שכר (סעיף 91 לחוק)

סעיף 91 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:

"91. שכר (תיקון התשנ"ח)
בית-המשפט רשאי לפסוק למנהל עזבון שכר לפי כללים שקבע שר המשפטים בתקנות."

תקנות 45א עד 45ז לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998 קובעות כדלקמן:

"45א. בקשה לפסיקת שכר-טרחה ואישור על סיום תפקיד (תיקון התשס"א(3))
(א) סיים מנהל עזבון את תפקידיו בניהול עזבון, כאמור בסעיף 82 לחוק, יגיש בקשה לפסיקת שכר-טרחה ולקבלת אישור על סיום תפקידו כמנהל עזבון.
(ב) בבקשה יפרט מנהל העזבון, בין השאר, את שווי נכסי העזבון, לפי תקנה 45ז, את הפעולות שביצע בניהול העזבון, את גובה השכר שהוא מבקש ואת דרך חישובו.
(ג) בית-המשפט לא ידון בבקשה לפי תקנת-משנה (א) בטרם קיבל הודעה מהאפוטרופוס הכללי בדבר בדיקת הפרטה והדינים-והחשבונות הסופיים, או בדבר החלטתו שלא לבדקם, אלא-אם-כן חלפו שבעים וחמישה ימים מיום שהוגשו הדינים-והחשבונות הסופיים לאפוטרופוס הכללי.
(ד) הוראות תקנה 40(ד) יחולו גם על בקשה לפי פרק זה.

45ב. קביעת השכר (תיקון התשס"א(3))
(א) בית-המשפט יקבע למנהל העזבון שכר בעד מילוי תפקידיו כמנהל עזבון ועשיית הפעולות שבסמכותו, שלא יעלה על 3% משווי העזבון; השכר ייקבע בהתחשב, בין השאר, בשווי הכולל של נכסי העזבון, בסוג הנכסים שבעזבון, בטיב הפעולות שביצע מנהל העזבון ובהיקפן, וכן בהתחשב בפעולות שביצע מנהל העזבון שקדם לו, אם היה כזה, ובשכר שנפסק לו.
(ב) כלל ניהול העזבון פעולות חריגות או שנדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידיו הרגילים של מנהל העזבון, רשאי בית-המשפט להגדיל את שכרו ובלבד שהשכר שייקבע לא יעלה על 4% משווי העזבון.
(ג) לשכר-הטרחה שיקבע בית-המשפט לפי תקנות אלה ייווסף מס ערך מוסף.

45ג. מה כולל שכר מנהל עזבון (תיקון התשס"א(3))
(א) שכר מנהל עזבון כולל שכר בעד כל הפעולות הרגילות הכרוכות בניהול העזבון, לרבות בעד הגשת בקשות למינוי מנהל עזבון, למתן הוראות, לפסיקת שכר-טרחה ולאישור על סיום תפקידו והוא אינו כולל שכר בעד הגשת בקשות לצו ירושה ולצו קיום צוואה.
(ב) שכר מנהל עזבון כולל החזר ההוצאות השוטפות הרגילות הכרוכות בניהול העזבון; מנהל עזבון רשאי לנכות מהעזבון הוצאות אחרות שהוציא בקשר לעזבון, כפי שיאשר בית-המשפט, ורשאי הוא להגיש לבית- המשפט בקשה לקבלת אישור מראש להוצאה מיוחדת שהוא עומד להוציא.
(ג) בית-המשפט רשאי לפסוק למנהל עזבון שכר נפרד בעד שירותים מקצועיים שנתן בתחום מקצועו בקשר לעזבון, וכן רשאי הוא להתיר לו לנכות מהעזבון הוצאות בעד שירותים מקצועיים שקיבל בקשר לעזבון, אשר אינם כלולים בתקנות-משנה (א) ו-(ב).
(ד) שכר שייפסק או שיותר בניכוי לפי תקנת-משנה (ג) לא יעלה על התעריף המינימאלי הקיים או המומלץ במקצועו של נותן השירות המקצועי, אלא-אם-כן אישר זאת בית-המשפט מראש.

45ד. המועד לפסיקת השכר (תיקון ההתשס"א(3))
(א) בית-המשפט יפסוק את שכרו של מנהל העזבון בתום ניהול העזבון.
(ב) נמשך ניהול העזבון זמן רב או שהוא כרוך בהשקעת עבודה מרובה, רשאי בית-המשפט לפסוק למנהל עזבון שכר חלקי, על-חשבון השכר הכולל, שלא יעלה על 2% משווי נכסי העזבון, על-פי הפרטה ותוספת הפרטה, אם הוגשה.

