תקנות מידע גנטי

1. תקנות מידע גנטי (סדרי דין בהליך לאישור בדיקה גנטית בחסוי או בפסול דין), התשס"ג-2002
תקנות מידע גנטי (סדרי דין בהליך לאישור בדיקה גנטית בחסוי או בפסול דין), התשס"ג-2002 קובעות כדלקמן:

"בתוקף סמכותי לפי סעיף 27(ג) לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000 (להלן: "החוק"), וסעיף 108 לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, ובאישור הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. הגדרות
בתקנות אלה:
"בקשה" - בקשה לאישור של בית-המשפט לעריכת בדיקה גנטית בחסוי או בפסול דין לפי סעיף 27(ב) לחוק;
"בית-המשפט" - בית-המשפט לענייני משפחה.

2. הגשת בקשה לבית-המשפט
(א) בקשה תוגש ערוכה לפי הטופס שבתוספת לבית-המשפט שבתחום שיפוטו נמצא מקום מגוריו של החסוי או פסול הדין או מקום מגוריו של אפוטרופסו.
(ב) בעניינים שלא הוסדרו בתקנות אלה יחולו על הבקשה הוראות פרק כ'1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ולעניין זה יראו את הבקשה כתובענה בענייני משפחה שנפתחה בהגשת כתב תביעה.
(ג) המשיבים בבקשה יהיו היועץ המשפטי לממשלה וכן החסוי או פסול הדין ואפוטרופסו, אם מונה, אם הם אינם המבקשים בבקשה.
(ד) בבקשה יפרט המבקש את המטרה שלשמה דרושה הבדיקה, ויצרף אליה מסמכים אלה:
(1) הסכמת החסוי או פסול הדין לעריכת הבדיקה הגנטית, אם ניתן לקבלה;
(2) הסכמה, בכתב, של האפוטרופוס של החסוי או פסול הדין, אם מונה, לעריכת הבדיקה הגנטית;
(3) חוות-דעת רפואית המפרטת את המידע הרפואי, הנוגע לעריכת הבדיקה הגנטית, מבהירה את המשמעות של עריכת בדיקה גנטית לגבי החסוי או פסול הדין ולגבי קרוביו, וקובעת כי לא יהיה בעריכת הבדיקה כדי לגרום נזק בריאותי או נפשי לחסוי או לפסול הדין; לעניין זה, "מידע רפואי" - כהגדרתו בסעיף 13(ב) לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996;
(4) צו מינוי אפוטרופוס - אם מונה אפוטרופוס, וצו הכרזת פסול דין - אם הוכרז אדם כפסול דין.

3. תחילה תוספת
תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן."

הערה: התוספת לא הוכנסה למהדורה זו.

2. תקנות מידע גנטי (עריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה, תיעוד ושמירת תוצאותיה), התש"ע-2010
תקנות מידע גנטי (עריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה, תיעוד ושמירת תוצאותיה), התש"ע-2010 קובעות כדלקמן:

