הקודקס המקיף לענייני בריאות ורפואה במשפט הישראלי - דין, הלכה ומעשה
הפרקים שבספר:
- הממסד הרפואי ויחסי חולה-רופא
- "עיסוק ברפואה"
- רישוי - כללי
- חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008
- תקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (נושאי בחינות), התש"ע-2009
- פקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל"ז-1976
- תקנות הרופאים (פרסומת אסורה), התשס"ט-2008
- תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ג-1973
- ההלכה הפסוקה בסוגיות רישוי שונות
- פסיכולוגים ופסיכיאטרים - כללי
- חוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977
- חוק השימוש בהיפנוזה, התשמ"ד-1984
- תקנות הפסיכולוגים
- הקוד האתי
- קוד האתיקה המקצועית של הפסיכולוגים בישראל - 2004
- גילוי חומר המתייחס לטיפול נפשי של מתלוננות בעבירות מין
- תכליתו של סעיף 2 לחוק הפסיכולוגים וועדת הרישום
- בקשה להסרת חיסיון מדיוני ועדת משמעת לפי חוק הפסיכולוגים
- לימודי פסיכולוגיה
- התחזות
- רפואת שיניים - כללי
- תחומיה של רפואת השיניים
- פקודת רופאי השיניים (נוסח חדש), תשל"ט-1979
- תקנות רופאי שיניים
- רישיון ניהול מרפאות שיניים באמצעות תאגידים לטכנאי שיניים
- עבירות משמעת וענישה
- ארנונה למרפאות שיניים
- רפואת עיניים - אופתלמולוגיה (Ophthalmology) - כללי
- נוירו-אופתלמולוגיה
- רפואת עור - Dermatology
- אורטופדיה
- כירורגיה
- רפואת חירום
- רפואה אלטרנטיבית - משלימה - כללי
- מוהל - ברית-מילה
- טיפולי לייזר
- שיזוף במיטת שיזוף
- טיפול בחוקן
- חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 - הדין
- מימון בדיקת מי שפיר וחוק ביטוח בריאות ממלכתי
- שירותי נט"ן
- עדכון התעריף השנתי של העותרות על טיפולים פרא-רפואיים הניתנים לילדים בקופות החולים - העתירה התקבלה
- זכות לפיצוי מהמדינה או מקופות החולים לתשלומים הקשורים במעשה תרומת הכליה
- חוק ציוד רפואי, תשע"ב-2012 ותקנות
- תרופות ורוקחות
- סמכות ליתן ולבטל אישור מוצר רוקחות
- העברת ניהול מיזם הקנאביס הרפואי בישראל ללא מכרז
- תחליף החלב רמדיה - קשר סיבתי לאפילפסיה
- מידע רפואי שיש להעביר למטופלים כאשר ישנו שינוי ברכיבי התרופה - התביעה הייצוגית אושרה
- סמכות משרד הבריאות למנוע ייבוא סיגריות אלקטרוניות, לא היתה מעוגנת בחוק - העתירה התקבלה
- העותרים {מפיצי סיגריות במכונות} טענו לפגיעה בשל האיסור על הצבת מכונות אוטומטיות לממכר מוצרי טבק - העתירה נדחתה
- אירועים כתוצאה מנטילת תרופה
- החולה - כללי - מבוא
- חוק-יסוד כבוד האדם וחירותו
- מטרת החוק (סעיף 1 לחוק)
- הגדרות (סעיף 2 לחוק)
- הזכות לטיפול רפואי (סעיף 3 לחוק)
- איסור הפליה (סעיף 4 לחוק)
- טיפול רפואי נאות (סעיף 5 לחוק)
- מידע בדבר זהות המטפל (סעיף 6 לחוק)
- דעה נוספת (סעיף 7 לחוק)
- הבטחת המשך טיפול נאות (סעיף 8 לחוק)
- קבלת מבקרים (סעיף 9 לחוק)
- שמירה על כבודו ופרטיותו של המטופל (סעיף 10 לחוק)
- טיפול רפואי במצב חירום רפואי או סכנה חמורה (סעיף 11 לחוק)
- בדיקה רפואית בחדר מיון (סעיף 12 לחוק)
- הסכמה מדעת לטיפול רפואי ואופן מתן הסכמה מדעת (סעיפים 13 ו- 14 לחוק)
- טיפול רפואי ללא הסכמה (סעיף 15 לחוק)
- מינוי בא-כוח למטופל (סעיף 16 לחוק)
- חובת ניהול רשומה רפואית (סעיף 17 לחוק)
- זכות המטופל למידע רפואי (סעיף 18 לחוק)
- שמירת סודיות רפואית (סעיף 19 לחוק)
- מסירת מידע רפואי לאחר (סעיף 20 לחוק)
- ועדת בדיקה וועדת בקרה ואיכות (סעיפים 21 ו- 22 לחוק)
- השגה (סעיף 23 לחוק)
- ועדות אתיקה (סעיף 24 לחוק)
- אחראי לזכויות המטופל (סעיף 25 לחוק)
- אחריות מנהל מוסד רפואי (סעיף 26 לחוק)
- הוראות לגבי כוחות הביטחון (סעיף 27 לחוק)
- עונשין ועוולה אזרחית (סעיפים 28 ו- 28א לחוק)
- שמירת דינים (סעיף 29 לחוק)
- תחולה על המדינה (סעיף 30 לחוק)
- שינוי התוספת (סעיף 31 לחוק)
- ביצוע ותקנות (סעיף 32 לחוק)
- תקנות זכויות החולה (דרכי מינוי, תקופת כהונה, וסדרי עבודה של ועדות אתיקה), התשנ"ז-1996
