דין תשלומים על-פי ביטוח וכו' (סעיף 147 לחוק)

1. כללי
סעיף 147 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:

"147. דין תשלומים על-פי ביטוח וכו'
סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על-פי חוזה ביטוח, על-פי חברות בקופת קיצבה או בקופת תגמולים או על-פי עילה דומה, אינם בכלל העזבון, זולת אם הותנה שהם מגיעים לעזבון."

חוק הירושה לא מחיל דין אחד על כלל נכסי המוריש.

חוק הירושה מחריג נכסים וזכויות מסויימות של מוריש מכלל נכסיו וקובע להם הסדר נפרד, הקבוע בסעיף 147 לחוק הירושה.

סעיף 147 לחוק הירושה, מוציא מתחולת העזבון כספים וזכויות שכונו על-ידי ג' טדסקי זכויות מלבר לעזבון {גד טדסקי "זכויות מלבר לעזבון" משפטים יא (התשמ"א), 20; ע"א 293/72 פילוסוף נ' "תעוז" קופת תגמולים לשכירים בע"מ ליד בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד כז(2), 535 (1973)}, שהיקפם עשוי להיות משמעותי ביותר.

מדובר בהוראה המסדירה את המשאבים שהינם נכסים מלבר לעזבון, אשר עליהם לא חלים דיני הירושה החלים על נכסי עזבון {עב' (ת"א-יפו) 1460/03 עזבון המנוחה דליה באב"ד ז"ל ואח' נ' קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ - בניהול מיוחד, תק-עב 2006(3), 1493 (2006).

החלוקה של הכספים לא נעשית בהתאם לכללים הקובעים בחוק הירושה והם אינם מתחלקים בין היורשים, אלא, הם משולמים למוטב בהתאם להוראה שנתן המיטיב בעודו בחיים, אם במסמך ההצטרפות לקופה ואם בדרך אחרת {ראה סעיף 36(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973; ע"א 3807/90 פישר נ' תמר קופת תגמולים מרכזית ליד בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פ"ד מז(5), 104 (1993).

כל מטרתו של סעיף 147 לחוק הירושה, היא "לעודד את הציבור לצבור משאבים שיפרשו רשת של ביטחון סוציאלי תחת הפרט ואשר חשיבותם כפולה: לפרט ולמשפחתו מספקים משאבים אלה ביטחון סוציאלי לעת זקנה או לאחר המוות, ובנוסף השקעת הכספים באפיק חיסכון ארוך טווח מניבה תועלת לחברה כולה" {ע"א 4377/04 גל גורן-הולצברג ואח' נ' אביבה מירז ואח', תק-על 2007(3), 848 (2007)}.

2. "זולת אם הותנה שהם מגיעים לעזבון"
סעיף 147 סיפא לחוק הירושה קובע במפורש את הכלל שכספים, בין היתר, בקופת גמל אינם באים בכלל העזבון, "זולת אם הותנה שהם מגיעים לעזבון", קרי, אם יש התניה הקובעת כי הכספים בקופות הגמל הם בכלל העזבון.

פסיקת בתי-המשפט קבעה, כי ההתניה הנדרשת לצורך תחולתה של הסיפא לסעיף 147 לחוק הירושה צריכה להיות מפורשת, ברורה וחד-משמעית, ועל-פיה במקום מוטבים מוגדרים ייכללו הכספים בעזבון.

יפים לעניין זה דברי בית-המשפט ב- ע"א 3807/90 מירי פישר נ' תמר קופת תגמולים, פ"ד מז(5), 104 (1993)} לפיהם:

"...סעיף 147 שהוא בגדר הוראת החוק המרכזית הקובעת את מעמדם המשפטי של כספים שבידי קופת תגמולים, קובע כלל ולצידו יוצא מן הכלל: הכלל הוא שכספים שבקופת תגמולים אינם בכלל העזבון, קרי הם אינם מתחלקים לפי דיני הירושה, אלא משולמים לפי ההוראה שבין המוריש, בחייו לקופה האמורה, במסמך ההצטרפות לקופה או בדרך אחרת.

היוצא מן הכלל הוא, שבעל החשבון יכול להתנות שהכספים המגיעים לעזבון.