"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 28יז ו- 44(ג) לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000 (להלן: "החוק"), לאחר התייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. הגדרות
בתקנות אלה:
"אחראי על הגנת מידע" - מנהל המעבדה או מי שהוא מינה לכך, לפי תקנה 11(ב);
"אתר שמירת מידע מאובטח" - אחד מאלה:
(1) מאגר מידע כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות אשר המידע בו נשמר בנפרד מכל מידע אחר, באופן המונע גישה אליו מכל תקשורת חיצונית ומונע גישה בלא הרשאה, ובכפוף להוראות בדבר מאגר מידע המכיל מידע מוגבל כאמור בתקנות הגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים), התשמ"ו-1986 (להלן: "תקנות הגנת הפרטיות");
(2) אתר מוגן, אשר המידע בו נשמר בנפרד מכל מידע אחר באופן המונע חדירה וכניסה בלא הרשאה;
"בדיקה" - בדיקה גנטית לקשרי משפחה כמשמעותה בסעיף 2 לחוק;
"בית-המשפט" - בית-משפט לענייני משפחה או בית-דין דתי כהגדרתו בסעיף 2 לחוק;
"דגימה" - דגימה ביולוגית הנלקחת מאדם, מעוּבָּר או מנפטר לשם עריכת בדיקה;
"מוסד רפואי" - כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940;
"מעבדה" - מעבדה לבדיקות גנטיות או מכון גנטי, שהוכרו לפי סעיף 28ז(ב) לחוק;
"צו לבדיקה" - צו של בית-משפט לענייני משפחה לפי סעיף 28א לחוק או צו של בית-דין דתי לפי סעיף 28יד לחוק, הערוך לפי הטופס שבתוספת הראשונה;
"שופט" - לרבות דיין, קאדי, קאדי מד'הב, או דיין של עדה נוצרית;
"תעודה מזהה" - לגבי אזרח או תושב ישראל - תעודת זהות, רישיון נהיגה ישראלי עם תמונה או דרכון ישראלי תקפים, ולגבי מי שאינו אזרח או תושב ישראל - דרכון תקף או תעודה מזהה עם תמונה שהונפקה על-ידי רשות מוסמכת במדינה שבה הוא אזרח או תושב, ולגבי מי שרשום במרשם האוכלוסין באזור - תעודת זהות שהונפקה בהתאם להסכם הביניים בין מדינת ישראל והרשות הפלשתינית, על-ידי רשות מוסמכת באזור; לעניין זה, "האזור " - כל אחד מאלה: יהודה והשומרון וחבל עזה;
"תצלום" - תמונה מודפסת של תווי פניו של אדם שהופקה באמצעות מצלמה.

2. בקשה לבדיקה וצו הבדיקה
(א) לבקשה לביצוע בדיקה בנבדק שהוא תושב ישראל הרשום במרשם האוכלוסין, תצורף תמצית רישום, המעידה על פרטי הנבדק כפי שהם רשומים במרשם האוכלוסין, בהתאם לסעיף 29(א) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965.
(ב) החליט בית-המשפט על מתן צו לבדיקה, יפרט בצו את שמות הנבדקים, סוג התעודה המזהה ומספרה וכן רשאי הוא לקבוע דרכי זיהוי נוספות ככל שיראה לנכון, בשים-לב לנסיבות המצריכות זהירות מיוחדת בזיהוי וכן רשאי הוא, בנסיבות המקרה, להורות היכן תבוצע הבדיקה; היה הנבדק קטין, שגילו פחות משש עשרה שנים, יורה בית-המשפט על צירוף תצלום של הנבדק שאושר על-ידי המעבדה בעת עריכת הבדיקה וזיהויו על-ידי דרכון תקף או תעודת לידה, אם יש לו; היה הנבדק עוּבָּר - תזוהה האישה הנושאת את העוּבָּר על-פי תצלום עדכני ותעודה מזהה.
(ג) לא היתה לנבדק אפשרות סבירה להשיג תעודה מזהה, או לחדש את תוקפה, רשאי בית-המשפט לקבוע כל הוראה שיראה לנכון לעניין אופן זיהוי הנבדק.
(ד) בית-המשפט רשאי להורות בצו הבדיקה כל הוראה נוספת שיראה לנכון ביחס לאופן ביצוע הבדיקה, זיהוי הנבדקים, עריכת הבדיקה והעברת תוצאותיה; צו הבדיקה יעמוד בתוקפו למשך שנה אחת אלא-אם-כן קבע בית-המשפט אחרת.
(ה) לצו הבדיקה יצורפו פרטי המכונים והמעבדות שבהם רשאים הצדדים לבצע את הבדיקה, שהוכרו לעניין זה לפי סעיף 28ז(ב) לחוק, בהתאם לסוג ההכרה בהם; ראה בית-המשפט כי בנסיבות המקרה עליו להורות היכן תבוצע הבדיקה - רשאי הוא לעשות כן.