- החולה החסוי - חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ג-1962 - מבוא
- אפוטרופסות - חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ג-1962
- תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין וביצוע), התש"ל-1970
- תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים), התשמ"ט-1988
- מוסד האפוטרופוס הכללי
- הכרזת פסלות על-פי החוק - מחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו
- חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991
- נאשם שאינו יכול לעמוד לדין - אי-שפיות במשפט הפלילי
- דיני המעצרים והדין העוסק בחולי נפש
- חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969
- חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)
- תביעות נזיקין נגד רופאים בגין רשלנות רפואית - מבוא
- רשלנות רפואית
- חובת הזהירות - תנאי ראשון
- הפרת חובת הזהירות - תנאי שני
- קיומו של קשר סיבתי - תנאי שלישי
- הוכחת הנזק - תנאי רביעי
- רשלנות רפואית - עקרונות כלליים
- נזק ראייתי
- רשלנות רפואית - נטל ההוכחה -נזק ראייתי
- אשם תורם
- הקטנת הנזק
- עוולת התקיפה - מבוא
- ההגנה - סעיף 24 לפקודת הנזיקין
- ניסוחו של כתב התביעה בעוולת התקיפה ונטל ההוכחה
- הסכמה מדעת לטיפול רפואי - סעיף 13 לחוק זכויות החולה
- הפרת חובה חקוקה - מבוא
- חובת הפירוט
- הסכמה מדעת לטיפול רפואי - סעיפים 13 עד 16 לחוק זכויות החולה
- טענת זיוף
- חובת ניהול רשומה רפואית - סעיף 17 לחוק זכויות החולה
- סודיות רפואית - סעיף 19 לחוק זכויות החולה
- המומחה הרפואי וחקירתו - מבוא
- הגשת חוות-דעת רפואית ופטור מהגשתה
- בדיקה רפואית והגשת חוות-דעת מטעם בעל דין אחר
- מומחה מטעם בית-המשפט
- הודעה על רצון לחקור מומחה שהגיש חוות-דעת
- שכרו של המומחה
- סמכותו של מומחה רפואי וחובותיו
- בקשת הוראות
- חוות-דעת מומחה שמינה בית-המשפט ושליחת שאלות הבהרה
- בדיקה רפואית נוספת
- תיקון כתב טענות עקב חוות-דעת מומחה
- אי-קיום התקנות
- פסילת חוות-דעת
- חוות-דעת מומחה בראי פקודת הראיות
- הולדה בעוולה - מבוא
- פרשת זייצוב - המחלוקת
- תסמונת "גולדנהר" (ליקוי גופני)
- תסמונת "דאון" (פיגור שיכלי)
- דחיית תביעה בעילה של "הולדה בעוולה" - אי-השתת הוצאות משפט
- חסר כף יד ימין
- מום מולד בעיניים ועיוורון
- האם ניתן להשתמש באהבתם של הורים לבנם, על מומו, כדי לנגח את תביעתו שלו לפיצוי בגין נזקו?
- הריון לא רצוי
- רשלנות בלידה
- אורולוגיה
- רופא שיניים
- השתלות
- פלסטיקה וקוסמטיקה וכירורגיה פלסטית
- כלי דם
- רופא עור
- הרדמה
- אף-אוזן-גרון
- חדר מיון
- פסיכיאטריה
- קרדיולוג - בעיות לב
- נשים
- רופא משפחה
- עיניים
- סרטן
- שונות
- האם תביעתו של המוסד לביטוח לאומי כפופה לדיני ההתיישנות?
- היחס בין סעיף 8 לחוק ההתיישנות לסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין - רשלנות רפואית
- האם דו"ח ועדת בדיקה קביל בתביעת רשלנות רפואית
- מימון חוות-דעת
- תפקידה של הערכאה המבררת תביעת נזיקין שעילתה רשלנות רפואית והתערבותה של ערכאת הערעור
- האחות/אח - מבוא
- מינהל הסיעוד - אחות/אח
- בעלי תפקידים אחרים
- הצוות הסיעודי
- הביטוח הסיעודי
- גמלאות - קבלת שירותי סיעוד על-ידי מי שמקבל גמלה בכסף (סעיף 225ב לחוק)
- מעונות - כללי
- בית-אבות הגדרה משפטית
- חוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965
- תקנות הפיקוח על המעונות
- דברי חקיקה שונים
- רישוי בתי-אבות ודיור מוגן
- חוק הדיור המוגן, התשע"ב-2012
- חוזה ההתקשרות בין הקשיש לבית-האבות ומוסדות הדיור המוגן - בעין ההלכה המחייבת
- הפעלת מרכז יום לקשישים
- הקמת תחנת דלק במרחק קטן מדיור מוגן האם יש להעדיף שמירה על בריאות הדיירים אל מול האינטרס הכלכלי של העותרת?
- תכנון ובניה , פרק ז': זכאות לגמלת סיעוד לשוהה בבית-אבות
- סיווג דיירים של מוסד סיעודי
- על מי מוטלת האחריות למימון השמתם של זקנים תשושים בבית-אבות?
