מימון חוות-דעת

ב- ת"א (חי') 24137-12-09 {מוחמד עבד אלחמי נג'ידאת ואח' נ' ד"ר אשקר ראפת ואח', תק-מח 2012(1), 13105 (2012)} נפסק מפי כב' השופטת בטינה טאובר:

"החלטה
1. בפניי בקשה, שהוגשה על-ידי התובעים, לפיה יורה בית-המשפט לנתבעים לשאת בעלות חוות-הדעת בתחום הגנטי, כמימון ביניים.

2. התובעים טוענים, כי עילת תביעתם הינה רשלנות רפואית של הנתבעים בטיפול ובמעקב הרפואי של התובע 1. לטענתם, בירור גנטי שנעשה בזמן אמת לא גילה פגם גנטי, שיסביר את נזקו המוחי של התובע 1.

התובעים טוענים, כי התביעה הנוגעת לתובע 1, יליד שנת 1991, הוגשה אך בשנת 2009, בין היתר, בגין העלויות הכספיות הגבוהות, שכרוכות במימון הוצאות התביעה. לטענתם, אין ידם משגת לממן חוות-דעת בתחום הגנטי, עקב הכנסתם הדלה. בבקשה נטען, כי התובע 2 הינו אב המשפחה, נשוי + 5 ילדים, הינו המפרנס העיקרי במשפחה, עובד בהכנסה חודשית קבועה והכנסתו החודשית הינה בסך שבין 5,500 ש"ח ל- 6,500 ש"ח. לטענתו, התובעת 3, אשתו, עובדת בחצי משרה והכנסתה עומדת על 2,500 ש"ח. בנוסף, נטען על-ידי התובעים, כי הם נדרשים לטפל בתובע 1, שהינו חסוי עקב פיגור שכלי קשה, ועל כתפיהם אף רובצת הלוואה בנקאית בסך של 38,000 ש"ח, שניטלה על ידם מבנק יהב.

לתמיכה בבקשה צירפו התובעים תצהירו של התובע 2.

3. הנתבעים מתנגדים לבקשה. לטענתם, לנוכח העובדה שחוות-הדעת שהוגשו מטעמם קובעות, שאין מקום לייחס לנתבעים רשלנות כלפי התובע 1, ובהתחשב בכך שהתביעה עודנה נמצאת בבירור, לא קנויה לתובעים זכות, כי הנתבעים יממנו את חוות-הדעת.

בנוסף, ולנוכח העובדה שהתובעים מימנו 4 חוות-דעת וכן החליפו את חוות-דעתו של פרופ' להט, שהוגשה מטעמם, בחוות-דעת חדשה, אין כל הצדקה שחוות-דעתו של המומחה בתחום הגנטיקה תמומן על-ידי הנתבעים.

עוד טענו הנתבעים, כי התובעים לא הוכיחו את הכנסותיהם והוצאותיהם ולא הובאה על ידם ראיה, כי ההלוואה שניטלה נועדה לממן את צרכיו של התובע 1. זאת ועוד, התובע 1 קיבל קצבת ילד נכה ומקבל כיום קצבת נכות כללית ושירותים מיוחדים של המוסד לביטוח לאומי. עוד ציינו הנתבעים, כי מבין 5 הילדים, 2 הינן בנות בגירות, נשואות, שאינן סמוכות על שולחן התובעים 2 ו- 3. כן ציינו הנתבעים, כי המבקשים לא הבהירו בתצהיר, כי ניסו לפנות לגורמים אחרים לצורך מימון חוות-הדעת ולא צירפו תלושי שכר עדכניים, ואף מטעם זה אין להיעתר לבקשה.

4. עילת תביעתם של התובעים הינה, רשלנות רפואית, במסגרתה מייחסים התובעים לנתבעים ולמי מהם רשלנות בטיפול ובמעקב המיילדותי של הנתבע 1, ומייחסים את מצבו של התובע 1, הסובל מפיגור שכלי, לרשלנות הנתבעים.

