הקודקס המקיף לענייני בריאות ורפואה במשפט הישראלי - דין, הלכה ומעשה
הפרקים שבספר:
- הממסד הרפואי ויחסי חולה-רופא
- "עיסוק ברפואה"
- רישוי - כללי
- חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008
- תקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (נושאי בחינות), התש"ע-2009
- פקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל"ז-1976
- תקנות הרופאים (פרסומת אסורה), התשס"ט-2008
- תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ג-1973
- ההלכה הפסוקה בסוגיות רישוי שונות
- פסיכולוגים ופסיכיאטרים - כללי
- חוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977
- חוק השימוש בהיפנוזה, התשמ"ד-1984
- תקנות הפסיכולוגים
- הקוד האתי
- קוד האתיקה המקצועית של הפסיכולוגים בישראל - 2004
- גילוי חומר המתייחס לטיפול נפשי של מתלוננות בעבירות מין
- תכליתו של סעיף 2 לחוק הפסיכולוגים וועדת הרישום
- בקשה להסרת חיסיון מדיוני ועדת משמעת לפי חוק הפסיכולוגים
- לימודי פסיכולוגיה
- התחזות
- רפואת שיניים - כללי
- תחומיה של רפואת השיניים
- פקודת רופאי השיניים (נוסח חדש), תשל"ט-1979
- תקנות רופאי שיניים
- רישיון ניהול מרפאות שיניים באמצעות תאגידים לטכנאי שיניים
- עבירות משמעת וענישה
- ארנונה למרפאות שיניים
- רפואת עיניים - אופתלמולוגיה (Ophthalmology) - כללי
- נוירו-אופתלמולוגיה
- רפואת עור - Dermatology
- אורטופדיה
- כירורגיה
- רפואת חירום
- רפואה אלטרנטיבית - משלימה - כללי
- מוהל - ברית-מילה
- טיפולי לייזר
- שיזוף במיטת שיזוף
- טיפול בחוקן
- חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 - הדין
- מימון בדיקת מי שפיר וחוק ביטוח בריאות ממלכתי
- שירותי נט"ן
- עדכון התעריף השנתי של העותרות על טיפולים פרא-רפואיים הניתנים לילדים בקופות החולים - העתירה התקבלה
- זכות לפיצוי מהמדינה או מקופות החולים לתשלומים הקשורים במעשה תרומת הכליה
- חוק ציוד רפואי, תשע"ב-2012 ותקנות
- תרופות ורוקחות
- סמכות ליתן ולבטל אישור מוצר רוקחות
- העברת ניהול מיזם הקנאביס הרפואי בישראל ללא מכרז
- תחליף החלב רמדיה - קשר סיבתי לאפילפסיה
- מידע רפואי שיש להעביר למטופלים כאשר ישנו שינוי ברכיבי התרופה - התביעה הייצוגית אושרה
- סמכות משרד הבריאות למנוע ייבוא סיגריות אלקטרוניות, לא היתה מעוגנת בחוק - העתירה התקבלה
- העותרים {מפיצי סיגריות במכונות} טענו לפגיעה בשל האיסור על הצבת מכונות אוטומטיות לממכר מוצרי טבק - העתירה נדחתה
- אירועים כתוצאה מנטילת תרופה
- החולה - כללי - מבוא
- חוק-יסוד כבוד האדם וחירותו
- מטרת החוק (סעיף 1 לחוק)
- הגדרות (סעיף 2 לחוק)
- הזכות לטיפול רפואי (סעיף 3 לחוק)
- איסור הפליה (סעיף 4 לחוק)
- טיפול רפואי נאות (סעיף 5 לחוק)
- מידע בדבר זהות המטפל (סעיף 6 לחוק)
- דעה נוספת (סעיף 7 לחוק)
- הבטחת המשך טיפול נאות (סעיף 8 לחוק)
- קבלת מבקרים (סעיף 9 לחוק)
- שמירה על כבודו ופרטיותו של המטופל (סעיף 10 לחוק)
- טיפול רפואי במצב חירום רפואי או סכנה חמורה (סעיף 11 לחוק)
- בדיקה רפואית בחדר מיון (סעיף 12 לחוק)
- הסכמה מדעת לטיפול רפואי ואופן מתן הסכמה מדעת (סעיפים 13 ו- 14 לחוק)
- טיפול רפואי ללא הסכמה (סעיף 15 לחוק)
- מינוי בא-כוח למטופל (סעיף 16 לחוק)
- חובת ניהול רשומה רפואית (סעיף 17 לחוק)
- זכות המטופל למידע רפואי (סעיף 18 לחוק)
- שמירת סודיות רפואית (סעיף 19 לחוק)
