הפרשנות לחוק הירושה (על סעיפיו השונים) ודיני עזבונות
הפרקים שבספר:
- הירושה (סעיף 1 לחוק)
- היורשים (סעיף 2 לחוק)
- כשרות אדם לרשת: בני אדם (סעיף 3 לחוק)
- כשרות לרשת - תאגידים (סעיף 4 לחוק)
- פסלות לרשת (סעיף 5 לחוק)
- הסתלקות היורש מזכותו בעזבון (סעיף 6 לחוק)
- עסקאות אחרות בזכות היורש (סעיף 7 לחוק)
- עסקאות בירושה עתידה (סעיף 8 לחוק)
- צוואות הדדיות (סעיף 8א לחוק)
- שניים שמתו כאחד (סעיף 9 לחוק)
- יורשים מבני המשפחה (סעיף 10 לחוק)
- זכות הירושה של בן זוג (סעיף 11 לחוק)
- סדר העדיפות בין קרובי המוריש (סעיף 12 לחוק)
- החלקים בעזבון (סעיף 13 לחוק)
- חליפיו של יורש (סעיף 14 לחוק)
- יורש פסול ויורש שהסתלק (סעיף 15 לחוק)
- ירושה מכוח אימוץ (סעיף 16 לחוק)
- זכות הירושה של המדינה (סעיף 17 לחוק)
- צורות הצוואה (סעיף 18 לחוק)
- צוואה בכתב יד (סעיף 19 לחוק)
- צוואה בעדים (סעיף 20 לחוק)
- הפקדת צוואה (סעיף 21 לחוק)
- צוואה בפני רשות (סעיף 22 לחוק)
- צוואה בעל-פה - צוואת שכיב מרע (סעיף 23 לחוק)
- פסלות עדים (סעיף 24 לחוק)
- קיום צוואה על-אף פגם או חסר בצורתה (סעיף 25 לחוק)
- כשרות לצוות (סעיף 26 לחוק)
- חופש לצוות (סעיף 27 לחוק)
- הצוואה מעשה אישי (סעיף 28 לחוק)
- מסירת קביעה וסמכות בחירה (סעיף 29 לחוק)
- אונס, איום, השפעה בלתי-הוגנת, תחבולה או תרמית (סעיף 30 לחוק)
- אי-ביטול של צוואה פגומה (סעיף 31 לחוק)
- טעות סופר וכו' (סעיף 32 לחוק)
- צוואה סתומה וכו' (סעיף 33 לחוק)
- צוואה בלתי-חוקית וכו' (סעיף 34 לחוק)
- צוואה לטובת עדים וכו' (סעיף 35 לחוק)
- ביטול על-ידי המצווה (סעיף 36 לחוק)
- ביטול מקצת הצוואה (סעיף 38 לחוק)
- הצורך בצו קיום צוואה (סעיף 39 לחוק)
- נושא הצוואה (סעיף 40 לחוק)
- יורש במקום יורש (סעיף 41 לחוק)
- יורש אחר יורש (סעיף 42 לחוק)
- יורש על-תנאי דוחה (סעיף 43 לחוק)
- יורש על-תנאי מפסיק (סעיף 44 לחוק)
- חיובי יורש (סעיף 45 לחוק)
- צוואה וירושה על-פי דין (סעיף 46 לחוק)
- מנה וחלק בעזבון (סעיף 47 לחוק)
- יורשים שלא נקבעו חלקיהם (סעיף 48 לחוק)
- יורש שמת לפני המוריש (סעיף 49 לחוק)
- יורש פסול ויורש שהסתלק (סעיף 50 לחוק)
- מנה של נכס מסויים (סעיף 51 לחוק)
- מנה של נכס בלתי-מסויים (סעיף 52 לחוק)
- כפיפות להוראות הצוואה (סעיף 53 לחוק)
- פירוש הצוואה (סעיף 54 לחוק)
- מעין צוואה (סעיף 55 לחוק)
- הזכות למזונות (סעיף 56 לחוק)
- גדרי הזכות למזונות (סעיף 57 לחוק)
- הוצאות הכשרה למשלח יד (סעיף 58 לחוק)
- קביעת המזונות (סעיף 59 לחוק)
- בקשה לקביעת המזונות (סעיף 60 לחוק)
- דרכי סיפוק המזונות (סעיף 61 לחוק)
- גילוי עובדות ושינוי נסיבות (סעיף 62 לחוק)
- הרחבת העזבון לצרכי מזונות (סעיף 63 לחוק)
- סדר העדיפות בין הזכאים (סעיף 64 לחוק)
- עסקאות בזכות למזונות (סעיף 65 לחוק)
- ממונה ארצי (סעיף 65א לחוק)
