תפקידה של הערכאה המבררת תביעת נזיקין שעילתה רשלנות רפואית והתערבותה של ערכאת הערעור

תפקידה הראשוני של הערכאה המבררת בתביעת נזיקין שעילתה רשלנות רפואית הוא, בין היתר, לקבוע ממצאים עובדתיים {ראה גם ע"א 7079/09 ראיף שיבלי נ' בית-החולים האנגלי, תק-על 2012(1), 3394 (2012); ע"א 9719/10 מרק לאוטמן ואח' נ' מרכז רפואי סורוקה ואח', תק-על 2012(1), 122 (2012)}. קביעותיה המשפטיות נגזרות מקביעותיה העובדתיות.

הגם ש"רשלנות" כאמור היא מושג נורמטיבי, בחינתה נערכת בשדה העובדות של המקרה הקונקרטי. ככלל, מלאכה זו טומנת בחובה גם הכרעה בין שתי חוות-דעת של מומחים. העדפת חוות-דעת אחת על פני האחרת מצויה אף היא במסגרת שיקול-דעתו של בית-המשפט המברר. במקרים כגון דא, אין בית-המשפט שלערעור נוטה להתערב {ע"א 5787/08 קפאח נ' מדינת ישראל-משרד הבריאות, תק-על 2010(3), 2089 (2010); ע"א 3758/03 מזרחי נ' קופת-חולים מאוחדת, תק-על 2004(1), 2087 (2004)}.

רק כאשר מסקנותיו של בית-המשפט השומע את הראיות אינן מבוססות על פניהן, וכשהתשתית העובדתית מופרכת או בלתי-סבירה בעליל - אז, ורק אז, יתערב בית-המשפט שלערעור {ע"א 916/05 כדר נ' פרופ' הרישנו, תק-על 2007(4), 3040 (2007); ע"א 4744/05 פלוני נ' שירותי בריאות כללית, תק-על 2006(3), 2399 (2006); ע"א 3601/96 בראשי נ' עזבון המנוח בראשי ז"ל, פ"ד נב(2), 582 (1998)}.

כך גם הוא המצב כאשר בשאלות מקצועיות קיימות מחלוקות בין מומחים לדבר ובית-המשפט המברר מחליט לאמץ דעה של אסכולה או שיטה אחת ומעדיף אותה על פני רעותה, אפילו שגם לזו שלא התקבלה יש מעמד בעולם המקצועי.

ודוק. תפקידה של ערכאת הערעור איננו לבחון מחדש אם התביעה הוכחה על-פי מאזן ההסתברות. תפקידה הוא להעביר תחת שבט ביקורתה את פסק-הדין של הערכאה הדיונית ולבחון אם נפל פגם היורד לשורשו של עניין.

בפני בית-המשפט שלערעור מונחת "מלאכה מוגמרת של פסק-דין", לרבות פרוטוקול ומוצגים ביחס להליך שהתנהל בפני בית-משפט אחר וכבר הסתיים. התערבותו מצומצמת למצבים בהם גילה בעובדה, בפרשנות חוק או ביישומו, טעות משפטית העומדת בליבת ההכרעה {ע"א 323/89 קוהרי נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות, פ"ד מה(2), 142 (1991)}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

תפקידה של הערכאה המבררת תביעת נזיקין שעילתה רשלנות רפואית והתערבותה של ערכאת הערעור