- מסירת מידע רפואי לאחר (סעיף 20 לחוק)
- ועדת בדיקה וועדת בקרה ואיכות (סעיפים 21 ו- 22 לחוק)
- השגה (סעיף 23 לחוק)
- ועדות אתיקה (סעיף 24 לחוק)
- אחראי לזכויות המטופל (סעיף 25 לחוק)
- אחריות מנהל מוסד רפואי (סעיף 26 לחוק)
- הוראות לגבי כוחות הביטחון (סעיף 27 לחוק)
- עונשין ועוולה אזרחית (סעיפים 28 ו- 28א לחוק)
- שמירת דינים (סעיף 29 לחוק)
- תחולה על המדינה (סעיף 30 לחוק)
- שינוי התוספת (סעיף 31 לחוק)
- ביצוע ותקנות (סעיף 32 לחוק)
- תקנות זכויות החולה (דרכי מינוי, תקופת כהונה, וסדרי עבודה של ועדות אתיקה), התשנ"ז-1996
- החולה החסוי - חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ג-1962 - מבוא
- אפוטרופסות - חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ג-1962
- תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין וביצוע), התש"ל-1970
- תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים), התשמ"ט-1988
- מוסד האפוטרופוס הכללי
- הכרזת פסלות על-פי החוק - מחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו
- חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991
- נאשם שאינו יכול לעמוד לדין - אי-שפיות במשפט הפלילי
- דיני המעצרים והדין העוסק בחולי נפש
- חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969
- חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)
- תביעות נזיקין נגד רופאים בגין רשלנות רפואית - מבוא
- רשלנות רפואית
- חובת הזהירות - תנאי ראשון
- הפרת חובת הזהירות - תנאי שני
- קיומו של קשר סיבתי - תנאי שלישי
- הוכחת הנזק - תנאי רביעי
- רשלנות רפואית - עקרונות כלליים
- נזק ראייתי
- רשלנות רפואית - נטל ההוכחה -נזק ראייתי
- אשם תורם
- הקטנת הנזק
- עוולת התקיפה - מבוא
- ההגנה - סעיף 24 לפקודת הנזיקין
- ניסוחו של כתב התביעה בעוולת התקיפה ונטל ההוכחה
- הסכמה מדעת לטיפול רפואי - סעיף 13 לחוק זכויות החולה
- הפרת חובה חקוקה - מבוא
- חובת הפירוט
- הסכמה מדעת לטיפול רפואי - סעיפים 13 עד 16 לחוק זכויות החולה
- טענת זיוף
- חובת ניהול רשומה רפואית - סעיף 17 לחוק זכויות החולה
- סודיות רפואית - סעיף 19 לחוק זכויות החולה
- המומחה הרפואי וחקירתו - מבוא
- הגשת חוות-דעת רפואית ופטור מהגשתה
- בדיקה רפואית והגשת חוות-דעת מטעם בעל דין אחר
- מומחה מטעם בית-המשפט
- הודעה על רצון לחקור מומחה שהגיש חוות-דעת
- שכרו של המומחה
- סמכותו של מומחה רפואי וחובותיו
- בקשת הוראות
- חוות-דעת מומחה שמינה בית-המשפט ושליחת שאלות הבהרה
- בדיקה רפואית נוספת
- תיקון כתב טענות עקב חוות-דעת מומחה
- אי-קיום התקנות
- פסילת חוות-דעת
- חוות-דעת מומחה בראי פקודת הראיות
- הולדה בעוולה - מבוא
- פרשת זייצוב - המחלוקת
- תסמונת "גולדנהר" (ליקוי גופני)
- תסמונת "דאון" (פיגור שיכלי)
- דחיית תביעה בעילה של "הולדה בעוולה" - אי-השתת הוצאות משפט
- חסר כף יד ימין
- מום מולד בעיניים ועיוורון
- האם ניתן להשתמש באהבתם של הורים לבנם, על מומו, כדי לנגח את תביעתו שלו לפיצוי בגין נזקו?
- הריון לא רצוי
- רשלנות בלידה
- אורולוגיה
- רופא שיניים
- השתלות
- פלסטיקה וקוסמטיקה וכירורגיה פלסטית
- כלי דם
- רופא עור
- הרדמה
- אף-אוזן-גרון
- חדר מיון
- פסיכיאטריה
- קרדיולוג - בעיות לב
- נשים
- רופא משפחה
- עיניים
- סרטן
- שונות
- האם תביעתו של המוסד לביטוח לאומי כפופה לדיני ההתיישנות?