- מהותה של האחריות לשלומו של קשיש חסר ישע
- חוק לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים), התשי"ב-1952
- חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ"ג-1993
- מוסדות לגמילה מסמים - כללי
- אבחנה בין סוגי המוסדות
- שיטות טיפוליות
- תקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון יום), התשכ"ח-1968
- מעון יום
- הלכות שונות
- תקנות הפיקוח על מעונות (החזקת חוסים במעונות ללוקים בשכלם), התשכ"ז-1967
- חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969 ותקנותיו
- אבחון
- גישת חוקי התכנון והבניה - הוראות בתכנית מיתאר מקומית - מעונות לחוסים - דירות קטנות (סעיפים 63א, 63ב לחוק)
- חוק האנטומיה והפתולוגיה, התשי"ג-1953
- תקנות האנטומיה והפתולוגיה
- העדפת רצון המת על פני דעת קרוביו - סעיף 6 לחוק האנטומיה והפתולוגיה
- שמירת דגימות ובדיקה היסטולוגית של דגימה
- חוק חקירת סיבות מוות, התשי"ח-1958
- חוק הפונדקאות - היסטוריה חקיקתית
- חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996
- הגדרות (סעיף 1 לחוק)
- הסכם לנשיאת עוברים (סעיף 2 לחוק)
- אישור הסכם (סעיף 5 לחוק)
- משמורת - אפוטרופסות ומסירה (סעיף 10 לחוק)
- חזרה מהסכמה (סעיף 13 לחוק)
- ההלכה הפסוקה
- חוק תרומת ביציות, התש"ע-2010 - כללי
- פרשנות
- ייחוד ואיסור פעולות
- תרומת ביציות למטרת הולדה
- תרומת ביציות למטרת מחקר
- מאגר המידע
- מרשם היילודים
- אנונימיות וסודיות
- עונשין
- הוראות שונות
- תקנות תרומת ביציות (תשלום פיצוי בשל פעולת שאיבת ביציות ותשלום אגרה בעד אישור רופא אחראי) (הוראת שעה), התשע"ב-2012
- חוק מידע גנטי, התשס"א-2000 - מטרת החוק (סעיפים 2-1 לחוק)
- בדיקה גנטית - רישוי ומתן ייעוץ גנטי (סעיפים 10-3 לחוק)
- לקיחת דגימת DNA (סעיפים 16-11 לחוק)
- מסירת מידע גנטי (סעיפים 23-17 לחוק)
- עריכת בדיקה גנטית לקטין, לחסוי או לפסול דין, לשם אבחון וטיפול רפואי ולשם מחקר (סעיפים 28-24 לחוק)
- עריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה (סעיפים 28א-28יז לחוק)
- מניעת הפליה (סעיפים 30-29 לחוק)
- שימוש במידע גנטי על-ידי רשויות הביטחון (סעיפים 37-31 לחוק)
- עונשין (סעיפים 39-38 לחוק)
- הוראות שונות (סעיפים 45-40 לחוק)
- תיקונים עקיפים (סעיפים 47-46 לחוק)
- תחילה, תחולה, הוראות מעבר והוראת שעה (סעיפים 51-48 לחוק)
- תקנות מידע גנטי
- השתלת איברים - מבוא
- חוק השתלת איברים, התשס"ח-2008 ותקנות
- איסור סחר באיברים (סעיף 3 לחוק)
- עבירות על-פי חוק השתלת איברים וענישה
- החזר הוצאות השתלה - תביעות נגד קופת חולים ומשרד הבריאות
- עקרון קדושת החיים
- הצעת חוק החולה הנוטה למות
- חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005
- הלכות
- בריאות הציבור - מבוא
- רישוי עסקים
- הוספת טיפולי שיניים משמרים לילדים
- אחריות לנושא תברואתי של ביעור יתושים
- תביעות ייצוגיות
פקודת רופאי השיניים (נוסח חדש), תשל"ט-1979
פקודת רופאי השיניים (נוסח חדש), התשל"ט-1979 קובע כדלקמן:"פרק א': פרשנות
1. הגדרות (תיקון התשנ"ב)
בפקודה זו:
"דיפלומה" - לרבות כל תואר, תעודה, מעמד, הסמכה או כתב שניתנו מאת אוניברסיטה או גוף אחר, מאת הממשל של ארץ או מקום או מאת אנשים הפועלים מכוחו;
"הוועדה המייעצת" - ועדה שהוקמה לפי סעיף 12;
"המועצה המדעית" - המועצה המדעית של ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל, ובהיעדרה - מי שלדעת השר ממלא את תפקידיה;
"המנהל" - המנהל הכללי של משרד הבריאות, לרבות משנהו וכל נושא משרה במשרד הבריאות שהמנהל מינה אותו למלא תפקידים על-פי פקודה זו;
"השר" - שר הבריאות;
"טכנאי שיניים" - מי שמכין, על-פי הוראותיו של מורשה לריפוי שיניים, שיניים תותבות או התקנים אחרים לשיניים;
"מחלה מסכנת" - אחת מאלה:
(1) מחלת נפש;
(2) מחלה העלולה לסכן בריאות האנשים שבטיפולו של מורשה לריפוי שיניים;
(3) מחלה או כושר לקוי העלולים לשלול ממורשה לריפוי שיניים את היכולת לעסוק בריפוי שיניים, לחלוטין או זמנית או חלקית;
"מרפא שיניים" - מורשה לריפוי שיניים לפי סעיף 2(2);
"עיסוק בריפוי שיניים" - ניתוח, טיפול, ייעוץ או השגחה המבוצעים כרגיל בידי רופא שיניים, וכן פעולות כאמור הנעשות בהכנה לקראת התאמתן, הכנסתן, קביעתן או תיקונן של שיניים תותבות או בקשר לכך;
"רופא מורשה" - כמשמעותו בסעיף 2 לפקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל"ז-1976;
"רופא שיניים" - מורשה לריפוי שיניים לפי סעיף 2(1);
"רישיון" - רישיון לעסוק בריפוי שיניים לפי פקודה זו;
"שיננית" - מי שהורשה לפי סעיף 5.
פרק ב': ייחוד העיסוק בריפוי שיניים (תיקון התשנ"ב)
2. מורשים לריפוי שיניים
אלה מורשים לריפוי שיניים:
(1) רופא שיניים שהוא בעל רישיון או היתר זמני לעסוק בריפוי שיניים לפי פקודה זו;
(2) מרפא שיניים שהוא בעל תעודת היתר לעסוק בריפוי שיניים שניתנה לו על-פי בקשה שהגיש עד כ"ט בטבת התשכ"ו (21 בינואר 1966).
3. ייחוד העיסוק
(א) מי שאינו מורשה לריפוי שיניים לא יעסוק בריפוי שיניים ולא יתחזה, במפורש או מכללא, כעוסק בריפוי שיניים או כמוכן לעסוק בו.
(ב) האמור בסעיף-קטן (א) אינו בא למנוע רופא מורשה מעיסוק בריפוי שיניים בכרוך לעיסוקו הרפואי.
