעזבון {ד"ר פ' ה' שטראוס דיני הירושה בישראל (התש"ל), 113}.

ב- ע"א 329/67 {בלומה כהן רייך נ' שלמה אייגר, פ"ד כב(1), 91 (1968)} נדונה זהותו של "מעוניין בדבר" לעניין סעיף 92(ב) בנוגע לפיטורי מנהל עזבון. בית-המשפט קבע כי נושה ייחשב ל-"מעוניין בדבר" לצורך סעיף זה {ראה גם בש"א (חי') 17483/07 פרץ דולפין נ' משה אלכריאף, תק-מח 2007(4), 13457 (2007)}.

ב- ע"א 2390/92 {יהודית גרינשפון נ' מנחם שכטר, פ"ד מט(1), 843 (1995)} קבע כב' השופט ד' לוין כי גם נושה של יורש מהעזבון הינו "מעוניין בדבר" לצורך סעיף 78 לחוק הירושה {ראה גם בש"א (ת"א-יפו) 165656/05 קרייתי יוסף נ' דירב החזקות בע"מ ואח', תק-של 2005(3), 9125 (2005)}.

כלומר, במקרה והיורשים על-פי דין, מסרבים ו/או מביעים דעתם כי אין הם מעוניינים להפעיל את המנגנון הקבוע בחוק הירושה, יכול הנושה של המנוח, להפעיל את המנגנון כאמור.

סעיף 78(א) לחוק הירושה קובע כדלקמן:

"בית-המשפט רשאי, לפי בקשת מעוניין בדבר, למנות, בצו, מנהל עזבון."

תקנה 31 לתקנות הירושה קובעת כדלקמן:

"בקשה למינוי מנהל עזבון, לרבות מנהל עזבון זמני, תוגש בידי מעוניין..."

לאור הפרשנות המרחיבה, כל מי שיש לו נגיעה בצורה כזו או אחרת לעזבון או למנוח, יוכל להגיש בקשה למינוי מנהל עזבון {ראה גם ע"א 110/89 הכונס הרשמי כמפרק בנק צפון אמריקה נ' ישראל גלבוע, פ"ד מו(3), 638 (1992)}.

אם-כן, נמנה להלן רשימת מקרים בהם ימנה בית-המשפט מנהל עזבון זמני:

הראשון, כאשר קיים סכסוך בין היורשים ולא ברור למי מהיורשים מהו היקף העזבון.

השני, כאשר נכסי העזבון מצריכים טיפול מיוחד כגון: טיפול למול שוכרים בנכסי העזבון, השכרת נכסי העזבון {ע"א 123/59 שכטר ואח' נ' קפלן ואח', פ"ד יג 976 (1959)}.

השלישי, כאשר ישנו הצורך למכור נכסים פסידים לרבות הקטנת הוצאות של העזבון.

הרביעי, כאשר אחד היורשים הוא קטין או פסול-דין וקיים חשש ממשי כי פעולות של יורשים אחרים יקפחו אותו. יוער כי לא בכל מקרה שבו היורש הוא קטין, ימונה מנהל עזבון זמני.

כך לדוגמה נפסק ב- עז' (ת"א) 6845/92 {פולרסהיים נ' האפוטרופוס הכללי, דינים מחוזי לב(1), 970} דחה בית-המשפט את הקשה למינוי מחמת העובדה כי לא הוכח כי קיים חשש ממשי לפיו הקטין עלול להיות מנושל מנכסי העזבון.
החמישי, כאשר היורשים מסרבים להפעיל את מנגנון דיני הירושה ובכך מסכלים את האפשרות של נושה לגבות מן העזבון {המ' (נצ') 715/98 ורד חממות ורדים נ' יעקובי, דינים מחוזי כ(9), 975 (1998)}.

השישי, כאשר בית-המשפט סבור כי לטובת כל הנוגעים בדבר יש למנות מנהל עזבון זמני שינהל את החברה עד שיתבררו כל הסכסוכים בין הצדדים {רע"א 292/88 פנינה (פרינה) צוריאנו נ' מרים חכמוב, תק-על 88(3), 924 (1988)}. דברים אלה יפים גם לגבי ניהול עסק.

נדגיש ונציין כי רשימת המקרים שלעיל, איננה רשימה סגורה וכל בקשה תידון לגופה ועל-פי נסיבותיה. יחד-עם-זאת, כאשר טובת העזבון מאפשרת להמתין לקבלת צו ירושה או צו קיום צוואה, בית-המשפט ימנע מלמנות מנהל עזבון זמני {עז' (ת"א) 5650/99 עזבון הברונית דה-רוטשילד נ' עמותת בת-דור, דינים משפחה א, 203 (1999)}.

כאשר מוגשת תובענה לפסק-דין הצהרתי, שהגיש יורש כנגד יורש אחר, המצהיר כי התובע הינו הבעלים של הדירה ומשכך הדירה איננה נכללת בעזבון, אנו סבורים כי על בית-המשפט למנות מנהל עזבון זמני, ש"יחליף" את היורש הנתבע ושייצג את העזבון בתובענה שהוגשה, שכן, כל עוד לא קבע בית-המשפט אחרת, הדירה שייכת לעזבון ומשכך קיים הצורך לתבוע את העזבון ולא את היורש הנתבע.