5. בשלב זה הוגשו על-ידי התובעים 4 חוות-דעת והם אף החליפו את חוות-הדעת בתחום הנוירולוגי, שהוגשה על ידם לתיק בית-המשפט, בחוות-דעת נוספת, שנערכה על-ידי ד"ר להט.

6. אכן, בירור גנטי ומטבולי חלקי, שנערך בסמוך לאחר לידתו של התובע 1, כנטען על-ידי התובעים, נמצא תקין. עם-זאת, בחוות-הדעת שהוגשה על-ידי פרופ' משה פרידמן, מומחה לגנטיקה, מטעם הנתבעים, פורטו ממצאים חריגים בבדיקתו של התובע 1, שכללו בצקות ברגליים, עיוות של כפות הרגליים, מתח שרירי מוגבר עם הגבלה בפישוק, עודף רקמה באזור האגן, בקע טבורי גדול, צוואר קצר, סטיה אולנרית של כל היד ופטמות מרוחקות ונמוכות.

מומחה הנתבעים בתחום הגנטיקה הפנה בחוות-דעתו לממצאי בדיקה שנעשו על-ידי ד"ר קוהן, שהייתה בזמנו מנהלת המכון הגנטי בבית-חולים קפלן, שאימתו את ממצאי בדיקתו והמעידים, לטענת המומחה, כי המדובר בתסמונת גנטית.

7. בין הצדדים ניטשת, בין היתר, מחלוקת, באם הפיגור השכלי, ממנו סובל התובע 1, נובע מהרשלנות המיוחסת על ידו להתנהלות הנתבעים, או אם הפיגור נובע מתסמונת גנטית. בשלב זה, ובהתחשב בעובדה, כי התביעה נמצאת בבירור, לא הוגשה חוות-דעת מטעם התובע 1 בתחום הגנטיקה וטרם הוכרעה סוגיית האחריות והקשר הסיבתי, קיים, לכאורה, ספק, אם לא ספק ניכר, בחוזקה של התביעה במישור האחריות.

בנסיבות מעין אלו, לא רק שאין למהר ולהטיל על בעל דין שכנגד את עלות שכר טרחתו של מומחה בית-משפט, קל וחומר שאין להטיל על הצד שכנגד את עלות שכר-טרחת המומחה, שיבחר הצד השני למנות לצורך עריכת חוות-דעתו.

8. בענייננו, חוות-הדעת בתחום הגנטי, שמבקשים התובעים להגיש, נועדה להזים את טענות הנתבעים, ואולם להבדיל מחוות-הדעת שצירף התובע 1 לכתב התביעה, אין היא מקימה את עילת התביעה של התובע 1, ועל-כן אין באי-הגשתה כשלעצמה כדי לחסום את דרכו של התובע 1 מלהוכיח את תביעתו ו/או למנוע את גישתו לערכאות.

9. בנסיבות ענייננו, עלה בידם של התובעים לממן הגשתן של 4 חוות-דעת רפואיות. התובעים לא פירטו כלל בבקשה ו/או בתצהיר שניתן בתגובה לבקשה, כי ניסו לגייס את הכספים הדרושים למימון חוות-הדעת בתחום הגנטי באמצעות הלוואה, בני משפחה, בנק מעביד ו/או כיוצא בזה, והסתפקו כאמור בהגשת תלושי שכר לא עדכניים ומסמך, המאשר קבלת הלוואה כספית, שתכליתה לא נתבררה.

10. לאור כל האמור, ושעה שהתובעים עותרים למימון חוות-הדעת שבדעתם להגיש ולא רק למינוי מומחה רפואי מטעם בית-המשפט, שעשוי לצמצם את היקף בדיקותיו של התובע 1 על-ידי מומחים ועשוי אף לייעל את בירור תביעתם, סבורני, כי אין כל מקום להיזקק לבקשה.

11. לפיכך, הנני מורה על דחיית הבקשה."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

מימון חוות-דעת