45ה. כמה מנהלי עזבון (תיקון התשס"א(3))
(א) השכר שיפסוק בית-המשפט בעד ניהול עזבון לא יושפע מכך שיש לעזבון כמה מנהלי עזבון.
(ב) היו לעזבון כמה מנהלי עזבון, יחולק השכר ביניהם על-פי הסכמתם או על-פי קביעת בית-המשפט.

45ו. מנהל עזבון במקום מנהל קודם (תיקון התשס"א(3))
מינה בית-המשפט מנהל עזבון, במקום מנהל עזבון קודם, קבוע או זמני, או לאחר תום כהונת מנהל עזבון קודם שנפסק שכרו, לא יעלה שכרם הכולל של מנהלי העזבון על השכר האמור בתקנה 45ב(ב).

45ז. שווי העזבון (תיקון התשס"א(3))
(א) נכסי העזבון לצורך קביעת שווי העזבון הם כל אותם נכסים שהיו בעזבון במועד פטירת המוריש או שנוספו לאחר-מכן, על-פי הפרטה ותוספת הפרטה, אם הוגשה.
(ב) לצורך קביעת שכר-טרחת מנהל העזבון ייקבע שוויים של נכסי העזבון כדלקמן:
(1) נכסים כספיים - השווי ביום פטירת המוריש בצירוף הפרשי הצמדה בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן (להלן - המדד) שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת הבקשה לפסיקת שכר-טרחה, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום פטירת המוריש;
(2) נכסים אחרים - השווי ביום מימושם או ביום חלוקתם ליורשים בלא מימוש, לפי העניין, בצירוף הפרשי הצמדה בשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת הבקשה לפסיקת שכר-טרחה, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום המימוש או יום החלוקה ליורשים בלא מימוש, לפי העניין."

סעיף 103 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:

"103. הוצאות ניהול חשבון
הוצאות ניהול העזבון, לרבות שכרו של מנהל העזבון, יחולו על העזבון אם לא הורה בית-המשפט שיחולו, כולן או מקצתן, על צד אחר" {אשר להוצאות אחרות החלות על העזבון ראה בפרק העוסק בסעיף 103 לחוק הירושה}.

שכר-טרחתו של מנהל העזבון ישולם מן העזבון, אלא אם בית-המשפט הורה אחרת. "חוב זה למנהל העזבון קודם לחובות רגילים אחרים והוא במעמד זהה לחובות עבור הוצאת צו ירושה וצו קיום צוואה" {ש' שילה פירוש לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, חלק שלישי, 174; ע"א 153/77 אלואשוילי ואח' נ' סמואל ואח', פ"ד לב(1), 627 (1978)}.

קביעת שכר-טרחת מנהל העזבון בגין ניהול העזבון נסמכת על שילוב בין שני פרמטרים עיקריים:

האחד, שווי העזבון. ככל ששווי העזבון גדול יותר, כך מידת האחריות בניהול העזבון כבדה ומשמעותית יותר ולהיפך.

השני, היקף העבודה שהושקעה בפועל בניהול העזבון. בהערכת היקף העבודה שהושקעה, על בית-המשפט לבדוק את היקף הזמן והמאמץ שהשקיע מנהל העזבון בניהול העזבון. היקף הזמן והמאמץ שהושקעו הינם פונקציה של טיב ומורכבות פעולות ניהול העזבון. טיב ומורכבות פעולות ניהול העזבון הינם גורמים משמעותיים לבחינת המרכיב של היקף העבודה שהושקעה.

יוער כי פרמטר זה לא נקבע על-פי שוויו של העזבון, שהרי שוויו של עזבון גדול לא מעיד דווקא על מורכבותו.

זאת ועוד. סוג וטיב הנכסים הנמצאים בעזבון משליכים בהכרח על אופי הפעולות שיש לבצע ועל היקפן. כך לדוגמה, פעולה של חלוקת כספים המצויים בחשבון בנק "שווה" לפעולה של מימוש נכס מקרקעין, על כל הכרוך בכך. כך גם, פעולה של מימוש מקרקעין "שווה" לפעולה של ניהול עסק.

