botox
הספריה המשפטית
הקודקס המקיף לענייני בריאות ורפואה במשפט הישראלי - דין, הלכה ומעשה

הפרקים שבספר:

עיניים

1. ניתוח לתיקון פזילה - התביעה נדחתה
ב- ת"א (ת"א) 32687/08 {אלינור אמריו אצלן נ' ד"ר אורון רם ואח', תק-של 2014(3), 26888 (2014)} נדונה תביעה על רשלנות רפואית בטיפולי עיניים.

התובעת סבלה בילדותה מפזילת עין שמאל כלפי חוץ. בגיל 4.5 נותחה להסרת הפזילה, הניתוח הצליח, הפזילה הוסרה, העין "התיישרה" ומאז נותרה ישרה.

לטענת התובעת איבדה כליל את חדות הראיה בעין, כתוצאה מטיפול שגוי או מהיעדר טיפול של הנתבעים.

הנתבעים מכחישים, לטענתם לא איבדה את החדות, לחילופין לא במידה הנטענת, הם נתנו לתובעת טיפול נכון בזמן אמת והאחריות להיעדר טיפול לאחר מכן נעוצה במחדלי התובעת.

בית-המשפט דחה את התביעה בקובעו כי התובעת לא הוכיחה קשר סיבתי-עובדתי-רפואי בין ירידה בחדות הראיה שלה, ככל שקיימת, לבין הפזילה.

2. ניתוח להסרת משקפיים - התביעה נדחתה
ב- ת"א (יר') 17978/08 {שלודי בוסיינה נ' סלים בשארה ואח', תק-של 2014(3), 31004 (2014)} נדונה תביעה שהוגשה בעקבות שני ניתוחי Lasik להסרת משקפיים שעברה התובעת והיפרדות רשתית בה לקתה בעין ימין אשר בעקבותיה התעוורה בעין זו.

בכתב התביעה נטען כי הנתבע 1 התרשל בטיפול בתובעת. עוד לטענת התובעת הנתבע 1 לא מסר לה את כל המידע אודות הסיבוכים והסיכונים שבביצוע הניתוח והיא לא נתנה הסכמה מדעת לניתוחים.

מנגד, לטענת הנתבעים התביעה התיישנה, ולחילופין התיישנו עילות התביעה המפורטות בחוות-הדעת אשר הוגשה לאחר תום תקופת ההתיישנות.

בית-המשפט העדיף את עדותו של הנתבע, הנתמכת בתרשומת שערך ביום 29.06.01, לפיה עובר לניתוח הראשון קיבלה ממנו התובעת את ההסברים, כפי שאלה רשומים בכרטיס הרפואי.

זאת ועוד. לאור הקביעה לפיה ניתנה הסכמה מדעת אין מקום לדון גם בפגיעה באוטונומיה.

לבסוף נקבע, כי משקיבלה התובעת הסבר לפני הניתוח הראשון ומשהוכח כי לא נגרם לתובעת כל נזק בעקבות ביצוע הניתוחים - אין כל מקום לפיצוי. התביעה נדחתה.

3. מרכז הרפואי "הלל יפה" - אובדן ראיה - התביעה נדחתה
ב- ת"א (חי') 11821-11-09 {ס.ד. נ' מדינת ישראל - המרכז הרפואי הלל יפה, תק-מח 2014(2), 29414 (2014)} נדונה תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף ובעיקרם אובדן ראיה, שנגרמו לה לטענתה עקב רשלנות רפואית בטיפול שניתן לה על-ידי בית החולים "הלל יפה" בחדרה.

התובעת טופלה בהלל יפה ביום 17.01.07 בשעה 22:40 עד יום 22.01.07 בשעה 16:00, אז בחרה לעבור לבית החולים "שיבא" בתל השומר.

לשיטתה, בפרק זמן זה לא הוענק לה הטיפול הנכון והראוי למחלתה המאובחנת - פסאודו טומור צרברי.
המחלה מוגדרת כ"מצב של הגדלת הלחץ התוך גולגולתי בלי נוכחות של תהליך תופס מקום או הידרוצפלוס". כתוצאה מכך נגרמו לה נזקים כבדים. למרבה הצער, סובלת התובעת כיום מעיוורון בשתי עיניה ומכאבי ראש.

הנתבעת, שלא חלקה על עצם אשפוזה של התובעת בהלל יפה, ועל המחלה שאובחנה אצלה {PTC}, דחתה את טענות התובעת לגבי אחריותה של הנתבעת למצבה מכל וכל, בטענה כי התובעת לא הוכיחה התרשלות בטיפול בהלל יפה, ומכל מקום אין קשר סיבתי בין הטיפול שקיבלה לנכותה.

לשיטתה, איבדה התובעת את ראייתה בגין מחלה ממאירה שקיננה בראשה חצי שנה לפני אשפוזה, ואולי הרבה קודם לכך, וכאשר הגיעה להלל יפה כבר לא היה ניתן להציל את ראייתה, חרף הטיפול המהיר והיסודי שניתן לה שם.

בית-המשפט דחה את התביעה וקבע כי לא הוכחה רשלנות מטעם הנתבעת. כך גם לא הוכח קשר סיבתי בין התנהלות הנתבעת לבין נזקה של התובעת, אשר סבלה מחלק מהסימפטומים של המחלה חודשים ארוכים לפני שהגיעה להלל יפה, ומצבה התדרדר באופן קבוע, עד אשר החמיר עובר לאשפוזה ובמהלכו.