מתן צו ירושה וצו קיום על-ידי בית-המשפט (סעיף 67א לחוק)

סעיף 67א לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:

"67א. מתן צו ירושה וצו קיום על-ידי בית-המשפט (תיקון: התשנ"ח)
(א) על-אף האמור בסעיף 66(א), בקשה לצו ירושה או לצו קיום שהוגשה לרשם לענייני ירושה תועבר לבית-המשפט בכל אחד מאלה:
(1) הוגשה התנגדות לבקשה;
(2) המדינה או מוסד ממוסדותיה הם צד לבקשה;
(3) היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו ראו לנכון ליזום הליך לעניין הבקשה או להצטרף להליך;
(4) האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה חסוי, קטין או נעדר;
(5) הצוואה נושא הבקשה היא צוואה בעל-פה כמשמעותה בסעיף 23;
(6) בצוואה נושא הבקשה קיים פגם או חסר כמשמעותו בסעיף 25;
(7) על הירושה חלות הוראות הפרק השביעי;
(8) הרשם לענייני ירושה ראה לנכון להעביר את הבקשה לבית-המשפט.
(ב) בקשה שהדיון בה הועבר לבית-המשפט לפי סעיף-קטן (א), יראו אותה כתובענה לפי סעיף 1 לחוק בית-המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, ובית-המשפט רשאי להצהיר על זכויות היורשים כאמור בסעיף 66.
(ג) נתן בית-המשפט צו ירושה או צו קיום לפי סעיף זה, יועבר העתק הצו לרשם לענייני ירושה לשם רישום לפי סעיף 73ד."

סעיף 67א לחוק הירושה קובע כי בקשה לצו ירושה או לצו קיום שהוגשה לרשם לענייני ירושה תועבר לבית-המשפט בכל אחד מן המקרים המנויים בסעיף הנ"ל.

בכל אחד מן המקרים המנויים בסעיף 67א לחוק הירושה, יראו את הבקשה לקיום הירושה כתובענה לפי סעיף 1 לחוק בית-המשפט לענייני משפחה ובית-המשפט רשאי להצהיר על זכויות היורשים. לאחר מתן הצו, יועבר העתק הצו לרשם לענייני ירושה לשם רישום.

מטרת דיני הירושה היא קיום רצון המת, ובאותם המקרים {המנויים בסעיף 67א לחוק הירושה} בהם קיים חשש לדיוק במילוי רצונו של המת אם בשל עריכת הצוואה, אם בשל הצורך להיות בקיא בחוק הבינלאומי, הורה המחוקק להעביר את ההליך לבית-המשפט.

כאשר הרשם לענייני ירושה ראה לנכון להעביר את הבקשה לבית-המשפט, מאפשר לו המחוקק לעשות זאת.

סדרי הדין בהעברת הבקשה מהרשם לענייני ירושה לבית-המשפט לענייני משפחה, נקבעו בתקנות הירושה, ובמהותם, דומים הם לפתיחת הליך בבית-המשפט לענייני משפחה.

תקנה 20 לתקנות הירושה קובעת כי אם ראה הרשם שאחד מהתנאים להעברת הדיון לבית-המשפט לענייני משפחה, המפורטים בסעיף 67א לחוק הירושה מתקיימים, עליו להעביר את התיק על כל מצורפיו לבית-המשפט המוסמך ויצרף אליו את פרטי המרשם הארצי הקשורים לעניין.

מגיש הבקשה לרשם לענייני ירושה יירשם כתובע, הנתבע יהיה על-פי הנסיבות, כמפורט בתקנה 21 לתקנות הירושה. נעיר כי מגיש הבקשה לצו הירושה יטען ראשון ולאחריו יביא ראיותיו הנתבע.

לאחר שהוגשו כל המסמכים הנדרשים, ותרגומיהם אם היה צורך בכך {כאמור בתקנה 54א לתקנות הירושה}, ייתן בית-המשפט צו ירושה או צו קיום לפי סעיף 67א לחוק הירושה, ויועבר העתק הצו לרשם לענייני ירושה לשם רישום.

תקנה 22 לתקנות הירושה קובעת כי אם הועברה בקשה לצו ירושה או לצו קיום לבית-המשפט, ולאחר-מכן נמסרה צוואה לרשם לענייני ירושה, ישלח הרשם הודעה, בדואר רשום, על דבר קיומה של הצוואה לזוכים על-פיה ויציין בהודעה כי הזוכים רשאים להגיש כתב התנגדות לבקשה לבית-המשפט שאליו הועברה הבקשה, בתוך ארבעה-עשר ימים מיום המצאת ההודעה.