3. הוראות בדבר מקום ומועד נטילת הדגימה
(א) הדגימות יינטלו מכל הנבדקים יחד, באותה מעבדה ובאותו מועד, אלא-אם-כן הורה בית-המשפט אחרת, כאמור בתקנת-משנה (ב) או בתקנות 4, 5 או 6.
(ב) על-אף האמור בתקנת-משנה (א), רשאי בית-המשפט להורות על נטילת דגימה מנבדק מסויים במוסד רפואי אחר, או במועד נפרד, אם ראה שנבדק אינו יכול להגיע למעבדה בשל מצבו הרפואי או כאשר הנבדק הוא עוּבָּר, או מנימוקים מיוחדים אחרים שיירשמו; לא היתה אפשרות לנטילת הדגימה במוסד רפואי, ייתן בית-המשפט בצו הבדיקה הוראות בדבר מקום נטילת הדגימה, אופן נטילתה ובדבר דרך זיהוי הנבדקים והעברת הדגימה והמידע על אודות הזיהוי למעבדה.

4. הוראה על נטילת דגימה מחוץ לישראל
(א) הורה בית-המשפט על נטילת דגימה מנבדק מחוץ לישראל, תילקח הדגימה, ככל שלא הורה בית-המשפט אחרת, בנציגות דיפלומטית או קונסולרית של ישראל במדינת החוץ ששוהה בה הנבדק או במדינה אחרת שיש בה לישראל נציגות כאמור או על-פי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת חוץ לבין מדינת ישראל, המנוי בתוספת השלישית.
(ב) נבדק כאמור בתקנת-משנה (א) יזוהה במקום נטילת הדגימה כאמור בתקנות 2(ב) עד (ד) ו- 8, או בדרך זיהוי אחרת שתיקבע על-פי הסכם כאמור בתקנת-משנה (א), והדגימה שניטלה מהנבדק בצירוף העתקי מסמכי הזיהוי והתצלום העדכני יועברו למעבדה בישראל.
(ג) המנהל הכללי של משרד החוץ, בהתייעצות עם המנהל הכללי של משרד המשפטים ועם ראש רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול ובהסכמת המנהל הכללי של משרד הבריאות, יקבע הנחיות לביצוע סעיף זה.

5. עריכת הבדיקה במעבדה מחוץ לישראל
הוראות תקנות 2, 3, 4, 6, 7 ו- 8 בדבר צו לבדיקה, מקום ומועד נטילת הדגימה וזיהוי הנבדקים יחולו גם לעניין עריכת בדיקה במעבדה מחוץ לישראל לפי סעיף 28ז(ג) לחוק אלא-אם-כן הורה בית-המשפט אחרת בשים-לב לנסיבות המקרה.

6. עריכת בדיקה שאחד הנבדקים בה הוא נפטר
הורה בית-המשפט על עריכת בדיקה שאחד הנבדקים בה הוא נפטר - יורה על עריכתה במעבדה שהוכרה לעריכת בדיקה מסוג זה לפי סעיף 28ז(ב) לחוק, ויקבע בצו כל הוראה שיראה לנכון בדבר אופן זיהוי הנפטר, אופן נטילת הדגימה, העברת דגימה מגופו של הנפטר והמידע למעבדה, וכן מועד ומקום נטילת הדגימות מן הנבדקים האחרים, והכל לפי נסיבות העניין.

7. תנאים מוקדמים לעריכת הבדיקה
(א) לא תילקח דגימה ולא תיערך בדיקה אלא לאחר שהוצג לפני איש צוות המעבדה צו בדיקה מקורי או העתק מאושר שהוא מתאים למקור המורה על ביצוע הבדיקה.
(ב) לפני עריכת הבדיקה יזהה איש צוות במעבדה את הנבדקים על-פי צו הבדיקה ועל-פי תעודות מזהות או בכל דרך אחרת שהורהבית-המשפט בצו הבדיקה.
(ג) התייצבו כל הנבדקים במעבדה ונמנע זיהויו של אחד הנבדקים באמצעות תעודה מזהה, יצורף לתוצאות הבדיקה תצלום של הנבדק שאושר על-ידי המעבדה בעת עריכת הבדיקה ובלבד שהתמלאו כל שאר התנאים שבצו בדיקה; תצלום הנבדק שלא זוהה כאמור יועבר לבית-המשפט יחד עם תוצאות הבדיקה בצירוף הערה על כך שהנבדק לא זוהה בדרך שנקבעה בצו.

