הקודקס המקיף לענייני בריאות ורפואה במשפט הישראלי - דין, הלכה ומעשה
הפרקים שבספר:
- הממסד הרפואי ויחסי חולה-רופא
- "עיסוק ברפואה"
- רישוי - כללי
- חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008
- תקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (נושאי בחינות), התש"ע-2009
- פקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל"ז-1976
- תקנות הרופאים (פרסומת אסורה), התשס"ט-2008
- תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ג-1973
- ההלכה הפסוקה בסוגיות רישוי שונות
- פסיכולוגים ופסיכיאטרים - כללי
- חוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977
- חוק השימוש בהיפנוזה, התשמ"ד-1984
- תקנות הפסיכולוגים
- הקוד האתי
- קוד האתיקה המקצועית של הפסיכולוגים בישראל - 2004
- גילוי חומר המתייחס לטיפול נפשי של מתלוננות בעבירות מין
- תכליתו של סעיף 2 לחוק הפסיכולוגים וועדת הרישום
- בקשה להסרת חיסיון מדיוני ועדת משמעת לפי חוק הפסיכולוגים
- לימודי פסיכולוגיה
- התחזות
- רפואת שיניים - כללי
- תחומיה של רפואת השיניים
- פקודת רופאי השיניים (נוסח חדש), תשל"ט-1979
- תקנות רופאי שיניים
- רישיון ניהול מרפאות שיניים באמצעות תאגידים לטכנאי שיניים
- עבירות משמעת וענישה
- ארנונה למרפאות שיניים
- רפואת עיניים - אופתלמולוגיה (Ophthalmology) - כללי
- נוירו-אופתלמולוגיה
- רפואת עור - Dermatology
- אורטופדיה
- כירורגיה
- רפואת חירום
- רפואה אלטרנטיבית - משלימה - כללי
- מוהל - ברית-מילה
- טיפולי לייזר
- שיזוף במיטת שיזוף
- טיפול בחוקן
- חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 - הדין
- מימון בדיקת מי שפיר וחוק ביטוח בריאות ממלכתי
- שירותי נט"ן
- עדכון התעריף השנתי של העותרות על טיפולים פרא-רפואיים הניתנים לילדים בקופות החולים - העתירה התקבלה
- זכות לפיצוי מהמדינה או מקופות החולים לתשלומים הקשורים במעשה תרומת הכליה
- חוק ציוד רפואי, תשע"ב-2012 ותקנות
- תרופות ורוקחות
- סמכות ליתן ולבטל אישור מוצר רוקחות
- העברת ניהול מיזם הקנאביס הרפואי בישראל ללא מכרז
- תחליף החלב רמדיה - קשר סיבתי לאפילפסיה
- מידע רפואי שיש להעביר למטופלים כאשר ישנו שינוי ברכיבי התרופה - התביעה הייצוגית אושרה
- סמכות משרד הבריאות למנוע ייבוא סיגריות אלקטרוניות, לא היתה מעוגנת בחוק - העתירה התקבלה
- העותרים {מפיצי סיגריות במכונות} טענו לפגיעה בשל האיסור על הצבת מכונות אוטומטיות לממכר מוצרי טבק - העתירה נדחתה
- אירועים כתוצאה מנטילת תרופה
- החולה - כללי - מבוא
- חוק-יסוד כבוד האדם וחירותו
- מטרת החוק (סעיף 1 לחוק)
- הגדרות (סעיף 2 לחוק)
- הזכות לטיפול רפואי (סעיף 3 לחוק)
- איסור הפליה (סעיף 4 לחוק)
- טיפול רפואי נאות (סעיף 5 לחוק)
- מידע בדבר זהות המטפל (סעיף 6 לחוק)
- דעה נוספת (סעיף 7 לחוק)
- הבטחת המשך טיפול נאות (סעיף 8 לחוק)
- קבלת מבקרים (סעיף 9 לחוק)
- שמירה על כבודו ופרטיותו של המטופל (סעיף 10 לחוק)
- טיפול רפואי במצב חירום רפואי או סכנה חמורה (סעיף 11 לחוק)
- בדיקה רפואית בחדר מיון (סעיף 12 לחוק)
- הסכמה מדעת לטיפול רפואי ואופן מתן הסכמה מדעת (סעיפים 13 ו- 14 לחוק)
- טיפול רפואי ללא הסכמה (סעיף 15 לחוק)
