הקודקס המקיף לענייני בריאות ורפואה במשפט הישראלי - דין, הלכה ומעשה
הפרקים שבספר:
- הממסד הרפואי ויחסי חולה-רופא
- "עיסוק ברפואה"
- רישוי - כללי
- חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008
- תקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (נושאי בחינות), התש"ע-2009
- פקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל"ז-1976
- תקנות הרופאים (פרסומת אסורה), התשס"ט-2008
- תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ג-1973
- ההלכה הפסוקה בסוגיות רישוי שונות
- פסיכולוגים ופסיכיאטרים - כללי
- חוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977
- חוק השימוש בהיפנוזה, התשמ"ד-1984
- תקנות הפסיכולוגים
- הקוד האתי
- קוד האתיקה המקצועית של הפסיכולוגים בישראל - 2004
- גילוי חומר המתייחס לטיפול נפשי של מתלוננות בעבירות מין
- תכליתו של סעיף 2 לחוק הפסיכולוגים וועדת הרישום
- בקשה להסרת חיסיון מדיוני ועדת משמעת לפי חוק הפסיכולוגים
- לימודי פסיכולוגיה
- התחזות
- רפואת שיניים - כללי
- תחומיה של רפואת השיניים
- פקודת רופאי השיניים (נוסח חדש), תשל"ט-1979
- תקנות רופאי שיניים
- רישיון ניהול מרפאות שיניים באמצעות תאגידים לטכנאי שיניים
- עבירות משמעת וענישה
- ארנונה למרפאות שיניים
- רפואת עיניים - אופתלמולוגיה (Ophthalmology) - כללי
- נוירו-אופתלמולוגיה
- רפואת עור - Dermatology
- אורטופדיה
- כירורגיה
- רפואת חירום
- רפואה אלטרנטיבית - משלימה - כללי
- מוהל - ברית-מילה
- טיפולי לייזר
- שיזוף במיטת שיזוף
- טיפול בחוקן
- חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 - הדין
- מימון בדיקת מי שפיר וחוק ביטוח בריאות ממלכתי
- שירותי נט"ן
- עדכון התעריף השנתי של העותרות על טיפולים פרא-רפואיים הניתנים לילדים בקופות החולים - העתירה התקבלה
- זכות לפיצוי מהמדינה או מקופות החולים לתשלומים הקשורים במעשה תרומת הכליה
- חוק ציוד רפואי, תשע"ב-2012 ותקנות
- תרופות ורוקחות
- סמכות ליתן ולבטל אישור מוצר רוקחות
- העברת ניהול מיזם הקנאביס הרפואי בישראל ללא מכרז
- תחליף החלב רמדיה - קשר סיבתי לאפילפסיה
- מידע רפואי שיש להעביר למטופלים כאשר ישנו שינוי ברכיבי התרופה - התביעה הייצוגית אושרה
- סמכות משרד הבריאות למנוע ייבוא סיגריות אלקטרוניות, לא היתה מעוגנת בחוק - העתירה התקבלה
- העותרים {מפיצי סיגריות במכונות} טענו לפגיעה בשל האיסור על הצבת מכונות אוטומטיות לממכר מוצרי טבק - העתירה נדחתה
- אירועים כתוצאה מנטילת תרופה
- החולה - כללי - מבוא
- חוק-יסוד כבוד האדם וחירותו
- מטרת החוק (סעיף 1 לחוק)
- הגדרות (סעיף 2 לחוק)
- הזכות לטיפול רפואי (סעיף 3 לחוק)
- איסור הפליה (סעיף 4 לחוק)
- טיפול רפואי נאות (סעיף 5 לחוק)
- מידע בדבר זהות המטפל (סעיף 6 לחוק)
- דעה נוספת (סעיף 7 לחוק)
- הבטחת המשך טיפול נאות (סעיף 8 לחוק)
- קבלת מבקרים (סעיף 9 לחוק)
- שמירה על כבודו ופרטיותו של המטופל (סעיף 10 לחוק)
- טיפול רפואי במצב חירום רפואי או סכנה חמורה (סעיף 11 לחוק)
- בדיקה רפואית בחדר מיון (סעיף 12 לחוק)
- הסכמה מדעת לטיפול רפואי ואופן מתן הסכמה מדעת (סעיפים 13 ו- 14 לחוק)
- טיפול רפואי ללא הסכמה (סעיף 15 לחוק)