- היחס בין סעיף 8 לחוק ההתיישנות לסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין - רשלנות רפואית
- האם דו"ח ועדת בדיקה קביל בתביעת רשלנות רפואית
- מימון חוות-דעת
- תפקידה של הערכאה המבררת תביעת נזיקין שעילתה רשלנות רפואית והתערבותה של ערכאת הערעור
- האחות/אח - מבוא
- מינהל הסיעוד - אחות/אח
- בעלי תפקידים אחרים
- הצוות הסיעודי
- הביטוח הסיעודי
- גמלאות - קבלת שירותי סיעוד על-ידי מי שמקבל גמלה בכסף (סעיף 225ב לחוק)
- מעונות - כללי
- בית-אבות הגדרה משפטית
- חוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965
- תקנות הפיקוח על המעונות
- דברי חקיקה שונים
- רישוי בתי-אבות ודיור מוגן
- חוק הדיור המוגן, התשע"ב-2012
- חוזה ההתקשרות בין הקשיש לבית-האבות ומוסדות הדיור המוגן - בעין ההלכה המחייבת
- הפעלת מרכז יום לקשישים
- הקמת תחנת דלק במרחק קטן מדיור מוגן האם יש להעדיף שמירה על בריאות הדיירים אל מול האינטרס הכלכלי של העותרת?
- תכנון ובניה , פרק ז': זכאות לגמלת סיעוד לשוהה בבית-אבות
- סיווג דיירים של מוסד סיעודי
- על מי מוטלת האחריות למימון השמתם של זקנים תשושים בבית-אבות?
- מהותה של האחריות לשלומו של קשיש חסר ישע
- חוק לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים), התשי"ב-1952
- חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ"ג-1993
- מוסדות לגמילה מסמים - כללי
- אבחנה בין סוגי המוסדות
- שיטות טיפוליות
- תקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון יום), התשכ"ח-1968
- מעון יום
- הלכות שונות
- תקנות הפיקוח על מעונות (החזקת חוסים במעונות ללוקים בשכלם), התשכ"ז-1967
- חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969 ותקנותיו
- אבחון
- גישת חוקי התכנון והבניה - הוראות בתכנית מיתאר מקומית - מעונות לחוסים - דירות קטנות (סעיפים 63א, 63ב לחוק)
- חוק האנטומיה והפתולוגיה, התשי"ג-1953
- תקנות האנטומיה והפתולוגיה
- העדפת רצון המת על פני דעת קרוביו - סעיף 6 לחוק האנטומיה והפתולוגיה
- שמירת דגימות ובדיקה היסטולוגית של דגימה
- חוק חקירת סיבות מוות, התשי"ח-1958
- חוק הפונדקאות - היסטוריה חקיקתית
- חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996
- הגדרות (סעיף 1 לחוק)
- הסכם לנשיאת עוברים (סעיף 2 לחוק)
- אישור הסכם (סעיף 5 לחוק)
- משמורת - אפוטרופסות ומסירה (סעיף 10 לחוק)
- חזרה מהסכמה (סעיף 13 לחוק)
- ההלכה הפסוקה
- חוק תרומת ביציות, התש"ע-2010 - כללי
- פרשנות
- ייחוד ואיסור פעולות
- תרומת ביציות למטרת הולדה
- תרומת ביציות למטרת מחקר
- מאגר המידע
- מרשם היילודים
- אנונימיות וסודיות
- עונשין
- הוראות שונות
- תקנות תרומת ביציות (תשלום פיצוי בשל פעולת שאיבת ביציות ותשלום אגרה בעד אישור רופא אחראי) (הוראת שעה), התשע"ב-2012
- חוק מידע גנטי, התשס"א-2000 - מטרת החוק (סעיפים 2-1 לחוק)
- בדיקה גנטית - רישוי ומתן ייעוץ גנטי (סעיפים 10-3 לחוק)
- לקיחת דגימת DNA (סעיפים 16-11 לחוק)
- מסירת מידע גנטי (סעיפים 23-17 לחוק)
- עריכת בדיקה גנטית לקטין, לחסוי או לפסול דין, לשם אבחון וטיפול רפואי ולשם מחקר (סעיפים 28-24 לחוק)
- עריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה (סעיפים 28א-28יז לחוק)