לאור האמור לעיל, אין ספק כי בית-המשפט יבחן כל מקרה לגופו תוך תשומת-הלב לטיב וסוג הנכסים העומדים לניהול.

לשני פרמטרים עיקריים אלה, יש לצרף את האמור בתקנות הירושה לעניין גובהו של שכר-הטרחה. תקנה 45ב(א) לתקנות הירושה קובעת כי בית-המשפט מוסמך לקבוע שכר-טרחה שאינו עולה על 3% משווי העזבון עבור ניהול העזבון. כלומר, אין זה מובן מאליו שמנהל העזבון יזכה לאישור שכר-טרחה בגבול העליון הקבוע בתקנה זו. נהפוך הוא, סביר להניח שה"ממוצע" בקביעת שכר-טרחה של מנהל העזבון יתקרב יותר ל- 2%-1.5%.

שכר-הטרחה בגובה של 3% משווי העזבון, ישולם, רק כאשר השילוב בין שווי העזבון להיקף פעולות הניהול, הינו כזה המצדיק שכר-טרחה מקסימאלי.

יחד-עם-זאת, תקנה 45ב(ב) לתקנות הירושה קובעת כי בית-המשפט, רשאי לחרוג מן השכר כאמור תוך שהוא מגדיל אותו לכדי 4% משווי העזבון ובתנאי שנעשו פעולות חריגות או שנדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידיו הרגילים של מנהל העזבון.

לתשומת-לב, המחוקק הציב רף באשר לקביעת גובה שכר-הטרחה לפיו שכר-טרחת מנהל עזבון לא יעלה על הסך הקבוע בתקנות הירושה ביחס לעזבון בכללותו. למרות זאת, המחוקק לא קבע, ולמעשה, השאיר את השיקול לבית-המשפט, בכל הנוגע לאופן ודרך חישוב שכר-הטרחה. ובמה דברים אמורים. לרשותו של בית-המשפט עומדים מנגנונים שונים ומגוונים לקביעת שכר-הטרחה. כך לדוגמה, יכול בית-המשפט לקבוע את שכר-טרחתו של מנהל העזבון בהתייחסו לכל נכס ונכס בנפרד או בהתייחסו לסוג מסויים של נכסים {ת"ע (ת"א) 101110/06 עורך-דין גילאור יוסף נ' ע' ז' ואח', תק-מש 2006(3), 567 (2006)}

לצורך מילוי תפקידו, מבצע מנהל העזבון פעולות שמקצתן בעלות אופי משפטי מובהק כגון בקשות שהוא מגיש לבית-המשפט לצורך מילוי תפקידו, ומקצתן בעלות אופי מינהלי-ביצועי כגון כינוס נכסים ותשלום חובות.

מנהל עזבון חב חובת הנאמנות כלפי היורשים. משכך, אפילו היו היורשים מסכימים להעברת הכספים כשכר-טרחה, הייתה פעולה זו אסורה על מנהל עזבון בלא קבלת אישורו של בית-המשפט, טרם העברה {ע"א 153/77 אליאשוילי נ' סמואל, פ"ד לב(1), 627 (1978)}, שכן, מנהל עזבון נושא בתפקיד נאמנות שהוטל עליו על-ידי בית-המשפט, ואיננו עושה דברם של היורשים או של אחרים. מנהל עזבון הוא נאמן העזבון הפועל תחת הנחיית החוק המגדיר את חובותיו, מסדיר את התנהגותו ומגביל את כוחותיו.

אין כל מניעה כי בית-המשפט יקבע את שכר-הטרחה על-פי שעות העבודה שהושקעו על-ידי מנהל העזבון או יפצל את שכר-הטרחה שקבע בהתייחס לכול נכס ונכס מנכסי העזבון תוך מתן משקל להיקף הפעולות שבוצעו לגביו, והכול בתנאי, ששכר-הטרחה לא יעלה על הגובה הקבוע בתקנות הירושה.
עריכת בדיקות ובירורים באשר לזכויות המנוח בחברות השונות, פגישות עם רואי-החשבון, קבלת מסמכים אודות החברות, בדיקת זכויות המנוחה, בדיקת מבנה קבוצת החברות, בדיקת תקנוני החברות, בדיקת המצב המשפטי בנוגע להשלכות פטירת המנוחה על מניותיה, הינן חלק מפעולות הבאות בגדר חובה אלמנטארית המוטלת על כל מנהל עזבון.

