botox
הספריה המשפטית
הקודקס המקיף לענייני בריאות ורפואה במשפט הישראלי - דין, הלכה ומעשה

הפרקים שבספר:

איסור הפליה (סעיף 4 לחוק)

סעיף 4 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 קובע כדלקמן:

"4. איסור הפליה
(א) מטפל או מוסד רפואי לא יפלו בין מטופל למטופל מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא, נטיה מינית או מטעם אחר כיוצא באלה.
(ב) מטפל או מוסד רפואי לא יפלו בין מטופל למטופל מטעמי גיל, ואולם אין רואים הפליה לפי סעיף זה כאשר ההבחנה נדרשת משיקולים רפואיים."

סעיף 4(א) לחוק זכויות החולה קובע כי מטפל או מוסד רפואי לא יפלו בין מטופל למטופל מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא, נטיה מינית או מטעם אחר כיוצא באלה. סעיף 4(ב) לחוק זכויות החולה קובע כי מטפל או מוסד רפואי לא יפלו בין מטופל למטופל מטעמי גיל, ואולם אין רואים הפליה לפי סעיף זה כאשר ההבחנה נדרשת משיקולים רפואיים {ראה גם בג"צ 8335/09 קרן דולב לצדק רפואי נ' שר הבריאות ממשלת ישראל, פורסם באתר האינטרט נבו (16.02.12)}.

ב- ת"א (רמ') 1047/03 {חי צבי נ' מדינת ישראל- משרד הבריאות, פורסם באתר האינטרנט נבו (18.03.03)} קבע בית-המשפט כי "באשר לסעיף 4 לחוק זכויות החולה לא עלתה כל טענה לעניין אפליה מאיזה סוג שהוא ואיני רואה צורך להתייחס לסעיף זה מעבר לאמור".

ב- בש"א (ארצי) 3736/01 {גיל אייל דקל נ' שירותי בריאות כללית, פורסם באתר האינטרנט נבו (19.08.01)} קבע בית-המשפט:

"62. אין חולק, כי הקופה חייבת לנהוג בשוויון כלפי כל מבוטחיה. חובה זו של הקופה נובעת הן מהחובות החלות עליה כגוף ציבורי והן מהוראות סעיף 1 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי וסעיף 4 לחוק זכויות החולה. החלטות שונות שניתנו בבית-דין זה חייבו את הקופה להעניק שירותים או תרופות שאינם כלולים בסל הבריאות, בשל העובדה שהוכח לכאורה כי הקופה נהגה בהפליה, והעניקה שירותים או תרופות אלה לחברים אחרים."
{ראה גם בש"א 3407/00 אלכסנדרוני נ' קופת חולים כללית ומדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2000); בש"א 2003/01 גנץ טל ואח' נ' שירותי בריאות כללית, תק-עב 2001(2), 31948 (2001); בש"א 3932/00 אורי פרחי ז"ל נ' שירותי בריאות כללית ומדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2000)}.

ב- בג"צ 5771/12 {ליאת משה נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), תק-על 2014(3), 12364 (18.09.2014)} נקבע:

