botox
הספריה המשפטית
הפרשנות לחוק הירושה (על סעיפיו השונים) ודיני עזבונות

הפרקים שבספר:

תפקידים (סעיף 82 לחוק)

סעיף 82 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:

"82. תפקידים
מנהל עזבון חייב, בכפוף להוראות בית-המשפט, לכנס את נכסי העזבון, לנהל את העזבון, לסלק את חובות העזבון, לחלק את יתרת העזבון בין היורשים, לפי צו ירושה או צוואה מקויימת, ולעשות כל דבר אחר הדרוש לביצועם של צו ירושה או צוואה מקויימת."

סעיף 82 לחוק הירושה קובע מהם התפקידים אותם חייב מנהל עזבון לבצע, והכול בכפוף להוראות בית-המשפט. הסעיף מונה רשימה באשר לתפקידי מנהל העזבון. ואלה הם התפקידים: לכנס את נכסי העזבון; לנהל את העזבון; לסלק את חובות העזבון; לחלק את יתרת העזבון בין היורשים או כפי שיורה לו בית-המשפט; לעשות כל דבר אחר הדרוש לביצועם של צו הירושה או צוואה מקויימת ובין השאר לאתר יורשים; להגיש פרטת עזבון או תוספת לפרטה בגילוי נכסים נוספים; להגיש דין-וחשבון על מצבו של העזבון; לשום את נכסי העזבון; במידה ובעזבון כספים, אזי, על מנהל העזבון, להשקיע את כספי העזבון.

את החובה הקבועה בסעיף 82 לחוק הירושה, על מנהל העזבון לבצע תוך זמן סביר {ע"א 329/67 כהן רייך נ' אייגר, פ"ד כב(1), 91 (1968); עז' (ת"א) 5650/99 עזבון בת-שבע דה-רוטשילד נ' עמותת בת-דור, תק-מש 99(2), 69 (1999); ע"א 5694/94 איובי נ' נוריאל, פ"ד נ(4), 444 (1997)}.

החובה כאמור, איננה רק חלק מחובותיו של מנהל העזבון. היא משקפת את רצון המחוקק, שעזבונות יחולקו מהר ככל שניתן כדי לשחרר את רכושו של המצווה מ"כבליו" של העזבון לידי היורשים. החובה משקפת בעיקר את רצונו של המצווה, שעזבונו יחולק בקרוב לאחר פטירתו.

סמכויותיו של מנהל עזבון הן רחבות ביותר כאמור בסעיף 82 לחוק הירושה, ואין היורשים רשאים לעשות בעזבון, אלא, ברשותו של מנהל העזבון או ברשות בית-המשפט, כאמור בסעיף 121(א) לחוק הירושה {רע"א 3920/90 עזבון המנוח אירה גילדן נ' הכונס הרשמי, תק-על 91(1), 1124 (1991)}.

פעולות בגין הגשת בקשה למינוי מנהל עזבון זמני וקבוע וכן בקשות למתן הוראות בניהול העזבון שמוגשות לעיתים לבית-המשפט, הינן חלק "טבעי" ממילוי תפקידיו של מנהל העזבון. אין הן בגדר פעולות החורגות באופן מהותי ממילוי תפקידיו ולכן, אינן מזכות את מנהל העזבון בשכר-טרחה נפרד שכן, הן כלולות במסגרת שכר-הטרחה בניהול העזבון {בש"א (ת"א-יפו) 1568/07 עזבון המנוח ד' א' ז"ל נ' י' (ג') א' ואח', תק-מש 2007(3), 92 (2007)}.

הגם שהשכר עבור הבקשה לקיום צוואה אינו נכלל במסגרת שכר-טרחתו של מנהל העזבון, אין זה מן הנמנע שמנהל העזבון יגיש לבית-המשפט בקשה בנדון, כגון במקרה בו אין הסכמה בין הצדדים על גובה שכר הטרחה {דברי בית-המשפט ב- ת"ע (משפחה יר') 34807-03-10 עו"ד משה שילוני בעניין עזבון המנוח יוסף אדלר ז"ל נ' יוסף ליסי, תק-מש 2010(2), 459, 462 (2010)}.

על מנהל עזבון מוטלת חובה מכוח החוק לפעול בנכסי העזבון, אולם אין הוא "נציג" העזבון, כיוון שהעזבון איננו יישות משפטית.