ב- בש"א (חי') 7907/03 {עזבון המנוח דוד מרידור ז"ל נ' יעקב מרידור ואח', תק-מח 2004(4), 10997 (2004)} קבע בית-המשפט כי פניה לבנקים, העברת זכויותיו של המנוח בדירות על-שם היורשים, הגשת מספר בקשות לבית-המשפט, הינן "פעולות שגרתיות בניהול העזבון ולא היוו פעולות חריגות כלשהן".

ככל ששווי העזבון גבוה יותר כך גם האחריות כבדה יותר. נתון זה, צריך שיבוא לידי ביטוי בגובה שכר-הטרחה שיפסק על-ידי בית-המשפט {בש"א (ת"א-יפו) 4085/06 עזבון המנוחה י' א' ז' ז"ל נ' ע' ז' ואח', תק-מש 2006(3), 567 (2006)}.

בענייני ירושה, למנהל עזבון תפקידים, מטלות ומשימות רבות, ולעיתים תפקיד פעוט, הצורך השקעת זמן עבודה יקר. על-כן, הרציונאל בקביעת שכר-טרחה שהוא נגזרת באחוזים משווי העזבון הוא מעין שקלול של הזמן המושקע בניהולו, אל מול שוויו {בש"א (יר') 5654/07 עורך-דין יהושע דיאמנט - כונס נכסים נ' אברהם בלוטניק ואח', תק-מח 2007(3), 1660 (2007)}.

מנהל עזבון רשאי ויכול לבקש מבית-המשפט החזר הוצאות שהוציא לצורך ניהול העזבון. בהיעדר קבלות בדבר הוצאת ההוצאות, בית-המשפט יעריך את גובה ההוצאות על דרך האומדנה {בש"א (חי') 13136/03 עזבון המנוח אלחנן גרובר ז"ל נ' חנה בן דע ואח', תק-מח 2004(4), 10118 (2004)}.

כאמור, לצורך מילוי תפקידיו מבצע מנהל העזבון פעולות שמקצתן בעלות אופי משפטי מובהק - כמו בקשות שהוא מגיש לבית-המשפט לצורך מילוי תפקידיו - ומקצתן בעלות אופי מינהלי-ביצועי, כמו כינוס נכסים ותשלום חובות.

בית-המשפט פוסק למנהל העזבון שכר עבור כלל הפעולות שהן חלק "טבעי" ממילוי תפקידיו {ראה סעיף 91 לחוק הירושה}, בין אם היו בעלות אופי משפטי ובין אם היו בעלות אופי מינהלי-ביצועי.

במקרה ומנהל העזבון הסיר מעל שכמו פעולות שהן חלק "טבעי" ממילוי תפקידיו והעבירן לאחר - עורך-דין, רואה-חשבון או בעל מקצוע אחר - לא יהיה זכאי לשכר נוסף עבור פעולות אלה וכן לא יהיה אותו אחר זכאי עבורן לתשלום מן העזבון, והשכר לאותו אחר ישולם מתוך שכרו של מנהל העזבון.

כאשר מנהל העזבון עשה פעולות החורגות באופן מהותי ממילוי תפקידיו, כמו לדוגמה, הגשת תביעות בשם העזבון לבית-המשפט, או הגנה נגד תביעות שהוגשו נגד העזבון - זכאי הוא עבורן לשכר נוסף מן העזבון, מלבד השכר שהוא זכאי לו עבור הפעולות שהן חלק "טבעי" ממילוי תפקידיו.

יכול שמנהל העזבון עצמו יהיה זכאי לשכר הנוסף, אם עשה את הפעולה החריגה בעצמו, ויכול שהשכר הנוסף ישולם למי ששירותיו דרושים לצורך הפעולה - עורך-דין, רואה-חשבון או אחר - אם עשה את הפעולה החריגה במקום מנהל העזבון.

מנהל העזבון אינו זכאי לשכר נוסף אם היו הפעולות חלק "טבעי" ממילוי תפקידיו, וזאת בין אם עשה את הפעולות בעצמו ובין אם עשה אותן על-ידי אחר {ע"א 2886/00 הקרן לטיפול בחסויים נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נה(5), 62 (2001); בש"א (חי') 10454/03 עזבון המנוחה ברקוביץ טובה ז"ל נ' האפוטרופוס הכללי ואח', תק-מח 2003(4), 8489 (2003)}.