- מינוי בא-כוח למטופל (סעיף 16 לחוק)
- חובת ניהול רשומה רפואית (סעיף 17 לחוק)
- זכות המטופל למידע רפואי (סעיף 18 לחוק)
- שמירת סודיות רפואית (סעיף 19 לחוק)
- מסירת מידע רפואי לאחר (סעיף 20 לחוק)
- ועדת בדיקה וועדת בקרה ואיכות (סעיפים 21 ו- 22 לחוק)
- השגה (סעיף 23 לחוק)
- ועדות אתיקה (סעיף 24 לחוק)
- אחראי לזכויות המטופל (סעיף 25 לחוק)
- אחריות מנהל מוסד רפואי (סעיף 26 לחוק)
- הוראות לגבי כוחות הביטחון (סעיף 27 לחוק)
- עונשין ועוולה אזרחית (סעיפים 28 ו- 28א לחוק)
- שמירת דינים (סעיף 29 לחוק)
- תחולה על המדינה (סעיף 30 לחוק)
- שינוי התוספת (סעיף 31 לחוק)
- ביצוע ותקנות (סעיף 32 לחוק)
- תקנות זכויות החולה (דרכי מינוי, תקופת כהונה, וסדרי עבודה של ועדות אתיקה), התשנ"ז-1996
- החולה החסוי - חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ג-1962 - מבוא
- אפוטרופסות - חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ג-1962
- תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין וביצוע), התש"ל-1970
- תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים), התשמ"ט-1988
- מוסד האפוטרופוס הכללי
- הכרזת פסלות על-פי החוק - מחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו
- חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991
- נאשם שאינו יכול לעמוד לדין - אי-שפיות במשפט הפלילי
- דיני המעצרים והדין העוסק בחולי נפש
- חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969
- חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)
- תביעות נזיקין נגד רופאים בגין רשלנות רפואית - מבוא
- רשלנות רפואית
- חובת הזהירות - תנאי ראשון
- הפרת חובת הזהירות - תנאי שני
- קיומו של קשר סיבתי - תנאי שלישי
- הוכחת הנזק - תנאי רביעי
- רשלנות רפואית - עקרונות כלליים
- נזק ראייתי
- רשלנות רפואית - נטל ההוכחה -נזק ראייתי
- אשם תורם
- הקטנת הנזק
- עוולת התקיפה - מבוא
- ההגנה - סעיף 24 לפקודת הנזיקין
- ניסוחו של כתב התביעה בעוולת התקיפה ונטל ההוכחה
- הסכמה מדעת לטיפול רפואי - סעיף 13 לחוק זכויות החולה
- הפרת חובה חקוקה - מבוא
- חובת הפירוט
- הסכמה מדעת לטיפול רפואי - סעיפים 13 עד 16 לחוק זכויות החולה
- טענת זיוף
- חובת ניהול רשומה רפואית - סעיף 17 לחוק זכויות החולה
- סודיות רפואית - סעיף 19 לחוק זכויות החולה
- המומחה הרפואי וחקירתו - מבוא
- הגשת חוות-דעת רפואית ופטור מהגשתה
- בדיקה רפואית והגשת חוות-דעת מטעם בעל דין אחר
- מומחה מטעם בית-המשפט
- הודעה על רצון לחקור מומחה שהגיש חוות-דעת
- שכרו של המומחה
- סמכותו של מומחה רפואי וחובותיו
- בקשת הוראות
- חוות-דעת מומחה שמינה בית-המשפט ושליחת שאלות הבהרה
- בדיקה רפואית נוספת
- תיקון כתב טענות עקב חוות-דעת מומחה
- אי-קיום התקנות
- פסילת חוות-דעת
- חוות-דעת מומחה בראי פקודת הראיות
- הולדה בעוולה - מבוא
- פרשת זייצוב - המחלוקת
- תסמונת "גולדנהר" (ליקוי גופני)
- תסמונת "דאון" (פיגור שיכלי)
- דחיית תביעה בעילה של "הולדה בעוולה" - אי-השתת הוצאות משפט
- חסר כף יד ימין
- מום מולד בעיניים ועיוורון
- האם ניתן להשתמש באהבתם של הורים לבנם, על מומו, כדי לנגח את תביעתו שלו לפיצוי בגין נזקו?
