הפרשנות לחוק הירושה (על סעיפיו השונים) ודיני עזבונות
הפרקים שבספר:
- הירושה (סעיף 1 לחוק)
- היורשים (סעיף 2 לחוק)
- כשרות אדם לרשת: בני אדם (סעיף 3 לחוק)
- כשרות לרשת - תאגידים (סעיף 4 לחוק)
- פסלות לרשת (סעיף 5 לחוק)
- הסתלקות היורש מזכותו בעזבון (סעיף 6 לחוק)
- עסקאות אחרות בזכות היורש (סעיף 7 לחוק)
- עסקאות בירושה עתידה (סעיף 8 לחוק)
- צוואות הדדיות (סעיף 8א לחוק)
- שניים שמתו כאחד (סעיף 9 לחוק)
- יורשים מבני המשפחה (סעיף 10 לחוק)
- זכות הירושה של בן זוג (סעיף 11 לחוק)
- סדר העדיפות בין קרובי המוריש (סעיף 12 לחוק)
- החלקים בעזבון (סעיף 13 לחוק)
- חליפיו של יורש (סעיף 14 לחוק)
- יורש פסול ויורש שהסתלק (סעיף 15 לחוק)
- ירושה מכוח אימוץ (סעיף 16 לחוק)
- זכות הירושה של המדינה (סעיף 17 לחוק)
- צורות הצוואה (סעיף 18 לחוק)
- צוואה בכתב יד (סעיף 19 לחוק)
- צוואה בעדים (סעיף 20 לחוק)
- הפקדת צוואה (סעיף 21 לחוק)
- צוואה בפני רשות (סעיף 22 לחוק)
- צוואה בעל-פה - צוואת שכיב מרע (סעיף 23 לחוק)
- פסלות עדים (סעיף 24 לחוק)
- קיום צוואה על-אף פגם או חסר בצורתה (סעיף 25 לחוק)
- כשרות לצוות (סעיף 26 לחוק)
- חופש לצוות (סעיף 27 לחוק)
- הצוואה מעשה אישי (סעיף 28 לחוק)
- מסירת קביעה וסמכות בחירה (סעיף 29 לחוק)
- אונס, איום, השפעה בלתי-הוגנת, תחבולה או תרמית (סעיף 30 לחוק)
- אי-ביטול של צוואה פגומה (סעיף 31 לחוק)
- טעות סופר וכו' (סעיף 32 לחוק)
- צוואה סתומה וכו' (סעיף 33 לחוק)
- צוואה בלתי-חוקית וכו' (סעיף 34 לחוק)
- צוואה לטובת עדים וכו' (סעיף 35 לחוק)
- ביטול על-ידי המצווה (סעיף 36 לחוק)
- ביטול מקצת הצוואה (סעיף 38 לחוק)
- הצורך בצו קיום צוואה (סעיף 39 לחוק)
- נושא הצוואה (סעיף 40 לחוק)
- יורש במקום יורש (סעיף 41 לחוק)
- יורש אחר יורש (סעיף 42 לחוק)
- יורש על-תנאי דוחה (סעיף 43 לחוק)
- יורש על-תנאי מפסיק (סעיף 44 לחוק)
- חיובי יורש (סעיף 45 לחוק)
- צוואה וירושה על-פי דין (סעיף 46 לחוק)
- מנה וחלק בעזבון (סעיף 47 לחוק)
- יורשים שלא נקבעו חלקיהם (סעיף 48 לחוק)
- יורש שמת לפני המוריש (סעיף 49 לחוק)
- יורש פסול ויורש שהסתלק (סעיף 50 לחוק)
- מנה של נכס מסויים (סעיף 51 לחוק)
- מנה של נכס בלתי-מסויים (סעיף 52 לחוק)
- כפיפות להוראות הצוואה (סעיף 53 לחוק)
- פירוש הצוואה (סעיף 54 לחוק)
- מעין צוואה (סעיף 55 לחוק)
- הזכות למזונות (סעיף 56 לחוק)
- גדרי הזכות למזונות (סעיף 57 לחוק)