העתק מההודעה ואישור על מסירתה יישלחו לבית-המשפט.

תקנה 23(ב) לתקנות הירושה קובעת כי אם החליט בית-המשפט לתת צו ירושה או צו קיום ולא הוגשה התנגדות בתוך המועד הקבוע {14 יום}, ייערך הצו כאמור בתקנה 24 לתקנות הירושה, ובית-המשפט יאשר אותו בחתימתו. בית-המשפט רשאי גם לתת צו חלקי אם נראה לו כי מתן הצו אינו עשוי להשפיע על זכויות שעדיין לא נתבררו {ראה תקנה 25 לתקנות הירושה}.
כאשר הוגשה התנגדות לבקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה, תועבר הבקשה לדיון בבית-המשפט {ראה סעיף 67א(א)(1) לחוק הירושה; עז' (משפחה ת"א) 7531/02 עזבון המנוח ז"ל נ' אלמונית, תק-מש 2004(1), 596, 597 (2004); עז' (משפחה ת"א) 6920/99 עזבון המנוח י' ע' ז"ל נ' ע' א', תק-מש 2004(1), 347, 348 (2004)}.

כאשר המדינה או מוסד ממוסדותיה הם צד לבקשה, תועבר הבקשה לדיון בבית-המשפט {ראה סעיף 67א(א)(2) לחוק הירושה; ת"ע (משפחה טב') 942-07-09 פלוני (מנהל עזבון) נ' האפוטרופוס הכללי חיפה, תק-מש 2010(4), 99, 100 (2010); עז' (משפחה חי') 4300/03 עזבון המנוח יעקב (ז'ק) זיתוני, ז"ל נ' למען בטחון ישראל (לב"י), תק-מש 2004(2), 498, 499 (2004)}.

כאשר היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו ראו לנכון ליזום הליך לעניין הבקשה או להצטרף להליך, תועבר הבקשה לדיון בבית-המשפט {ראה סעיף 67א(א)(3) לחוק הירושה; ת"ע (משפחה ת"א) 101130-09 עו"ד שלמה יוחאי נ' ד.ג - חסויה, תק-מש 2011(3), 147, 148 (2011); תמ"ש (משפחה ר"ל) 46330/07 עזבון המנוחה פלונית ז"ל נ' האפוטרופוס הכללי, תק-מש 2008(4), 361, 362 (2008); עז' (משפחה ת"א) 14190/99 עזבון המנוח מזרחי דוד ז"ל נ' האפוטרופוס הכללי, תק-מש 2004(3), 163 (2004); ת"ע (משפחה ר"ל) 1420/01 עזבון המנוח ש. ב. ז"ל נ' האפוטרופוס הכללי - תל אביב, תק-מש 2003(3), 867, 868 (2003)}.

כאשר בצוואה בנושא הבקשה קיים פגם או חסר כמשמעותו בסעיף 25 לחוק הירושה, תועבר הבקשה לדיון בבית-המשפט {ראה סעיף 67א(א)(6) לחוק הירושה; בע"מ 704/07 פלונית נ' פלוני, תק-על 2007(1), 4119 (2007); עז' (משפחה יר') 40180/05 עזבון המנוח ר.כ. ז"ל נ' ס. ב. כ., תק-מש 2007(1), 324, 325 (2007); עז' (משפחה ת"א) 10300/01 עזבון המנוח א.ר. נ' ב.ו., תק-מש 2006(1), 344, 345 (2006); עז' (משפחה ת"א) 108750/03 עזבון המנוח י' א' ז"ל נ' האפוטרופוס הכללי, תק-מש 2004(1), 161 (2004)}.

כאשר על הירושה חלות הוראות הפרק השביעי, תועבר הבקשה לדיון בבית-המשפט {ראה סעיף 67א(א)(7) לחוק הירושה; ת"א (שלום ת"א) 60948/04 קרן קיימת לישראל נ' אברהם קנטורוביץ, תק-של 2005(3), 15262, 15263 (2005)}.