- הריון לא רצוי
- רשלנות בלידה
- אורולוגיה
- רופא שיניים
- השתלות
- פלסטיקה וקוסמטיקה וכירורגיה פלסטית
- כלי דם
- רופא עור
- הרדמה
- אף-אוזן-גרון
- חדר מיון
- פסיכיאטריה
- קרדיולוג - בעיות לב
- נשים
- רופא משפחה
- עיניים
- סרטן
- שונות
- האם תביעתו של המוסד לביטוח לאומי כפופה לדיני ההתיישנות?
- היחס בין סעיף 8 לחוק ההתיישנות לסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין - רשלנות רפואית
- האם דו"ח ועדת בדיקה קביל בתביעת רשלנות רפואית
- מימון חוות-דעת
- תפקידה של הערכאה המבררת תביעת נזיקין שעילתה רשלנות רפואית והתערבותה של ערכאת הערעור
- האחות/אח - מבוא
- מינהל הסיעוד - אחות/אח
- בעלי תפקידים אחרים
- הצוות הסיעודי
- הביטוח הסיעודי
- גמלאות - קבלת שירותי סיעוד על-ידי מי שמקבל גמלה בכסף (סעיף 225ב לחוק)
- מעונות - כללי
- בית-אבות הגדרה משפטית
- חוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965
- תקנות הפיקוח על המעונות
- דברי חקיקה שונים
- רישוי בתי-אבות ודיור מוגן
- חוק הדיור המוגן, התשע"ב-2012
- חוזה ההתקשרות בין הקשיש לבית-האבות ומוסדות הדיור המוגן - בעין ההלכה המחייבת
- הפעלת מרכז יום לקשישים
- הקמת תחנת דלק במרחק קטן מדיור מוגן האם יש להעדיף שמירה על בריאות הדיירים אל מול האינטרס הכלכלי של העותרת?
- תכנון ובניה , פרק ז': זכאות לגמלת סיעוד לשוהה בבית-אבות
- סיווג דיירים של מוסד סיעודי
- על מי מוטלת האחריות למימון השמתם של זקנים תשושים בבית-אבות?
- מהותה של האחריות לשלומו של קשיש חסר ישע
- חוק לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים), התשי"ב-1952
- חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ"ג-1993
- מוסדות לגמילה מסמים - כללי
- אבחנה בין סוגי המוסדות
- שיטות טיפוליות
- תקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון יום), התשכ"ח-1968
- מעון יום
- הלכות שונות
- תקנות הפיקוח על מעונות (החזקת חוסים במעונות ללוקים בשכלם), התשכ"ז-1967
- חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969 ותקנותיו
- אבחון
- גישת חוקי התכנון והבניה - הוראות בתכנית מיתאר מקומית - מעונות לחוסים - דירות קטנות (סעיפים 63א, 63ב לחוק)
- חוק האנטומיה והפתולוגיה, התשי"ג-1953
- תקנות האנטומיה והפתולוגיה
- העדפת רצון המת על פני דעת קרוביו - סעיף 6 לחוק האנטומיה והפתולוגיה
- שמירת דגימות ובדיקה היסטולוגית של דגימה
- חוק חקירת סיבות מוות, התשי"ח-1958
- חוק הפונדקאות - היסטוריה חקיקתית
- חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996
- הגדרות (סעיף 1 לחוק)
- הסכם לנשיאת עוברים (סעיף 2 לחוק)
- אישור הסכם (סעיף 5 לחוק)
- משמורת - אפוטרופסות ומסירה (סעיף 10 לחוק)
- חזרה מהסכמה (סעיף 13 לחוק)
- ההלכה הפסוקה
- חוק תרומת ביציות, התש"ע-2010 - כללי
- פרשנות