שכר-טרחת מנהל העזבון מהווה חלק מרכזי מההוצאות של העזבון {תמ"ש (יר') 22870/02 אילן איגוד ישראלי לילדים נפגעים נ' נ' י', תק-מש 2004(3), 309 (2004)}.

שכר-טרחת מנהל העזבון הינו ככול חוב של העזבון ולכן מנסים תחילה לשלמו מכספי העזבון, לאחר תשלום הוצאות הלוויה, קבורה ומצבה, ובמקרה ולא נותרו כספים לאחר ההוצאות המנויות בעדיפות הראשונה, יש לממש את נכסי העזבון {ראה גם סעיף 100 לחוק הירושה אשר ידון בהמשך החיבור; עז' (חי') 5770/00 עזבון המנוח בנו פישבוך נ' היועץ המשפטי לממשלה, תק-מש 2001(2), 225 (2001)}.

ב- בש"א (ת"א-יפו) 14492/00 {עזבון המנוחה שולמית שור ז"ל נ' האפוטרופוס הכללי, תק-מש 2003(1), 13 (2003)} קבע בית-המשפט כי "גובה שכר-טרחתו של מנהל עזבון אשר מונה לעת תחולתו של ה'הסדר הישן' יקבע אף הוא בהתאם לכללים שנקבעו לעניין זה בתקנה 45ב. כך גם באשר לתחולתן של תקנות 45ה (שכר לכמה מנהלי עזבון) ו- 45ו (שכר למנהל עזבון קודם) שתואמות לעניות דעתי גם את 'ההסדר הישן' ואף עומדות בגדר הסבירות."

ב- בש"א (חי') 4717/03 {עזבון המנוח לבקוביץ שמעון ז"ל נ' אברמסון עירית ואח', תק-מח 2003(4), 6375 (2003)} נדונה השאלה אילו הוראות דין חלות על קביעת שכר המנהלים. האם הדין כפי שהיה בתוקף בעת המינוי או שמא הוראות התקנות החלות כיום, בעת פסיקת שכר-הטרחה. כב' השופט רון סוקול איננו סבור שראוי הוא לפסוק שכר-טרחה מעל השכר הקבוע בתקנות הירושה.

נדגיש לעניין זה כי "הוראה דיונית הקובעת כללים לקביעת שכר מנהל עזבון חלה על שלב הדיון בשכר ואם התקבלה ההוראה בטרם דן בית-המשפט בשכר עליו לפסוק על-פי הדין הקיים במועד פסיקת השכר ולא הדין במועד מינוי המנהל" {ראה גם ע"א 2886/00 הקרן לטיפול בחסויים נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נה(5), 62 (2001)}.

בתי-המשפט עוסקים רבות בשאלה האם מגיע למנהל העזבון שכר-טרחה בגין הגשת בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה. שאלה זו ניתן למצוא בעיקר באותם מקרים בהם היקף העזבון הוא גדול ורב.

אין חולק כי שכר-טרחה עבור הגשת בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה איננו כלול במסגרת פסיקת שכר-טרחת מנהל העזבון, כאמור בתקנה 45ג(א) לתקנות הירושה וכנלמד מסעיף 82 לחוק הירושה.

את שכרו של מנהל עזבון בגין הגשת בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה, יש לפסוק בנפרד, בהיותה "שירות מקצועי", כמתואר בתקנה 45ג(ג) לתקנות הירושה.

שווי העזבון איננו ולא יכול להיות פרמטר בעל משקל בקביעת שכר-טרחה בגין הגשת בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה. הסיבה לכך כי אין כל הבדל בעבודתו של מנהל עזבון כאשר העזבון הינו קטן לבין עבודתו כמנהל עזבון כאשר העזבון הינו רחב {בש"א (ת"א) 12136/01 עזבון המנוח אולדק ואח' נ' האפוטרופוס הכללי, תק-מש 2003(2), 178 (2003)}.

בשני המקרים, המדובר, בפעולה טכנית ופשוטה המתמצית במילוי טפסים וצירוף מסמכים רלוונטיים כגון: תעודת פטירה, העתקי ההודעות ליורשים/זוכים. ויודגש כי פעולה זו של מילוי טפסים, נעשית, ברוב מן המקרים, על-ידי היורשים עצמם ומבלי להיזקק לעורך-דין.