3א. מרפאות של תאגידים (תיקון התשמ"ו)
(א) האמור בסעיף 3 אינו בא למנוע מבית-חולים, מקופת-חולים, מרשות מקומית או מתאגיד אחר, לפתוח, להחזיק או לנהל מרפאת שיניים שבה עוסקים בריפוי שיניים אנשים המורשים לכך לפי פקודה זו, ובלבד שנתקבל לגביה רישיון מאת המנהל אם לא הופטרה מכך בתקנות לפי סעיף-קטן (ב); המרפאה תהיה בהשגחתו ותחת פיקוחו של רופא שיניים אחראי.
(ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות לגבי מרפאות כאמור בסעיף-קטן (א), דרך-כלל או לגבי סוגים מהן, הוראות בדבר:
(1) התנאים שיש לקיים במרפאות כדי להבטיח מתן שירותי ריפוי שיניים ברמה נאותה;
(2) קביעת רופא שיניים אחראי למרפאה וקיום נוהלים להעסקת עוזרים מקצועיים ושינניות;
(3) תקופת תקפו של הרישיון והנסיבות שבהן ניתן לבטלו;
(4) מרפאות שיהיו פטורות מחובת רישיון;
(5) דרכי הפיקוח שיקיים המנהל על המרפאות;
(6) ניהול רשומות ודרכי דיווח למנהל;
(7) האגרות שישולמו בעד קבלת רישיון ובעד חידושו.
(ג) הוראות סעיף זה באות להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו.
4. סייגים להעסקת עוזרים
מורשה לריפוי שיניים רשאי להעסיק, בפיקוחו האישי, עוזרים בעבודתו המקצועית, אבל לא יתיר לעוזר כאמור - חוץ משיננית הפועלת לפי סעיף 5 - לייעץ למתרפא, להשגיח עליו או לטפל בו או לבצע בו ניתוח כלשהו.
5. שיננית
המנהל הכללי רשאי בתקנות, לאחר התייעצות עם ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת:
(1) להגדיר כשירותה של שיננית ותנאי רישויה;
(2) להתיר לשיננית לבצע פעולות הכרוכות בחינוך לבריאות השן ובגיהות הפה והשיניים - לרבות ייעוץ בעניין פעולות כאמור - בפיקוחו של מורשה לריפוי שיניים ובתנאים שנקבעו.
פרק ג': הזכאים לקבל רישיון
6. מתן רישיון לבעלי השכלה מושלמת (תיקונים: התשנ"ב, התשע"ו)
(א) מי שנתקיימו בו כל אלה זכאי לקבל רישיון:
(1) הוא אדם הגון;
(2) הוא בעל השכלה בריפוי שיניים;
(3) הוא עמד בבחינות שקבע המנהל בתקנות לאחר התייעצות עם המועצה המדעית;
(4) הוא אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע או לישיבת ארעי בישראל.
(ב) ואלה בעלי השכלה לעניין סעיף-קטן (א)(2):
(1) מי שקיבל תואר המעיד על סיום חוק לימודיו כרופא שיניים בבית-ספר לרפואת שיניים של מוסד להשכלה גבוהה בישראל שהמועצה להשכלה גבוהה הכירה בו;
(2) מי שסיים חוק לימודיו ברפואת שיניים באוניברסיטה או בבית-ספר לרפואת שיניים ברמה אוניברסיטאית בחוץ לארץ שהמנהל הכיר בהם ובידו דיפלומה שהמנהל הכיר בה.
(ג) השר, לאחר התייעצות עם המועצה המדעית ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות תנאים למתן פטור מחובת בחינות כאמור בסעיף-קטן (א)(3), כולן או חלקן.
7-11. סימן א': הוועדה המייעצת לרישוי (בוטלו).
פרק ד': רישוי ריפוי שיניים (תיקון התשנ"ב)
סימן א': הוועדה המייעצת לרישוי (בוטל)
12. ועדה מייעצת לעניין רשיונות
(א) לעניין מתן רשיונות יקים השר ועדה של שלושה שחבריה הם רופא או רופא שיניים בשירות משרד הבריאות ושני מורשים לריפוי שיניים שלפחות אחד מהם הוא חבר של סגל ההוראה בבית-ספר לרפואת שיניים בדרגת מרצה בכיר ומעלה; את שני המורשים האלה ימנה שר הבריאות מתוך רשימה שהגישה לו ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל, ואם לא הגישה לו תוך חודשיים מיום שקיבלה דרישה על כך - ימנה שר הבריאות שני מורשים לריפוי שיניים כפי שייראה לו.
(ב) השר ימנה את יושב-ראש הוועדה מבין חבריה.
(ג) לכל חבר של הוועדה המייעצת ימנה השר ממלא מקום בדרך ובתנאים שמינה את החבר.
(ד) השר יפרסם ברשומות הודעה על מינוי חברי הוועדה וממלאי מקומם.
13. תקופת כהונתו של חבר הוועדה
תקופת כהונתו של חבר הוועדה המייעצת תהא שלוש שנים מיום מינויו והוא יכול להתמנות מחדש, ובלבד שלא יכהן יותר משלוש תקופות כהונה רצופות; חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו.
14. ממלאי מקום
הוועדה המייעצת תדון בכל עניין בהרכב שהחלה בו עד סיומו, אולם ממלא מקום של חבר הוועדה יבוא במקומו, לפי קביעת יושב-ראש הוועדה:
(1) אם התפטר החבר או נפטר או נבצר ממנו למלא תפקידו;
(2) על-פי בקשת חבר הוועדה שנבצר ממנו זמנית למלא תפקידו או לגבי מבקש פלוני.
15. קיום תוקף
תוקף החלטותיה של הוועדה המייעצת לא ייפגע מחמת שנתפנה מקומו של חבר הוועדה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.
16. סדרי עבודת הוועדה
(א) הוועדה המייעצת תחליט ברוב דעות של חבריה.
(ב) הוועדה המייעצת תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בפקודה זו או בתקנות לפיה.
17. בדיקת כשירות
(א) הוועדה המייעצת רשאית להזמין את המבקש להתייצב לפניה ולקבל ממנו פרטים על לימודיו בריפוי שיניים ועיסוקיו.