- מניעת הפליה (סעיפים 30-29 לחוק)
- שימוש במידע גנטי על-ידי רשויות הביטחון (סעיפים 37-31 לחוק)
- עונשין (סעיפים 39-38 לחוק)
- הוראות שונות (סעיפים 45-40 לחוק)
- תיקונים עקיפים (סעיפים 47-46 לחוק)
- תחילה, תחולה, הוראות מעבר והוראת שעה (סעיפים 51-48 לחוק)
- תקנות מידע גנטי
- השתלת איברים - מבוא
- חוק השתלת איברים, התשס"ח-2008 ותקנות
- איסור סחר באיברים (סעיף 3 לחוק)
- עבירות על-פי חוק השתלת איברים וענישה
- החזר הוצאות השתלה - תביעות נגד קופת חולים ומשרד הבריאות
- עקרון קדושת החיים
- הצעת חוק החולה הנוטה למות
- חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005
- הלכות
- בריאות הציבור - מבוא
- רישוי עסקים
- הוספת טיפולי שיניים משמרים לילדים
- אחריות לנושא תברואתי של ביעור יתושים
- תביעות ייצוגיות
מימון חוות-דעת
ב- ת"א (חי') 24137-12-09 {מוחמד עבד אלחמי נג'ידאת ואח' נ' ד"ר אשקר ראפת ואח', תק-מח 2012(1), 13105 (2012)} נפסק מפי כב' השופטת בטינה טאובר:"החלטה
1. בפניי בקשה, שהוגשה על-ידי התובעים, לפיה יורה בית-המשפט לנתבעים לשאת בעלות חוות-הדעת בתחום הגנטי, כמימון ביניים.
2. התובעים טוענים, כי עילת תביעתם הינה רשלנות רפואית של הנתבעים בטיפול ובמעקב הרפואי של התובע 1. לטענתם, בירור גנטי שנעשה בזמן אמת לא גילה פגם גנטי, שיסביר את נזקו המוחי של התובע 1.
התובעים טוענים, כי התביעה הנוגעת לתובע 1, יליד שנת 1991, הוגשה אך בשנת 2009, בין היתר, בגין העלויות הכספיות הגבוהות, שכרוכות במימון הוצאות התביעה. לטענתם, אין ידם משגת לממן חוות-דעת בתחום הגנטי, עקב הכנסתם הדלה. בבקשה נטען, כי התובע 2 הינו אב המשפחה, נשוי + 5 ילדים, הינו המפרנס העיקרי במשפחה, עובד בהכנסה חודשית קבועה והכנסתו החודשית הינה בסך שבין 5,500 ש"ח ל- 6,500 ש"ח. לטענתו, התובעת 3, אשתו, עובדת בחצי משרה והכנסתה עומדת על 2,500 ש"ח. בנוסף, נטען על-ידי התובעים, כי הם נדרשים לטפל בתובע 1, שהינו חסוי עקב פיגור שכלי קשה, ועל כתפיהם אף רובצת הלוואה בנקאית בסך של 38,000 ש"ח, שניטלה על ידם מבנק יהב.
לתמיכה בבקשה צירפו התובעים תצהירו של התובע 2.
3. הנתבעים מתנגדים לבקשה. לטענתם, לנוכח העובדה שחוות-הדעת שהוגשו מטעמם קובעות, שאין מקום לייחס לנתבעים רשלנות כלפי התובע 1, ובהתחשב בכך שהתביעה עודנה נמצאת בבירור, לא קנויה לתובעים זכות, כי הנתבעים יממנו את חוות-הדעת.
בנוסף, ולנוכח העובדה שהתובעים מימנו 4 חוות-דעת וכן החליפו את חוות-דעתו של פרופ' להט, שהוגשה מטעמם, בחוות-דעת חדשה, אין כל הצדקה שחוות-דעתו של המומחה בתחום הגנטיקה תמומן על-ידי הנתבעים.
עוד טענו הנתבעים, כי התובעים לא הוכיחו את הכנסותיהם והוצאותיהם ולא הובאה על ידם ראיה, כי ההלוואה שניטלה נועדה לממן את צרכיו של התובע 1. זאת ועוד, התובע 1 קיבל קצבת ילד נכה ומקבל כיום קצבת נכות כללית ושירותים מיוחדים של המוסד לביטוח לאומי. עוד ציינו הנתבעים, כי מבין 5 הילדים, 2 הינן בנות בגירות, נשואות, שאינן סמוכות על שולחן התובעים 2 ו- 3. כן ציינו הנתבעים, כי המבקשים לא הבהירו בתצהיר, כי ניסו לפנות לגורמים אחרים לצורך מימון חוות-הדעת ולא צירפו תלושי שכר עדכניים, ואף מטעם זה אין להיעתר לבקשה.