- ייחוד ואיסור פעולות
- תרומת ביציות למטרת הולדה
- תרומת ביציות למטרת מחקר
- מאגר המידע
- מרשם היילודים
- אנונימיות וסודיות
- עונשין
- הוראות שונות
- תקנות תרומת ביציות (תשלום פיצוי בשל פעולת שאיבת ביציות ותשלום אגרה בעד אישור רופא אחראי) (הוראת שעה), התשע"ב-2012
- חוק מידע גנטי, התשס"א-2000 - מטרת החוק (סעיפים 2-1 לחוק)
- בדיקה גנטית - רישוי ומתן ייעוץ גנטי (סעיפים 10-3 לחוק)
- לקיחת דגימת DNA (סעיפים 16-11 לחוק)
- מסירת מידע גנטי (סעיפים 23-17 לחוק)
- עריכת בדיקה גנטית לקטין, לחסוי או לפסול דין, לשם אבחון וטיפול רפואי ולשם מחקר (סעיפים 28-24 לחוק)
- עריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה (סעיפים 28א-28יז לחוק)
- מניעת הפליה (סעיפים 30-29 לחוק)
- שימוש במידע גנטי על-ידי רשויות הביטחון (סעיפים 37-31 לחוק)
- עונשין (סעיפים 39-38 לחוק)
- הוראות שונות (סעיפים 45-40 לחוק)
- תיקונים עקיפים (סעיפים 47-46 לחוק)
- תחילה, תחולה, הוראות מעבר והוראת שעה (סעיפים 51-48 לחוק)
- תקנות מידע גנטי
- השתלת איברים - מבוא
- חוק השתלת איברים, התשס"ח-2008 ותקנות
- איסור סחר באיברים (סעיף 3 לחוק)
- עבירות על-פי חוק השתלת איברים וענישה
- החזר הוצאות השתלה - תביעות נגד קופת חולים ומשרד הבריאות
- עקרון קדושת החיים
- הצעת חוק החולה הנוטה למות
- חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005
- הלכות
- בריאות הציבור - מבוא
- רישוי עסקים
- הוספת טיפולי שיניים משמרים לילדים
- אחריות לנושא תברואתי של ביעור יתושים
- תביעות ייצוגיות
תקנות הפיקוח על מעונות (החזקת חוסים במעונות ללוקים בשכלם), התשכ"ז-1967
תקנות הפיקוח על מעונות (החזקת חוסים במעונות ללוקים בשכלם), התשכ"ז-1967 קובעות כדלקמן:"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2(ב) ו-12 לחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965, אני מתקין תקנות אלה:
1. הגדרות
בתקנות אלה:
"לוקה בשכלו" - מי שלקה בכושר שכלי נמוך מן הממוצע וליקוי זה מקורו בתקופת ההתפתחות ובעטיו מוגבל כשרו להתנהגות מסתגלת;
"מעון" - מעון רגיל כמשמעותו בתקנות הפיקוח על מעונות (בקשה לרישיון), התשכ"ה-1965, המיועד ללוקים בשכלם;
"מוסד רפואי מוכר" - מוסד רפואי או רופא ששר הסעד, בהתייעצות עם שר הבריאות, קבע אותו כמוסד רפואי לצורך תקנות אלה;
"חוסה" - קטין או בגיר הלוקה בשכלו.
2. תנאים לרישיון
לא יינתן רישיון לניהול מעון לפי סעיף 2(א) לחוק אלא אם נתקיימו לגביו התנאים שבתקנות אלה.
3. דאגה לחוסים
(א) במעון יספקו לחוסים השוכנים בו:
(1) כל צרכיהם הגופניים והנפשיים וידאגו להם במסירות ויקיימו תנאים שיבטיחו להם התפתחות תקינה ובריאה;
(2) ארוחות בהתאם לצרכיהם ולא פחות מאשר ארבע ארוחות ליום, מהן לפחות אחת מבושלת; הרכב המזון וטיבו יהיו כפי ששר הסעד יודיע בחוזר שישלח למעונות.