ההתניה המכלילה את כספי הקופה בעזבונו של בעל החשבון - יכולה להיכלל במסמך ההצטרפות, נוסחה של ההתניה היא כי בעל החשבון מורה לקופה למסור כספיו בקופה עם מותו לידי העזבון."

הכוונה היא כי העמית יציין מפורשות עת הוא פותח החשבון, כי במקרה של מוות יש לשלם הכספים לעזבונו. על העמית במקרה זה, להימנע מלנקוב בשמות מוטבים מוגדרים {ראה גם תמ"ש (ת"א-יפו) 19850/98 מירב שאבי נ' ג'רדלין שאבי, תק-מש 2002(2), 9 (2002); ת"ע (ת"א-יפו) 13080/99 עזבון המנוחה, הקרן לטיפול בחסויים נ' בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה, תק-מש 2002(1), 2 (2002)}.

ב- תמ"ש (חד') 700/05 {ש' מ' נ' עזבון המנוחה פלונית באמצעות יורשיה ואח', תק-מש 2006(1), 9 (2006)} קבעה כב' השופטת שפרה גליק כי "קביעת מוטב בצוואה, הוא רק דרך של הודעה לחברת הביטוח או לקופת הגמל ולא מסמך "המכניס" את הזכויות בקופת הגמל בגדר העזבון".

לעניות דעתה של כב' השופטת שפרה גליק "בכך הוסרה אבן הנגף הראשונה מדרכי. כאמור, אינני מקבלת את הטענה שהזכרת שמות ילדי המנוחה בצוואתה, "הפכה" את הזכאות בקופות הגמל לחלק מהעזבון. לא התעלם מעיני הויכוח הקיים בפסיקה בין הגישה "הירושתית" לפרשנות סעיף 147 לחוק הירושה לבין הגישה "החוזית כלכלית" ואולם נדמה שויכוח זה אינו שייך לענייננו, ואין בו כדי לתת תשובה לטענת יורשי אלמוני ז"ל, לפיה עצם האיזכור בצוואה של קביעת מוטבים יש בה כדי להכליל כספי קופת הגמל בעזבון".

כאמור לעיל, היוצא מן הכלל הוא כי בעל החשבון יכול להתנות שהכספים הנמצאים בחשבון, יועברו לעזבון. ההתניה, המכלילה את כספי הקופה בעזבונו של בעל החשבון, יכולה להיכלל במסמך ההצטרפות. לפיכך, עולה השאלה האם התניה כאמור יכולה להיכלל בצוואה, ולאו דווקא במסמך ההצטרפות לקופה או במסמך אחר המופנה לקופה.

אנו סבורים כי ההתניה יכולה להיכלל בצוואה ובלבד שהודעה עליה תימסר לקופה במעמד ההתקשרות.

3. ביטוח חיים
מלשונו של סעיף 147 לחוק הירושה, למדים אנו, כי תשלומים מכוחו של חוזה לביטוח חיים אינם נכללים בעזבון. תשלומים אלה, לא נכללים בכלל נכסי העזבון ונושי המנוח אינם רשאים להיפרע מהם {בש"א (יר') 8991/06 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' אלכסנדרוביץ' רבקה גיטל ואח', תק-של 2007(3), 4570 (2007)}.

סעיף 147 לחוק הירושה גובר בנסיבות העניין על סעיף 13 לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק חוזה ביטוח"), שכן סעיף 13 לחוק חוזה הביטוח הינו סעיף כללי, שאינו מתייחס באופן ספציפי לחוזה ביטוח מסוג ביטוח חיים, בעוד סעיף 147 לחוק הירושה הינו סעיף ספציפי המתייחס לתשלומים על-פי חוזה ביטוח שהתקבלו "עקב מותו של אדם", דהיינו חוזה מסוג ביטוח חיים, ומשכך ובהתאם לסעיף 147 לחוק הירושה, הכספים הכלולים בפוליסה לביטוח חיים אינם נכללים בעזבון והנשייה של נושי המנוח אינה עוקבת עוד אחר כספים אלה {ע"א (מחוזי ת"א) 2155-09 תדמיר אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' יעל ירון, תק-מח 2011(2), 25208, 25215 (2011)}.