4. עילת תביעתם של התובעים הינה, רשלנות רפואית, במסגרתה מייחסים התובעים לנתבעים ולמי מהם רשלנות בטיפול ובמעקב המיילדותי של הנתבע 1, ומייחסים את מצבו של התובע 1, הסובל מפיגור שכלי, לרשלנות הנתבעים.
5. בשלב זה הוגשו על-ידי התובעים 4 חוות-דעת והם אף החליפו את חוות-הדעת בתחום הנוירולוגי, שהוגשה על ידם לתיק בית-המשפט, בחוות-דעת נוספת, שנערכה על-ידי ד"ר להט.
6. אכן, בירור גנטי ומטבולי חלקי, שנערך בסמוך לאחר לידתו של התובע 1, כנטען על-ידי התובעים, נמצא תקין. עם-זאת, בחוות-הדעת שהוגשה על-ידי פרופ' משה פרידמן, מומחה לגנטיקה, מטעם הנתבעים, פורטו ממצאים חריגים בבדיקתו של התובע 1, שכללו בצקות ברגליים, עיוות של כפות הרגליים, מתח שרירי מוגבר עם הגבלה בפישוק, עודף רקמה באזור האגן, בקע טבורי גדול, צוואר קצר, סטיה אולנרית של כל היד ופטמות מרוחקות ונמוכות.
מומחה הנתבעים בתחום הגנטיקה הפנה בחוות-דעתו לממצאי בדיקה שנעשו על-ידי ד"ר קוהן, שהייתה בזמנו מנהלת המכון הגנטי בבית-חולים קפלן, שאימתו את ממצאי בדיקתו והמעידים, לטענת המומחה, כי המדובר בתסמונת גנטית.
7. בין הצדדים ניטשת, בין היתר, מחלוקת, באם הפיגור השכלי, ממנו סובל התובע 1, נובע מהרשלנות המיוחסת על ידו להתנהלות הנתבעים, או אם הפיגור נובע מתסמונת גנטית. בשלב זה, ובהתחשב בעובדה, כי התביעה נמצאת בבירור, לא הוגשה חוות-דעת מטעם התובע 1 בתחום הגנטיקה וטרם הוכרעה סוגיית האחריות והקשר הסיבתי, קיים, לכאורה, ספק, אם לא ספק ניכר, בחוזקה של התביעה במישור האחריות.
בנסיבות מעין אלו, לא רק שאין למהר ולהטיל על בעל דין שכנגד את עלות שכר טרחתו של מומחה בית-משפט, קל וחומר שאין להטיל על הצד שכנגד את עלות שכר-טרחת המומחה, שיבחר הצד השני למנות לצורך עריכת חוות-דעתו.
8. בענייננו, חוות-הדעת בתחום הגנטי, שמבקשים התובעים להגיש, נועדה להזים את טענות הנתבעים, ואולם להבדיל מחוות-הדעת שצירף התובע 1 לכתב התביעה, אין היא מקימה את עילת התביעה של התובע 1, ועל-כן אין באי-הגשתה כשלעצמה כדי לחסום את דרכו של התובע 1 מלהוכיח את תביעתו ו/או למנוע את גישתו לערכאות.
9. בנסיבות ענייננו, עלה בידם של התובעים לממן הגשתן של 4 חוות-דעת רפואיות. התובעים לא פירטו כלל בבקשה ו/או בתצהיר שניתן בתגובה לבקשה, כי ניסו לגייס את הכספים הדרושים למימון חוות-הדעת בתחום הגנטי באמצעות הלוואה, בני משפחה, בנק מעביד ו/או כיוצא בזה, והסתפקו כאמור בהגשת תלושי שכר לא עדכניים ומסמך, המאשר קבלת הלוואה כספית, שתכליתה לא נתבררה.
10. לאור כל האמור, ושעה שהתובעים עותרים למימון חוות-הדעת שבדעתם להגיש ולא רק למינוי מומחה רפואי מטעם בית-המשפט, שעשוי לצמצם את היקף בדיקותיו של התובע 1 על-ידי מומחים ועשוי אף לייעל את בירור תביעתם, סבורני, כי אין כל מקום להיזקק לבקשה.
11. לפיכך, הנני מורה על דחיית הבקשה."

