חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996

1. חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996
חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996 קובע כדלקמן:

"1. הגדרות (תיקון התשע"א)
בחוק זה:
"אם נושאת" - אישה הנושאת הריון עבור הורים מיועדים;
"הורים מיועדים" - איש ואישה שהם בני זוג, המתקשרים עם אם נושאת לשם הולדת ילד;
"הסכם לנשיאת עוברים" - הסכם בין הורים מיועדים לבין אם נושאת לפיו מסכימה האם הנושאת להתעבר בדרך של השתלת ביצית מופרית ולשאת את ההריון עבור ההורים המיועדים;
"מחלקה מוכרת" - מחלקה בבית-חולים, או מרפאה, שהכיר בהן המנהל הכללי של משרד הבריאות, בהודעה ברשומות ובתנאים שקבע, לצורך ביצוע פעולות רפואיות הקשורות בהפריה חוץ-גופית;
"קרובת משפחה" - אם, בת, נכדה, אחות, דודה ובת-דוד או בת-דודה, למעט קרבת משפחה בדרך של אימוץ;
"ועדת האישורים" - הועדה שמינה שר הבריאות לפי סעיף 3;
"עובד סוציאלי לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים" - עובד סוציאלי שמונה לעניין חוק זה לפי סעיף 20(ג);
"ילד" - ילד שנולד לאם נושאת כתוצאה מביצוע הסכם לנשיאת עוברים;
"יחסי הורות" - מערכת חובות, זכויות וסמכויות הקיימת בין הורה לילדו לפי כל דין;
"צו הורות" - צו בדבר אפוטרופסות של הורים מיועדים על ילד וקיום יחסי הורות ביניהם;
"בית-משפט" - בית-משפט לענייני משפחה, ועד לכינונו - בית-משפט מחוזי.

2. הסכם לנשיאת עוברים (תיקון התשע"א)
השתלת ביצית מופרית שמטרתה התעברות אם נושאת על-מנת למסור את הילד שיוולד להורים מיועדים לא תבוצע אלא בהתקיים כל אלה:
(1) נערך הסכם בכתב, בין אם נושאת להורים מיועדים, אשר אושר על-ידי ועדת אישורים בהתאם להוראות חוק זה;
(2) הצדדים להסכם הם בגירים תושבי ישראל;
(3) האם הנושאת:
(א) אינה נשואה, ואולם רשאית ועדת האישורים לאשר התקשרות עם אם נושאת שהיא אישה נשואה, אם הוכח להנחת דעתה כי לא עלה בידי ההורים המיועדים, במאמץ סביר, להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים עם אם נושאת שאינה נשואה;
(ב) אינה קרובת משפחה של אחד מן ההורים המיועדים;
(4) הזרע המשמש להפריה חוץ-גופית הוא של האב המיועד, והביצית אינה של האם הנושאת;
(5) האם הנושאת היא בת דתה של האם המיועדת, ואולם אם היו כל הצדדים להסכם לא-יהודים רשאית הועדה לסטות מהוראות פסקה זו בהתאם לחוות-דעת של איש הדת חבר הועדה.

3. ועדת האישורים
(א) שר הבריאות ימנה ועדת אישורים בת שבעה חברים שהרכבה:
(1) שני רופאים בעלי תואר מומחה ביילוד ובגינקולוגיה;
(2) רופא בעל תואר מומחה ברפואה פנימית;
(3) פסיכולוג קליני;
(4) עובד סוציאלי;
(5) נציג ציבור שהוא משפטן;
(6) איש דת, לפי דתם של הצדדים להסכם לנשיאת עוברים.שר הבריאות ימנה יושב ראש לועדת האישורים מבין חבריה.
(ב) העובד הסוציאלי יתמנה בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה; נציג הציבור שהוא משפטן יתמנה בהתייעצות עם שר המשפטים, ואיש הדת יתמנה בהתייעצות עם השר לענייני דתות2 ; בהרכב ועדת האישורים יהיה ייצוג של שלושה חברים לפחות לבני כל אחד מהמינים.
(ג) שר הבריאות ימנה ממלא מקום ליושב ראש ועדת האישורים מבין חבריה וממלאי-מקום לכל חברי ועדת האישורים, בכפוף להוראות סעיף-קטן (ב).
(ד) המנין החוקי בישיבות ועדת האישורים יהיה חמישה חברים וביניהם היושב-ראש.
(ה) החלטות ועדת האישורים יתקבלו ברוב קולות חבריה; ההחלטות ייערכו בכתב וייחתמו בידי היושב-ראש.
(ו) ישיבות ועדת האישורים יהיו סגורות, ופרסומם של דברים שנאמרו או שנמסרו בהן אסור, זולת לצורך ביצוע חוק זה או בקשר עם חקירה פלילית על עבירה לפיו.