4. פיצויי פיטורין
סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורין"):

"5. עובד שנפטר (תיקונים: התשל"ז, התש"ם)
(א) נפטר עובד, ישלם המעביד לשאיריו פיצויים כאילו פיטר אותו. "שאירים" לעניין זה - בן זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו והוא גר עמו, וילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לעניין גימלאות לפי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח-1968 ובאין בן זוג או ילדים כאמור - ילדים והורים שעיקר פרנסתם היה על הנפטר וכן אחים ואחיות שגרו בביתו של הנפטר לפחות שנים-עשר חודשים לפני פטירתו וכל פרנסתם הייתה על הנפטר.
(ב) היו פיצויי פיטורים משתלמים לשאירים שאינם בן זוג או ילד התלוי כאמור, יופקדו הפיצויים בבית-הדין האיזורי לעבודה ויינתנו לשאירים שיקבע בית-הדין האיזורי לעבודה ולפי החלוקה שיקבע, בהתחשב במצבם הכלכלי ובמידת תלותם בעובד שנפטר.
(ג) פיצויים המשתלמים לשאירים של עובד שנפטר לא יראו אותם כחלק מהעזבון."

המחוקק העדיף את טובתם ורווחתם של שאירים או תלויים בעובד או במבוטח, על פני יורשיהם. מטעם זה, נקבעה אי-תחולה של דיני הירושה הכלליים, באופן מוחלט או באופן מסוייג, בנושאים שונים שהוסדרו בדיני הביטחון הסוציאלי.

לפיכך, נקבע בסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, כי אם עובד נפטר, ישלם המעביד לשאיריו פיצויים כאילו פיטר אותו, וכי פיצויים אלה "לא יראו אותם כחלק מהעזבון" כאמור בסעיף-קטן 5(ג) לחוק פיצויי פיטורים {דב"ע נב/9-74 דניאל שחר נ' חברת מעדני דן בע"מ ואח', פד"ע כד 216; דב"ע נו/246-0 יורשי המנוחה בדיעה יוסף נ' המוסד לביטוח, תק-אר 96(3), 802 (1996)}.

5. קופת גמל
צבירת כספים בקופת הגמל יסודה בהסדר בין המיטיב, יוצר המשאבים, לבין קופת הגמל, ולפיו יקבע המיטיב מוטב שיהא זכאי לכספים הנצברים על-שמו בקופת הגמל, לאחר פטירת המיטיב ובכפוף לתנאי ההסדר {דודי שורץ "שינוי המוטב בקופת גמל ובביטוח חיים - דיסהרמוניה בחקיקה ובפסיקה ויישובה" עיוני משפט יז (1992) 345}.

בהיעדר התניה, לא יכללו כספים אלה בין נכסי העזבון, אף-על-פי שגם הם, כיתר נכסי המוריש, עוברים עם מותו.

ב- ע"ע 723/06 {עזבון המנוחה דליה באב"ד ז"ל ואח' נ' קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ, תק-אר 2008(1), 106 (2008)} בית-הדין האיזורי דחה את תביעת המערערים תוך קביעה כי לפי סעיף 147 לחוק הירושה, כספי המנוחה שהצטברו בקרן אינם חלק מן העזבון, ולכן המערערים לא זכאים להם מכוח ירושה. בית-המשפט של ערעור דחה את הערעור.

סוגיית מוטבים לפי קופת גמל הוחרגה במפורש מכלל נכסי העזבון והוצאה מגדר סמכותו של בית-המשפט לענייני משפחה {דברי בית-המשפט ב- ה"פ (שלום ת"א) 177258-09 איפקס ניהול קופות גמל בע"מ נ' הטוענים אורית ברנס ואח', תק-של 2011(2), 1705, 1707 (2011)}.

כב' השופט מ' שמגר מתייחס לסוגיה זו של סעיף 147 לחוק הירושה בפסק-דינו ב- ע"א 3807/90 {מירי פישר נ' תמר קופת תגמולים מרכזית ליד ואח', פ"ד מז(5), 104 (1993)} וקובע:

"סעיף 147 - שהוא בגדר הוראת החוק המרכזית הקובעת מעמדם המשפטי של כספים שבידי קופת תגמולים, קובע כלל ולצידו יוצא מן הכלל.