(ב) לא תמליץ הוועדה המייעצת על סירוב למתן רישיון אלא אם נתנה הזדמנות למבקש להופיע לפניה ולטעון את טענותיו.
סימן ב': הנוהל ברישוי
18. הגשת בקשה
בקשת רישיון תוגש למנהל.
19. ראיות
להוכחת קיומו של תנאי מן התנאים הנקובים בפרק ג' לא ייזקק המנהל אלא לתעודות ציבוריות כמשמעותן בפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971, ובהיעדרן - לפסק-דין הצהרתי של בית-משפט שלום בישראל.
20. רישוי בעל השכלה לפי סעיף 6
(א) מבקש רישיון שנתקיימו בו כל התנאים המפורטים בסעיף 6 - יתן לו המנהל רישיון; לא שוכנע המנהל שנתקיימו במבקש תנאי ההשכלה כאמור בסעיף 6(ב) או היה סבור שיש להתנות את מתן הרישיון בבחינות או בהשתלמות אף-על-פי שנתקיימו כל התנאים האמורים - יעביר את הבקשה לחוות-דעתה של הוועדה המייעצת.
(ב) שוכנעה הוועדה המייעצת שנתקיימו במבקש התנאים למתן רישיון, תמליץ על נתינתו; לא שוכנעה - רשאית היא להמליץ על אי-מתן הרישיון או על נתינתו לאחר שהמבקש יעמוד בבחינות או בהשתלמות.
21. היתר זמני לעיסוק
(א) המנהל רשאי לתת היתר זמני לעסוק בריפוי שיניים לתקופה שאינה עולה על שישה חודשים בכל מקרה שראה צורך בכך או כל עוד לא הושלם הנוהל למתן רישיון.
(ב) המנהל רשאי לפי שיקול-דעתו לחדש היתר זמני.
(ג) מי שיש לו היתר זמני יחזירנו למנהל ביום פקיעת תקפו.
22. מועד למתן החלטה בבקשה לרישיון (תיקון התשס"ה)
המנהל ייתן את החלטתו בבקשה למתן רישיון לא יאוחר מתום שישה חודשים מיום הגשת הבקשה.
פרק ה': פיקוח רפואי (תיקון התשס"ה)
23. ועדה רפואית
לצורך בדיקת כשרו הנפשי או הגופני של מבקש רישיון או של מורשה לריפוי שיניים במקרים האמורים בסעיפים 25 ו- 26, ימנה המנהל ועדה של שלושה רופאים (להלן: "ועדה רפואית"); המינוי יכול להיות כללי או למקרה מסויים; התעוררה שאלה של כושר נפשי תהיה הוועדה מורכבת משלושה רופאים פסיכיאטרים.
24. סמכותה וחובתה של ועדה רפואית
(א) לצורך בדיקה כאמור תהיה לוועדה רפואית סמכות:
(1) להזמין אדם לבוא לפניה ולהעיד או להציג דבר;
(2) לחייב עד להעיד בשבועה או בהן צדק לפי הוראות לעניין זה שבתקנות סדר הדין האזרחי, התשכ"ג-1963;
(3) לבקש מבית-משפט לעניינים מינהליים שבתחום שיפוטו היא יושבת ליתן צו לפי סעיף 13 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971;
(4) לפסוק דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה לעדים שהוזמנו מכוח סעיף זה כמו לעד שהוזמן להעיד בבית-משפט.
(ב) דרשה ועדה רפואית מאדם להעיד או להציג דבר וסירב לעשות כן, ללא צידוק המניח את דעת הוועדה, רשאי בית-משפט לעניינים מינהליים שבתחום שיפוטו יושבת הוועדה לצוות על-פי בקשת המנהל או יושב-ראש הוועדה לכפות את הציות להוראות הוועדה בדרך שתיראה לו, לרבות מעצרו של הסרבן.
(ג) שר המשפטים יקבע סדרי דין לעניין ביצוע סעיף זה.
(ד) הוועדה תגיש למנהל את ממצאיה ומסקנותיה המנומקים.
25. בדיקה רפואית למבקש רישיון
(א) היה למנהל חשש סביר כי אדם המבקש רישיון סובל ממחלה מסכנת, רשאי הוא לדרוש מהמבקש להתייצב לפני ועדה רפואית לשם בדיקה.
(ב) סירב המבקש לדרישת המנהל, לא יינתן לו רישיון כל עוד לא התייצב ונבדק.
26. בדיקה רפואית לבעל רישיון (תיקון התשס"ה)
(א) ראה המנהל כי מורשה לריפוי שיניים סובל ממחלה מסכנת, רשאי הוא לדרוש ממנו להתייצב לפני ועדה רפואית לשם בדיקה.
(ב) (בוטל).
(ג) לא התייצב המורשה לריפוי שיניים במועד ובמקום שנקבעו לפי סעיף-קטן (א), רשאי המנהל להתלות את רשיונו עד שייבדק.
(ד) המנהל רשאי לפרסם התליה כאמור בכל דרך שתיראה לו ואין חובה לפרסם את הדבר ברשומות.
27. קבלת ראיות
(א) בטרם יחליט המנהל, לפי סעיף 25 או 26, לדרוש ממבקש רישיון או ממורשה לריפוי שיניים שיתייצב לפני ועדה רפואית לפי סעיף 23 לשם בדיקה, רשאי המנהל:
(1) אם יש לו יסוד להניח כי מידע העשוי להעיד על מצב בריאותו של אותו אדם נמצא בידיו של מוסד רפואי או של רופא שטיפלו בו, לדרוש מהם שימסרו לו את המידע;
(2) אם יש לו יסוד להניח כי מסמך העשוי להעיד על מצב בריאותו של אותו אדם נמצא בידי אדם אחר, לדרוש ממנו שימסור לו את המסמך.
(ב) מי שנדרש למסור מידע או מסמך לפי סעיף זה חייב לקיים את הדרישה.
