הפרשנות לחוק הירושה (על סעיפיו השונים) ודיני עזבונות
הפרקים שבספר:
- הירושה (סעיף 1 לחוק)
- היורשים (סעיף 2 לחוק)
- כשרות אדם לרשת: בני אדם (סעיף 3 לחוק)
- כשרות לרשת - תאגידים (סעיף 4 לחוק)
- פסלות לרשת (סעיף 5 לחוק)
- הסתלקות היורש מזכותו בעזבון (סעיף 6 לחוק)
- עסקאות אחרות בזכות היורש (סעיף 7 לחוק)
- עסקאות בירושה עתידה (סעיף 8 לחוק)
- צוואות הדדיות (סעיף 8א לחוק)
- שניים שמתו כאחד (סעיף 9 לחוק)
- יורשים מבני המשפחה (סעיף 10 לחוק)
- זכות הירושה של בן זוג (סעיף 11 לחוק)
- סדר העדיפות בין קרובי המוריש (סעיף 12 לחוק)
- החלקים בעזבון (סעיף 13 לחוק)
- חליפיו של יורש (סעיף 14 לחוק)
- יורש פסול ויורש שהסתלק (סעיף 15 לחוק)
- ירושה מכוח אימוץ (סעיף 16 לחוק)
- זכות הירושה של המדינה (סעיף 17 לחוק)
- צורות הצוואה (סעיף 18 לחוק)
- צוואה בכתב יד (סעיף 19 לחוק)
- צוואה בעדים (סעיף 20 לחוק)
- הפקדת צוואה (סעיף 21 לחוק)
- צוואה בפני רשות (סעיף 22 לחוק)
- צוואה בעל-פה - צוואת שכיב מרע (סעיף 23 לחוק)
- פסלות עדים (סעיף 24 לחוק)
- קיום צוואה על-אף פגם או חסר בצורתה (סעיף 25 לחוק)
- כשרות לצוות (סעיף 26 לחוק)
- חופש לצוות (סעיף 27 לחוק)
- הצוואה מעשה אישי (סעיף 28 לחוק)
- מסירת קביעה וסמכות בחירה (סעיף 29 לחוק)
- אונס, איום, השפעה בלתי-הוגנת, תחבולה או תרמית (סעיף 30 לחוק)
- אי-ביטול של צוואה פגומה (סעיף 31 לחוק)
- טעות סופר וכו' (סעיף 32 לחוק)
- צוואה סתומה וכו' (סעיף 33 לחוק)
- צוואה בלתי-חוקית וכו' (סעיף 34 לחוק)
- צוואה לטובת עדים וכו' (סעיף 35 לחוק)
- ביטול על-ידי המצווה (סעיף 36 לחוק)
- ביטול מקצת הצוואה (סעיף 38 לחוק)
- הצורך בצו קיום צוואה (סעיף 39 לחוק)
- נושא הצוואה (סעיף 40 לחוק)
- יורש במקום יורש (סעיף 41 לחוק)
- יורש אחר יורש (סעיף 42 לחוק)
- יורש על-תנאי דוחה (סעיף 43 לחוק)
- יורש על-תנאי מפסיק (סעיף 44 לחוק)
- חיובי יורש (סעיף 45 לחוק)
- צוואה וירושה על-פי דין (סעיף 46 לחוק)
- מנה וחלק בעזבון (סעיף 47 לחוק)
- יורשים שלא נקבעו חלקיהם (סעיף 48 לחוק)
- יורש שמת לפני המוריש (סעיף 49 לחוק)
- יורש פסול ויורש שהסתלק (סעיף 50 לחוק)
- מנה של נכס מסויים (סעיף 51 לחוק)
- מנה של נכס בלתי-מסויים (סעיף 52 לחוק)
- כפיפות להוראות הצוואה (סעיף 53 לחוק)
- פירוש הצוואה (סעיף 54 לחוק)
- מעין צוואה (סעיף 55 לחוק)
- הזכות למזונות (סעיף 56 לחוק)
- גדרי הזכות למזונות (סעיף 57 לחוק)
- הוצאות הכשרה למשלח יד (סעיף 58 לחוק)
- קביעת המזונות (סעיף 59 לחוק)