4. בקשה לאישור הסכם
(א) בקשה לאישור הסכם לנשיאת עוברים תוגש לועדת האישורים בצירוף מסמכים אלה:
(1) הצעה להסכם לנשיאת עוברים;
(2) חוות-דעת רפואית בדבר אי-היכולת של האם המיועדת להתעבר ולשאת הריון, או כי הריון עלול לסכן משמעותית את בריאותה;
(3) חוות-דעת רפואית בדבר התאמה לתהליך של כל אחד מהצדדים להסכם;
(4) הערכה פסיכולוגית בדבר התאמה לתהליך של כל אחד מהצדדים להסכם;
(5) אישור של פסיכולוג או עובד סוציאלי כי ההורים המיועדים קיבלו ייעוץ מקצועי מתאים, לרבות בדבר אפשרויות הורות אחרות;
(6) התקשרו הצדדים להסכם לנשיאת עוברים בעקבות הסכם תיווך בשכר, יוגש ההסכם לועדה בצירוף פרטי המתווך.
(ב) ועדת האישורים תבחן את המסמכים שהוגשו לה לפי סעיף-קטן (א) ותשמע את כל הצדדים להסכם; כן רשאית היא לדרוש מהצדדים כל חומר נוסף ולשמוע כל אדם אחר, כפי שתראה לנכון.

5. אישור הסכם
(א) נוכחה ועדת האישורים כי התקיימו כל התנאים המנויים בסעיף 2 רשאית היא, לאחר ששקלה את מכלול הנתונים העולים מחוות-הדעת, המסמכים והדברים שהושמעו בפניה, לאשר את ההסכם לנשיאת עוברים, או לאשרו בתנאים, אם שוכנעה כי התקיימו כל אלה:
(1) כל הצדדים עשו את ההסכם לנשיאת עוברים בהסכמה ומרצון חופשי ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו;
(2) לא קיים חשש לפגיעה בבריאות האם הנושאת או בשלום הילד שייוולד;
(3) לא נכללו בהסכם לנשיאת עוברים תנאים הפוגעים או המקפחים את זכויות הילד שייוולד או את זכויות אחד מהצדדים.
(ב) אישרה ועדת האישורים הסכם לנשיאת עוברים, יחתמו עליו הצדדים בפניה; כל שינוי בהסכם טעון אישור הועדה.
(ג) ועדת האישורים רשאית לשוב ולדון באישור שנתנה אם חל שינוי מהותי בעובדות, בנסיבות או בתנאים ששימשו יסוד להחלטתה וכל עוד לא הושתלה הביצית המופרית באם הנושאת בהתאם להסכם לנשיאת עוברים.

6. תשלומים
ועדת האישורים רשאית לאשר תנאים בהסכם בדבר תשלומים חודשיים לאם הנושאת לכיסוי הוצאות ממשיות, הכרוכות בביצוע ההסכם, לרבות הוצאות עבור ייעוץ משפטי ודמי ביטוח, וכן לפיצוי על ביטול זמן, סבל, אובדן הכנסה או הפסד זמני של כושר השתכרות, או כל פיצוי סביר אחר.