28. התליית ביניים (תיקון התשס"ה)
(א) נוכח המנהל כי מחלה מסכנת של מורשה לריפוי שיניים גורמת לסכנה כה דחופה לציבור שאין לחכות לסיום ההליכים בוועדה הרפואית רשאי המנהל להתלות רשיונו עד להחלטה הסופית לפי סעיף 30, אך לא יותר משלושה חודשים ובתנאי שהעביר את העניין לטיפולה של הוועדה הרפואית סמוך למתן החלטתו.
(ב) לא סיימה הוועדה הרפואית את ההליכים עד תום תקופת ההתליה, רשאי המנהל בהסכמת הוועדה להתלות את הרישיון לשלושה חודשים נוספים.
(ג) לא הסתיימו ההליכים עד תום התקופה השניה כאמור, רשאי המנהל בהסכמת הוועדה, אם דחיפות ההתליה עומדת בעינה, להתלות את הרישיון לשלושה חודשים נוספים.
29. חובת סודיות (תיקון התשס"ה)
מי שהגיעה אליו, על-פי הוראות סעיפים 23 עד 27, ידיעה בדבר מחלה, חייב לשמרה בסוד ולא לגלותה אלא במידה שיש בכך צורך לשם ביצוע הוראות הסעיפים האמורים, או אם הורשה לכך מאת בית-המשפט, או מכוח חובה לענות על שאלות שהציג לו מי שהוסמך לערוך חקירה על ביצוע עבירות.
30. ביצוע החלטת ועדה רפואית (תיקון התשנ"ב)
(א) קבעה הוועדה הרפואית כי מבקש רישיון או מורשה לריפוי שיניים אינו מסוגל לעסוק בריפוי שיניים, לחלוטין, חלקית או זמנית, מחמת מחלה מסכנת, או כי הוא מסוגל לעסוק בריפוי שיניים בהגבלות או בתנאים מסויימים, יסרב המנהל לתת לו רישיון, או יבטלו או יתלהו, הכל לפי העניין, או יתן לו רישיון מיוחד בכפוף להוראות פקודה זו ולפי המלצות הוועדה הרפואית.
(ב) רישיון מיוחד יהא בתוקף לתקופה שקבע בו המנהל.
31. דינו של רישיון מיוחד
רישיון מיוחד שניתן כאמור בסעיף 30 דינו, לגבי תחום העיסוק שנקבע בו, כדין רישיון; אולם מי שקיבל רישיון מיוחד כאמור לא יעסוק בריפוי שיניים אלא לפי התנאים שהמליצה עליהם הוועדה הרפואית.
32. (בוטל)
פרק ו': התארים בריפוי שיניים (תיקון התשס"ה)
33. "רופא שיניים"
לא ישתמש אדם בכינוי "רופא שיניים", בין בצירוף מילות תיאור אחרות ובין בלעדיהן, אלא אם הוא מורשה לריפוי שיניים לפי סעיף 2(1).
34. "מרפא שיניים"
לא ישתמש אדם בכינוי "מרפא שיניים", בין בצירוף מילות תיאור אחרות ובין בלעדיהן, אלא אם הוא מורשה לריפוי שיניים לפי סעיף 2(2).
35. תארי מומחה וכינוי "דוקטור"
(א) השר רשאי בתקנות, לאחר התייעצות בהסתדרות לרפואת שיניים בישראל:
(1) לקבוע לרופאי שיניים שקיבלו רשיונם לפי סעיף 6 תארי מומחה בענפי רפואת השיניים;
(2) לקבוע תנאים שבהם יינתן לרופא שיניים אישור להשתמש בתארים כאמור;
(3) לחייב מבקש אישור לשימוש בתואר מומחה שיעמוד בבחינות ולקבוע צורתן, תכניתן ומועדיהן.
(ב) המנהל רשאי להתיר את השימוש בכינוי "דוקטור" גם למי שאין לו תואר אקדמאי "דוקטור לרפואת שיניים", אם סיים את חוק לימודיו ברפואת שיניים במוסד להשכלה גבוהה וקיבל דיפלומה שהמנהל הכיר בה.
36. איסור השימוש בכינוי שלא הורשה
מורשה לריפוי שיניים לא יטול לעצמו כינוי או הגדר המסתברים כרמז שיש לו מעמד או כשירות מקצועיים זולת אלה שיש לו למעשה ושפורטו בבקשה שהגיש לרישיון או לתעודת היתר - או בבקשה אחרת אם רכש אותם לאחר מכן - ושהמנהל אישר אותם, ולא ישתמש בכינוי או הגדר כאמור בנוגע לעבודתו המקצועית או לחצריו ולא יציג אותם על חצריו.
37. התחזות כמורשה לריפוי שיניים
מי שאינו מורשה לריפוי שיניים לא ישתמש בכינוי או בהגדר, בין של מילים ובין של אותיות, שמשתמע מהם כי יש לו כשירות בריפוי שיניים, ולא יתחזה, בין בהודעה שהציג במקום עבודתו או במקום אחר ובין באמצעים אחרים, כמי שמוכן לעשות דבר מן הדברים שבגדר עיסוק בריפוי שיניים.
פרק ז': פרסומת
38. סייגים לפרסומת (תיקון התש"ס)
(א) מורשה לריפוי שיניים או תאגיד כאמור בסעיף 3א לא יעשה, במישרין או בעקיפין, פרסומת לעיסוקו שיש בה כדי להטעות או שיש בה משום פגיעה בכבוד המקצוע או שהיא בניגוד לתקנות שהותקנו לפי סעיף-קטן (ג).
(ב) שר הבריאות, בהתייעצות עם ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגים, צורות, ודרכים של פרסומת:
(1) שיש בהם כדי להטעות;
(2) שיש בהם משום פגיעה בכבוד המקצוע.
(ג) שר הבריאות, בהתייעצות עם ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע איסורים על סוגים, צורות ודרכים של פרסומת שיש בהם משום פגיעה בציבור.
