מוסד האפוטרופוס הכללי

1. מבוא
סעיף 24 לחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-1978 (להלן: "חוק האפוטרופוס הכללי") ביטל את פקודת האפוטרופוס הכללי, 1944, שקדמה לו {סעיף 22 לחוק האפוטרופוס הכללי קבע הוראת מעבר כדלקמן: "נכסים שעל-פי צו לפי פקודת האפוטרופוס הכללי, 1944 (להלן: "צו קודם"), היו מוקנים לאפוטרופוס הכללי או שהיו בניהול שלו או של אדם אחר, יראו אותם מתחילת חוק זה כאילו ניתן לגביהם באותו יום צו ניהול או צו לפי סעיף 8(א), לפי העניין, אולם התקופה האמורה בסעיף 15(ג) תחושב מתחילת הצו הקודם."}.

סעיף 3 לחוק האפוטרופוס הכללי קובע כי "האפוטרופוס הכללי" הוא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.
מען האפוטרופוס הכללי לעניין המצאת כתבי בי-דין הוא משרדו שבתחום סמכותו של בית-המשפט המחוזי במחוז שבו מתנהל ההליך, ובהליך בבית-המשפט העליון - משרדו הראשי בירושלים {תקנה 8 לתקנות האפוטרופוס הכללי}.

שר המשפטים הוא הממנה את האפוטרופוס כללי, ובאפשרותו למנות משנה וסגן או סגנים לאפוטרופוס הכללי ולקבוע את סמכויותיהם {תקנה 37 לתקנות האפוטרופוס הכללי קובעת כי "סמכויותיו של המשנה לאפוטרופוס הכללי כסמכויות האפוטרופוס הכללי והוא יפעל לפי הנחיותיו של האפוטרופוס הכללי בדרך-כלל או לעניין מסויים".

תקנה 38 לתקנות האפוטרופוס הכללי קובעת לעניין סמכויותיהם של הסגנים כי:

"(א) מבלי לגרוע מכלליות הוראתה של תקנת-משנה (ב), יהיו לסגן האפוטרופוס הכללי, באיזור סמכותו, סמכויותיו של האפוטרופוס הכללי, למעט אלה:
(1) הסמכות להחליט לנהל נכס עזוב ללא צו ניהול על-פי סעיף 7 לחוק;
(2) הסמכות להחליט על כל עסקה בנכסים שערכה המוערך עולה על חמישה-עשר אלף שקלים חדשים;
(3) הסמכות להחליט כי נתקיים תנאי מן התנאים לסיום הניהול בהתאם לסעיף 15(א) לחוק ולהורות כאמור בתקנה 27 וכן הסמכות לפנות אל בית-המשפט בבקשה לפי סעיף 15(ג) לחוק.
(ב) סגן האפוטרופוס הכללי יפעל לפי הנחיות האפוטרופוס הכללי בדרך-כלל או לעניין מסויים."

סעיף 4 לחוק האפוטרופוס הכללי קובע כי האפוטרופוס הכללי רשאי לבצע תפקיד מתפקידיו גם באמצעות אדם שלא מבין עובדי המדינה שהוא ממונה עליהם (להלן: "נציג"), ורשאי הוא לאצול לנציג סמכות מסמכויותיו לגבי נכס מסויים ולשלם לו את שכרו {תקנה 39 לתקנות האפוטרופוס הכללי קובעת כי בכפיפות להוראות תקנה 38 לתקנות האפוטרופוס הכללי רשאי האפוטרופוס הכללי להטיל על עובד מבין עובדי המדינה שהוא ממונה עליהם, תפקידי עזר לשם ביצוע החוק, ורשאי הוא להעניק לו לשם כך סמכות מסמכויותיו}.

סעיף 23 לחוק האפוטרופוס הכללי קובע כי שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לשכר שיש לשלם לנציג.