7. ביצוע הסכם לנשיאת עוברים
לא תבוצע הפריה חוץ-גופית והשתלת ביצית מופרית אלא במחלקה מוכרת ועל יסוד הסכם לנשיאת עוברים שאושר כאמור.

8. תחולה
פרק זה יחול על הריון ולידת ילד שנולד על-פי הסכם לנשיאת עוברים שאושר בהתאם להוראות פרק ב'.

9. הודעה לפקיד הסעד (תיקון התשע"א)
(א) הורים מיועדים ואם נושאת יודיעו לעובד סוציאלי לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים על מקום הלידה ועל תאריך הלידה המשוער בתום החודש החמישי להריונה של האם הנושאת; ההודעה תכלול פרטים שייקבעו בתקנות.
(ב) מיד עם הלידה ולא יאוחר מעשרים וארבע שעות לאחר מכן יודיעו ההורים המיועדים או האם הנושאת לעובד סוציאלי לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים על לידת הילד.

10. משמורת, אפוטרופסות ומסירה (תיקון התשע"א)
(א) עם לידתו יהיה הילד במשמורת ההורים המיועדים ויחולו עליהם כלפיו האחריות והחובות של הורה כלפי ילדו.
(ב) עובד סוציאלי לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים שייקבע לכך על-ידי עובד סוציאלי ראשי כאמור בסעיף 20(ג); יהיה, בכפוף להוראות סעיף-קטן (א), האפוטרופוס הבלעדי על הילד משעת לידתו ועד למתן צו הורות או עד למתן צו אחר הקובע את מעמדו של הילד.
(ג) מסירת הילד על-ידי האם הנושאת למשמורת 3 ההורים המיועדים תהיה בנוכחות העובד הסוציאלי לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים ובסמוך לאחר הלידה ככל שניתן.

11. צו הורות (תיקון התשע"א)
(א) תוך שבעה ימים מיום לידת הילד יגישו ההורים המיועדים בקשה למתן צו הורות; לא הגישו ההורים המיועדים בקשה כאמור, תוגש בקשה על-ידי עובד סוציאלי לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים באמצעות נציג היועץ המשפטי לממשלה.
(ב) בית-המשפט יתן צו הורות אלא-אם-כן נוכח, לאחר קבלת תסקיר עובד סוציאלי לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים, כי הדבר נוגד את טובת הילד; נוכח בית-המשפט כאמור, יתן צו לפי סעיף 14.

12. תוצאות מתן צו הורות
(א) עם מתן צו הורות יהיו ההורים המיועדים הורים ואפוטרופסים בלעדיים על הילד והוא יהיה ילדם לכל דבר ועניין.
(ב) אין בצו הורות כדי לפגוע בדיני איסור והיתר לענייני נישואין וגירושין.

13. חזרת אם נושאת מהסכם (תיקון התשע"א)
(א) ביקשה אם נושאת לחזור בה מהסכם לנשיאת עוברים ולהחזיק בילד, לא יאשר זאת בית-המשפט אלא-אם-כן נוכח לאחר קבלת תסקיר עובד סוציאלי לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים, כי חל שינוי בנסיבות שיש בו כדי להצדיק חזרתה של האם הנושאת מהסכמתה, וכי אין בכך כדי לפגוע בטובת הילד.
(ב) לאחר מתן צו הורות לא יאשר בית-המשפט חזרה מהסכם לנשיאת עוברים כאמור.
(ג) אישר בית-המשפט חזרת אם נושאת מהסכם לנשיאת עוברים, יקבע בצו את מעמד האם הנושאת כאם ואפוטרופא על הילד, והוא יהיה ילדה לכל דבר ועניין; כן רשאי בית-המשפט לקבוע בצו הוראות בדבר מעמד הילד ויחסיו עם ההורים המיועדים או עם אחד מהם.