- הוצאות הכשרה למשלח יד (סעיף 58 לחוק)
- קביעת המזונות (סעיף 59 לחוק)
- בקשה לקביעת המזונות (סעיף 60 לחוק)
- דרכי סיפוק המזונות (סעיף 61 לחוק)
- גילוי עובדות ושינוי נסיבות (סעיף 62 לחוק)
- הרחבת העזבון לצרכי מזונות (סעיף 63 לחוק)
- סדר העדיפות בין הזכאים (סעיף 64 לחוק)
- עסקאות בזכות למזונות (סעיף 65 לחוק)
- ממונה ארצי (סעיף 65א לחוק)
- הצהרת על זכויות היורשים (סעיף 66 לחוק)
- הגשת התנגדויות (סעיף 67 לחוק)
- מתן צו ירושה וצו קיום על-ידי בית-המשפט (סעיף 67א לחוק)
- ראיות (סעיף 68 לחוק)
- תכנם של צו ירושה וצו קיום (סעיף 69 לחוק)
- שינויים לאחר מות המוריש (סעיף 70 לחוק)
- כוחם של צו ירושה וצו קיום (סעיף 71 לחוק)
- תיקון וביטול של צו ירושה ושל צו קיום (סעיף 72 לחוק)
- הגנת רוכש בתום-לב (סעיף 73 לחוק)
- סמכויות הממונה הארצי, אי-תלות, סמכויות חקירה ומרשם ארצי (סעיפים 73א עד 73ד לחוק)
- הוצאות (סעיף 74 לחוק)
- מסירת צוואה לרשם לענייני ירושה (סעיף 75 לחוק)
- הודעה על צוואה (סעיף 76 לחוק)
- אמצעים לשמירת העזבון (סעיף 77 לחוק)
- מינוי מנהל עזבון (סעיף 78 לחוק)
- כשרות להתמנות (סעיף 79 לחוק)
- הסכמה להתמנות כמנהל עזבון (סעיף 80 לחוק)
- הוראות המוריש (סעיף 81 לחוק)
- הליכים בבית-המשפט (סעיף 81א לחוק)
- תפקידים (סעיף 82 לחוק)
- הוראות בית-משפט ובקשה למתן הוראות (סעיף 83 לחוק ותקנה 40 לתקנות)
- פרטת עזבון (סעיף 84 לחוק)
- שומה (סעיף 85 לחוק)
- השקעת כספים והדרכים להשקעת כספי עזבון (סעיף 85א לחוק)
- חשבונות, דו"ח ומתן ידיעות (סעיף 86 לחוק)
- בדיקות דו"חות (סעיף 87 לחוק)
- אחריותו של מנהל העזבון (סעיף 88 לחוק)
- ערובה ומימושה (סעיפים 89 ו- 90 לחוק)
- שכר (סעיף 91 לחוק)
- פקיעת המשרה (סעיף 92 לחוק)
- מנהלים אחדים (סעיף 93 לחוק)
- הגנת צד שלישי (סעיף 94 לחוק)
- הוראות המוריש (סעיף 95 לחוק)
- האפוטרופוס הכללי כמנהל עזבון (סעיף 96 לחוק)
- סמכויות מנהל העזבון (סעיף 97 לחוק)
- כינוס נכסי העזבון (סעיף 98 לחוק)
- הזמנת נושים (סעיפים 99 ו- 123 לחוק)
- במה מסלקים חובות העזבון (סעיף 100 לחוק)
- חובות מובטחים (סעיף 101 לחוק)
- חובות בעתיד וחובות על-תנאי (סעיף 102 לחוק)
- הוצאות ניהול העזבון (סעיף 103 לחוק)
- סדר עדיפות בין חובות העזבון (סעיף 104 לחוק)
- בירורם וסילוקם של חובות (סעיף 105 לחוק)
- פשיטת רגל של העזבון (סעיף 106 לחוק)
- מועד החלוקה (סעיף 107 לחוק)
- מגורים וכלכלה לזמן מעבר (סעיף 108 לחוק)