- הצהרת על זכויות היורשים (סעיף 66 לחוק)
- הגשת התנגדויות (סעיף 67 לחוק)
- מתן צו ירושה וצו קיום על-ידי בית-המשפט (סעיף 67א לחוק)
- ראיות (סעיף 68 לחוק)
- תכנם של צו ירושה וצו קיום (סעיף 69 לחוק)
- שינויים לאחר מות המוריש (סעיף 70 לחוק)
- כוחם של צו ירושה וצו קיום (סעיף 71 לחוק)
- תיקון וביטול של צו ירושה ושל צו קיום (סעיף 72 לחוק)
- הגנת רוכש בתום-לב (סעיף 73 לחוק)
- סמכויות הממונה הארצי, אי-תלות, סמכויות חקירה ומרשם ארצי (סעיפים 73א עד 73ד לחוק)
- הוצאות (סעיף 74 לחוק)
- מסירת צוואה לרשם לענייני ירושה (סעיף 75 לחוק)
- הודעה על צוואה (סעיף 76 לחוק)
- אמצעים לשמירת העזבון (סעיף 77 לחוק)
- מינוי מנהל עזבון (סעיף 78 לחוק)
- כשרות להתמנות (סעיף 79 לחוק)
- הסכמה להתמנות כמנהל עזבון (סעיף 80 לחוק)
- הוראות המוריש (סעיף 81 לחוק)
- הליכים בבית-המשפט (סעיף 81א לחוק)
- תפקידים (סעיף 82 לחוק)
- הוראות בית-משפט ובקשה למתן הוראות (סעיף 83 לחוק ותקנה 40 לתקנות)
- פרטת עזבון (סעיף 84 לחוק)
- שומה (סעיף 85 לחוק)
- השקעת כספים והדרכים להשקעת כספי עזבון (סעיף 85א לחוק)
- חשבונות, דו"ח ומתן ידיעות (סעיף 86 לחוק)
- בדיקות דו"חות (סעיף 87 לחוק)
- אחריותו של מנהל העזבון (סעיף 88 לחוק)
- ערובה ומימושה (סעיפים 89 ו- 90 לחוק)
- שכר (סעיף 91 לחוק)
- פקיעת המשרה (סעיף 92 לחוק)
- מנהלים אחדים (סעיף 93 לחוק)
- הגנת צד שלישי (סעיף 94 לחוק)
- הוראות המוריש (סעיף 95 לחוק)
- האפוטרופוס הכללי כמנהל עזבון (סעיף 96 לחוק)
- סמכויות מנהל העזבון (סעיף 97 לחוק)
- כינוס נכסי העזבון (סעיף 98 לחוק)
- הזמנת נושים (סעיפים 99 ו- 123 לחוק)
- במה מסלקים חובות העזבון (סעיף 100 לחוק)
- חובות מובטחים (סעיף 101 לחוק)
- חובות בעתיד וחובות על-תנאי (סעיף 102 לחוק)
- הוצאות ניהול העזבון (סעיף 103 לחוק)
- סדר עדיפות בין חובות העזבון (סעיף 104 לחוק)
- בירורם וסילוקם של חובות (סעיף 105 לחוק)
- פשיטת רגל של העזבון (סעיף 106 לחוק)
- מועד החלוקה (סעיף 107 לחוק)
- מגורים וכלכלה לזמן מעבר (סעיף 108 לחוק)
- נושא החלוקה (סעיף 109 לחוק)
- חלוקה על-פי הסכם וחלוקה על-פי צו בית-המשפט (סעיפים 110 ו- 111 לחוק)
- חלוקת נכס כנגד נכס (סעיף 112 לחוק)
- נכסים שאינם ניתנים לחלוקה (סעיף 113 לחוק)
- חלוקתו של משק חקלאי (סעיף 114 לחוק)
- דירת מגורים (סעיף 115 לחוק)
- חלוקה על-פי הגרלה (סעיף 116 לחוק)
- תיאום הזכויות של יורשים אחדים (סעיף 117 לחוק)
- פרטת חלוקה (סעיף 118 לחוק)
- חלוקה נוספת ותיקון חלוקה (סעיפים 119 ו- 120 לחוק)
- הוראה כללית (סעיף 121 לחוק)
- חלוקת העזבון (סעיף 125 לחוק)
- אחריות בנכסי העזבון; אחריות כדי מה שקיבל; אחריות כדי כל העזבון (סעיפים 126, 127 ו- 128 לחוק)
- אחריות במקרים מיוחדים (סעיף 129 לחוק)
- דין העברה ושיעבוד של חלק בעזבון (סעיף 130 לחוק)
- אחריותו של הזוכה במנה (סעיף 131 לחוק)