"הפליה הינה יחס בלתי-שווה כלפי שווים, כאשר לא קיים שוני רלוונטי ביניהם. לא ניתן להתעלם מכך שהעניין שבפנינו עוסק בזוג חד-מיני. נוצר מצב בו זוגות הטרוסקסואלים יכולים להשתמש במגוון שיטות על-מנת להרות ולהביא ילד לעולם - החל מהשיטה הטבעית, ועד לשימוש בתרומת ביציות, הסכמי פונדקאות וכדומה. לעומתם, מוגבלים הזוגות החד-מיניים בדרכי הבאת צאצאיהם לעולם, הן מסיבות ביולוגיות והן מסיבות נורמטיביות (ראו פסק-דינו של השופט גובראן ב- בג"צ 566/11 ב- בג"צ 566/11 ממט-מגד נ' משרד הפנים (28.01.2014)). אכן, יתכנו מקרים בהם ניתן יהיה לטעון לקיומו של שוני רלוונטי הנובע מהשוני הביולוגי (כך למשל הצורך של זוגות גברים להיזקק להסדרי פונדקאות גם כאשר אין כל בעיה רפואית למי מהם יכול להעלות את החשש משימוש יתר באמצעי של נשים פונדקאיות, כאשר נשמעות טענות לפגיעה, גרימת נזק רפואי וניצולן של נשים אלו או חלקן; ראו על כך את המלצות הוועדה הציבורית לבחינת הסדרה חקיקתית של נושא הפריון וההולדה בישראל, 2012 (דו"ח ועדת מור-יוסף), בעמ' 57-62; בהקשר אחר ראו בעניין השיקול של השפעת התפיסות החברתיות הקיימות על טובתו של הילד: ע"א 10280/01 ירוס-חקק נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נט(5), 64, 107 (2005) (להלן: "עניין ירוס-חקק")). למרות זאת, במקרים רבים לא ניתן יהיה להצביע על שוני רלוונטי מעין זה. המציאות החברתית הינה כי קיימים כיום זוגות חד-מיניים רבים. אכן, מדובר בסוגיה שעדיין אינה נמצאת בקונצנזוס החברתי, עם-זאת לא ניתן היום להתעלם מהמציאות הקיימת הן העובדתית והן הנורמטיבית (ראו עניין משפחה חדשה, 451-450; כן ראו זפרן - אימהות יש גם שתיים, 380; בג"צ 273/97 האגודה לשמירת זכויות הפרט נ' שר החינוך התרבות והספורט, פ"ד נא(5), 822 (1997); חנה גודשמיט ""תעודת הזהות המפוספסת של משפחת ישראלי" - השלכות משפטיות של הפסיקה בנוגע לאימוץ על-ידי זוג חד-מיני" המשפט ז 217, 237 (תשס"ב); שיפמן, בעמ' 645). זוגות חד-מיניים רבים מגדלים ילדים, בין אם על-ידי היעזרות בהסדרים המתאפשרים מחוץ למדינת ישראל, ובין אם על-ידי שימוש בהסדרים המאפשרים הבאת ילדים במדינת ישראל עצמה (כמו למשל תרומת זרע מבנק הזרע לזוג נשים). יודגש אמנם כי בית-המשפט אינו מתיימר במסגרת זו להיכנס לשאלות הנוגעות לסטאטוס של זוגות חד-מיניים ולהכריע בדיון הערכי המתנהל בנושא זה (ראו עניין ירוס-חקק, בעמ' 114; בג"צ 3045/05 בן-ארי נ' מנהל מינהל האוכלוסין, פסקה 22 לפסק-דינו של הנשיא ברק (21.11.06) (להלן: "עניין בן-ארי")). איני מציעה גם במסגרת חוות-דעת זו להכריע בשאלת קיומה של זכות חוקתית של זוגות חד-מיניים כי יתאפשר להם שימוש שוויוני בטכניקות הולדה מלאכותיות בדומה לזוגות הטרוסקסואלים (ראו עע"ם 343/09 הבית הפתוח בירושלים לגאווה וסובלנות נ' עיריית ירושלים, פסקה 40 (14.09.10) (להלן: "עניין הבית הפתוח")). עם-זאת, ככל שמדובר בפרשנותו של הסדר חוקי, או בהיעדר הסדר כלל, ההנחה תהיה שעל ההסדר הנורמטיבי שיפורש או יקבע לתאום את עיקרון השוויון ולמנוע הפליה על בסיס נטיה מינית, וזאת בהיעדר אמירה מפורשת אחרת לעניין זה שנעשתה על-ידי המחוקק (ראו גם יפעת ביטון "השפעתו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו על מעמדם של זוגות חד-מיניים" קרית המשפט ב 401 (2002); מיכל טמיר (יצחקי) "הזכות לשוויון של הומוסקסואלים ולסביות" הפרקליט מה 94 (תש"ס-תשס"א)).
9. הגישה האמורה אף מתיישבת עם הסדרים חוקיים קיימים אשר הצביעו על יחסו השלילי של המחוקק לאפליה על בסיס נטיה מינית. חלק מהסדרים אלו נוספו לחקיקה בשנים האחרונות ויכולים ללמד אותנו על גישתו הנוכחית של המחוקק בעניין. כך למשל נקבע כי בתנאים מסויימים העובר עבירה מתוך מניע של עוינות מחמת נטיה מינית דינו כפל העונש הקבוע לאותה עבירה (סעיף 144ו לחוק העונשין, התשל"ז-1977). על מעביד נאסר להפלות בין עובדיו או בין דורשי עבודה על רקע נטייתם המינית (סעיף 2(א) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988). כך גם נקבע איסור הפליה מחמת נטיה מינית החל על ספקי מוצרים או שירותים ציבוריים או מפעילי מקום ציבורי (סעיף 3(א) לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000). למטפלים ולמוסדות רפואיים אסור להפלות בין מטופלים על רקע נטייתם המינית (סעיף 4(א) לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996). כן נקבע כי ועדת קבלה ביישובים קהילתיים לא תסרב לקבל מועמד מטעמים של נטיה מינית (סעיף 6ג לפקודת האגודות השיתופיות). על גופים החייבים במכרז הוטלה החובה שלא להפלות בין מציעים על בסיס נטיה מינית (סעיף 2(ב) לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992). וזוהי רשימה חלקית בלבד."

ראה גם:
תא"מ(רשל"צ)19490-06-13,תא"מ(ת"א) 54125-06-13 ו. ב. נ' מדינת ישראל משרד הבריאות, תק-של 2014(3), 14152 (2014; ת"א (רמ') 1047/03, חי צבי ואח' נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות, תק-של 2003(1), 17510 (2003); ת"ק (פ"ת) 33988-11-14 מיכל גבעון נ' ש.ל.ה. שירותי רפואה בע"מ תק-של 2015(3), 36374 (2015);
ת"ק (חד') 27509-06-10 לילא מחאגנה ואח' נ' שירותי בריאות כללית בע"מ ואח', תק-של 2012(4), 10344 (2012); ת"ק (ב"ש) 38654-12-11 גילה בן חמו נ' ד"ר מידיאן שרגא רפואת שיניים בע"מ ואח', תק-של 2012(3), 55011 (2012).