- נושא החלוקה (סעיף 109 לחוק)
- חלוקה על-פי הסכם וחלוקה על-פי צו בית-המשפט (סעיפים 110 ו- 111 לחוק)
- חלוקת נכס כנגד נכס (סעיף 112 לחוק)
- נכסים שאינם ניתנים לחלוקה (סעיף 113 לחוק)
- חלוקתו של משק חקלאי (סעיף 114 לחוק)
- דירת מגורים (סעיף 115 לחוק)
- חלוקה על-פי הגרלה (סעיף 116 לחוק)
- תיאום הזכויות של יורשים אחדים (סעיף 117 לחוק)
- פרטת חלוקה (סעיף 118 לחוק)
- חלוקה נוספת ותיקון חלוקה (סעיפים 119 ו- 120 לחוק)
- הוראה כללית (סעיף 121 לחוק)
- חלוקת העזבון (סעיף 125 לחוק)
- אחריות בנכסי העזבון; אחריות כדי מה שקיבל; אחריות כדי כל העזבון (סעיפים 126, 127 ו- 128 לחוק)
- אחריות במקרים מיוחדים (סעיף 129 לחוק)
- דין העברה ושיעבוד של חלק בעזבון (סעיף 130 לחוק)
- אחריותו של הזוכה במנה (סעיף 131 לחוק)
- אחריות לחוב כולו או לחלק ממנו (סעיף 132 לחוק)
- פטור מאחריות (סעיף 133 לחוק)
- חלוקת נטל החובות בין היורשים לבין עצמם (סעיף 134 לחוק)
- משפט בין-לאומי פרטי (סעיפים 135 עד 144 לחוק)
- דין יורש יחיד (סעיף 145 לחוק)
- ירושה במקרים מסויימים (סעיף 146 לחוק)
- דין תשלומים על-פי ביטוח וכו' (סעיף 147 לחוק)
- שמירת דיני משפחה (סעיף 148 לחוק)
- ביטול "מירי" (סעיף 149 לחוק)
- עצמאות החוק (סעיף 150 לחוק)
- בית-המשפט המוסמך (סעיף 151 לחוק)
- ערעור על החלטת רשם לענייני ירושה (סעיף 151א לחוק)
- הצדדים לדיון (סעיף 153 לחוק)
- אפוטרופסות לענייני ירושה (סעיף 154 לחוק)
- שיפוט בתי-דין דתיים (סעיף 155 לחוק)
- הוראות מעבר (סעיף 157 לחוק)
- דין צוואות קודמות (סעיף 158 לחוק)
- הליכים תלויים (סעיף 159 לחוק)
- ביצוע ותקנות (סעיף 160 לחוק)
- יורשים אחדים (סעיף 122 לחוק)
מועד החלוקה (סעיף 107 לחוק)
סעיף 107 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:"107. מועד החלוקה
(א) אחרי סילוקם של חובות העזבון ושל המזונות מן העזבון תחולק יתרת העזבון בין היורשים.
(ב) אין לחלק את יתרת העזבון כל עוד לא עברה התקופה שנקבעה בהזמנת הנושים; ואין לחלקה כל עוד לא נקבעו הזכויות התלויות, לפי סעיף 3(ב), בלידתו של אדם.
(ג) בית-המשפט רשאי, אם ראה שהעזבון מאפשר זאת, להתיר חלוקת מקצת העזבון עוד לפני סילוק חובות העזבון והמזונות מן העזבון ולפני תום המועדים לפי סעיף-קטן (ב).
(ד) הורה המוריש בצוואתו בדבר מועד מאוחר יותר לחלוקת העזבון, ינהגו לפי הוראות הצוואה, אם לא הורה בית-המשפט לשנות את מועד החלוקה."