- מינוי בא-כוח למטופל (סעיף 16 לחוק)
- חובת ניהול רשומה רפואית (סעיף 17 לחוק)
- זכות המטופל למידע רפואי (סעיף 18 לחוק)
- שמירת סודיות רפואית (סעיף 19 לחוק)
- מסירת מידע רפואי לאחר (סעיף 20 לחוק)
- ועדת בדיקה וועדת בקרה ואיכות (סעיפים 21 ו- 22 לחוק)
- השגה (סעיף 23 לחוק)
- ועדות אתיקה (סעיף 24 לחוק)
- אחראי לזכויות המטופל (סעיף 25 לחוק)
- אחריות מנהל מוסד רפואי (סעיף 26 לחוק)
- הוראות לגבי כוחות הביטחון (סעיף 27 לחוק)
- עונשין ועוולה אזרחית (סעיפים 28 ו- 28א לחוק)
- שמירת דינים (סעיף 29 לחוק)
- תחולה על המדינה (סעיף 30 לחוק)
- שינוי התוספת (סעיף 31 לחוק)
- ביצוע ותקנות (סעיף 32 לחוק)
- תקנות זכויות החולה (דרכי מינוי, תקופת כהונה, וסדרי עבודה של ועדות אתיקה), התשנ"ז-1996
- החולה החסוי - חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ג-1962 - מבוא
- אפוטרופסות - חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ג-1962
- תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין וביצוע), התש"ל-1970
- תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים), התשמ"ט-1988
- מוסד האפוטרופוס הכללי
- הכרזת פסלות על-פי החוק - מחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו
- חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991
- נאשם שאינו יכול לעמוד לדין - אי-שפיות במשפט הפלילי
- דיני המעצרים והדין העוסק בחולי נפש
- חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969
- חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)
- תביעות נזיקין נגד רופאים בגין רשלנות רפואית - מבוא
- רשלנות רפואית
- חובת הזהירות - תנאי ראשון
- הפרת חובת הזהירות - תנאי שני
- קיומו של קשר סיבתי - תנאי שלישי
- הוכחת הנזק - תנאי רביעי
- רשלנות רפואית - עקרונות כלליים
- נזק ראייתי
- רשלנות רפואית - נטל ההוכחה -נזק ראייתי
- אשם תורם
- הקטנת הנזק
- עוולת התקיפה - מבוא
- ההגנה - סעיף 24 לפקודת הנזיקין
- ניסוחו של כתב התביעה בעוולת התקיפה ונטל ההוכחה
- הסכמה מדעת לטיפול רפואי - סעיף 13 לחוק זכויות החולה
- הפרת חובה חקוקה - מבוא
- חובת הפירוט
- הסכמה מדעת לטיפול רפואי - סעיפים 13 עד 16 לחוק זכויות החולה
- טענת זיוף
- חובת ניהול רשומה רפואית - סעיף 17 לחוק זכויות החולה
- סודיות רפואית - סעיף 19 לחוק זכויות החולה
- המומחה הרפואי וחקירתו - מבוא
- הגשת חוות-דעת רפואית ופטור מהגשתה
- בדיקה רפואית והגשת חוות-דעת מטעם בעל דין אחר
- מומחה מטעם בית-המשפט
- הודעה על רצון לחקור מומחה שהגיש חוות-דעת
- שכרו של המומחה
- סמכותו של מומחה רפואי וחובותיו
- בקשת הוראות
- חוות-דעת מומחה שמינה בית-המשפט ושליחת שאלות הבהרה
- בדיקה רפואית נוספת
- תיקון כתב טענות עקב חוות-דעת מומחה
- אי-קיום התקנות
- פסילת חוות-דעת
- חוות-דעת מומחה בראי פקודת הראיות
- הולדה בעוולה - מבוא
- פרשת זייצוב - המחלוקת
- תסמונת "גולדנהר" (ליקוי גופני)
- תסמונת "דאון" (פיגור שיכלי)
- דחיית תביעה בעילה של "הולדה בעוולה" - אי-השתת הוצאות משפט
- חסר כף יד ימין
- מום מולד בעיניים ועיוורון
- האם ניתן להשתמש באהבתם של הורים לבנם, על מומו, כדי לנגח את תביעתו שלו לפיצוי בגין נזקו?
