botox
הספריה המשפטית
הפרשנות לחוק הירושה (על סעיפיו השונים) ודיני עזבונות

הפרקים שבספר:

כוחם של צו ירושה וצו קיום (סעיף 71 לחוק)

סעיף 71 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:

"71. כוחם של צו ירושה וצו קיום
צו ירושה וצו קיום כוחם יפה כלפי כל העולם כל עוד לא תוקנו או בוטלו."

צו קיום צוואה, הינו צו שהוצא בהתאם לפי סעיף 66(א) לחוק הירושה, על-ידי גוף מעין-שיפוטי - הוא הרשם לענייני ירושה, אשר פועל מכוחו של האפוטרופוס הכללי, בכובעו כממונה הארצי לענייני ירושה וצוואות.

כוחו של צו זה יפה כלפי כולי עלמא כאמור בסעיף 71 לחוק הירושה, ואופיו הוא דקלרטיבי, שכן הוא אך מצהיר על תוקפה של הצוואה ככל שלא הוגשה התנגדות בעניינה {ע"א 4999/94‏ ‎רות סטודניק‎ ‎נ' עמוס סטודניק, פ"ד מח(4), 818, 825 (1994); ת"א (שלום חד') 150-03-10 מועצה מקומית פרדס חנה - כרכור נ' שוורץ הרמן (מנהל עזבון), תק-של 2011(2), 85601, 85602 (2011)}.

כל עוד לא בוטלה הצוואה בדרך האמורה בסעיף 72 לחוק הירושה, הרי שצו קיום הצוואה שניתן תוקפו יפה כלפי כולי עלמא {דברי בית-המשפט ב- ת"א (מחוזי ת"א) 23129-12-09 יעקב ינקו פרילינג נ' אריה אלמן, תק-מח 2010(4), 6545 (2010)}.
סעיף 71 לחוק הירושה, שכותרתו "כוחם של צו ירושה וצו קיום", קובע כי "צו ירושה וצו קיום כוחם יפה כלפי כל העולם כל עוד לא תוקנו או בוטלו". תיקון או ביטול של צו ירושה ייעשה על-ידי הרשם לענייני ירושה או בית-המשפט שנתן את הצו "לפי בקשת מעוניין בדבר" {ראה סעיף 72(א) לחוק הירושה}.

מכאן, כי צו הירושה שניתן על-ידי בית-הדין הכנסייתי תקף כלפי כולי עלמא והאמור בו מהווה הכרעה המחייבת גם את הנתבע. זאת גם אם סבור הנתבע כי נפלה טעות בצו הירושה, וכי התובע אינו היורש היחיד של המנוחה, שכן היה על הנתבע, כמי ש"מעוניין בדבר", לבקש את תיקונו או את ביטולו של צו הירושה, וזאת לא עשה {דברי בית-המשפט ב- ת"א (מחוזי יר') 9275/07 ויקטור חנא לולו נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים, תק-מח 2009(1), 1575, 1581 (2009); ראה גם ע"א 3706/91 שאולוב נ' שאולוב, פ"ד מז(2), 865 (1993); ע"א 239/89 שרש נ' גלילי, פ"ד מו(1), 861, 871 (1992); בש"א (שלום ת"א) 160149/06 בר עוז מנחם נ' מאגאלשוילי בלה, תק-של 2006(2), 18100, 18101 (2006)}.

לנגד עיני המחוקק עמדה איפוא האפשרות, כי ייתכן שתיפול טעות בצו ירושה או בצו קיום צוואה, והיא תתוקן בהמשך, אך הוא ראה בכל זאת לנכון להשאיר אותם צווים בתוקפם עד לתיקונם או לביטולם. גישה זו רצויה לאור מטרתם של הצווים האמורים הבאים להעניק, בין היתר, ודאות בנוגע למצב המשפטי בענייני ירושה {ע"א 3706/91 שאולוב נ' שאולוב, פ"ד מז(2), 865, 870 (1993); ת"א (שלום ת"א) 43621/03 יוסף (גוז'ה) ירובסקי נ' עזבון המנוחה אנה ירובסקי-דרצ'ינסקי, תק-של 2008(2), 6144, 6147 (2008)}.

ב- ת"א (שלום חי') 17351/07 {בונן אורית נ' הפניקס הישראלי חב' לביטוח בע"מ, תק-של 2008(1), 29304, 29305 (2008)} קבע בית-המשפט כי משניתן צו ירושה הקובע כי התובעת הינה יורשת של המנוח, צו ירושה זה תקף גם כלפי הנתבעת, גם אם לא הייתה צד להליך בו ניתן פסק-הדין ההצהרתי, והדרך לתוקפו ו/או לבטלו אינה בהליכים שבפנינו.