(ד) לא יעשה אדם פרסומת לעיסוק ברפואת שיניים, לעיסוקו של מורשה לריפוי שיניים או לעיסוקו של תאגיד כאמור בסעיף 3א, אשר אילו נעשתה בידי מורשה לריפוי שיניים או בידי תאגיד כאמור בסעיף 3א היתה אסורה לפי הוראות סעיף-קטן (א).
(ה) מורשה לריפוי שיניים או נושא משרה בתאגיד כאמור בסעיף 3א, שאדם אחר עוסק בפרסום עיסוקו של המורשה או של התאגיד, חייב לעשות כל שאפשר כדי למנוע מאותו אדם לפעול בניגוד להוראות סעיף-קטן (ד); המפר הוראה זו, דינו - מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977; לעניין סעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על פרסומת.
(ו) הפר אדם את הוראות סעיף-קטן (ד), לעניין מורשה לריפוי שיניים מסויים או תאגיד מסויים, חזקה היא כי אותו מורשה או נושא משרה בתאגיד, הפר את חובתו לפי סעיף-קטן (ה), אלא-אם-כן הוכיח כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו.
39. שמירת דינים (תיקון התש"ס)
הוראות לפי סעיף 38 באות להוסיף על הוראות כל דין.
40.- 41. (בוטלו)
פרק ח': השימוש בסמים (תיקון התש"ס)
42. שימוש בסמים ובסמי הרדמה
רשאי מורשה לריפוי שיניים, בכפוף לתקנות לפי פקודה זו ולהוראות סעיף 44, להחזיק ולהשתמש בכל סם הדרוש לעבודתו המקצועית ולתת למתרפא במהלך הטיפול בו סם להרדמה מקומית או כללית, אולם לא יתן סם להרדמה כללית מלבד גז תחמוצת החנקן או סם אחר שאישר המנהל בתקנות לפי פקודה זו, אלא אם נוכח רופא מורשה האחראי למתן הסם לחולה.
43. סמכות למורשה לאנסתזיה
מי שהורשה לעסוק באנסתזיה לפי סעיף 21 לפקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל"ז-1976, רשאי לתת לחולה שבטיפולו כרופא שיניים סם הרדמה כללי, ורשאי לשמש רופא מורשה לעניין סעיף 42.
44. סייג למרפא שיניים
מרפא שיניים לא יחזיק ולא ישתמש לצרכי עבודתו, בלי היתר בכתב מאת המנהל, בשום סם או תכשיר רפואי הנקוב בתוספות הראשונה והשניה לפקודת הרוקחים ולא יטפל בלי היתר כאמור במתרפא הנתון בהרדמה כללית.
פרק ט': אמצעי משמעת
45. סמכויות השר (תיקון התשנ"ו)
ראה השר, על יסוד קובלנה של המנהל או של אדם שנפגע, כי מורשה לריפוי שיניים עשה אחת מאלה, רשאי הוא בצו לבטל את הרישיון או להתלותו לתקופה שיקבע באותו צו או לתת למורשה לריפוי שיניים נזיפה או התראה:
(1) נהג בדרך שאינה הולמת מורשה לריפוי שיניים;
(2) השיג את רשיונו במצג שוא;
(3) גילה חוסר יכולת או רשלנות חמורה במילוי תפקידיו כמורשה לריפוי שיניים;
(4) התמיד להפר הוראות פקודה זו;
(5) הורשע בעבירה פלילית שלא לפי פקודה זו;
(6) סירב ללא סיבה סבירה להציג לפני המנהל תעודה שנדרש להציגה לפי סעיף 60;
(7) הפר הוראה מהוראות חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996.
46. קשרי שיתוף עם מי שאינו מורשה
מורשה לריפוי שיניים המתקשר קשרי חבר או קשרי שותפות לעיסוק בריפוי שיניים עם אדם שאינו מורשה לכך, או המסייע לאדם שאינו מורשה לכך לבצע כל פעולה של עיסוק בריפוי שיניים הדורשת שיקול-דעת או מיומנות מקצועיים - למעט פעולה של שיננית הפועלת לפי סעיף 5 - יראוהו לעניין סעיף 45 כאשם בהתנהגות שאינה הולמת את המקצוע.
47. זכות הגנה לנאשם
(א) לא יינתן צו לפי סעיף 45 אלא אם ניתנה לאדם שעליו הוגשה התלונה הזדמנות להגיש הגנה בכתב ולטעון טענותיו לפני ועדה שמינה השר, בין דרך קבע ובין לעניין פלוני.
(ב) לעניין סעיף זה רואים אדם כאילו ניתנה לו הזדמנות להגיש הגנה בכתב, אם שלושים יום לפני מתן הצו הומצאה לו אישית או בדואר רשום הודעה המפרשת את מהות התלונה ואת הכוונה לנקוט אחד האמצעים לפי סעיף 45.
(ג) הוועדה תהיה של שלושה לפחות, ובהם המנהל, נציג היועץ המשפטי לממשלה ואחד מתוך רשימה שהגיש הארגון המייצג, לדעת השר, את המספר הגדול ביותר של מורשים לריפוי שיניים; לא הגיש הארגון רשימה תוך חודשיים לאחר שקיבל דרישה להגישה, ימנה השר מורשה לריפוי שיניים שייראה לו.
48. הנוהל בוועדה
(א) לוועדה לפי סעיף 47 יהיו הסמכויות הנתונות לוועדה רפואית לפי סעיף 24(א) ולעניין זה יהיה בית-המשפט המחוזי רשאי לתת צו כאמור בסעיף 24(ב) לפי בקשת המנהל או יושב-ראש הוועדה.
(ב) שר המשפטים יקבע סדרי דין לעניין ביצוע סעיף זה.
(ג) הוועדה תגיש דין וחשבון בכתב לשר הבריאות.
49. ביטול לפי בקשה או עקב שינוי במצג
המנהל רשאי בצו חתום בידו לבטל רישיון על-פי בקשת בעלו, או אם נוכח שבעלו נפטר או שאינו זכאי עוד לישיבת קבע או ארעי בישראל.