הכלל הוא שכספים שבקופת תגמולים אינם בכלל העזבון, קרי הם אינם מתחלקים לפי דיני הירושה, אלא משולמים לפי ההוראה שנתן המוריש, בחייו, לקופה האמורה, במסמך ההצטרפות לקופה או בדרך אחרת.

היוצא מן הכלל הוא שבעל החשבון יכול להתנות שהכספים מגיעים לעזבון. ההתניה - המכלילה את כספי הקופה בעיזבונו של בעל החשבון, יכולה להיכלל במסמך ההצטרפות. נוסחה של ההתניה הוא כי בעל החשבון מורה לקופה למסור כספיו בקופה, עם מותו, לידי העזבון" {ראה גם תמ"ש (משפחה ר"ל) 34030/08 ל. ק. נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, תק-מש 2009(2), 436, 439 (2009)}.

6. קרן השתלמות
ב- ת"ע 2686/91 {פלונית ואח' נ' אלמונית ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (1993)} קבע בית-המשפט כי "על השאלה, אם קרן ההשתלמות היא בבחינת "עילה דומה" לעניין סעיפים 36(ב) לחוק החוזים ו- 147 לחוק הירושה" יש להשיב בחיוב.

זאת ועוד. "הן קופת קיצבה והן קופת תגמולים הן קופות להן מפריש העובד במשך שנות עבודה סכומי כסף מתוך משכורתו, וסכומים אלה משתלמים לו בהמשך, על-פי-רוב עם פרישתו ולעיתים, במקרים בהם נפטר החבר, הם ישתלמו ליורשיו. אף קופת קרן ההשתלמות היא קופה לה מפריש החבר במהלך שנות עבודתו סכומי כסף מתוך משכורתו, ואלה עומדים בהמשך לרשותו, או לרשות יורשיו, במקרה של פטירתו".

עוד קבע בית-המשפט כי "סעיף 147 לחוק הירושה קובע, שאם הותנה במפורש שסכום הכסף צריך להגיע לעזבון - כך יהיה. ואכן בעניינו הותנה כך במפורש בסעיף 6 לצוואה. המנוח הוסיף והודיע, כפי שצויין לעיל, בהודעה לקרן ביום 8.2.91, כי המבקשת הינה המוטב לכספי הקרן הצבורים לזכותו. לתוצאה זהה אנו מגיעים לפי הוראת סעיף 36(ב) לחוק החוזים".

7. קצבת שאירים
ב- עב' (איזורי יר') 2519/07 {אלברט דרעי נ' הקופה לתגמולים פנסיה ופיצויים לעובדי הסוכנות, תק-עב 2009(3), 4708, 4713 (2009)} קבע בית-הדין:

"קצבת השאירים איננה נכס מנכסי עזבונה של המנוחה ואיננה זכות מזכויותיה, אלא זכות עצמאית של השאירים כפי שהוגדרו בחוקה (ראה לעניין זה בג"צ 6460/02 אליאב נ' בית-הדין הארצי לעבודה (פורסם בנבו (2006)). על-כן, העובדה כי המנוחה הורתה בצוואתה כי אינה מורישה מנכסיה לתובע, אינה מעלה ואינה מורידה לעניין תביעתו לקצבת שאירים. בכל מקרה, אין בעובדה כי למנוחה הייתה זכות להורות על שינויים מוטבים בקצבה על-פי סעיף 36(ב) לחוק החוזים, כדי להעיד על היות הקצבה נכס מנכסיה. יתרה מזו, אילו חפצה המנוחה לערוך שינויי במוטבי הקצבה, היה עליה להודיע במועד לקופת הפנסיה על הצוואה (ע"א 3807/90 פישר נ' תמר קופת תגמולים, פ"ד מז(5), 104 (1993)). המנוחה לא הודיעה על שינוי שכזה ויש בכך רק כדי לחזק את מסקנתנו כי לא חפצה בכך."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

דין תשלומים על-פי ביטוח וכו' (סעיף 147 לחוק)