- אחריות לחוב כולו או לחלק ממנו (סעיף 132 לחוק)
- פטור מאחריות (סעיף 133 לחוק)
- חלוקת נטל החובות בין היורשים לבין עצמם (סעיף 134 לחוק)
- משפט בין-לאומי פרטי (סעיפים 135 עד 144 לחוק)
- דין יורש יחיד (סעיף 145 לחוק)
- ירושה במקרים מסויימים (סעיף 146 לחוק)
- דין תשלומים על-פי ביטוח וכו' (סעיף 147 לחוק)
- שמירת דיני משפחה (סעיף 148 לחוק)
- ביטול "מירי" (סעיף 149 לחוק)
- עצמאות החוק (סעיף 150 לחוק)
- בית-המשפט המוסמך (סעיף 151 לחוק)
- ערעור על החלטת רשם לענייני ירושה (סעיף 151א לחוק)
- הצדדים לדיון (סעיף 153 לחוק)
- אפוטרופסות לענייני ירושה (סעיף 154 לחוק)
- שיפוט בתי-דין דתיים (סעיף 155 לחוק)
- הוראות מעבר (סעיף 157 לחוק)
- דין צוואות קודמות (סעיף 158 לחוק)
- הליכים תלויים (סעיף 159 לחוק)
- ביצוע ותקנות (סעיף 160 לחוק)
- יורשים אחדים (סעיף 122 לחוק)
פשיטת רגל של העזבון (סעיף 106 לחוק)
סעיף 106 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:"106. פשיטת רגל של העזבון
התברר שאין בעזבון כדי סילוקם של כל חובות העזבון, חייב מנהל העזבון להגיש בקשה למתן צו ניהול העזבון בפשיטת רגל לפי דיני שפיטת רגל, אם לא ציווה בית-המשפט על דרך אחרת של חיסול העזבון."
סעיף 202 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 קובע כדלקמן:
"202. צו ניהול עזבון בפשיטת רגל
(א) נפטר חייב והיה לנושהו חוב שניתן להסמיך עליו בקשת פשיטת רגל נגד החייב אילו היה בחיים, רשאי הוא להגיש לבית-המשפט בקשה לצו שעל-פיו ינוהל עזבונו של החייב לפי דיני פשיטת רגל (להלן בסימן זה - צו ניהול).
(ב) נמסרה לנציג החוקי של החייב הודעה על הבקשה, והוכח לבית- המשפט קיומו של החוב, ולא ראה אפשרות סבירה שיהיה בעזבון כדי סילוק חובותיו של הנפטר, רשאי הוא ליתן צו ניהול; הובא לפניו טעם שלא ליתן את הצו, רשאי הוא לדחות את הבקשה ורשאי הוא להטיל על המבקש את הוצאות המשיב.
(ג) הוגשה בקשה לפי סעיף זה לאחר שהתחילו הליכים בבית-משפט או בבית-דין דתי בדבר ניהול עזבונו של החייב, רשאי בית-המשפט, אם ראה שאין בעזבון כדי תשלום חובותיו, לצוות על העברת העניין אליו, ודינו של תו ההעברה כדין צו ניהול."
{ראה לעניין סעיף זה רע"א 3587/06 עזבון המנוח אבי ירדני ז"ל נ' משה בן-צור ואח', תק-על 2008(2), 1866 (2008)}.
סעיפים 204 עד 208 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 קובעים כדלקמן:
"204. סמכויות הכונס הרשמי והנושים
משניתן צו ניהול יהיו נכסי החייב מוקנים לכונס הרשמי שליד בית-המשפט, בחזקת נאמן עליהם, והוא יתחיל מיד לממשם ולחלקם לפי הוראות פקודה זו; אולם לנושים יהיו זכויות לעניין מינוי נאמנים וועדות ביקורת כזכויות שיש להם במקרים אחרים שבהם מתנהלים נכסיו של חייב בפשיטת רגל, והוראות פקודה זו לעניין נאמנים וועדות ביקורת יחולו על נאמנים וועדות ביקורת שנתמנו מכוח סעיף זה.