האפוטרופוס הכללי רשאי, לפני מינויו של נציג או אחרי כן, לדרוש שהנציג ישעבד נכסים או יתן ערובה להבטחת מילוי תפקידו וחובותיו, ורשאי הוא בכל עת לדרוש מן הנציג ערובה נוספת או לשחרר ערובה שניתנה, כולה או מקצתה.

הנציג יפעל לפי הוראות האפוטרופוס הכללי ובפיקוחו, אך אין בכך או בתשלום שכרו כדי ליצור יחסי עובד ומעביד בין הנציג לבין האפוטרופוס הכללי או המדינה {תקנה 39 לתקנות האפוטרופוס הכללי קובעת כי בכפיפות להוראות תקנה 38 לתקנות האפוטרופוס הכללי רשאי האפוטרופוס הכללי להטיל על עובד מבין עובדי המדינה שהוא ממונה עליהם, תפקידי עזר לשם ביצוע החוק, ורשאי הוא להעניק לו לשם כך סמכות מסמכויותיו}.

תקנה 22 לתקנות האפוטרופוס הכללי (סדרי דין וביצוע), התשל"ח-1978 (להלן: "תקנות האפוטרופוס הכללי") קובעת כי:

"(א) אצילת סמכות לנציג בהתאם לסעיף 4(א) לחוק תהיה בהסכם בכתב שייערך עמו; לפי הצורך יכלול ההסכם בין-היתר התחייבות מצד הנציג לשמירת סוד, בהתאם לסעיף 118(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
(ב) האפוטרופוס הכללי רשאי לשלם לנציג שכר בשיעור הנוהג או המקובל בעד השירות שהוא נתן או בשיעור שיפסוק בית-המשפט, וכן רשאי הוא לשלם לו את הוצאותיו הממשיות, בגבול המוסכם עמו, ככל שהוסכם."

בנוגע לקביעה זו נעשה ניסיון לשינוי המצב, שנדחה.

ב- בג"צ 5264/94 {יוסף כהן נ' שר המשפטים ו- 3 אח', תק-על 95(2), 1332 (1995)} נדונה עתירה בעניין העסקתם במשרד האפוטרופוס הכללי של "נציגים" כמשמעותו של מונח זה על-פי חוק האפוטרופוס הכללי.

העותר שהועסק בעבר כ"נציג" במשרד האפוטרופוס הכללי והפסיק עבודתו ביקש לייצג עניינם של נציגים אחרים - בלתי-ידועים - אשר אף לפי דבריו לא הסמיכוהו לכך, וזאת כדי לבטל העסקת הנציגים.

בית-המשפט קבע כי אין בטענותיו ממש.
"אם הוא מבקש להביא לשינויים בסדרי העבודה במשרד האפוטרופוס אין הוא יכול לטעון לפיטוריהם של אנשים שלא ביקשוהו לעשות כן ואשר עמדתם אינה בפנינו כי לא צורפו כבעלי דין. זאת ועוד, אם המדובר בעניין אופן העסקת הנציגים הנ"ל וקיום יחסי עובד ומעביד ביניהם לבין האפוטרופוס, הרי הפורום השיפוטי הנאות הוא בית-הדין לעבודה ולא בית-משפט זה (ראה סעיף 24(א)(1) לחוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט-1969."

במקרה הנדון נדחתה העתירה בטענה כי אין לעותר מעמד.

2. סמכויות האפוטרופוס הכללי
2.1 מבוא
סעיף 2 לחוק האפוטרופוס הכללי קובע, כי סמכות האפוטרופוס הכללי היא ניהולם של נכסים עזובים, אולם מוסיף:

"כן מוסמך הוא לבצע כל תפקיד אחר שקיבל על עצמו או שהוטל עליו על-פי דין או החלטת הממשלה."

תקנה 3 לתקנות האפוטרופוס הכללי קובעת כי הוראות סדר הדין האזרחי יחולו על הליכים בבית-המשפט על-פי חוק האפוטרופוס הכללי במידה שאין בהן סתירה לתקנות אלה.