כאשר הרשם לענייני ירושה ראה לנכון להעביר את הבקשה לבית-המשפט, תועבר הבקשה לדיון בבית-המשפט {ראה סעיף 67א(א)(8) לחוק הירושה}. ב- ת"ע (משפחה ת"א) 104590/07 {עזבון המנוחה מ.ח. ז"ל נ' מ.פ., תק-מש 2008(1), 959, 961 (2008)} עסקינן בהחלטה העוסקת בסמכותו העניינית של בית-המשפט לענייני משפחה, לעומת סמכותו העניינית של הרשם לענייני ירושה, לדון בתובענות לביטול צו ירושה/צו קיום צוואה, אשר ניתנו על-ידי הרשם לענייני ירושה.

במקרה זה קבע בית-המשפט:

"2. התיקים נשוא ת"ע 104590/07 ות"ע 104591/01 הועברו על-ידי הרשם לענייני ירושה לבית-משפט זה בהחלטת הרשם מיום 29.5.07. עניינם: בקשה סגורה למתן צו ירושה אחר המורישה, ותובענה חדשה לביטול צו הירושה.

בנימוקי הרשם לענייני ירושה להעברת התיקים נכתב כדלקמן: "ניתן צו ירושה בתאריך 7.12.06 על-ידי כבוד הרשם לענייני ירושה והוגשה בקשה לביטול הצו. על-פי סעיף 67א(א)(8) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, הסמכות לדון בבקשה מוקנית לבית-המשפט לענייני משפחה... אני מורה למזכירות הרשם לענייני ירושה להעביר את התיק לבית-המשפט לענייני משפחה ברמת גן".

בהחלטתי מיום 13.6.07 הוריתי כדלקמן: "רשם הירושה מתבקש להבהיר את הנימוקים להעברת התיק לבית-המשפט משסעיף 67א(א)(8) לחוק הירושה (מאחר ומדובר בבקשה לביטול צו ירושה), אינו רלוונטי...".

בהבהרה, אשר הוגשה לתיק ביום 2.7.07 נכתב כדלקמן: "... הרשם לענייני ירושה בדיעה שראוי שבית-המשפט, ולא הוא, ידון בבקשה לביטול צו ירושה, כך על-פי המלצת ועדת הירושה בראשות כב' השופט (כתוארו אז) יעקב טירקל, המלצה שקיבלה ביטוי בהצעת הקודקס האזרחי לפיה בקשה לביטול צו ירושה/ צו קיום צוואה - אפילו ניתן הצו על-ידי הרשם לענייני ירושה - תועבר להכרעת בית-המשפט".

אין צורך להרחיב, ודי אם יצויין כי אין ב"הבהרה" זו כדי לענות על הנדרש בהחלטתי.

על-גבי "הבהרה" זו קבעתי מועד לדיון במעמד הצדדים ובנוכחות האפוטרופוס הכללי ליום 15.11.07. במועד הדיון, מששוב לא ניתן מענה לשאלת הסמכות העניינית של בית-המשפט בבקשה דנא, הוריתי לנציגת האפוטרופוס הכללי אשר לאחר תיאום עם רשם הירושות מי יהיה המשיב לצורך ענייננו, להעביר הבהרה עניינית, מהותית לסיבת העברת ההליך לבית-משפט זה.

ביום 2.1.08 הוגשה תגובת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, באמצעות עו"ד חוה לוי כדלקמן: "... ביום 29.5.07 ניתנה החלטה על-ידי כב' הרשם לפיה תעבור הבקשה לבית-המשפט. ביום 2.7.07 נתן כב' הרשם החלטה נוספת המבהירה את החלטתו הקודמת. הן על ההחלטה והן על ההבהרה לא הוגש ערעור ולפיכך, בא-כוח היועץ-המשפטי לממשלה אינו המשיב הנכון למתן תגובה".

בנסיבות אלה, ומשלא צלחו המאמצים לקבלת הסבר ענייני ומהותי לסיבת העברת התובענות דנן לבית-המשפט, קם הצורך במתן החלטה זו.

3. הצהרה על זכויות יורשים, בירושה על-פי דין ובירושה על-פי צוואה, הינה בסמכותו של הרשם לענייני ירושה, בהתאם להוראת סעיף 66(א) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה").

בית-המשפט יידרש למתן צו ירושה או צו קיום צוואה, אך ורק בהתקיים הנסיבות כמפורט בסעיף 67א(א) לחוק הירושה, אשר כותרתו הינה "מתן צו ירושה וצו קיום על-ידי בית-המשפט" (ההדגשה אינה במקור, ט.ס.).