8. סימון הדגימות
(א) לאחר נטילת הדגימה יאשר כל נבדק בגיר בחתימת ידו, על גבי המכל שבו מוחזקת הדגימה, כי הדגימה שבמכל היא הדגימה שניטלה מגופו, וכי הפרטים הרשומים על המכל הם נכונים; על מכל שבו מוחזקת דגימה של נבדק קטין יחתום בגיר שהתלווה אליו, וכל אדם אחר שנטען כי הוא הורהו של הקטין, ונמצא במקום בעת עריכת הבדיקה.
(ב) עובד המעבדה שנטל את הדגימה יתעד את הליך זיהוי הנבדקים ונטילת הדגימות ויתעד את כל הפרטים לפי הטופס שבתוספת השניה (להלן: "הטופס"); הטופס, בצירוף צו הבדיקה ומצורפיו, יישמרו באתר שמירת מידע מאובטח.
(ג) הורה בית-המשפט על נטילת הדגימה מחוץ למעבדה לפי תקנה 3(ב) - יזהה מי שנוטל את הדגימה את הנבדק, כאמור בתקנות משנה (א) ו- (ב), יתעד את הזיהוי והנטילה בטופס, ויעביר את הדגימה, במכל חתום ובתיאום מראש עם המעבדה, למעבדה שתיערך בה הבדיקה, בצירוף הצו המורה על ביצוע הבדיקה עם מצורפיו כמפורט בתקנה 2(ב) ותיעוד הזיהוי שערך; הדגימה לא תועבר למעבדה באמצעות הנבדקים או מי מטעמם; היתה הדגימה דגימה של מי שפיר או סיסי שיליה, רשאי בית-המשפט להורות אחרת באשר לדרך העברת הדגימה למעבדה.

9. סימון ה- DNA
DNA שהופק מדגימה שניטלה לפי תקנות אלה יסומן באמצעות קוד בלבד, ויוחזק בנפרד מהפרטים המזהים של הנבדק.

10. קביעת הממצאים, חוות-דעת, ושמירת תוצאות הבדיקה
(א) קביעת הממצאים בדבר קשרי משפחה על בסיס בדיקות הדגימות וה- DNA של הנבדקים, הכוללים את הפרטים המזהים שלהם, תיעשה על-ידי איש צוות המעבדה שיערוך את חוות-הדעת לבית-המשפט.
(ב) ממצאי הבדיקה ייערכו כחוות-דעתו של מומחה, כמשמעותה בפקודת הראיות, התשל"א-1971 ((להלן: "חוות-הדעת"), שתכלול את הפרטים האלה: שמות הנבדקים שלגביהם נתבקשה קביעת קשרי המשפחה, מספרי התעודות המזהות שלהם, תאריך נטילת הדגימה, השיטה שלפיה נבדקה הדגימה, ממצאי הבדיקה ביחס לקשרי המשפחה בין הנבדקים, וכל מידע אחר שהתבקש על-פי צו בית-המשפט.