- הריון לא רצוי
- רשלנות בלידה
- אורולוגיה
- רופא שיניים
- השתלות
- פלסטיקה וקוסמטיקה וכירורגיה פלסטית
- כלי דם
- רופא עור
- הרדמה
- אף-אוזן-גרון
- חדר מיון
- פסיכיאטריה
- קרדיולוג - בעיות לב
- נשים
- רופא משפחה
- עיניים
- סרטן
- שונות
- האם תביעתו של המוסד לביטוח לאומי כפופה לדיני ההתיישנות?
- היחס בין סעיף 8 לחוק ההתיישנות לסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין - רשלנות רפואית
- האם דו"ח ועדת בדיקה קביל בתביעת רשלנות רפואית
- מימון חוות-דעת
- תפקידה של הערכאה המבררת תביעת נזיקין שעילתה רשלנות רפואית והתערבותה של ערכאת הערעור
- האחות/אח - מבוא
- מינהל הסיעוד - אחות/אח
- בעלי תפקידים אחרים
- הצוות הסיעודי
- הביטוח הסיעודי
- גמלאות - קבלת שירותי סיעוד על-ידי מי שמקבל גמלה בכסף (סעיף 225ב לחוק)
- מעונות - כללי
- בית-אבות הגדרה משפטית
- חוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965
- תקנות הפיקוח על המעונות
- דברי חקיקה שונים
- רישוי בתי-אבות ודיור מוגן
- חוק הדיור המוגן, התשע"ב-2012
- חוזה ההתקשרות בין הקשיש לבית-האבות ומוסדות הדיור המוגן - בעין ההלכה המחייבת
- הפעלת מרכז יום לקשישים
- הקמת תחנת דלק במרחק קטן מדיור מוגן האם יש להעדיף שמירה על בריאות הדיירים אל מול האינטרס הכלכלי של העותרת?
- תכנון ובניה , פרק ז': זכאות לגמלת סיעוד לשוהה בבית-אבות
- סיווג דיירים של מוסד סיעודי
- על מי מוטלת האחריות למימון השמתם של זקנים תשושים בבית-אבות?
- מהותה של האחריות לשלומו של קשיש חסר ישע
- חוק לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים), התשי"ב-1952
- חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ"ג-1993
- מוסדות לגמילה מסמים - כללי
- אבחנה בין סוגי המוסדות
- שיטות טיפוליות
- תקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון יום), התשכ"ח-1968
- מעון יום
- הלכות שונות
- תקנות הפיקוח על מעונות (החזקת חוסים במעונות ללוקים בשכלם), התשכ"ז-1967
- חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969 ותקנותיו
- אבחון
- גישת חוקי התכנון והבניה - הוראות בתכנית מיתאר מקומית - מעונות לחוסים - דירות קטנות (סעיפים 63א, 63ב לחוק)
- חוק האנטומיה והפתולוגיה, התשי"ג-1953
- תקנות האנטומיה והפתולוגיה
- העדפת רצון המת על פני דעת קרוביו - סעיף 6 לחוק האנטומיה והפתולוגיה
- שמירת דגימות ובדיקה היסטולוגית של דגימה
- חוק חקירת סיבות מוות, התשי"ח-1958
- חוק הפונדקאות - היסטוריה חקיקתית
- חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996
- הגדרות (סעיף 1 לחוק)
- הסכם לנשיאת עוברים (סעיף 2 לחוק)
- אישור הסכם (סעיף 5 לחוק)
- משמורת - אפוטרופסות ומסירה (סעיף 10 לחוק)
- חזרה מהסכמה (סעיף 13 לחוק)
- ההלכה הפסוקה
- חוק תרומת ביציות, התש"ע-2010 - כללי
- פרשנות
- ייחוד ואיסור פעולות
- תרומת ביציות למטרת הולדה
- תרומת ביציות למטרת מחקר
- מאגר המידע
- מרשם היילודים
- אנונימיות וסודיות
- עונשין
- הוראות שונות
- תקנות תרומת ביציות (תשלום פיצוי בשל פעולת שאיבת ביציות ותשלום אגרה בעד אישור רופא אחראי) (הוראת שעה), התשע"ב-2012
