botox
הספריה המשפטית
הקודקס המקיף לענייני בריאות ורפואה במשפט הישראלי - דין, הלכה ומעשה

הפרקים שבספר:

ביצוע ותקנות (סעיף 32 לחוק)

סעיף 32 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 קובע כדלקמן:

"32. ביצוע ותקנות
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו ובכלל זה:
(1) דרכי העברת מטופל למוסד רפואי מתאים, כאמור בסעיפים 11 ו- 12;
(2) פרטים שיש לרשמם ברשומה רפואית;
(3) באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת - תשלום מירבי תמורת מסירת העתק של רשומה רפואית לסוגיה או חלקים ממנה, או עיון בה או בחלקים ממנה;
(4) דרכי מסירת מידע רפואי הנועד לפרסום בבטאון מדעי, למטרות מחקר או הוראה;
(5) דרכי השמירה של רשומות רפואיות, ניהולן, זמינותן, הדרכים למסירת מידע רפואי מהרשומה הרפואית, שמירת סודיות המידע, משך אחזקתן, הגישה אל רשומות רפואיות למטרות של בריאות הזולת או הציבור, וכן מחקר רפואי או מעקב אחר תוצאות טיפול."

בהוראת סעיף 32(2) לחוק זכויות החולה, נקבע כי השר הממונה, דהיינו שר הבריאות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בעניין התשלום המירבי, תמורת מסירת העתק של רשומה רפואית לסוגיה, או חלקים ממנה, או עיון בה, או בחלקים ממנה {ראה גם ה"מ (יר') 6791/97 זהר קניאל נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות, פורסם באתר האינטרנט נבו (09.11.98)}.

הוראה זו מלמדת, כי המחוקק לא התכוון ששירות ההעתקה של מסמכים ורשומות רפואיות יוענק למטופלים ללא תשלום, אם כי ניתנה לשר הממונה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הסמכות לקבוע את התעריפים המירביים, על-מנת שהתשלום שיידרש לא יחרוג מן הסביר.

אין חולק, כי עד עצם היום הזה לא מימש השר את הסמכות המסורה לו, על-פי סעיף 32(3) לחוק הזכויות החולה, ונשאלת השאלה האם בהיעדר תקנות בנדון, זכאים המטופלים לקבל את שירות העתקת המסמכים הרפואיים חינם וללא תשלום.

אנו סבורים כי גם בהיעדר תקנות ניתן לגבות תשלום עבור שירות של העתקה או צילום, ואמת-המידה לביקורת במקרה כזה, הינה האם הסכום המבוקש הוא סביר {ת"א (יר') 1685/97 קניאל נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (09.11.98); ת"א (ת"א) 2179/01 גבאי משה נ' קופת החולים הכללית, פורסם באתר האינטרנט נבו (09.12.02)}.

גישה זו תואמת את תכלית החוק, שכן מן האמור בו ברור שנותן השירות זכאי לתשלום עבור ביצוע העתקת מסמכים, ומטרת התקנות איננה אלא קביעת הגבול העליון אותו רשאי נותן השירות לגבות כתשלום בגין שירות זה.

במילים אחרות, מתוך לשון החוק ומתוך תכליתו, אין לומר כי נותן השירות מחוייב לבצע את העתקת המסמכים עבור המטופל ללא תשלום, וזאת אף לא בתקופת הביניים, עד שיתקין השר הממונה את התקנות כנדרש.

על-מנת לאפשר למטופלים לממש את הזכות הנתונה להם בסעיף 18(א) לחוק זכויות החולה, להעתיק מסמכים, גם בטרם הותקנו התקנות הקובעות את הסכום המירבי, מן הראוי, איפוא, לאפשר למשיבים ולמוסדות רפואיים אחרים הנוגעים בדבר, לגבות מידי המטופלים תשלום סביר עבור שירות העתקת המסמכים הניתן על ידם, ובינתיים, כל עוד לא קיים השר הממונה את חובתו ולא התקין את התקנות, אין מנוס מכך שבתי-המשפט הם שיפעילו מנגנון בקרה ופיקוח, בכל הנוגע לסבירותו של התשלום הנדרש.

לעניין זה כבר נפסק, כי אי-התקנת תקנות, אינה שוללת בהכרח את יישומו של החוק, ושאלת יישומו במקרה כזה, תיגזר מלשונו של החוק, מבנהו, מטרתו והמכשלה הצפויה לציבור מאי-התקנת התקנות {בג"צ 28/94 בצלאל צרפתי נ' שר הבריאות, פ"ד מט(3), 804 (1995)}.