הוספת טיפולי שיניים משמרים לילדים

הממשלה איננה בעלת הסמכות הבלעדית לקבל החלטה בעניין הוספת טיפולי שיניים משמרים לילדים לסל שירותי הבריאות.

ב- בג"צ 10017/09 {קרן דולב לצדק רפואי נ' ממשלת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (20.05.10)} נדונו שלוש עתירות, במאוחד, שהוגשו כנגד החלטת הממשלה, במסגרתה נקבע כי סכום של 65 מליון ש"ח, מתוך תקציב של 415 מליון ש"ח שנקבע כתוספת לסל שירותי הבריאות בשנת 2010, ייועד לצורך "מתן טיפולים משמרים בתחום בריאות השן לילדים".

במוקד הדיון נדונה פרשנות סעיף 6 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 {להלן: "חוק ביטוח בריאות ממלכתי"}.

העותרים טענו כי לא ניתן להקצות תקציב לטובת תחום טיפולי שיניים משמרים לילדים ללא אישור של ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

המשיבים 3-1 טענו בתגובה כי תחום טיפולי השיניים לילדים הינו "תת-תחום" החוסה תחת "תחום-גג" הקבוע בסעיף 6(א)(3) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי שעניינו "טיפול רפואי אמבולטורי".

אשר-על-כן, היא אינה טעונה אישור של ועדת העבודה והרווחה כקבוע בסעיף 6(ב) לחוק ביטוח ממלכתי, שעניינו הוספת תחומים נוספים על אלה המפורטים בסעיף 6(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי.

יצויין כי היועצת המשפטית של הכנסת, הודיעה, בצעד נדיר, ולאחר שהוצא צו על תנאי, כי על-פי עמדתה פרשנות המדינה אינה תואמת את לשון החוק ואת תכליתו.

בג"צ {מפי כב' השופטת מ' נאור, בהסכמת כב' השופטים ח' מלצר ו- י' עמית} קיבל את העתירות, מאחר ועל-פי המצב המשפטי הקיים, הממשלה איננה בעלת הסמכות הבלעדית לקבל החלטה בעניין הוספת טיפולי שיניים משמרים לילדים לסל שירותי הבריאות.

על הממשלה להביא את הצעתה לאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת {להלן: "ועדת העבודה והרווחה"}. הממשלה לא רשאית לעקוף את הכנסת.

בג"צ מצא כי הפרשנות שהציגה היועצת המשפטית של הכנסת היא הפרשנות הראויה.

עמדה זו אינה מבוססת על קביעה מקדמית לפיה ישנו מעמד ייחודי לכנסת בפרשנות החקיקה אלא, על הכרעה לגופו של עניין בפרשנות הראויה של ההוראה.

החלטת הממשלה היתה בנוגע להוספת טיפולי שיניים משמרים לילדים לסל שירותי הבריאות שעניינה, בין היתר, טיפולים כדוגמת טיפול שורש, מבנים מידיים ויצוקים, כתר טרומי, עקירה לרבות עקירה כירורגית ועוד.

בג"צ קבע כי רפואת שיניים משמרת זו, אינה באה בגדר סעיף 6(א)(3) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי שעניינו "טיפול רפואי אמבולטורי".

אמנם טיפול אמבולטורי הינו כל טיפול רפואי שאינו דורש אשפוז בבית-חולים ולפיכך לכאורה, ניתן לראות בחלק מטיפולי השיניים המשמרים הנזכרים, המבוצעים במרפאות שיניים מחוץ לבתי-החולים באופן שאינו מחייב אשפוז, גם "טיפול רפואי אמבולטורי". כך לפי לשון חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

ואולם, מתכלית החקיקה עולה, כי סעיף 6(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי לא נועד לכלול טיפולי שיניים לילדים מעבר למה שצויין בו במפורש, בסעיף 6(א)(8) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, כלומר, טיפולי שיניים מניעתיים לילדים עד גיל שקבע שר הבריאות בתקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ), התשנ"ה-1995.

תכלית זו, מכריעה את הכף לטובת פירוש המונח "טיפול רפואי אמבולטורי" בחוק באופן שאינו כולל את תחום טיפולי השיניים המשמרים לילדים {או גם למבוגרים}.

על-כן, החלטת הממשלה היא החלטה המכריזה על הוספת תחום חדש לסל שירותי הבריאות.

סעיף 6(ב) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע את ההליך הדרוש בכדי להכליל בסל שירותי הבריאות תחומים נוספים לאלה הקבועים בסעיף 6(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי.

אפשרות נוספת הפתוחה בפני המדינה הינה כמובן ליזום תיקון לסעיף 6(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי עצמו, כאשר החלטת הממשלה אינה מקיימת אף אחת משתי החלופות האמורות.

החלופה הראשונה טעונה אישור ועדת העבודה והרווחה להוספת התחום, אישור שהמדינה הבהירה כי אין בכוונת הממשלה לבקש.

אשר לחלופה השניה, החלטת הממשלה העדכנית אמנם מתייחסת לתיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי אך זאת רק לצורך הקמת קופות חולים ייעודיות.

ההחלטה אינה עוסקת בתיקון סעיף 6 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי.

אשר-על-כן, אין על בג"צ ברירה מלהפוך הצו על תנאי לצו מוחלט, באופן הקובע כי ההחלטה אינה כדין.

כפועל יוצא, קבע בית-המשפט הסך של 65,000,000 ש"ח יוחזר לטובת סל שירותי הבריאות.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

הוספת טיפולי שיניים משמרים לילדים