(ב) במעון ידאגו שהחוסים השוכנים בו ילבשו לבוש מתאים, תקין ונקי בהתאם לצרכים בעונות השנה.
(ג) במעון ידאגו לנקיון גופם ולבושם של החוסים השוכנים בו.
(ד) במעון ידאגו לקיום קשרים בין החוסים השוכנים בו לבין בני-משפחותיהם.
4. קביעת סדר יום ועריכת סידורים מתאימים (תיקון התשמ"ז)
(א) במעון ייקבע סדר יום לימי חול, לימי המנוחה השבועיים ולחגים, שיבטיח זמנים סבירים לשינה, לאכילה, ללימודים, להכנת שיעורים, למלאכה, לעבודה, לאימון ולחינוך, לפעולות נופש ותרבות - הכל לפי יכולתם וכשרם של החוסים ולפי תכנית קידום אישית.
(ב) לא יאוחר משלושה חודשים לאחר כניסת החוסה למעון ייעשו סידורים מתאימים לקביעת תכנית קידום אישית עבורו, בידי צוות שיכלול את אלה: מנהל המעון, רופא המעון, הרכז החינוכי ואם הבית (להלן: "הצוות"); התכנית תיבדק אחת לשנה לפחות בידי הצוות בהשתתפות המפקח על המעון.
5. חופשה
המעון יהיה פתוח לחוסים כל ימות השנה; חופשה לחוסים תיקבע באישור המפקח.
6. קבלת חוסים למעון (תיקון התש"ל)
(א) לא יתקבל חוסה למעון אלא אם הוא מתאים לסגי החוסים שבעבורם ניתן רישיון לניהולו.
(ב) לא יתקבל חוסה למעון אלא אם נשלח אליו על-ידי הורו או אפוטרופסו או על-ידי מי שמוסמך לכך על-פי דין.
(ג) לא יתקבל חוסה למעון אלא אם אישרה את קבלתו ועדת-קבלה שמונתה על-ידי שר הסעד; ועדת הקבלה תהיה של שלושה: מנהל המעון, רופא וכשיר לעבודה סוציאלית (להלן: "הוועדה"); יושב-ראש הוועדה ימונה על-ידי שר הסעד מבין חבריה.
(ד) לא תדון הוועדה בקבלת חוסה למעון אלא אם הומצאה לה החלטה של ועדת-אבחון שמינתה לעניין חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969, או שלושה אלה:
(1) חוות-דעת רפואית שניתנה על-ידי מוסד רפואי מוכר על מצב בריאותו והמעידה כי אין החוסה נגוע במחלה מידבקת;
(2) חוות-דעת של פסיכולוג המעידה על הליקוי בשכלו של החוסה;
(3) תסקיר פקיד סעד שנתמנה לעניין חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969, המעיד על הצורך בהשמתו במעון.
(ה) על-אף האמור בתקנות-משנה (ג) ו- (ד), רשאי המפקח לאשר קבלת חוסה למעון, אם הוא סבור כי טובת החוסה דורשת כי יתקבל למעון שאליו הוגשה בקשה להתקבל.
(ו) לא יתקבל חוסה למעון שבו ניתן חינוך דתי אלא אם הוא בן אותה דת.
(ז) על-אף האמור בתקנת-משנה (ו), אם היו הורי החוסה או אפוטרופסו או פקיד סעד לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969, או מנהל המעון שבו ניתן חינוך דתי ושאליו עומד חוסה בן דת אחרת להתקבל, סבורים כי טובת החוסה דורשת כי יתקבל למעון האמור, יפנו בכתב למפקח בבקשה להרשות את קבלת החוסה; היה המפקח סבור כי טובת החוסה מחייבת את קבלתו למעון שאליו הוגשה בקשה להתקבל, רשאי הוא לאשר את קבלתו.
