הקודקס המקיף לענייני בריאות ורפואה במשפט הישראלי - דין, הלכה ומעשה
הפרקים שבספר:
- הממסד הרפואי ויחסי חולה-רופא
- "עיסוק ברפואה"
- רישוי - כללי
- חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008
- תקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (נושאי בחינות), התש"ע-2009
- פקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל"ז-1976
- תקנות הרופאים (פרסומת אסורה), התשס"ט-2008
- תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ג-1973
- ההלכה הפסוקה בסוגיות רישוי שונות
- פסיכולוגים ופסיכיאטרים - כללי
- חוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977
- חוק השימוש בהיפנוזה, התשמ"ד-1984
- תקנות הפסיכולוגים
- הקוד האתי
- קוד האתיקה המקצועית של הפסיכולוגים בישראל - 2004
- גילוי חומר המתייחס לטיפול נפשי של מתלוננות בעבירות מין
- תכליתו של סעיף 2 לחוק הפסיכולוגים וועדת הרישום
- בקשה להסרת חיסיון מדיוני ועדת משמעת לפי חוק הפסיכולוגים
- לימודי פסיכולוגיה
- התחזות
- רפואת שיניים - כללי
- תחומיה של רפואת השיניים
- פקודת רופאי השיניים (נוסח חדש), תשל"ט-1979
- תקנות רופאי שיניים
- רישיון ניהול מרפאות שיניים באמצעות תאגידים לטכנאי שיניים
- עבירות משמעת וענישה
- ארנונה למרפאות שיניים
- רפואת עיניים - אופתלמולוגיה (Ophthalmology) - כללי
- נוירו-אופתלמולוגיה
- רפואת עור - Dermatology
- אורטופדיה
- כירורגיה
- רפואת חירום
- רפואה אלטרנטיבית - משלימה - כללי
- מוהל - ברית-מילה
- טיפולי לייזר
- שיזוף במיטת שיזוף
- טיפול בחוקן
- חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 - הדין
- מימון בדיקת מי שפיר וחוק ביטוח בריאות ממלכתי
- שירותי נט"ן
- עדכון התעריף השנתי של העותרות על טיפולים פרא-רפואיים הניתנים לילדים בקופות החולים - העתירה התקבלה
- זכות לפיצוי מהמדינה או מקופות החולים לתשלומים הקשורים במעשה תרומת הכליה
- חוק ציוד רפואי, תשע"ב-2012 ותקנות
- תרופות ורוקחות
- סמכות ליתן ולבטל אישור מוצר רוקחות
- העברת ניהול מיזם הקנאביס הרפואי בישראל ללא מכרז
- תחליף החלב רמדיה - קשר סיבתי לאפילפסיה
- מידע רפואי שיש להעביר למטופלים כאשר ישנו שינוי ברכיבי התרופה - התביעה הייצוגית אושרה
- סמכות משרד הבריאות למנוע ייבוא סיגריות אלקטרוניות, לא היתה מעוגנת בחוק - העתירה התקבלה
- העותרים {מפיצי סיגריות במכונות} טענו לפגיעה בשל האיסור על הצבת מכונות אוטומטיות לממכר מוצרי טבק - העתירה נדחתה
- אירועים כתוצאה מנטילת תרופה
- החולה - כללי - מבוא
- חוק-יסוד כבוד האדם וחירותו
- מטרת החוק (סעיף 1 לחוק)
- הגדרות (סעיף 2 לחוק)
- הזכות לטיפול רפואי (סעיף 3 לחוק)
- איסור הפליה (סעיף 4 לחוק)
- טיפול רפואי נאות (סעיף 5 לחוק)
- מידע בדבר זהות המטפל (סעיף 6 לחוק)
- דעה נוספת (סעיף 7 לחוק)
- הבטחת המשך טיפול נאות (סעיף 8 לחוק)
- קבלת מבקרים (סעיף 9 לחוק)
- שמירה על כבודו ופרטיותו של המטופל (סעיף 10 לחוק)
- טיפול רפואי במצב חירום רפואי או סכנה חמורה (סעיף 11 לחוק)
- בדיקה רפואית בחדר מיון (סעיף 12 לחוק)
- הסכמה מדעת לטיפול רפואי ואופן מתן הסכמה מדעת (סעיפים 13 ו- 14 לחוק)
- טיפול רפואי ללא הסכמה (סעיף 15 לחוק)
- מינוי בא-כוח למטופל (סעיף 16 לחוק)
- חובת ניהול רשומה רפואית (סעיף 17 לחוק)
- זכות המטופל למידע רפואי (סעיף 18 לחוק)
- שמירת סודיות רפואית (סעיף 19 לחוק)