ב- בש"א (ת"א-יפו) 1568/07 {עזבון המנוח ד' א' ז"ל נ' י' (ג') א' ואח', תק-מש 2007(3), 92 (2007)} קבע בית-המשפט כי "נראה על פניה כי מדובר בבקשה שגרתית ופשוטה. ההליך של קיום הצוואה נחזה להיות הליך רגיל, ללא תכתובות ו/או סיבוכים מיותרים. ולראיה - העובדה שהרשם לענייני ירושה הוא זה שנתן את צו קיום הצוואה".

יחד-עם-זאת, "נראה כי הושקעה עבודה לא מעטה באיתור הזוכים על-פי הצוואה (סך הכול 46 במספר) ושליחת הודעות מתאימות לזוכים אלה על זכאותם וכן זימון הזוכים עיקריים, הם המשיבים מס' 5-1, למשרדו של המבקש ומתן הסבר על חלקם בעזבון על-פי הוראות הצוואה."

לאור כל אלה, פסק בית-המשפט שכר בסך של 20,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

עורך-דין זכאי לקבל את שכר-טרחתו מהנהנה ששכר את שירותיו כעורך-דין, לשם הגשת בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה, ואין מקום לערב את בית-המשפט בעניין קביעת גובה שכר-הטרחה שישלם הנהנה לעורך-דין.

במקרה כגון זה, על עורך-הדין לקבוע עם הנהנה את גובה שכר-הטרחה בגין הגשת הבקשה ולהגיע עם הנהנה להסכמה מחוץ לכותלי בית-המשפט. כך גם אין כל מניעה שהיא, כי הנהנה ישכור את שירותיו של מנהל העזבון, בתפקידו כעורך-דין, לצורך הגשת בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה.

הפעולות שתוארו לעיל, אינן נמנות עם תפקידו של מנהל העזבון, ולכן, עורך-הדין זכאי לשכר-טרחה נפרד בגין הגשת הבקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה.

לעומת-זאת, שונה הדבר כאשר בית-המשפט, הוא זה שהורה למנהל העזבון להגיש בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה. במקרה כגון זה, על מנהל העזבון להודיע לבית-המשפט את שכר-הטרחה שהינו מעוניין לקבל וזאת לפני שיחל את תפקידו, שכן, אם יגזים, יוכל בית-המשפט למצוא עורך-דין תחתיו שיעשה את המלאכה במחיר זול יותר {נדגיש כי אין כוונתנו כי בית-המשפט יהפוך את הבקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה להתמחרות בין עורכי-דין}.

ל"מסקנה" כאמור הגענו לאור הסברה כי לא יעלה על הדעת שבית-המשפט יפסוק את שכרו של עורך-דין כזה או אחר, שהגיש בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה, ובין אם מונה למנהל עזבון ואם לאו, בסכום שספק אם היה מקבלו אילו הוסמך לכך על-ידי הנהנים.

כמו-כן נשאלת השאלה האם ניתן לפסוק שכר-טרחה מעל התקרה הקבועה בתקנות הירושה? תשובתינו תהא כי לא ניתן לפסוק שכר-טרחה מעל התקרה הקבועה בתקנות הירושה.

במקרה והמוריש הורה בצוואתו כי מנהל העזבון יקבל שכר-טרחה מעבר לקבוע בתקנות הירושה, קבע בית-המשפט כי במקרה שכזה, רצון המוריש יכובד עד לתקרה הקבועה בתקנות הירושה ולא מעבר לכך, אחרת תיתכן אפשרות, כי המוריש ירוקן את עזבונו באמצעות שכר-טרחה בשווי עזבונו {ראה גם בש"א (ת"א) 7015/02 עזבון המנוחה חנה נ' האפוטרופוס, תק-מש 2002(4), 50 (2002); ת"ע (ת"א-יפו) 1130/98 עזבון המנוחה נ' היועץ המשפטי לממשלה, תק-מש 2002(3), 10 (2002)}.

אם-כן, במקרה וההוראה בצוואה הינה בגדר הסכום שמותר לפסקו, אזי יש ליתן משקל להוראת המצווה.

במקרה וההוראה בצוואה מקנה למנהל העזבון, שכר-טרחה, פחות מהסכום המגיע לו על-פי תקנות הירושה, אזי, אין לגרוע מזכותו של מנהל העזבון לקבל את מלוא שכר-הטרחה.

במקרה וההוראה בצוואה מורה שיש ליתן למנהל העזבון שכר הגבוה מ"התקרה" הקבועה בתקנות הירושה, אזי, תשלום שכר-הטרחה יהיה עד לתקרה המותרת על-פי התקנות כאמור.