בענייננו מצא לנכון הרשם לענייני ירושה להעביר את התובענה לביטול צו ירושה אשר ניתן על ידו, לבית-משפט זה ודווקא מכוח סעיף 67א(א)(8) אשר הינו סעיף סל המאפשר לו להעביר בקשות אם ראה לנכון הרשם לעשות כן - אולם אין ספק, לאור כותרתו, נוסחו ומהותו של סעיף 67א(א) - כי סמכותו של הרשם לעניין סעיף זה מוגבלת אך ורק לבקשות למתן צו ירושה או צו קיום צוואה, במאובחן מבקשות לביטול צווים.

הבחנה זו ניתן ללמוד גם מקיומו של סעיף ספציפי לעניין ביטול צווים, הוא סעיף 72(א) לחוק הירושה, אשר זה נוסחו:

'72. תיקון וביטול של צו ירושה ושל צו קיום
(א) נתן רשם לענייני ירושה או בית-משפט צו ירושה או צו קיום, רשאי כל אחד מהם, לגבי צווים שנתן, לפי בקשת מעוניין בדבר, לתקנם או לבטלם על-סמך עובדות או טענות שלא היו בפניו בזמן מתן הצו; ואולם ראה רשם לענייני ירושה שלא להיזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביאה לפני מתן הצו, או שיכול היה להביאה לאחר-מכן ולא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה, יעביר את הבקשה לבית-המשפט.'

מנוסח הסעיף עולה כי הרשם לענייני ירושה או בית-המשפט רשאים, לפי בקשת מעוניין בדבר, כל אחד לגבי צווים שנתן, לתקן את הצווים או לבטלם, על-סמך עובדות או טענות שלא היו בפניהם במועד מתן הצו.

לעניין זה רא גם: ת"ע 42350/04 (יר') א. נ' מ., תק-מש 2006(1), 500 (2006).

סייג לסמכות זו של הרשם, מצויה בסיפא של הסעיף: הרשם לענייני ירושה רשאי להעביר בקשות לתיקון/ ביטול צווים מטעמי שיהוי: האם יכול היה מבקש הביטול להעלות את העובדה או הטענה מכוחה מבקש הוא את ביטול הצו לפני הינתנו; האם לא השתהה מבקש הביטול יתר על המידה, בהעלאת העובדה או הטענה מכוחה הוא מבקש את ביטול הצו, לאחר הינתנו.

השימוש בשיקול-הדעת של הרשם, אם להיזקק לבקשה לביטול חרף טענת השיהוי, יעשה תוך העמדת טענת השיהוי למבחן עובדתי ומשפטי. על הרשם לקיים דיון בבקשה ולאפשר חקירת המצהירים על תצהיריהם, תצהירים אשר מבקש הביטול חייב בהגשתם בהתאם לתקנה 27 לתקנות הירושה, התשנ"ח 1998. אחרת, ימצא הרשם כמי שלא מפעיל את שיקול-דעתו "להיזקק" אם לאו, ומעביר את הבקשה לביהמ"ש כל אימת שנטענה טענת שיהוי, והרי לא זו לשון הוראת סעיף 72(א) לחוק הירושה.

לעניין זה ראה: ת"ע 7181/01 (ת"א) פלונית נ' אלמונים (לא פורסם).

4. בנסיבות ענייננו, וכאמור מעלה, הועברה התובענה לביטול צו הירושה אשר ניתן על-ידי הרשם לענייני ירושה ביום 7.12.06, מכוח סעיף 67א(א)(8) לחוק הירושה, ולא מן הטעם והפעלת שיקול-הדעת כמפורט בס' 72(א) לחוק הירושה. בנסיבות אלה לא ברור האם קמה הסמכות העניינית לבית-המשפט לדון בתובענה, לאחר הבירור והפעלת שיקול-הדעת, הנדרשים על-פי חוק, מהרשם לענייני ירושה אם לאו.

לפיכך, אני מורה בזאת על החזרת התובענות לרשם לענייני ירושה.

לעניין זה יוער כי בחרתי להחזיר את התובענות לרשם לענייני ירושה, ולא לסגרן גרידא, בשל הנסיבות המצטברות כדלקמן: אי תשלום מחודש של אגרת רשם הירושות על-ידי התובע; מסמכי מקור ב- ת"ע 104590/07 (צו ירושה מקורי); ומשך הזמן ופרק הזמן שאינם בגינו של התובע."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

מתן צו ירושה וצו קיום על-ידי בית-המשפט (סעיף 67א לחוק)