יוער כי דיוננו להלן יתמקד רק בסמכויות מוסד האפוטרופוס ככל הקשור לנושא שער זה ולא לעניין ניהול נכסים שבסמכותו.

2.2 סמכות האפוטרופוס הכללי בחקיקה רלוונטית
2.2.1. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 - פיקוח על אפוטרופוס
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: "חוק הכשרות המשפטית") האפוטרופוס הכללי יכול שיתמנה כאפוטרופוס. בתפקידו זה, חלים עליו הכללים החלים על האפוטרופוס, בשינויים המתחייבים {סעיף 65 לחוק הכשרות המשפטית קובע כי אם התמנה האפוטרופוס הכללי כאפוטרופוס, לא יחולו הוראות הסעיפים 37, 50, 57, 58, 59 ו- 60 לחוק}, כפי שהם מפורטים בפרק העוסק באפוטרופוס.

על-פי חוק הכשרות המשפטית, מפקח האפוטרופוס הכללי על תיפקודו של האפוטרופוס על החסוי.

פיקוח זה, מחייב לדוגמה, הגשת פרטה של נכסי החסוי לאפוטרופוס הכללי, 30 יום ממינויו, אלא-אם-כן פטר אותו מכך האפוטרופוס הכללי {סעיף 51 לחוק הכשרות המשפטית}.

כך גם קובע סעיף 52 לחוק כי:
"בית-המשפט רשאי להורות:
(1) שהאפוטרופוס יגיש לאפוטרופוס הכללי, במועד שקבע, שומת שוויים של נכסי החסוי, ערוכה לתאריך שקבע בית-המשפט;
(2) שהשומה האמורה תיערך על-ידי שמאי או על-ידי אדם אחר כפי שקבע בית-המשפט."

כמו-כן על האפוטרופוס לנהל חשבונות ולהגיש דין-וחשבון לפחות אחת לשנה ובגמר תפקידו או בפקיעת האפוטרופסות, ולהמציא לאפוטרופוס הכללי ידיעות מלאות לפי דרישתו {סעיף 53 לחוק הכשרות המשפטית}.
תקנה 15ב - 15ד לתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע), התש"ל-1970 מסדירות את הגשת המסמכים לאפוטרופוס הכללי על כל המצורף להם על-פי התקנות:

"15ב. דין-וחשבון
אפוטרופוס יפרט בדין-וחשבון שיגיש לאפוטרופוס הכללי, לתקופת אותו דין-וחשבון:
(1) את ההוצאות וההכנסות;
(2) פירוט הנכסים והחובות;
(3) פרטים והסברים על הפעולות שביצע, כולל ביקוריו אצל החסוי וקיום קשר עם קרוביו, טיפולו בניהול נכסי החסוי ובשמירה על זכויותיו וכן בדבר ביטוחו של החסוי בביטוח רפואי וסוציאלי.
15ג. חשבונות ומסמכים אחרים
אפוטרופוס יגיש לאפוטרופוס הכללי במצורף לדין-וחשבון:
(1) העתק מחשבון הבנק של החסוי ליום עריכת הדין-וחשבון;
(2) חשבונות, קבלות או כל מסמך אחר, כפי שיידרש;
(3) מאזן וחשבון ריווח והפסד - לגבי ניהול עסק;
(4) רשימת הדיירים - לגבי ניהול בניין להשכרה.
15ד. בדיקת הפרטה והדו"חות
(א) האפוטרופוס הכללי רשאי להחליט בכל מקרה על אופן בדיקת הפרטה וכן על אופן הביקורת עליה לשם אימות תוכנה.
(ב) האפוטרפוס הכללי רשאי להורות לאפוטרפוס להגיש לו דו"ח, כשהוא מבוקר ומאושר בידי רואה חשבון או בידי מבקר שיקבע; דו"ח לגבי ניהול עסק של החסוי יוגש בכל מקרה כשהוא מבוקר ומאושר בידי רואה חשבון, אלא-אם-כן הורה האפוטרפוס הכללי אחרת.
(ג) עם סיום הבדיקה, ירשום האפוטרפוס הכללי את ממצאיו בחותם שיטביע על גבי הפרטה או הדו"ח שבדק, או בגליון נפרד לרישום הערות שיקבע לעניין זה."
פיקוח האפוטרופוס הכללי אינו בא לידי ביטוי רק בפן המינהלתי, אלא גם בפן המעשי והמהותי. דוגמאות לפן מעשי זה הן:

א. דוגמה לפן מעשי זה, היא סעיפים 59-58 לחוק הכשרות המשפטית, על-פיהם בית-המשפט רשאי להשית על האפוטרופוס המתמנה הפקדת ערובה להבטחת מילוי תפקידו וחובותיו, לזכות החסוי.

האפוטרופוס הכללי מוסמך לייצג את החסוי בכל הנוגע למימושה של ערובה זו.

ב. תקנה 2 לתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (דרכים להשקעת כספי חסוי), התש"ס-2000 (להלן: "תקנות ההשקעה") המפרטת את דרכי השקעת כספי החסוי, קובעת כי:
"אפוטרופוס ישקיע את כספי החסוי, שאינם דרושים לצרכיו השוטפים, באחת מדרכים אלה: ...
(3) במסירתם לירי האפוטרופוס הכללי לשם השקעה לפי הוראות סעיף 10(ג) ו- (ד) לחוק האפוטרופוס הכללי" התשל"ח-1978."
ג. כמו-כן האפוטרופוס הכללי הינו המשיב לבקשת השכר של האפוטרופוס {סעיף 3 לתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים), התשמ"ט-1988}.

ועל-כן יומצא לו עותק מהבקשה, למשרדו שבתחום סמכות בית-המשפט. על האפוטרופוס הכללי לקבוע עמדתו ביחס לבקשה "בהתחשב בהיקף עבודתו של האפוטרופוס ועל-פי הדו"חות שהגיש לו, ויודיע לבית-המשפט, בעת הדיון בבקשה או לפני כן בכתב." {הודיע האפוטרופוס הכללי לבית-המשפט על עמדתו בכתב - לא יוזמן לדיון בבקשה אלא-אם-כן ביקש זאת, אולם רשאי בית-המשפט להזמינו, מטעמים מיוחדים שיירשמו}.

2.2.2. חוק לטיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991
חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991 (להלן: "חוק לטיפול בחולי נפש") לאפוטרופוס הכללי סמכות לפעול במצב שאינו סובל דיחוי.

סעיף 40 לחוק לטיפול בחולי נפש קובע כי כאשר:

"(א) קיבל ראש שירותי בריאות הנפש מידע לגבי חולה אשר אינו מסוגל לנהל את ענייניו ואין לו אפוטרופוס, כי יש צורך לעשות לגבי נכסיו פעולה משפטית שאינה סובלת דיחוי, יודיע על כך לאפוטרופוס הכללי וכן יודיע לו כל אימת שחדל הצורך לעשות פעולה משפטית כאמור.
(ב) קיבל האפוטרופוס הכללי הודעה כאמור בסעיף-קטן (א) רישה, רשאי הוא, אם ראה צורך בכך, לעשות לגבי נכסי החולה כל פעולה משפטית שאינה סובלת דיחוי, כולל כינוס נכסים ומילוי התחייבויות כספיות והוראות סעיף 72 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, יחולו, בשינויים המחוייבים, לעניין שמיעת דעתם של קרובי החולה.
(ג) תפקידו של האפוטרופוס הכללי יסתיים באחת מאלה:
(1) משקיבל הודעה לפי סעיף-קטן (א) סיפה;
(2) משנתמנה לחולה אפוטרופוס;
(3) משקבע בית-המשפט שאין עוד צורך במילוי תפקידו של האפוטרופוס הכללי; הוראות סעיף 63 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, יחולו בשינויים המחוייבים לפי העניין, על סיום תפקידו של האפוטרופוס הכללי;
(4) משנפטר החולה."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

מוסד האפוטרופוס הכללי