לא אחת נדונה השאלה האם ערעור על החלטה בבקשה לפסיקת שכר-טרחה הינו בזכות או ברשות?

תשובתינו תהא כי יש לבחון אם ההחלטה בבקשה לשכר-טרחה סיימה את בירור המחלוקת שבין הצדדים לה והאם בית-המשפט הכריע סופית בסעד שנתבקש. באם התשובה חיובית, הרי מדובר ב"פסק-דין" והערעור הינו בזכות. באם התשובה שלילית, הרי מדובר ב"החלטה" והערעור הינו ברשות {ע"א 2817/91 מימון נ' ששאולי, פ"ד מז(1), 152 (1993); ע"א 621/83 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' פינצ'וק, פ"ד מא(2), 660 (1987)}.

ב- בע"מ 3390/04 {יוסף גבאי נ' צבי מורג ואח', פ"ד נח(5), 913 (2004)} קבעה כב' השופטת מ' נאור כי "המבקש הגיש לבית-המשפט לענייני משפחה בבאר-שבע בקשה שכותרתה 'דו"ח סופי מטעם מנהל עזבון ובקשה לשחרור מנהל עזבון ולפסיקת שכר-טרחתו'. בית-המשפט לענייני משפחה הכריע בשני הסעדים שנתבקשו: החליט על שחרור המבקש מתפקידו כמנהל עזבון, ופסק לו את שכרו. לפיכך, ברי כי החלטת בית-המשפט לענייני משפחה הייתה בבחינת "פסק-דין" לגבי המבקש ומשכך - עמדה למבקש זכות ערעור".

ב- רע"א 5715/95 {אלן א' וינשטיין ואח' נ' עורך-דין פוקס, תק-על 2000(4), 324 (2000)} נדונה השאלה עד מתי יוכלו היורשים לערער על קביעת בית-המשפט בעניין שכרו של מנהל העזבון.

בדחותו את הערעור קבע כב' השופט י' טירקל כי לאחר שהיורשים נתנו הסכמתם כי בית-המשפט ייקבע את שכר-הטרחה לפי שיקול-דעתו, ומאחר שעברו למעלה מ- 9 שנים והיורשים לא הראו טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור, הרי שהם מוחזקים כמסכימים להחלטת בית-המשפט בכל הקשור לשכר-הטרחה שנפסק.

זאת ועוד. תקנה 45ו לתקנות הירושה קובעת כי "מינה בית-המשפט מנהל עזבון, במקום מנהל עזבון קודם, קבוע או זמני, או לאחר תום כהונת מנהל עזבון קודם שנפסק שכרו, לא יעלה שכרם הכולל של מנהלי העזבון על השכר האמור בתקנה 45ב(ב)".

כלומר, "כשמתמנה מנהל אחרי מנהל, ניתן להעלות את השכר הכולל עד ל- 4% משווי העזבון אף אם אין מדובר בפעולות חריגות או בפעולות הדורשות מאמץ מיוחד. מחוקק-המשנה נדיב עם המנהלים שפעלו זה אחר זה יותר מאשר עם מנהלים הפועלים בצוותא" {ש' שילה שם, 176}.

על מנהל העזבון, בעתירתו לבית-המשפט, לפסיקת שכר-טרחתו, לצרף לבית-המשפט את החומר הדרוש לשומת שכרו לרבות דרך חישובו וכיוצא בזה {בש"א (ת"א-יפו) 21964/05 עורך-דין פוקס אפרים - נאמן על נכסי המנוח בנימין וינשטיין ז"ל נ' נינה כץ ואח', תק-מח 2006(1), 10644 (2006)}. אין לדון בקביעת השכר כבתובענה רגילה שבה חייב התובע בהוכחה לפי כל דקדוקיהם של דיני הראיות {ע"א 474/65 טראובר נ' מנהיים ואח', פ"ד כ(2), 92}.

בבקשתו זו לשכר-טרחה, על מנהל העזבון לפרט במדוייק את הפעולות שביצע, את גובה שכר-הטרחה ואופן חישובו. ככול שהבקשה תהא מדוייקת יותר ונתמכת במסמכים, כך יהיה קל יותר לבית-המשפט להכריע בבקשה לגופה.