- בקשה לקביעת המזונות (סעיף 60 לחוק)
- דרכי סיפוק המזונות (סעיף 61 לחוק)
- גילוי עובדות ושינוי נסיבות (סעיף 62 לחוק)
- הרחבת העזבון לצרכי מזונות (סעיף 63 לחוק)
- סדר העדיפות בין הזכאים (סעיף 64 לחוק)
- עסקאות בזכות למזונות (סעיף 65 לחוק)
- ממונה ארצי (סעיף 65א לחוק)
- הצהרת על זכויות היורשים (סעיף 66 לחוק)
- הגשת התנגדויות (סעיף 67 לחוק)
- מתן צו ירושה וצו קיום על-ידי בית-המשפט (סעיף 67א לחוק)
- ראיות (סעיף 68 לחוק)
- תכנם של צו ירושה וצו קיום (סעיף 69 לחוק)
- שינויים לאחר מות המוריש (סעיף 70 לחוק)
- כוחם של צו ירושה וצו קיום (סעיף 71 לחוק)
- תיקון וביטול של צו ירושה ושל צו קיום (סעיף 72 לחוק)
- הגנת רוכש בתום-לב (סעיף 73 לחוק)
- סמכויות הממונה הארצי, אי-תלות, סמכויות חקירה ומרשם ארצי (סעיפים 73א עד 73ד לחוק)
- הוצאות (סעיף 74 לחוק)
- מסירת צוואה לרשם לענייני ירושה (סעיף 75 לחוק)
- הודעה על צוואה (סעיף 76 לחוק)
- אמצעים לשמירת העזבון (סעיף 77 לחוק)
- מינוי מנהל עזבון (סעיף 78 לחוק)
- כשרות להתמנות (סעיף 79 לחוק)
- הסכמה להתמנות כמנהל עזבון (סעיף 80 לחוק)
- הוראות המוריש (סעיף 81 לחוק)
- הליכים בבית-המשפט (סעיף 81א לחוק)
- תפקידים (סעיף 82 לחוק)
- הוראות בית-משפט ובקשה למתן הוראות (סעיף 83 לחוק ותקנה 40 לתקנות)
- פרטת עזבון (סעיף 84 לחוק)
- שומה (סעיף 85 לחוק)
- השקעת כספים והדרכים להשקעת כספי עזבון (סעיף 85א לחוק)
- חשבונות, דו"ח ומתן ידיעות (סעיף 86 לחוק)
- בדיקות דו"חות (סעיף 87 לחוק)
- אחריותו של מנהל העזבון (סעיף 88 לחוק)
- ערובה ומימושה (סעיפים 89 ו- 90 לחוק)
- שכר (סעיף 91 לחוק)
- פקיעת המשרה (סעיף 92 לחוק)
- מנהלים אחדים (סעיף 93 לחוק)
- הגנת צד שלישי (סעיף 94 לחוק)
- הוראות המוריש (סעיף 95 לחוק)
- האפוטרופוס הכללי כמנהל עזבון (סעיף 96 לחוק)
- סמכויות מנהל העזבון (סעיף 97 לחוק)
- כינוס נכסי העזבון (סעיף 98 לחוק)
- הזמנת נושים (סעיפים 99 ו- 123 לחוק)
- במה מסלקים חובות העזבון (סעיף 100 לחוק)
- חובות מובטחים (סעיף 101 לחוק)
- חובות בעתיד וחובות על-תנאי (סעיף 102 לחוק)
- הוצאות ניהול העזבון (סעיף 103 לחוק)
- סדר עדיפות בין חובות העזבון (סעיף 104 לחוק)
- בירורם וסילוקם של חובות (סעיף 105 לחוק)
- פשיטת רגל של העזבון (סעיף 106 לחוק)
- מועד החלוקה (סעיף 107 לחוק)
- מגורים וכלכלה לזמן מעבר (סעיף 108 לחוק)
- נושא החלוקה (סעיף 109 לחוק)
- חלוקה על-פי הסכם וחלוקה על-פי צו בית-המשפט (סעיפים 110 ו- 111 לחוק)
- חלוקת נכס כנגד נכס (סעיף 112 לחוק)