עד לחלוקת העזבון אין לאף יורש, אלא חלק בכלל העזבון ולא בנכס מסויים. לשון אחרת, זכותו של היורש לגבי נכס עזבון מסויים מתגבשת רק לאחר ש"היש" חולק בהתאם לחוק {ע"א 513/82 רייזמן נ' וושצ'ין, פ"ד לז(2), 813 (1983)}.
לאחר סילוק חובות העזבון ובכללם מזונות מן העזבון, תחולק יתרת העזבון בין היורשים, כאמור בסעיף 107(ב) לחוק הירושה.
לכאורה "יתרת העזבון" הינה מנכסי העזבון המקוריים לאחר ניכוי חובותיו, אולם "ייתכנו מקרים, בהם כולל העזבון נכסים פסידים או נכסים שערכם עשוי לרדת, אם לא ימכרו לאלתר" {ע"א 314/79 שליין ואח' נ' עורך-דין ברק, מנהל עזבון המנוחה בטי שינגוט ואח', פ"ד לה(3), 225 (1981)}, ועל-כן יתרת העזבון תכלול במידה פחותה בהרבה מהעזבון המקורי.
על-אף שקיימת הקבלה בין זכויות עובר שנולד לאחר מותו של מוריש{סעיף 107(ב) לחוק הירושה} לבין זכויות תאגיד לרשת, אם לא היה בעולם בעת מות המוריש {סעיפים 3(ב) ו-4 לחוק הירושה}, נראה שסעיף 107(ב) לחוק הירושה מורה להמתין עם חלוקת העזבון רק בנוגע ללידת אדם.
בעניין זה נקבע כי "סעיף 1 לחוק הירושה קובע 'שבמות אדם עובר עזבונו ליורשיו'. עיקרון "הנפילה המידית" לא מיושם על עובר. העזבון לא עובר ברגע מותו של המוריש לעובר אלא כשהעובר נולד. עם לידתו של העובר הירושה נופלת לו למפרע... בנסיבות אלה יכול ויהיה מקום לעקוב מטעם העובר אחר דרך ניהול העזבון" {דברי בית-המשפט ב- תמ"ש (ת"א) 4570/98 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, תק-מש 98(1), 101, 102 (1998)}.
על-פי סעיף 107(ד) לחוק הירושה יכול המנוח, בצוואתו, לשנות ולהתלות על הוראת החוק, ולקבוע כי עזבונו יחולק באופן שונה.
כך גם יכול הוא להורות בצוואתו כי חלק מהנהנים יקבלו את חלקם בעזבון, כפי שהוא, בטרם סילוק החובות, והחובות יסולקו רק מחלקם של הנותרים. השאלה אם לכך התכוון המוריש היא שאלה של פירוש הצוואה {בר"ע 109/87 היועץ המשפטי לממשלה נ' אליהו, פ"ד מג(1), 628 (1989)}.
נעיר כי מנהל העזבון והאפוטרופוס הכללי אינם צד להסכם חלוקת עזבון בין יורשים. הצדדים להסכם החלוקה הם היורשים בלבד. הסכם חלוקת העזבון נשלט הן על-ידי דיני הירושה והן על-ידי דיני החוזים. מנהל העזבון אינו קובע את פרטי חלוקת העזבון אלא היורשים, ואפילו העזבון מנוהל על-ידי מנהל עזבון. תפקיד שיוחד בחוק למנהל העזבון הוא בגדר סיוע בלבד, "מעין מפשר" {תמ"ש (ת"א) 15060/96 חביבה עמוס ואח' נ' יהונתן שער, תק-מש 2001(2), 20 (2001)}.
ובכל מקרה, אין תוכנית החלוקה שהוגשה קושרת את בית-המשפט, ורשאי הוא ליתן צו לחלוקת נכסי העזבון, בגדר הוראות החוק, כפי שהדבר נראה בעיניו {ע"א 314/79 שליין ואח' נ' עורך-דין ברק, מנהל עזבון המנוחה בטי שינגוט ואח', פ"ד לה(3), 225, 237 (1981)}.