תקנה 45ד(א) לתקנות הירושה קובעת כי "בית-המשפט יפסוק את שכרו של מנהל העזבון בתום ניהול העזבון".

יחד-עם-זאת, תקנה 45(ב) לתקנות הירושה, קובעת חריג, לפיו בית-המשפט רשאי לפסוק למנהל עזבון שכר-טרחה חלקי, ובגובה שלא יעלה על 2% משווי נכסי העזבון, כמתואר בפרטת העזבון והתוספת לה (אם הוגשה), במקרים הבאים: האחד, ניהול העזבון נמשך זמן רב. השני, ניהול העזבון כרוך בהשקעת עבודה מרובה.

שאלה נוספת היא האם יש לפסוק שכר-טרחה "למנהל עזבון" שלא מונה על-ידי בית-המשפט? ב- ע"א 41/87 {אהרוני נ' זר, פ"ד מג(3), 573 (1989); ראה גם ע"א 26/58 דוויק נ' איזנברג ואח', פ"ד יג 251} דחה כב' השופט א' חלימה בקשה לפסיקת שכר למנהל עזבון, שהוצע על-ידי המנוח בצוואתו, וזאת לאור העובדה שלא מונה מטעם בית-המשפט.

ומה הדין לגבי הסכם שכר-טרחה שנעשה בין יורשים? ב- ע"א 153/77 {אלואשווילי נ' סמואל, פ"ד לב(1), 627 (1978)} קבע כב' השופט מ' שמגר כי שכר-טרחת מנהל העזבון נקבע על-ידי בית-המשפט, ולא היורשים הם אלה שקובעים אותו בהסכם עם מנהל העזבון.

ובמילים אחרות, בית-משפט לא קשור להסכם שכר-טרחה בין מנהל עזבון לבין יורשים, ומוטב היה שלא יערכו הסדרים כאלה מעיקרם, מאחר וטמונה בהם סכנה כי מעמדו של מנהל העזבון כפקיד בית-המשפט יתרוקן מתוכן.

לאור האמור לעיל, נעיר כי מנהל עזבון המתמנה על-ידי בית-המשפט, מייצג את העזבון בהליכים משפטיים, מבצע פעולות להגן על נכסי העזבון ומנהל אותם במשך תקופה, לא אמור לממן מכספו הוא את קופת העזבון ולהמתין חודשים ארוכים עד אשר ייפסק לזכותו שכר-טרחה סופי.

לא בכדי הכירה פסיקת בתי-המשפט "בשכר ביניים" ועל בתי-המשפט הממנים מנהלי עזבון לנקוט בגמישות הנדרשת, על-מנת לתפעל את פעולת מנהל העזבון ולהבטיח כי לא ייגרמו גם למנהל העזבון נזקים בשל ההמתנה הממושכת לשכר-טרחתו.

כך למשל, בית-המשפט ב- ת"ע (משפחה טב') 14335-03-09 {מנהל העזבון, עו"ד אריה אביאב (בעניין עזבון המנוחה: אלמונית ז"ל) נ' פלונית (קטינה), תק-מש 2011(3), 173 , 175 (2011)} קבע כי במקרה דנן הוגשה פרטת עזבון ואין חולק שניהול עזבון משך כשנה וחצי הינה תקופה ממושכת למדי. הוסיפו על-כך הפעולות שביצע מנהל העזבון כאמור בבקשותיו ותמצאי, כי הוא עבר את השלב המקדמי וכי אכן נופלות נסיבות המקרה לאותם מקרים שבהם יש לפסוק "שכר ביניים".

בפרשת אריה אביאב קבע בית-המשפט כי את שכר-טרחתו של מנהל העזבון יש לשקלל בין שני מרכיבים כאמור - שווי והיקף - תוך מתן משקל עודף למורכבות הניהול - טיב הפעולות שביצע מנהל העזבון והיקפן בהקשר לסוג הנכסים שבעזבון וטיבם - ובהתאם לכך לקבוע את שכרו על פני סקאלת השכר שנקבעה בתקנה 45ב(א) לתקנות הירושה {ראה גם ת"ע (משפחה יר') 34807-03-10 עו"ד משה שילוני בעניין עזבון המנוח יוסף אדלר ז"ל נ' יוסף ליסי, תק-מש 2010(2), 459 (2010); ת"ע (משפחה יר') 42240/02 ג' ע' נ' מ', תק-מש 2003(2), 281 (2003)}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

שכר (סעיף 91 לחוק)