50. החזרת רישיון
רישיון שניתן עליו צו ביטול או התליה ימסרנו בעל הרישיון, ואם נפטר - נציגו האישי החוקי, למנהל.
51. ערעור (תיקון התשס"ה)
הרואה עצמו נפגע בצו לפי סעיף 45 רשאי לערער עליו לפני בית-המשפט המחוזי תוך שלושה חודשים מיום שקיבל הודעה על מתן הצו.
פרק י': עבירות, שפיטה ועונשין (תיקון התשס"ה)
52. המתחזה כמורשה לריפוי שיניים
(א) העובר על הוראות סעיף 3, דינו - מאסר שנה אחת או קנס 10,000 לירות.
(ב) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף-קטן (א) רשאי בית-המשפט, בנוסף על כל עונש אחר שיטיל, לצוות על סגירת המקום שבו נעברה העבירה, ורשאי הוא להורות למשטרה, או למי שהוסמך לכך בצו, להיכנס למקום שעליו ניתן הצו ולסגרו, ומותר לנקוט כל אמצעי, לרבות השימוש בכוח במידה סבירה לפי הנסיבות, כדי להבטיח את הציות להוראות הצו.
53. המתאר עצמו כמורשה לריפוי שיניים
המשתמש בלי רשות כדין בתואר או בכינוי "דוקטור" או בתואר מומחה, או בתואר דומה להם עד כדי להטעות, או עובר על אחת ההוראות של פרק ו', דינו - מאסר שלושה חודשים.
54. מורשה המשתמש בתואר שלא כדין
מורשה לריפוי שיניים המשתמש בתואר או בכינוי "דוקטור" או בתואר מומחה שלא לפי הוראות פקודה זו או התקנות לפיה, דינו - קנס 2,000 לירות.
55. הפרעה לפקיד מוסמך
המונע או מפריע פקיד מוסמך מלהיכנס או לבדוק מרפאת שיניים, מעבדת שיניים או בית-מלאכה לשיניים או מקום שלגביו יש חשד שנמצא בו אחד מאלה, דינו - קנס 2,000 לירות.
56. עבירות אחרות
המפר כל הוראה של פקודה זו, או של תקנות שהותקנו על-פיה, ולא נקבע לה עונש אחר, דינו - קנס 2,000 לירות.
57. סמכויות אגב
בית-המשפט המרשיע אדם על עבירה לפי פקודה זו רשאי, בנוסף להטלת עונש:
(1) להמליץ על ביטול או התליה של רשיונו;
(2) לצוות על חילוט החפצים שנעברה בהם העבירה שבה הורשע.
58. הודעה על הרשעת מורשה
(א) הורשע מורשה לריפוי שיניים בכל עבירה שהיא, יודיע רשם בית-המשפט על כך מיד למנהל ויעביר אליו העתק של כתב האישום והעתק של הכרעת הדין וגזר הדין, כשהם מאומתים בידו.
(ב) בבית-משפט שאין בו רשם - תחול הוראת סעיף-קטן (א) על השופט.
(ג) שר המשפטים רשאי לתת הוראות בדבר פטור מתחולת סעיף זה.
59. עיסוק שלא כדין לא ייפרע
מי שאינו מורשה לריפוי שיניים לא יוכל להיפרע בבית-משפט שכר-טרחה או תשלום בעד פעולה שעשה או שירות שנתן ושהם בגדר עיסוק בריפוי שיניים.
פרק י'"א: הוראות כלליות
60. בדיקת תעודות
המנהל רשאי בכל עת לדרוש ממורשה לריפוי שיניים שיציג לפניו, תוך זמן סביר שקבע, את התעודות שעל יסודן ניתן לו רשיונו.
61. ביקורת
המנהל או רופא לשכת בריאות בתחומה רשאים בכל שעה סבירה להיכנס ולבדוק מרפאת שיניים, מעבדת שיניים או בית-מלאכה לשיניים או מקום שיש חשד שנמצא בו אחד מאלה.
62. פרסום ברשומות (תיקון התשנ"ב)
הודעה בדבר ביטול או התליה של רישיון לפי פקודה זו תפורסם ברשומות ובעיתון אחד לפחות.
63. תחולת הוראות הפקודה
הוראות פקודה זו לעניין רשיונות יחולו, בשינויים המחוייבים ובכפוף להוראה מיוחדת בעניין הנדון, גם על היתרים זמניים ועל תעודות היתר.
64. פטור מתחולת הפקודה
המנהל רשאי לפטור את המנויים להלן מהוראה של פקודה זו אם ראה שלטובתם לעשות כן:
(1) מי שהמנהל אישר שהם תלמידי רפואת שיניים - במסגרת לימודיהם;
(2) רופא שיניים ממדינת חוץ שבא לישראל כדי לתת טיפול מסויים או להתייעצות רפואית מסויימת או להדגמת שיטת ריפוי שיניים.
65. תקנות
באישור השר רשאי המנהל להתקין תקנות לעניין:
(1) קביעת הנוהל והטפסים:
(א) לבקשת רשיונות לפי פקודה זו ולנתינתם;
(ב) להודעה על מעניהם של מורשים לריפוי שיניים;
(ג) בדבר שינוי שמם של מורשים לריפוי שיניים;
(ד) בדבר רשיונות שאבדו, החלפתם ותשלום אגרות בשל כך;
(2) קביעתם של בתי-הספר לרפואת שיניים ולרפואה והדיפלומות המוכרים לעניין פקודה זו;
(3) הגדרתו של תחום העבודה שטכנאי שיניים רשאי לעשות והסדרתה של עבודה זו;
(4) ביצועה, דרך-כלל, של פקודה זו.
66. אגרות (תיקון התשנ"ב)
השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו אגרות בעד מתן רישיון, היתר זמני ורישיון מיוחד וחידושם, וכן בעד אישור תואר מומחה.
67. דמי השתתפות בקורסים
השר רשאי לקבוע בתקנות דמי ההשתתפות בקורס לריפוי שיניים, ובהתייעצות עם שר האוצר - אגרות בחינה לבחינות לפי פקודה זו."