7. אמצעי משמעת וביטחון
(א) מנהל מעון ינקוט באמצעים סבירים ומתאימים כדי להבטיח כי כל חוסה היוצא את תחומי המעון, על דעת המנהל, יגיע למחוז חפצו בשלום.
(ב) על עריכת טיולים, קייטנות ורחיצה בים או בבריכה של חוסי המעון, יחולו הוראות המנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות.
(ג) אמצעי המשמעת במעון יהיו אמצעי-משמעת חינוכיים בלבד; לא תונהג במעון שיטה של ענשים גופניים, שלילת-מזון או כליאה כאמצעי-משמעת ולא יוענש חוסה עונש אחר כלשהו העלול לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי.
(ד) למרות האמור בתקנת-משנה (ג), רשאי מנהל המעון להורות על בידודו של חוסה או על הגבלת תנועתו, כאשר החוסה עלול לסכן את עצמו או את זולתו או עלול לגרום נזק חמור לרכוש.
(ה) לא יוחזק חוסה בבידוד ולא תוגבל תנועתו למעלה מ- 12 שעות בלי אישור מוסד רפואי מוכר.
(ו) הוראה על בידוד של חוסה או על הגבלת תנועתו תירשם בתיק האישי של החוסה ויצויינו הנימוקים להוראה; על בידוד מעל שש שעות תינתן הודעה למפקח.
8. סביבה
מעון יימצא באזור המתאים לייעודו.
9. מבנה
(א) המעון ייבנה מחמרים יציבים ובלתי-חדירים לרטיבות; הוא יהיה אטום בפני חדירת מזיקים ומכרסמים; הקירות והגג יהיו אטומים במידה מספקת בפני חום וקור ולא יהיו עשויים מחומר דליק.
(ב) מבני המעון יוחזקו במצב נקי ותקין.
(ג) רצפות המבנה יהיו עשויות חומר קשה וחלק הניתן לשטיפה.
(ד) הפתחים החיצוניים יהיו ניתנים לסגירה.
(ה) שטח החלונות בכל חדר-מגורים, חדר-אוכל ומטבח לא יפחת משמינית שטח הרצפה ולא יפחת ממטר מרובע.
(ו) החלונות בחדרי המגורים ובחדרי האוכל ובמטבח יפנו החוצה.
(ז) חדרי השירותים והמגורים יהיו מאווררים ומוארים כראוי, ומוסקים לפי הצורך בהתאם לעונות השנה.
10. חדרי שינה ומגורים (תיקון התשמ"ז)
(א) גובה חדרי המגורים לא יפחת מ- 2.5 מטר.
(ב) (1) בחדרי שינה המיועדים למספר חוסים יוקצה שטח של לא פחות מ- 4 מטרים מרובעים לכל חוסה; בחישוב השטח לא יובאו בחשבון ארונות קיר;
(2) שטחו של חדר שינה ליחיד לא יופחת משמונה מטרים מרובעים.
(ג) לא ישוכנו בחדר אחד יותר מארבעה חוסים או, באישור בכתב ומראש מאת המפקח, שישה חוסים לכל היותר.
(ד) המרחק בין המיטות לא יפחת מ- 90 ס"מ.
(ה) חדרי השינה יהיו מעל לפני הקרקע.
(ו) חוסים וחוסות מגיל 6 ומעלה יהיו בחדרי שינה נפרדים.
(ז) חוסים וחוסות מגיל 13 ומעלה יהיו במבנים נפרדים.
(ח) לכל חוסה תהיה מיטה נפרדת וכלי-מיטה שיכללו: מזרון, סדין, ציפוי לשמיכה, כיסוי למיטה, שעוונית ושמיכות, הכל לפי הצורך.
(ט) בכל חדר שינה יימצא מיתקן המיועד להחסנת חפציו האישיים של כל חוסה וכן כסאות או שרפרפים ושולחן המיועד לשימושם של שוכני החדר, הכל לפי צרכיהם האישיים של החוסים.