חבותו של מנהל העזבון קיימת, כלפי בית-המשפט, אשר על-פי הוראותיו עליו לפעול. ואולם, עם חובות מנהל העזבון נמנית גם החובה לפרוע את חובות העזבון לנושיו, וכן לחלק את היתרה שתישאר מהעזבון ליורשים. על מנהל העזבון לפעול, בנכסי העזבון לטובת הנושים והיורשים.

מכאן, שיש הסוברים כי מנהל העזבון הריהו נאמן, ואילו היורשים והנושים של העזבון הינם הנהנים {ע"א 1763/93 זילכה אהרון נ' דורין שוחט, תק-על 95(2), 1655 (1995)}. יוער כי חוק הנאמנות לא חל על מנהל העזבון, כיוון שמקום ש-"נאמן" איננו בעליו של הנכס אין להחיל עליו את חוק הנאמנות. אולם, אין בכך כדי למנוע החלת סעיפים שונים בחוק הנאמנות על מנהל עזבון דרך היקש {ע"מ (יר') 643/04 עזבון המנוח מרצ'ל אליאס ז"ל נ' עורך-דין איתן קדמי, מנהל עזבון זמני ואח', תק-מח 2005(3), 2205 (2005)}.

על מנהל העזבון לפעול ולהיצמד להוראות הצוואה. יחד-עם-זאת, אף כשיש הסכמה מצד הנהנה, וכל עוד אין מדובר בנהנה פרטי כי אם בנהנה שמטרת נתינת נכס לו על-פי הצוואה יש בה מטרה מסויימת או מיוחדת או ציבורית או מתן תרומה או הנצחת שם וכיוצא באלה, אין מנהל העזבון חופשי להסכים עם הנהנה להפחתת קביעת המנה אשר המצווה התכוון ליתן לצורך אותה מטרה ובוודאי שלא יוכל לעשות כן, ללא אישורו של בית-המשפט, כל שכן כאשר מנהל העזבון וקרוביו הקרובים הם היורשים של יתרת העזבון.

זאת ועוד. מנהל עזבון נושא בתפקיד של נאמנות שהוטל עליו על-ידי בית-המשפט ולכן, איננו עושה דברם של היורשים או של צדדים מעוניינים אחרים, גם אם מינויו נבע מלכתחילה מפנייתו של מעוניין בדבר כאמור בסעיף 78 לחוק הירושה {תמ"ש (יר') 22870/02 אילן איגוד ישראלי לילדים נפגעים נ' נ' י', תק-מש 2004(3), 309 (2004)}.

לצורך מילוי תפקידיו מבצע מנהל העזבון פעולות שמקצתן בעלות אופי משפטי מובהק, כגון: בקשות שהוא מגיש לבית-המשפט לצורך מילוי תפקידיו, שמקצתן בעלות אופי מינהלי-ביצועי, כמו כינוס נכסים ותשלום חובות. על-כן, בית-המשפט פוסק לו שכר עבור כלל הפעולות שהן חלק "טבעי" ממילוי תפקידיו, כאמור בסעיף 91 לחוק הירושה, בין אם היו בעלות אופי משפטי ובין אם היו בעלות אופי מינהלי-ביצועי {ע"א 2886/00 הקרן לטיפול בחסויים נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נה(5), 62 (2001)}.

אחד מתפקידיו העיקריים של מנהל עזבון הוא סילוק חובות העזבון, כאמור בסעיף 82 לחוק הירושה. לצורך כך, המחוקק קבע בחוק הירושה מנגנון מוסדר ומפורט לבירור חובות העזבון, סיווגם וקביעת סדר העדיפות לסילוקם {סימן ג' לחוק הירושה; ת"ע (ת"א-יפו) 104641/07 עזבון המנוח ש' ק' ז"ל נ' ש' ק' ואח', תק-מש 2008(2), 127 (2008)}.

על-פי סעיף 82 לחוק הירושה, אחד התפקידים המוטלים על מנהל עזבון, היא "לכנס את נכסי העזבון". בגדרה של חובה זו גלומה, גם חובתו לדאוג לגביית חובות מחייבים לעזבון, לרבות חוב שחב יורש למורישה ועם מותה לעזבון {ע"א 2390/92 יהודית גרינשפון נ' מנחם שכטר ואח', פ"ד מט(1), 843 (1995)}.