11. שמירת המידע ואבטחתו
(א) פרטי הנבדקים, ממצאי הבדיקה ותוצאותיה, חוות-הדעת, וכן צו הבדיקה ומצורפיו וכל חומר שצורף אל כל אלה, יישמרו במעבדה באתר שמירת מידע מאובטח, ואם הוא מאגר מידע - יחולו הוראות פרק ב' לחוק הגנת הפרטיות ותקנות הגנת הפרטיות, ככל שהן מתיישבות עם האמור בחוק.
(ב) מנהל המעבדה או איש צוות בכיר במעבדה שהוא מינה לעניין זה יהיה אחראי לניהול אתר שמירת המידע המאובטח במעבדה ולאבטחת המידע במעבדה, בהתאם להוראות תקנות הגנת הפרטיות והוראות כל דין.
(ג) מידע מזוהה על אודות נבדקים יימסר לאיש צוות במעבדה שהוסמך על-ידי מנהל המעבדה לעניין זה, ורק במידה שבה המידע דרוש לו לשם ביצוע עבודתו ותפקידו במעבדה לפי תקנות אלה.
(ד) שמירת תוצאות הבדיקה באתר שמירת המידע המאובטח תיעשה לפי הוראות מנהל המעבדה או האחראי על הגנת המידע, באופן שיגן על סודיות המידע ופרטיות הנבדקים.

12. תקופת שמירת תוצאות הבדיקה במעבדה
מידע על אודות הבדיקה, דגימת ה-DNA ותוצאות הבדיקה יישמרו באתר שמירת מידע מאובטח 7 שנים מהמועד האחרון שבו בוצעה במעבדה פעולה ביחס לאותה בדיקה, ולגבי נבדק קטין - שבע שנים מיום שבגר; בתום התקופה כאמור יבוער או יימחק כל המידע על הבדיקה ותוצאותיה מאתר שמירת המידע המאובטח, ויושמד ה-DNA .

13. מסירת תוצאות הבדיקה
(א) המידע לגבי תוצאות הבדיקה הוא חסוי ויימסר לבית-המשפט בלבד לפי הוראות סעיף 28ט(א) לחוק.
(ב) חוות-הדעת, בצירוף העתקי מסמכים ותמונות שלפיהם זוהו הנבדקים תישלח במעטפה סגורה וכפולה, לבית-המשפט אשר הורה על עריכתה, בדואר רשום עם אישור מסירה; על המעטפה החיצונית יירשם "סודי"; המעטפה הפנימית תהיה חתומה באופן שיאפשר לזהות שנפתחה, ועליה יירשם "מכיל מידע חסוי לפי חוק מידע גנטי - לעיון השופט בלבד", בציון שם השופט אשר הורה על ביצוע הבדיקה ומספר תיק בית-המשפט; מנהל בתי-המשפט רשאי לקבוע הוראות מיוחדות לעניין זה.
(ג) החליט בית-משפט להורות על קבלת תוצאות בדיקה שנערכה לפי צו שנתן בית-משפט אחר, כאמור בסעיף 28י(ב) או 28טו(א) לחוק, יעביר את החלטת ולבית-המשפט אשר נתן את הצו כדי שיעביר לו את תוצאות הבדיקה; הוראות תקנת-משנה (ב) יחולו, בשינויים המחוייבים, על העברת תוצאות בדיקה בין בתי-המשפט.

14. שמירת תוצאות הבדיקה בבית-המשפט
הורה בית-המשפט לאסור על גילוין של תוצאות הבדיקה לפי סעיף 28ט(ב) לחוק, יישמרו תוצאות הבדיקה בכספת בית-המשפט או בכספת בגנזך המדינה; מנהל בתי-המשפט רשאי לקבוע הוראות מיוחדות לעניין זה.

15. תחולה
הוראות תקנות 11 ו- 12 יחולו גם על שמירת תוצאות בדיקה שנערכה לפני תחילתן של תקנות אלה, על כל מצורפיה, שטרם בוערו או נמחקו ועל DNA שטרם הושמד.

16. תחילה
תחילתן של תקנות אלה תשעים ימים מיום פרסומן."

הערה: התוספות לא הוכנסו למהדורה זו.