- נכסים שאינם ניתנים לחלוקה (סעיף 113 לחוק)
- חלוקתו של משק חקלאי (סעיף 114 לחוק)
- דירת מגורים (סעיף 115 לחוק)
- חלוקה על-פי הגרלה (סעיף 116 לחוק)
- תיאום הזכויות של יורשים אחדים (סעיף 117 לחוק)
- פרטת חלוקה (סעיף 118 לחוק)
- חלוקה נוספת ותיקון חלוקה (סעיפים 119 ו- 120 לחוק)
- הוראה כללית (סעיף 121 לחוק)
- חלוקת העזבון (סעיף 125 לחוק)
- אחריות בנכסי העזבון; אחריות כדי מה שקיבל; אחריות כדי כל העזבון (סעיפים 126, 127 ו- 128 לחוק)
- אחריות במקרים מיוחדים (סעיף 129 לחוק)
- דין העברה ושיעבוד של חלק בעזבון (סעיף 130 לחוק)
- אחריותו של הזוכה במנה (סעיף 131 לחוק)
- אחריות לחוב כולו או לחלק ממנו (סעיף 132 לחוק)
- פטור מאחריות (סעיף 133 לחוק)
- חלוקת נטל החובות בין היורשים לבין עצמם (סעיף 134 לחוק)
- משפט בין-לאומי פרטי (סעיפים 135 עד 144 לחוק)
- דין יורש יחיד (סעיף 145 לחוק)
- ירושה במקרים מסויימים (סעיף 146 לחוק)
- דין תשלומים על-פי ביטוח וכו' (סעיף 147 לחוק)
- שמירת דיני משפחה (סעיף 148 לחוק)
- ביטול "מירי" (סעיף 149 לחוק)
- עצמאות החוק (סעיף 150 לחוק)
- בית-המשפט המוסמך (סעיף 151 לחוק)
- ערעור על החלטת רשם לענייני ירושה (סעיף 151א לחוק)
- הצדדים לדיון (סעיף 153 לחוק)
- אפוטרופסות לענייני ירושה (סעיף 154 לחוק)
- שיפוט בתי-דין דתיים (סעיף 155 לחוק)
- הוראות מעבר (סעיף 157 לחוק)
- דין צוואות קודמות (סעיף 158 לחוק)
- הליכים תלויים (סעיף 159 לחוק)
- ביצוע ותקנות (סעיף 160 לחוק)
- יורשים אחדים (סעיף 122 לחוק)
צוואה וירושה על-פי דין (סעיף 46 לחוק)
סעיף 46 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כדלמקן:"46. צוואה וירושה על-פי דין
ציווה המצווה חלק יחסי מכל עזבונו לאחד מיורשיו על-פי דין, יבוא חלק זה במקום המגיע לאותו יורש על-פי דין ולא בנוסף לכך."
סעיף 46 לחוק הירושה קובע, שאם ציווה המצווה "חלק יחסי מכל עזבונו" לאחד מיורשיו על-פי דין, לא יצטרף חלק זה, אל מה שנופל לידי היורש על-פי דין, אלא יבוא במקומו.
עצם הוראת סעיף 46 לחוק הירושה מעידה על-כך שיש ואדם זוכה בירושה על-פי דין ונוטל, נוסף על-כך, גם מנה כפי שקבע המצווה: כך הוא דין צוואה שההוראה הנ"ל אינה תופסת בה. אלא משהשאיר המנוח לאחד מיורשיו על-פי דין בצוואתו "חלק יחסי מכל עזבונו", מעמידים אותו בחזקה שזהו כל אשר חפץ להעניק לאותו יורש, לא פחות ולא יותר, ומכאן שהירושה על-פי צוואה באה במקום הירושה על-פי דין {ע"א 322/68 אני לדרמן נ' אלקה ומקס קרומביין, פ"ד כב(2), 955, 957 (1968)}.