(י) למרות כל האמור בסעיף זה ינהגו בחוסים הרתוקים למיטותיהם דרך קבע לפי הוראות מוסד רפואי מוכר.
11. חדר אוכל
(א) בכל מעון יוקצה חדר, שאינו משמש לשינה, לחדר אוכל לחוסים שאינם מרותקים למיטתם דרך קבע.
(ב) בחדר האוכל יוקצה שטח של מטר מרובע אחד לפחות לכל סועד.
(ג) השולחנות בחדר האוכל יהיו מצופים בחומר הניתן לשטיפה.
(ד) שולחן בחדר האוכל יהיה מיועד ל- 6 חוסים לכל היותר.
(ה) ליד חדר האוכל יימצאו, במרחק סביר ממנו, כיורים לרחיצת הידיים, וחדרי-נוחיות.
12. מטבח
(א) בכל מעון יהיה מטבח ששטחו כמפורט להלן:
במעון המאכסן חוסים שמספרם שטח המטבח במ"ר
25-13 14
50-16 20
75-51 16
100-76 32
200-101 52
מעל 200 - 52 בתוספת 0.15 מ"ר לכל חוסה מעל למאתיים הראשונים.
(ב) גובה המטבח לא יפחת מ- 2.5 מטרים.
(ג) קירות המטבח יהיו מצופים עד לגובה 1.5 מטר בחומר המאפשר שטיפתם.
13. ציוד מטבח
(א) במעון ישתמשו בכלי-אוכל המתאימים לתקן הישראלי שנקבע להם על-ידי מכון-התקנים הישראלי.
(ב) במטבח או סמוך לו יוקצה מקום מיוחד לשטיפת כלים ולשמירתם הנאותה.
(ג) במעון תימצא יחידת-קירור בגודל מתאים ליכולת תפוסתו של המעון, לשם החסנת המזון.
(ד) יוקצה סמוך למטבח מקום מיוחד, סגור ומאוורר, להחסנת מצרכי-מזון מעל הרצפה.
14. חדרי שירותים וניקיון
(א) מספר כלי התברואה במבני המגורים שבמעון יהיה לפי מספר החוסים השוכנים בו כמפורט בתוספת.
(ב) חדרי הנוחיות יימצאו בתוך המבנה במרחק סביר מחדרי המגורים.
(ג) במעון שבו שוכנים החוסים משני המינים יהיו כלי התברואה נפרדים ככל האפשר לפי היחס המספרי בין שני המינים.
(ד) במעון יוצבו פחי אשפה המספיקים להבטחת הניקיון של המעון.
(ה) בכל מעון יימצא מיתקן מרכזי סגור לשמירתה התקינה של האשפה והרקתה.
15. מרפאה
(א) במעון שבו שוכנים עד 40 חוסים ייקבע מקום שישמש מרפאה ושבו יימצא הציוד הבא:
(1) ארון לתרופות ולמכשירים;
(2) ארון קיר לציוד עזרה ראשונה;
(3) כרטסת בריאות;
(4) כיור וברז מים;
(5) מיתקן לחימום המקום;
(6) מיתקן להרתחה.
(ב) במעון שבו שוכנים חוסים שאינם מרותקים דרך קבע למיטה במספר העולה על 40, ייקבע חדר מיוחד, ששטחו 10 מטרים מרובעים לפחות, למרפאה.
(ג) במרפאה כאמור בתקנת-משנה (ב) יימצא הציוד האמור בתקנת-משנה (א) ונוסף לו גם הציוד הבא:
(1) ספת בדיקה;
(2) פרגוד;
(3) מדרגות המאפשרות עליה לספה;
(4) מאזניים לשקילת בני-אדם ומד גובה;
(5) שולחן כתיבה;
(6) כסאות במספר מספיק;
(7) שטיח או מחצלת לרצפה.
16. חדרי בידוד
(א) במעון שמספר החוסים השוכנים בו אינו עולה על 50 ייקבעו חדרים מיוחדים שישמשו בעת הצורך כחדרי בידוד או חדרי חולים.