אין חולק כי שכר-טרחה עבור הגשת בקשה {בש"א (ת"א-יפו) 4085/06 עזבון המנוחה י' א' ז' ז"ל נ' ע' ז' ואח', תק-מש 2006(3), 567 (2006); בש"א (ת"א) 12136/01 עזבון המנוח נ' האפוטרופוס, תק-מש 2003(2), 178 (2003)} לצו ירושה או צו קיום צוואה לא כלול במסגרת פסיקת שכר-טרחת מנהל העזבון כאמור בתקנה 45ג(א) לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998 וכאמור בסעיף 82 לחוק הירושה. את שכרו של מנהל עזבון בגין פעולה זו יש לפסוק בנפרד, בהיותה "שירות מקצועי", כמפורט בתקנה 45ג(ג) לתקנות הירושה {בש"א (ת"א-יפו) 1568/07 עזבון המנוח ד' א' ז"ל נ' י' (ג') א' ואח', תק-מש 2007(3), 92 (2007)}.

סעיף 82 לחוק הירושה קובע בצורה רחבה את תפקידיו וסמכויותיו של מנהל העזבון ואין כל צורך "לקבוע" תפקידים וסמכויות אלה, בצוואה. ובשים-לב, כי למרות שתפקידים וסמכויות אלה קבועים בחוק הירושה, עדיין מנהל העזבון כפוף להוראותיו של בית-המשפט, שמינה אותו.

נדגיש, כי על-אף "רשימת" התפקידים והסמכויות הקבועים בסעיפי חוק הירושה, הרשימה איננה סגורה. כך לדוגמה מנהל עזבון יכול ויהא צד לתביעה כתובע או כנתבע {ת"ע (יר') 1194/95 מזרחי נ' רג'י ואח', תק-מח 96(1), 876 (1996); ע"א 609,601/88 עזבון המנוח מיכאל רודה ז"ל ואח' נ' שרייבר ואח', פ"ד מז(2), 441 (1993)} ומוסמך הוא לערער על החלטת בית-המשפט לערכאה גבוהה יותר.

תקנה 39 לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998 קובעת כדלקמן:

"39. ציון תפקידו של מנהל העזבון וחובותיו
(א) בכל מסמך, הליך משפטי או פעולה של מנהל עזבון, מכוח תפקידו, יצויין שהוא פועל כמנהל עזבונו של פלוני, ואם היה מנהל עזבון זמני תצויין עובדה זו.
(ב) משנודע למנהל העזבון שיש בעזבון מקרקעין או נכסים אחרים שמתנהלים לגביהם על-פי כל דין פנקסים המשמשים לרישום זכויות בעלות, ידאג שתירשם בהם הערה על מינוי מנהל עזבון; הממונה על הרישום האמור ירשום הערה כנדרש משהוגש לו צו המינוי.
(ג) מנהל העזבון יפתח חשבון בבנק על-שם העזבון ויפקיד בו כספים מכוח תפקידו, ככול האפשר בתכוף לאחר קבלתם, ולא יחזיק את כספי העזבון בחשבונו הפרטי.
(ד) מנהל העזבון יקפיד על קיום אסמכתה לכל הוצאה והכנסה, חוץ מסכומים קטנים שלפי הנוהג אין להם קבלות."

תקנה 39(א) לתקנות קובעת כי מנהל עזבון חייב לציין כי הוא פועל כמנהל עזבון של פלוני בכל מסמך, הליך משפטי או פעולה הקשורה לעזבון בו מונה.

תקנה 39(ב) לתקנות קובעת כי מנהל העזבון חייב לרשום הערה, בדבר מינויו, על נכסי העזבון שמתנהלים לגביהם על-פי כל דין, פנקסים המשמשים לרישום זכויות בעלות {ה"פ (יר') 4384/05 אליהו חטמוב נ' עורך-דין בן ציון ליפשיץ, תק-מח 2008(2), 11820 (2008).

תקנה 39(ג) לתקנות קובעת כי מנהל העזבון חייב לפתוח חשבון בנק על-שם העזבון. בחשבון זה, יפקיד מנהל העזבון את כל הכספים שמתקבלים אצלו והקשורים לעזבון אותו הוא מנהל. תקנה זו קובעת איסור לפיו, מנהל עזבון לא "יחזיק את כספי העזבון בחשבונו הפרטי", קרי, על מנהל העזבון להפריד את חשבון העזבון מיתר חשבונותיו.

תקנה 39(ד) לתקנות קובעת כי חובה על מנהל העזבון להקפיד על קיום אסמכתא לכול הוצאה והכנסה, למעט "סכומים קטנים שלפי הנוהג אין להם קבלות".