- חוק מידע גנטי, התשס"א-2000 - מטרת החוק (סעיפים 2-1 לחוק)
- בדיקה גנטית - רישוי ומתן ייעוץ גנטי (סעיפים 10-3 לחוק)
- לקיחת דגימת DNA (סעיפים 16-11 לחוק)
- מסירת מידע גנטי (סעיפים 23-17 לחוק)
- עריכת בדיקה גנטית לקטין, לחסוי או לפסול דין, לשם אבחון וטיפול רפואי ולשם מחקר (סעיפים 28-24 לחוק)
- עריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה (סעיפים 28א-28יז לחוק)
- מניעת הפליה (סעיפים 30-29 לחוק)
- שימוש במידע גנטי על-ידי רשויות הביטחון (סעיפים 37-31 לחוק)
- עונשין (סעיפים 39-38 לחוק)
- הוראות שונות (סעיפים 45-40 לחוק)
- תיקונים עקיפים (סעיפים 47-46 לחוק)
- תחילה, תחולה, הוראות מעבר והוראת שעה (סעיפים 51-48 לחוק)
- תקנות מידע גנטי
- השתלת איברים - מבוא
- חוק השתלת איברים, התשס"ח-2008 ותקנות
- איסור סחר באיברים (סעיף 3 לחוק)
- עבירות על-פי חוק השתלת איברים וענישה
- החזר הוצאות השתלה - תביעות נגד קופת חולים ומשרד הבריאות
- עקרון קדושת החיים
- הצעת חוק החולה הנוטה למות
- חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005
- הלכות
- בריאות הציבור - מבוא
- רישוי עסקים
- הוספת טיפולי שיניים משמרים לילדים
- אחריות לנושא תברואתי של ביעור יתושים
- תביעות ייצוגיות
פלסטיקה וקוסמטיקה וכירורגיה פלסטית
1. ניתוח פלסטי ליישור מחיצת האףב- ת"א (נצ') 3986/02 {וייסמן נ' שמואל ואח', תק-של 2006(1), 14715 (2006)} עסקינן בתביעה כנגד רופא מומחה בתחום הכירורגיה פלסטית. התובעת טוענת כי היא סובלת מסטיה ימינה של האף, נזלת בנחיר הימני, קשיי נשימה דרך האף, אלרגיה ברירית האף ומראה אף לא אסתטי.
בית-המשפט קבע את התרשלות הנתבעים מחמת העדר רישום אודות מצב האף עובר לניתוח והעדר כל רישום לביצוע "הניתוח המתקן" - הניתוח השני, וכל זאת נוכח הנזקים שנגרמו לאפה של התובעת הן במישור האסתטי והן במישור האורגני-תפקודי.
זאת ועוד. העדר הרישום כאמור, גרם לעמימות הסיבתית, אשר בהצטרפה לתוצאות הניתוח הבלתי-רצויות, מביאה למסקנה כי יש להסתפק, בנסיבות המקרה, בקיומו של קשר סיבתי הסתברותי בין ההתרשלות לנזק.
על-כן, היה על הנתבע, הרופא המנתח, לצפות את הנזק שנגרם לתובעת. מאידך, קיים קושי ממשי להוכיח מה היה תהליך הגרימה בפועל לנזק ועל-כן, על דרך האומדנא, קבע בית-המשפט, כי יהיה זה נכון לזכות את התובעת ב- 40% מהפיצויים.
2. ניתוח להסרת צלקת
ב- ע"א 3108/91 {רייבי נועם ואח' נ' ד"ר קורט וייגל ואח', פ"ד מז(2), 497 (1993)} קבע בית-המשפט כי "מאחר שניתוח הסרת הצלקת היה שונה מהותית מהניתוח שתוכנן והוא לא נועד להצלת חיי המערער או למניעת פגיעה חמורה בגופו והיה שונה מבחינת הסיכונים הכרוכים בו ומבחינת סיכוייו להועיל למערער, לא היה המשיב 1 רשאי לבצעו מבלי לקבל את הסכמתו המפורשת של המערער 1, ומשלא קיבל הסכמה כזו, בוצע במערער מעשה תקיפה במובן סעיף 23(א) לפקודת הנזיקין".
3. בית חולים איטלקי - ניתוח באף - התביעה נדחתה
ב- ת"א (נצ') 29227-11-09 {ליליאן כסאברי נ' ד"ר רוני מוסקונה, תק-של 2015(1), 95693 (2015)} עסקינן בתביעה לרשלנות רפואית בגין ניתוח שעברה התובעת באפה.
