botox
הספריה המשפטית
הפרשנות לחוק הירושה (על סעיפיו השונים) ודיני עזבונות

הפרקים שבספר:

הסכמה להתמנות כמנהל עזבון (סעיף 80 לחוק)

סעיף 80 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:

"80. הסכמה (תיקון התשנ"ח)
לא יתמנה למנהל עזבון אלא מי שהודיע לבית-המשפט או לרשם לענייני ירושה, לפי העניין על הסכמתו לכך."

תקנה 34 לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998 קובעת כדלקמן:

"34. הסכמתו של מנהל העזבון
אדם העומד להתמנות מנהל עזבון יגיש הסכמתו למינוי או ימסרנה בעל-פה לבית-המשפט או לרשם לענייני ירושה, לפי העניין."

ממקרא סעיף 80 לחוק הירושה עולה כי על מנהל עזבון "להודיע" על הסכמתו להתמנות כמנהל עזבון. המחוקק לא מביע עמדה בדרך שעל מנהל העזבון להודיע על הסכמתו. לפיכך, לדעתנו, ניתן ליתן למילה "להודיע" פרשנות רחבה לפיה ההודעה יכולה להינתן הן בעל-פה והן בכתב.

לדעתנו, תקנה 34 לתקנות הירושה קובעת כי מנהל העזבון "יגיש הסכמתו", בכתב. לא ניתן, לדעתנו, "להגיש" הסכמה בעל-פה. לצורך הסכמה בעל-פה על מנהל העזבון "למסור" את הסכמתו כאמור בסיפא לסעיף 80 לחוק הירושה.
סעיף 37 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 קובע כדלקמן:

"לא יתמנה אפוטרופוס אלא מי שהביע לבית-המשפט את הסכמתו לכך."

בסעיף זה נוקט המחוקק במילה "הביע".

ש' שילה גורס בספרו {פירוש לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, חלק שלישי, 135} כי "לשון "הודיע" עדיפה כיוון שהיא ברורה יותר וחד-משמעית. עדיפה הודעה מפורשת על הסכמה מאשר הבעת הסכמה".

זאת ועוד. מאחר וקיים הצורך לקבל את הסכמתו של "מועמד" להתמנות כמנהל עזבון, אין לכפות על "מועמד" להתמנות כמנהל עזבון. התפקיד של מנהל עזבון צריך להיעשות על-ידי "מועמד" מרצונו החופשי.