- מסירת מידע רפואי לאחר (סעיף 20 לחוק)
- ועדת בדיקה וועדת בקרה ואיכות (סעיפים 21 ו- 22 לחוק)
- השגה (סעיף 23 לחוק)
- ועדות אתיקה (סעיף 24 לחוק)
- אחראי לזכויות המטופל (סעיף 25 לחוק)
- אחריות מנהל מוסד רפואי (סעיף 26 לחוק)
- הוראות לגבי כוחות הביטחון (סעיף 27 לחוק)
- עונשין ועוולה אזרחית (סעיפים 28 ו- 28א לחוק)
- שמירת דינים (סעיף 29 לחוק)
- תחולה על המדינה (סעיף 30 לחוק)
- שינוי התוספת (סעיף 31 לחוק)
- ביצוע ותקנות (סעיף 32 לחוק)
- תקנות זכויות החולה (דרכי מינוי, תקופת כהונה, וסדרי עבודה של ועדות אתיקה), התשנ"ז-1996
- החולה החסוי - חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ג-1962 - מבוא
- אפוטרופסות - חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ג-1962
- תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין וביצוע), התש"ל-1970
- תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים), התשמ"ט-1988
- מוסד האפוטרופוס הכללי
- הכרזת פסלות על-פי החוק - מחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו
- חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991
- נאשם שאינו יכול לעמוד לדין - אי-שפיות במשפט הפלילי
- דיני המעצרים והדין העוסק בחולי נפש
- חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969
- חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)
- תביעות נזיקין נגד רופאים בגין רשלנות רפואית - מבוא
- רשלנות רפואית
- חובת הזהירות - תנאי ראשון
- הפרת חובת הזהירות - תנאי שני
- קיומו של קשר סיבתי - תנאי שלישי
- הוכחת הנזק - תנאי רביעי
- רשלנות רפואית - עקרונות כלליים
- נזק ראייתי
- רשלנות רפואית - נטל ההוכחה -נזק ראייתי
- אשם תורם
- הקטנת הנזק
- עוולת התקיפה - מבוא
- ההגנה - סעיף 24 לפקודת הנזיקין
- ניסוחו של כתב התביעה בעוולת התקיפה ונטל ההוכחה
- הסכמה מדעת לטיפול רפואי - סעיף 13 לחוק זכויות החולה
- הפרת חובה חקוקה - מבוא
- חובת הפירוט
- הסכמה מדעת לטיפול רפואי - סעיפים 13 עד 16 לחוק זכויות החולה
- טענת זיוף
- חובת ניהול רשומה רפואית - סעיף 17 לחוק זכויות החולה
- סודיות רפואית - סעיף 19 לחוק זכויות החולה
- המומחה הרפואי וחקירתו - מבוא
- הגשת חוות-דעת רפואית ופטור מהגשתה
- בדיקה רפואית והגשת חוות-דעת מטעם בעל דין אחר
- מומחה מטעם בית-המשפט
- הודעה על רצון לחקור מומחה שהגיש חוות-דעת
- שכרו של המומחה
- סמכותו של מומחה רפואי וחובותיו
- בקשת הוראות
- חוות-דעת מומחה שמינה בית-המשפט ושליחת שאלות הבהרה
- בדיקה רפואית נוספת
- תיקון כתב טענות עקב חוות-דעת מומחה
- אי-קיום התקנות
- פסילת חוות-דעת
- חוות-דעת מומחה בראי פקודת הראיות
- הולדה בעוולה - מבוא
- פרשת זייצוב - המחלוקת
- תסמונת "גולדנהר" (ליקוי גופני)
- תסמונת "דאון" (פיגור שיכלי)
- דחיית תביעה בעילה של "הולדה בעוולה" - אי-השתת הוצאות משפט
- חסר כף יד ימין
- מום מולד בעיניים ועיוורון
- האם ניתן להשתמש באהבתם של הורים לבנם, על מומו, כדי לנגח את תביעתו שלו לפיצוי בגין נזקו?
- הריון לא רצוי
- רשלנות בלידה
- אורולוגיה
- רופא שיניים
- השתלות
- פלסטיקה וקוסמטיקה וכירורגיה פלסטית
- כלי דם
- רופא עור
- הרדמה
- אף-אוזן-גרון
- חדר מיון
- פסיכיאטריה
- קרדיולוג - בעיות לב
- נשים
- רופא משפחה
- עיניים
- סרטן
- שונות
- האם תביעתו של המוסד לביטוח לאומי כפופה לדיני ההתיישנות?