205. דין צו ניהול כדין הכרזת פשיטת רגל (תיקון התשמ"א)
כל הוראות פקודה זו לעניין ניהול נכסי פושט רגל יחולו, בכפוף לאמור בסעיפים 206 עד 208 ובמידה שאפשר להחילן, על צו ניהול, כמו שהן חלות על הכרזת פשיטת רגל לפי פקודה זו.
206. דין קדימה
להוצאות הסבירות להלוויית החייב שנפטר ולהוצאות העזבון וניהולו יינתן דין קדימה, והן ישולמו במלואן מתוך עזבון החייב לפני כל חוב אחר.
207. עודף העזבון (תיקון התשמ"ג)
נשאר עודף בידי הכונס הרשמי או הנאמן, אחרי ששולמו במלואם כל החובות המגיעים מהחייב, יחד עם הוצאות הניהול הריבית והפרשי ההצמדה כפי שנקבע בפקודה זו למקרה פשיטת רגל, ישולם העודף ליורשי החייב שנפטר או למנהל עזבונו, או ייעשה בו כפי שיורה בית- המשפט.
208. דין הודעה על בקשה לצו ניהול (תיקון התשמ"ג)
הודעה ליורשיו של חייב או למנהל עזבונו על הגשת בקשה מטעם נושה לפי סימן זה תיחשב - אם ניתן צו ניהול לפיה - שוות ערך להודעה על מעשה פשיטת רגל, ואחריה לא יהיה בתשלום או בהעברת נכס מאת היורשים או מנהל העזבון כדי להפטיר אותם כלפי הכונס הרשמי או הנאמן, אולם אין בהוראות סימן זה כדי ליטול מתקפם של תשלום או מעשה שעשו היורשים או הנציג האישי החוקי בתום-לב לפני תאריך צו הניהול."
שלושה תנאים להפעלת סמכותו של בית-המשפט. ואלה הם: האחד, קיומו של נושה וממילא קיומו של חוב. השני, החוב הינו כזה "שניתן להסמיך עליו בקשת פשיטת רגל נגד החייב אילו היה בחיים". השלישי, אין אפשרות סבירה "שיהיה בעזבון כדי סילוק חובותיו של הנפטר".
על נושה המבקש ליתן צו ניהול, להרים את הנטל ולשכנע את בית-המשפט כי המנוח היה חייב לנושה חוב שניתן להסמיך עליו בקשת פש"ר נגד החייב אילו נשאר בחיים, כי אין אפשרות סבירה שיהא בעזבון כדי סילוק חובותיו של המנוח, וכי אין בנמצא טעם המצדיק אי-מתן את הצו {פש"ר (חי') 1013/06 רופא שמעון ואח' נ' סויסה יעקב ואח', תק-מח 2007(4), 5947 (2007)}.
יודגש, כי אין על הנושה להוכיח כי המנוח עשה מעשה פשיטת רגל, ולכן אין מקום להפנות לסעיפים 5 ו- 7 לפקודת פשיטת הרגל.
ש' לוין ו- י' גרוניס גורסים בספרם כי "בשעת בירור הבקשה שומה על הנושה להוכיח קיומו של חובו וכן שאין אפשרות סבירה שיהיה בעזבון סילוק חובותיו של הנפטר. לא נאמר בשום סעיף של הפקודה שהוכחת החוב תובא דווקא על-ידי פסק-דין שהנושה ישיג בדרך של תובענה רגילה. בקשה לצו ניהול עזבון בפשיטת רגל אינה חייבת להתבסס על מעשה פשיטת רגל ועילת הצו אינה מעשה פשיטת רגל אלא היעדר יכולת העזבון לפרוע את חובותיו. אותו שיקול-דעת ליתן צו המסרב לתיתו הניתן לבית-המשפט בדרך-כלל, ניתן בידו גם לעניין סעיף 202" {ש' לוין ו- י' גרוניס פשיטת רגל (מהדורה שניה), 149; ראה גם ע"א 223/67 אילזה יגלום נ' מבצע צוואת המנוח ברוך יגלום, פ"ד כא(2), 215 (1967)}.