התובעת נפגשה עם הנתבע לפגישת ייעוץ במרפאתו ביום 25.11.02. לפגישה הגיעה יחד עם אמה ועם ארוסה באותה עת. לפי הרשומה שערך הנתבע בעת הפגישה, הוא בדק את התובעת במעמד האמור.
בבדיקה נמצאו "מעברים תקינים" ו"סטיה מינימאלית של המחיצה ללא הפרעה". עוד נרשם כי התובעת קיבלה הסבר אודות הניתוח ועל תופעות לוואי וסיבוכים הקשורים אליו, וחתמה בפני הנתבע על טופס הסכמה לניתוח לאחר שהבינה את תוכנו.
ביום 27.11.02 נותחה התובעת על-ידי הנתבע במסגרת פרטית. הניתוח בוצע בבית החולים הנתבע 2, ממנו שכר הנתבע חדר ניתוח וציוד לביצוע הניתוח.
בסיכום הניתוח צויין כי הניתוח עבר באופן תקין וללא סיבוכים, וצויינו מעברי אוויר תקינים באף. התובעת שוחררה לבית באותו יום.
ביום 06.01.03, כחודש לאחר הניתוח, נבדקה התובעת על-ידי הנתבע. ברישום שערך הנתבע נרשם: "נראה טוב, מרוצה".
ביקורת נוספת לתובעת נערכה על-ידי הנתבע ביום 07.01.04, כשנה לאחר הניתוח. בסיומה נרשם על-ידי הנתבע "תוצאה טובה".
על-פי המסמכים הרפואיים שצורפו לתצהיר התובעת, ביום 31.10.08 פנתה התובעת לרופא א.א.ג בתלונה על נזלת וקושי בנשימה. לאחר מכן פנתה התובעת פעמים נוספות לייעוץ רפואי בתלונות דומות, בימים 07.11.08, 01.04.10, 21.07.10, 11.01.11 ו- 10.09.11. בבדיקותיה נמצאו ממצאים שונים, לרבות הגדלה של הקונכיות, מעבר אוויר צר, עיבוי רירית בסינוסים המקסילארים, הפרשה עכורה ורגישות מעל עצמות הפנים.
התובעת טענה לרשלנות מצד הנתבע בטיפול הרפואי שניתן לה. כן טענה בכתב התביעה כי לא הוסבר לה על-ידי הנתבעים מהות הטיפול אותו עברה והסיכונים הכרוכים בו.
מנגד, הנתבעים טענו כי דין התביעה להידחות, משלא הוכחו על-ידי התובעת יסודות עוולת הרשלנות.
בית-המשפט דחה את התביעה בקובעו כי יסודותיה של עוולת הרשלנות - לא הוכחו לרבות יסוד הקשר הסיבתי.
4. מדיקל קונסלטנט אינטרנשיונל - הרמת פנים ללא ניתוח
ב- ת"א (נת') 37923-07-10 {אסתר גלעדי נ' ד"ר שלום שאלתיאל ואח', תק-של 2014(3), 36910 (2014)} התובעת פנתה {באוגוסט 2004} אל הנתבע, על-פי מודעה שראתה, לשם ביצוע הרמת פנים ללא ניתוח, בשיטת חוטי אפטוס.
התובעת טענה כי במשך הזמן החלו לבצבץ קרסים מתחת לעור פניה, שגרמו לחתכים ולשריטות, וכן החלו מזדקרות ממצחה שאריות של חוטי ניילון, ולאורך קו החוטים היתה נפיחות ורגישות ואף התפתחו זיהומים, דבר שהצריך אותה ליטול אנטיביוטיקה.
התובעת טענה כי ביום 09.09.09 {כחמש שנים לאחר טיפול הרמת הפנים} - במהלך של ניתוח שעברה, אשר הצריך הרדמה כללית - בוצעה הוצאה של החוטים מפניה על-ידי רופאה.
הנתבע מכחיש את טענותיה של התובעת.
בית-המשפט דחה את התביעה בקובעו כי התובעת לא הוכיחה את תביעתה.
התובעת אינה כופרת כי חתמה על מסמך, כאישור לכך שהבינה את ההסברים הללו וכי היא מסכימה לטיפול. בהעדר מחלוקת על פגישת ההסבר המוקדמת עם הנתבע, ועל חתימתה של התובעת על דף ההסבר, בית-המשפט לא מצא ממש בטענותיה של התובעת בדבר חוסר גילוי נאות על-ידי הנתבע.