- היחס בין סעיף 8 לחוק ההתיישנות לסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין - רשלנות רפואית
- האם דו"ח ועדת בדיקה קביל בתביעת רשלנות רפואית
- מימון חוות-דעת
- תפקידה של הערכאה המבררת תביעת נזיקין שעילתה רשלנות רפואית והתערבותה של ערכאת הערעור
- האחות/אח - מבוא
- מינהל הסיעוד - אחות/אח
- בעלי תפקידים אחרים
- הצוות הסיעודי
- הביטוח הסיעודי
- גמלאות - קבלת שירותי סיעוד על-ידי מי שמקבל גמלה בכסף (סעיף 225ב לחוק)
- מעונות - כללי
- בית-אבות הגדרה משפטית
- חוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965
- תקנות הפיקוח על המעונות
- דברי חקיקה שונים
- רישוי בתי-אבות ודיור מוגן
- חוק הדיור המוגן, התשע"ב-2012
- חוזה ההתקשרות בין הקשיש לבית-האבות ומוסדות הדיור המוגן - בעין ההלכה המחייבת
- הפעלת מרכז יום לקשישים
- הקמת תחנת דלק במרחק קטן מדיור מוגן האם יש להעדיף שמירה על בריאות הדיירים אל מול האינטרס הכלכלי של העותרת?
- תכנון ובניה , פרק ז': זכאות לגמלת סיעוד לשוהה בבית-אבות
- סיווג דיירים של מוסד סיעודי
- על מי מוטלת האחריות למימון השמתם של זקנים תשושים בבית-אבות?
- מהותה של האחריות לשלומו של קשיש חסר ישע
- חוק לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים), התשי"ב-1952
- חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ"ג-1993
- מוסדות לגמילה מסמים - כללי
- אבחנה בין סוגי המוסדות
- שיטות טיפוליות
- תקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון יום), התשכ"ח-1968
- מעון יום
- הלכות שונות
- תקנות הפיקוח על מעונות (החזקת חוסים במעונות ללוקים בשכלם), התשכ"ז-1967
- חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969 ותקנותיו
- אבחון
- גישת חוקי התכנון והבניה - הוראות בתכנית מיתאר מקומית - מעונות לחוסים - דירות קטנות (סעיפים 63א, 63ב לחוק)
- חוק האנטומיה והפתולוגיה, התשי"ג-1953
- תקנות האנטומיה והפתולוגיה
- העדפת רצון המת על פני דעת קרוביו - סעיף 6 לחוק האנטומיה והפתולוגיה
- שמירת דגימות ובדיקה היסטולוגית של דגימה
- חוק חקירת סיבות מוות, התשי"ח-1958
- חוק הפונדקאות - היסטוריה חקיקתית
- חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996
- הגדרות (סעיף 1 לחוק)
- הסכם לנשיאת עוברים (סעיף 2 לחוק)
- אישור הסכם (סעיף 5 לחוק)
- משמורת - אפוטרופסות ומסירה (סעיף 10 לחוק)
- חזרה מהסכמה (סעיף 13 לחוק)
- ההלכה הפסוקה
- חוק תרומת ביציות, התש"ע-2010 - כללי
- פרשנות
- ייחוד ואיסור פעולות
- תרומת ביציות למטרת הולדה
- תרומת ביציות למטרת מחקר
- מאגר המידע
- מרשם היילודים
- אנונימיות וסודיות
- עונשין
- הוראות שונות
- תקנות תרומת ביציות (תשלום פיצוי בשל פעולת שאיבת ביציות ותשלום אגרה בעד אישור רופא אחראי) (הוראת שעה), התשע"ב-2012
- חוק מידע גנטי, התשס"א-2000 - מטרת החוק (סעיפים 2-1 לחוק)
- בדיקה גנטית - רישוי ומתן ייעוץ גנטי (סעיפים 10-3 לחוק)
- לקיחת דגימת DNA (סעיפים 16-11 לחוק)
- מסירת מידע גנטי (סעיפים 23-17 לחוק)
- עריכת בדיקה גנטית לקטין, לחסוי או לפסול דין, לשם אבחון וטיפול רפואי ולשם מחקר (סעיפים 28-24 לחוק)
- עריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה (סעיפים 28א-28יז לחוק)
- מניעת הפליה (סעיפים 30-29 לחוק)
- שימוש במידע גנטי על-ידי רשויות הביטחון (סעיפים 37-31 לחוק)
- עונשין (סעיפים 39-38 לחוק)
- הוראות שונות (סעיפים 45-40 לחוק)
- תיקונים עקיפים (סעיפים 47-46 לחוק)
- תחילה, תחולה, הוראות מעבר והוראת שעה (סעיפים 51-48 לחוק)
- תקנות מידע גנטי
- השתלת איברים - מבוא
- חוק השתלת איברים, התשס"ח-2008 ותקנות
- איסור סחר באיברים (סעיף 3 לחוק)
- עבירות על-פי חוק השתלת איברים וענישה
- החזר הוצאות השתלה - תביעות נגד קופת חולים ומשרד הבריאות
- עקרון קדושת החיים
- הצעת חוק החולה הנוטה למות
- חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005
- הלכות
- בריאות הציבור - מבוא
- רישוי עסקים
- הוספת טיפולי שיניים משמרים לילדים
- אחריות לנושא תברואתי של ביעור יתושים
- תביעות ייצוגיות
שמירה על כבודו ופרטיותו של המטופל (סעיף 10 לחוק)
סעיף 10 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 קובע כדלקמן:"10. שמירה על כבודו ופרטיותו של המטופל
(א) מטפל, כל מי שעובד בפיקוחו של המטפל וכן כל עובד אחר של המוסד; הרפואי ישמרו על כבודו ועל פרטיותו של המטופל בכל שלבי הטיפול הרפואי.