(ב) במעון שמספר החוסים ששוכנים בו עולה על 50 ייקבעו שני חדרים מיוחדים שישמשו כחדרי בידוד וחדר חולים.
(ג) במעון שבו שוכנים חוסים משני המינים לא יוחזקו בחדר בידוד אחד חוסים משני המינים.
(ד) לחדרי חולים או לחדרי בידוד יהיו צמודים כיורי רחצה, בתי שימוש ומקלחת שישמשו את המאושפזים בהם בלבד.
17. החסנת בגדים
(א) במעון שתפוסתו עד 25 חוסים יוקצה מקום מיוחד שישמש כמחסן להחסנת בגדים וכבסים.
(ג) ייעשו סידורים במעון להחסנת הכבסים המלוכלכים בנפרד.
(ד) במעון ייקבע מקום מיוחד להחסנת נעליים.
18. תאורה
במעון תהיה תאורה חשמלית מספקת.
19. מים חמים
במעון יהיו מים חמים במידה מספקת לרחיצת החוסים.
20. טיפול רפואי
(א) המעון יספק לחוסים בו את השירותים הרפואיים הבאים:
(1) בדיקה רפואית שגרתית אחת ל- 6 חודשים;
(2) טיפול רפואי ופיקוח רפואי כללי;
(3) טיפול שיגרתי בשיניים;
(4) טיפול מיוחד כגון פיזיותרפיה או טיפול בליקויי דיבור;
(6) מתן עזרה ראשונה;
(7) ביצוע חיסונים על-פי כל דין או על-פי הוראת מוסד רפואי מוסמך;
(8) אחזקת המרפאה ודאגה לסדרים בה ולחמרי הרפואה שבה;
(9) קשר עם חולים הנמצאים מחוץ למעון;
(10) ניהול כרטסת בריאות;
(11) רישום תרופות.
(ב) מנהל מעון ימציא למפקח אישור ממוסד רפואי מוכר על סיפוק השירותים המנויים בתקנת-משנה (א).
21. תנאים רפואיים להעסקת עובדים
(א) לא יתקבל עובד לעבודה במעון אלא לאחר שנבדק על-ידי מוסד רפואי מוכר והציג אישור שאינו חולה לא בשחפת פעילה ולא במחלה מידבקת אחרת ושאין הוא נושא טפילים של מחלה מידבקת כלשהי.
(ב) חובת הבדיקה והמצאת האישור כאמור בתקנת-משנה (א) יחולו גם על בני משפחת העובד המתגוררים אתו בין כתלי המעון.
(ג) לא יועסק במעון עובד החולה במחלת נפש או החולה באחת המחלות הנזכרות בתקנת-משנה (א).
(ד) עובד במעון שחלה יפסיק את עבודתו עד שימציא אישור רפואי המוכיח כי הוא אינו מסכן את בריאות שוכני המעון.
(ה) כל עובד חייב להמציא אחת לשנה אישור מאת מוסד רפואי מוכר שאינו חולה לא בשחפת פעילה ולא במחלה מידבקת אחרת.
(ו) לא יתגורר במעון בן-משפחה של עובד אם הוא לוקה במחלת נפש או במחלה מידבקת העלולה לסכן את בריאות שוכני המעון.
(ז) נוסף לבדיקות האחרות ייבדק כל עובד-מטבח אחת לשנה בדיקות תרבית וצואה.
(ח) לא יועסק עובד אשר נקיון גופו ולבושו אינם מניחים את הדעת או עובד שעל גופו נמצאים חטטים או פצעים פתוחים או מוגלתיים אלא אם הם מכוסים בתחבושת בלתי-חדירה.
22. פטור
שר הסעד רשאי לפטור, לתקופה שהוא יקבע, מעון שלא מתקיימות בו הוראות תקנות אלה, כולן או מקצתן, אם, לדעתו, מתנהל המעון בצורה שאינה פוגעת בשלומם הגופני והנפשי של החוסים בו.
23. השם
לתקנות אלה ייקרא "תקנות הפיקוח על מעונות (החזקת חוסים במעונות ללוקים בשכלם), התשכ"ז-1967."