3. תקנות מידע גנטי (תעריף מרבי לבדיקה גנטית לקשרי משפחה), התש"ע-2010
תקנות מידע גנטי (תעריף מרבי לבדיקה גנטית לקשרי משפחה), התש"ע-2010 קובעות כדלקמן:

"בתוקף סמכותי לפי סעיף 44(א) לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000 (להלן: "החוק"), בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. הגדרות
בתקנות אלה:
"בית-המשפט" - בית-משפט לענייני משפחה ובית-דין דתי כהגדרתו בסעיף 2 לחוק;
"חוות-דעת מומחה" - כמשמעה בסעיפים 20 ו- 24(א) לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971;
"תעריפון משרד הבריאות" - רשימת תעריפי האשפוז והשירותים האמבולטוריים, שמפרסם משרד הבריאות מזמן לזמן באתר האינטרנט שלו, המשקפת את התעריפים המעודכנים כפי שנקבעו בצווים לפי סעיף 12 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996.

2. תשלום מרבי לבדיקה גנטית לקשרי משפחה
(א) התעריף המרבי לעריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה לפי פרק ה'1 לחוק (להלן: "בדיקה גנטית לקשרי משפחה") של נבדק אחד יהיה המחיר הנקוב בתעריפון משרד הבריאות לקביעת אבהות, והוא כולל זיהוי הנבדק, נטילת דגימה, עריכת הבדיקה, פענוח התוצאות ומשלוח תשובה בכתב לבית-המשפט בדרך של חוות-דעת מומחה.
(ב) התעריף המרבי בעד עריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה בעוּבָּר יהיה כאמור בתקנת-משנה (א), וכן ישולם למוסד הרפואי שבו ניטלה הדגימה המחיר הנקוב בתעריפון משרד הבריאות בעבור אבחון טרום לידתי באמצעות בדיקת מי שפיר, לאישה בגיל 35 עד 37, כולל בדיקות מעבדה, לקיחת נוזל ואולטרה סאונד, או באמצעות בדיקת סיסי שליה, לפי העניין; היתה האישה הנושאת את העובר זכאית לביצוע אבחון טרום לידתי באמצעות בדיקת מי שפיר או בדיקת סיסי שליה במימון ציבורי - לא יגבה המוסד הרפואי-תשלום מהנבדקת בעד נטילת הדגימה והעברת חלק ממנה לבדיקה גנטית לקשרי משפחה.

3. תשלום מרבי לבדיקה גנטית לקשרי משפחה עם נפטר
התעריף המרבי בעד עריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה במקרה שבו אחד הנבדקים הוא אדם שנפטר ובעד פענוח התוצאות ומשלוח תשובה בכתב לבית-המשפט בדרך של חוות-דעת מומחה, יהיה הסך של שני אלה:
(1) המחיר הנקוב בתעריפון משרד הבריאות להפקת DNA מרקמות שונות במכון לרפואה משפטית, בהתאם לסוג הרקמה שממנה ניטלה הדגימה ובמכפלת מספר הדגימות שהופקו ונבדקו;
(2) המחיר הנקוב בתעריפון משרד הבריאות לחוות-דעת רפואית משפטית.

4. תשלום מרבי לחוות-דעת מומחה נפרדת או נוספת
התעריף המרבי בעד חוות-דעת מומחה ביחס לבדיקה גנטית לקשרי משפחה שנערכה בנפרד מביצוע הבדיקה, או חוות-דעת מומחה נוספת, יהיה המחיר הנקוב בתעריפון משרד הבריאות לחוות-דעת רפואית משפטית.

5. קבוצת התעריף
התעריף לנבדק יהיה לפי קבוצת התעריף המתאימה לו בתעריפון משרד הבריאות וזאת בהתאם לזהות הגורם המשלם בעד הבדיקה ולמעמד הנבדק בישראל בעת נטילת הדגימה; היה אחד הנבדקים אזרח ישראל, ייקבע התעריף לכל הנבדקים לפי אותו צו, לפי התעריף החל על אותו נבדק אזרח ישראל.

6. התניית ביצוע הבדיקה בתשלום
מעבדה לבדיקות גנטיות או מכון גנטי וכן המכון לרפואה משפטית, רשאים להתנות את ביצוע הבדיקה בקבלת תשלום מראש.

7. תחילה
תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

תקנות מידע גנטי