הפועל היוצא מכך הוא דחיית טענותיה של התובעת בדבר פגיעה באוטונומיה שלה, אי מתן הסכמה מדעת, וביצוע עוולת תקיפה כלפיה על-ידי הנתבע.
זאת ועוד. התובעת לא הוכיחה כי הנתבע התרשל בטיפולו בה, בשיטה של חוטי אפטוס, ולא הוכיחה את הנזקים אשר לטענתה נגרמו לה כתוצאה מטיפולו.
התובעת טענה כי הטיפול הרשלני גרם ליציאתם של הקרסים של חוטי האפטוס אל מחוץ לעור, דבר שגרם שריטות וחתכים בפניה. עוד טענה כי הטיפול הרשלני גרם זיהומים, דלקות ונפיחויות, שהצריכו טיפול תרופתי. טענה נוספת של התובעת היא, כי הטיפול הרשלני גרם לעיוות ולאי-סימטריה בפניה.
אולם התובעת לא המציאה ראיה כלשהיא, לרבות לא מסמך רפואי, להוכחת הטענות הללו. התביעה נדחתה.
5. הסרת נימי דם וכתמי עור באזור הפנים - התביעה התקבלה - בית-המשפט פסק לתובעת סך של 103,500 ש"ח
ב- ת"א (ת"א) 12125-04-12 {סבטלנה פרידקין נ' בוריס לויט, תק-של 2014(2), 91110 (2014)} עסקינן בתביעת פיצויים בגין נזקי גוף, אותה הגישה התובעת, כאשר לטענתה פנתה ביום 13.04.05 לקליניקה של הנתבע במטרה לבצע סדרת טיפולים בשיטת "פוטותראפיה (I.P.L)" {להלן: "הטיפול"} על-מנת להסיר נימי דם וכתמי עור באזור הפנים.
התובעת עברה לטענתה סדרה של ארבעה טיפולים מתוך עשרה, כאשר בטיפול הרביעי החלה להרגיש "עיקצוצים" וגירויים באזור המטופל. לאור תלונותיה, הנתבע הפנה אותה לרכישת תכשיר אלוורה להרגעת העור, בשלב מאוחר יותר כאשר הבחינה התובעת בקילופים, צלקות, ו"חורים" שנקוו בעור פניה פנתה לנתבע בשנית וזה נתן לה משחה "פרופואן טבעית" להרגעת הגירוי.
לטענת התובעת הגירוי אמנם פסק אולם הצלקות נותרו בפניה.
בין שאר הטענות, טען הנתבע כי מאחר והנתבע איננו מוסד רפואי לא קמה עליו החובה לבצע רישומים מכוח חוק, הרישומים שביצע הנתבע נעשו מטעמי נוחיות, ומשכך אין לבוא כלפיו בדרישות אודות זריקתם.
בית-המשפט קיבל את התביעה בקובעו, בין השאר, כי מאחר והתובעת טופלה רק בידי הנתבע, הרי שמתקיים אף הקשר הסיבתי בין התרשלות הנתבע לכוויות והצלקות שנותרו בפניה של התובעת.
עדותו של מומחה ההגנה בעניין זה לא הצליחה לשכנע את בית-המשפט שהנתבע לא התרשל וחוות-דעת התביעה בעניין זה עדיפה ומקצועית בעיני בית-המשפט.
בית-המשפט, לקח בחשבון את גילה של התובעת, את התרשמותו הישירה מהפגמים שהותירו בפניה הטיפול הרשלני של הנתבע ופסק לתובעת סך של 103,500 ש"ח.
בית-המשפט הדגיש בפסק-דינו כי יש לראות בחומרה את התופעה שבה אנשים רוכשים מכשירי טיפול הנושאים בפוטנציאל נזיקי, וללא הכשרה מספיקה פותחים לעצמם מכון טיפולים וחושפים את המטופלים לאותם הנזקים בלא שיהיה למטופל או למטפל הידע הנדרש לכך. התופעה חמורה שבעתיים כאשר המטפל אף מציג עצמו כבעל סמכות רפואית ובכך משלה את המטופלים לגבי אופיו וטיבו של הטיפול והמטפל.