לכן, מנהל עזבון זמני יכול ויהא צד לתביעה כתובע או כנתבע {ת"ע (יר') 1194/95 מזרחי נ' רג'י ואח', תק-מח 96(1), 876 (1996)} וכפועל יוצא, אף ניתן לצרפו כצד למשפט {ע"א 123/59 שכטר ואח' נ' קפלן ואח', פ"ד יג 976 (1959)}. מנהל עזבון זמני יכול מכוח סמכותו לערער על החלטת בית-המשפט לערכאה גבוהה יותר {ראה גם תמ"ש (יר') 22870/02 אילן איגוד ישראלי לילדים נפגעים נ' נ' י', תק-מש 2004(3), 309 (2004); ע"א 474/65 טראובר נ' מנהיים, פ"ד כ(2), 92 (1966); בר"ע 162/76 גפן נ' ויינשטוק ואח', פ"ד לא(1), 222 (1976)}.

נבהיר כי סמכויותיו ותפקידיו של מנהל עזבון זמני, מוגבלות לסעדים של "עזרה ראשונה" לשם שמירת נכסי העזבון או זכויות הכלולות בו.

עיקר תפקידו של מנהל עזבון זמני הוא לכנס את נכסי העזבון, טרם מתן צו הירושה או צו קיום צוואה. יוער כי תיתכנה סמכויות מוגבלות אחרות למנהל העזבון הזמני, בהתאם לנסיבות של כל מקרה ומקרה.

זאת ועוד. "באין הוראה אחרת מטעם בית-המשפט, תפקידו של מנהל עזבון זמני אינו שונה מזה של מנהל עזבון אלא באחד: מנהל עזבון גם מחלק את נכסי העזבון בין היורשים, ואילו מנהל זמני אינו מוסמך לכך" {ש' שוחט, מ' גולדברג, פלומין י' דיני ירושה ועזבון (הוצאת סדן, מהדורה שישית, התשס"ה-2005), 168; ראה גם ע"א 474/65 טראובר נ' מנהיים, פ"ד כ(2) 92 (1966)}.

כאמור, בהוראת סעיף 77 לחוק הירושה, העניק המחוקק לבית-המשפט סמכות רחבה לתת כל סעד אשר לפי שיקול-דעתו נדרש לצורך שמירה על נכסי העזבון ועל הזכויות בו.

לפיכך, הסעד של מתן חשבונות ודאי כלול בהוראת סעיף 77 לחוק הירושה, כך שלא בהכרח יהיה בית-המשפט כבול לכללים המקובלים למתן חשבונות בתביעות אזרחיות רגילות, ובסמכותו לתת צו בנושא זה ככל שלפי שיקול-דעתו יש מקום לכך לפי מצב העובדות הידועות לו באותו שלב ראשוני של ניהול העזבון {עז' (משפחה יר') 41730/07 עזבון המנוח פלוני נ' האפוטרופוס הכללי, תק-מש 2009(4), 360, 362 (2009)}.

המחוקק על-פי תוכנו של סעיף 77 לחוק הירושה, חפץ לאפשר לצד מעוניין או אף מיוזמת בית-המשפט עצמו, ליתן כעין "סעד ארעי" לאותה תקופת ביניים, על-מנת שאכן ישמרו נכסי העזבון.

עניינו של סעד שכזה, כל עוד ואין בנמצא מי שידאג לשמירת נכסי העזבון, ובראש ובראשונה מנהל העזבון. ברור שמעת שמונה מנהל עזבון, שוב אין להיזקק למתן סעד ארעי זה.

תימוכין לפרשנות זו ניתן למצוא גם במיקומו של הסעיף האמור. סעיף 77 לחוק הירושה הינו הסעיף הראשון בפרק השישי לחוק הירושה, שכותרתו "הנהלת העזבון וחלוקתו" וכסעיף הראשון בסימן א' "שמירת העזבון". למעשה, סימן א' כולל רק את הסעיף האמור, זאת ותו לא.

המשך הפרק השישי מסימן ב' ואילך עניינו מנהל העזבון, מינויו, תפקידיו וכדומה.

לא מדובר אם-כן בהוראה כללית שעניינה סמכויות בית-המשפט, בכל עת, להורות על אמצעים לשמירת העזבון, אלא באותה תקופה טרומית ראשונית עד ששמירת העזבון תבוצע באמצעות מנהל העזבון, או שהעזבון יחולק.

משכך, ברור מאליו כי לכאורה מעת שמונה מנהל העזבון הזמני, שוב לא נצרך בית-המשפט להוראות סעיף זה, הואיל ומנהל העזבון הזמני במסגרת תפקידו ידאג לשמירת העזבון, לרבות על-ידי פניה זו או אחרת לבית-המשפט.
יתר-על-כן, גם אם ניתן לטעון כי הסעיף מבדיל בין מינוי מנהל עזבון לבין מינוי מנהל עזבון זמני, וכשמנהל עזבון זמני רשאי לפנות בבקשה בהתאם לסעיף האמור, הרי לאחר שניתן צו לקיום צוואה, אין כל מקום לנקיטת אמצעי שמירה במסגרת הסעיף האמור {בר"ע (מחוזי ת"א) 1169/09 ח. ק. נ' א. פ., תק-מח 2009(1), 14427, 14431 (2009)}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

אמצעים לשמירת העזבון (סעיף 77 לחוק)