המילים "חוב שניתן להסמיך עליו בקשת פשיטת רגל נגד החייב אילו היה בחיים" אינן מחייבות קיומם של התנאים המפורטים בסעיפים 5 ו- 7 לפקודה {ת"א (חי') 1047/96 עזבון יעקב רזניק ז"ל ואח' נ' צ'פלסקי, תק-מח 98(2), 942 (1998)}.
על נושה להניח תשתית כדי לשכנע את בית-המשפט כי לכאורה אין בנכסי העזבון די כדי לפרוע את חובות המנוח. די בכך שקיים הפרש של מספר שקלים בין חוב העזבון לבין הסכום הקיים בעזבון, על-מנת שייקבע שהעזבון אינו מסוגל לפרוע את חובותיו.
סעיף 106 לחוק הירושה וצו הניהול שהוצא מכוחו, אומנם מחילים על העזבון את דיני פשיטת הרגל. במצב זה שבו הוצא צו ניהול אין לדבר על העזבון כ"פושט רגל" אלא מחילים עליו את הוראות הפקודה, כמו שהן חלות על הכרזת פשיטת רגל לפי הפקודה. מכאן, שבבסיס ההסדר הסטטוטורי עומד העזבון, ועזבון יכול שיתקיים רק בעקבות תהליך של הורשה. הצו שהוצא אינו שולל איפוא את עצם קיומו של העזבון, אלא נוגע רק לדרך ניהולו. המערער, כמי שמונה כמנהל עזבון ומאוחר יותר כנאמן מכוח צו הניהול, אינו יכול להתכחש לעצם קיומו של תהליך ההורשה {דברי בית-המשפט ב- ע"א 8265/03 יוסף אברמן נ' מנהל מס שבח מקרקעין, פ"ד נט(4), 180 (2005)}.
לבית-המשפט מוקנה שיקול-דעת, בהתאם לאופיו ומהותו של החוב, באם ליתן צו ניהול העזבון בפשיטת רגל ואם לאו, גם במקרה בו לכאורה אין בנכסי העזבון כדי לכסות את כלל חובות העזבון.
כאשר החוב אינו ברור והוכחת מהותו והיקפו כרוכה בקשיים, יטה בית-המשפט שלא ליתן הצו כאמור, ויעדיף כי הנושה יפנה תחילה בהליכים לקבלת פסק-דין כנגד העזבון, פסק-דין אשר יגדיר את עצם החיוב והיקפו.
על המבקש ניהול עזבון במסגרת פשיטת רגל להוכיח תחילה את חוב העזבון כלפיו, ודי לשם ההוכחה להעלות טענות אשר יש בהן לבסס, לכאורה, חוב כאמור {ע"א 223/67 אילזה יגלום נ' מבצע צוואת המנוח ברוך יגלום, פ"ד כא(2), 215 (1967)}.
בעת כינוס נכסי העזבון בפשיטת הרגל, למנהל העזבון האפשרות לבטל על-פי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל, הענקות שמטרתם הייתה הברחת נכסים {ע"א 3853/98 עמי סדר עורך-דין נ' אבירם רוזנטל ואח', תק-על 2003(2), 2385 (2003)}. כך גם, הענקה על-ידי הסכם ממון מתבטלת {בש"א (ת"א-יפו) 12695/02 עורך-דין איתן ארז נ' רחל קליש (הרניק) ואח', תק-מח 2003(1), 37848 (2003)}.
במקרה של ניהול העזבון בפשיטת רגל, יחולקו נכסי החייב שנפטר בהתאם לסדר העדיפות הקבוע בפקודת פשיטת הרגל:
1. הוצאות סבירות בקש להלוויית המנוח וקיום צוואתו, כאמור בסעיף 206 לפקודת פשיטת הרגל;
2. הוצאות ניהול העזבון בפשיטת רגל לרבות אגרות והוצאות ההליכים כאמור בסעיף 77 לפקודת פשיטת הרגל;
3. שכר עבודה ופיצויי פיטורין לעובדי המנוח בהתאם לתקרה הקבועה בפקודת פשיטת הרגל;
4. ניכויים במקור משכר העבודה שטרם הועברו כאמור בסעיף 78(2) לפקודת פשיטת הרגל;
5. מיסים עירוניים, מיסי ממשלה ומזונות כאמור בסעיף 78(3) לפקודת פשיטת הרגל.