(ב) מנהל מוסד רפואי יקבע הוראות בדבר שמירה על כבודו ועל פרטיותו של המטופל הנמצא במוסד הרפואי."
סעיף 10 לחוק זכויות החולה, מטיל חובה על כל עובד של מוסד רפואי לשמור על כבודו ועל פרטיותו של המטופל בכל שלבי הטיפול הרפואי, ומתייחס על-פי לשונו לחובה הכללית לשמור על פרטיותו של מטופל במהלך הטיפול במוסד הרפואי {ת"פ (נת') 27461-03-10 מדינת ישראל נ' אבישי הכרמי וינברגר, פורסם באתר האינטרנט נבו (27.03.11)}.
אדגיש, כי סעיף 10 לחוק זכויות החולה דן בשמירה על כבודו ופרטיותו של המטופל בכל שלבי הטיפול הרפואי, ואינו קובע דבר ביחס לאפשרות להסרת החסיון הרפואי. יתר-על-כן החסיון הוא של המטופל ולא המטפל, והמטופל רשאי לוותר על החסיון {ע"ב (ת"א) 1947/00 המועצה הדתית קריית אונו נ' עזבון הרב ש.י. פרנקל תאומים זצ"ל, פורסם באתר האינטרנט נבו (09.05.01)}.
פעמים רבות, בדיקה רפואית כוללת בתוכה שיחה על נושאים עדינים ורגישים המצויים בליבת זכותו של אדם לפרטיות ולא בכדי קבע המחוקק כי מוטלת על רופאים ואנשי צוות רפואי חובה לשמור על כבודו ועל פרטיותו של המטופל בכל שלבי הטיפול הרפואי {כאמור בסעיף 10(א) לחוק זכויות החולה}.
לפיכך, הקלטת שיחה בין מטופל ובין רופא עשויה לפגוע בפרטיותו של המטופל. חשיפה מלאה של מצוקותיו וכאביו, הגופניים והנפשיים, של המטופל, אינה שקולה לסיכום ענייני ותמציתי של מצבו הרפואי, אשר מצוי בחוות-הדעת הרפואית שמוגשת לבית-המשפט ומגלמת פוטנציאל לפגיעה קשה יותר בפרטיותו.
לצורך העניין, ניתן לצאת מנקודת הנחה שהמטופל ויתר על סודיותו הרפואית ועל זכותו לפרטיות בלב שלם, מתוך מטרה לשפר את סיכויי זכייתו בתביעה. אף-על-פי-כן, קשה להניח כי נכונותו לשתף את המומחה הרפואי בפרטים אינטימיים ופרטיים הנוגעים למצבו הגופני או הנפשי, לא תהיה מושפעת מנוכחותו של מכשיר ההקלטה.
משכך, הקלטת הבדיקה הרפואית עשויה אף להכביד על שיתוף הפעולה ועל גילוי הלב אשר נדרשים לעיתים לשם גיבוש הממצאים הרפואיים.
מכאן נובעת המסקנה כי עוצמתו של שיקול זה, אשר מצדיק את סירובו של המומחה הרפואי להקלטת הבדיקה, עשויה להשתנות בהתאם למאפייני הבדיקה ומידת הצורך בחשיפת פרטים אישיים במסגרתה.
לשם המחשה, בדיקה פסיכיאטרית דורשת בדרך-כלל חשיפה כנה ואמיתית של נבכי נפשו של הנבדק, ולכן ככלל, נטיית בתי-המשפט להצדיק את דרישת הנבדק להקלטתה, תהיה נמוכה {דברי בית-המשפט ב- רע"א 2948/10 יואב גליצנשטיין נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט (01.02.12)}.