14. צו לקביעת מעמד ילד (תיקון התשע"א)
(א) לא נתן בית-המשפט צו הורות לפי סעיף 11(ב) וביקשה אם נושאת את האפוטרופסות על הילד, יתן בית-המשפט צו כאמור בסעיף 13(ג), אלא-אם-כן נוכח, לאחר קבלת תסקיר עובד סוציאלי לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים, כי הדבר נוגד את טובת הילד.
(ב) לא נתן בית-המשפט צו הורות לפי סעיף 11(ב) והאם הנושאת לא ביקשה כי תוענק לה האפוטרופסות על הילד, או נוכח בית-המשפט כי צו לפי סעיף-קטן (א) נוגד את טובת הילד, רשאי הוא לקבוע בצו כל הוראה אחרת בדבר מעמד הילד כפי שימצא לנכון בנסיבות העניין.

15. החזר הוצאות
נתן בית-המשפט צו לפי סעיפים 13 או 14 רשאי הוא לקבוע תשלום החזר הוצאות לכל אחד מהצדדים להסכם לנשיאת עוברים.

16. רישום בפנקס
(א) צו לפי סעיפים 11, 13 או 14 יירשם בפנקס שינוהל בידי רשם שימנה שר המשפטים.
(ב) פרטי הרישום וצורתו ייקבעו בתקנות שיתקין שר המשפטים באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
(ג) הוראות סעיף 30 לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981, יחולו לעניין זהבשינויים המחוייבים.

17. סודיות הדיון
דיון לפי חוק זה יהיה בדלתיים סגורות זולת אם ראה בית-המשפט לקיימו בפומבי, ואולם רשאי בית-המשפט להרשות לאדם או לסוגי בני אדם להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו.

18. שמירת דינים
אין בהוראות חוק זה או בהסכם לנשיאת עוברים שאושר על-פיו כדי לפגוע בדרישה לפי כל דין לעניין הצורך בהסכמה מדעת לטיפול רפואי, או כדי למנוע מאם נושאת לקבל טיפול רפואי או לבצע בה פעולה רפואית, לפי רצונה, לרבות הפסקת הריון לפי סימן ב' בפרק י' לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

19. עונשין (תיקון התשע"א)
(א) המבצע השתלה של ביצית מופרית במטרה להביא להתעברות אם נושאת על-מנת למסור את הילד שלא בהתאם להוראות חוק זה, או בקשר עם ביצוע הסכם לנשיאת עוברים שלא אושר בידי ועדת האישורים או בניגוד לתנאים שקבעה, דינו - מאסר שנה אחת.
(ב) צד להסכם לנשיאת עוברים או מי מטעמו המציע, נותן, מבקש או מקבל תמורה בכסף או בשווה כסף בקשר עם ביצוע הסכם לנשיאת עוברים שלא באישור ועדת האישורים, דינו - מאסר שנה אחת.
(ג) המפרסם, ללא רשות בית-משפט, דברים שנאמרו בישיבות ועדת האישורים או מסמכים שהוגשו לה, או שמם, זהותם או כל דבר אחר העלול להביא לזיהוים של אם נושאת, של הורים מיועדים או של ילד, או את תוכנם של הסכם לנשיאת עוברים או מסמכים שהוגשו לבית-משפט בעניינים אלה, דינו - מאסר שנה אחת.
(ד) המוסר או המקבל ילד שלא בנוכחות עובד סוציאלי לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים או שלא על-פי צו של בית-משפט לפי חוק זה, דינו - מאסר שנה אחת.

20. ביצוע, תקנות ומינוי עובדים סוציאליים לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (תיקון התשע"א)
(א) שר הבריאות ממונה על ביצוע פרק ב' והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
(ב) שר העבודה והרווחה ממונה על ביצוע פרק ג' והוא רשאי, בהתייעצות עם שר המשפטים, להתקין תקנות לביצועו.
(ג) שר העבודה והרווחה ימנה לעניין חוק זה עובד סוציאלי ראשי וכן עובדים סוציאליים אשר יפעלו לפי הנחיות העובד הסוציאלי הראשי, בדרך-כלל או לעניין מסויים; חלק עובד סוציאלי על ההנחיות בעניין מסויים, ישוב העובד הסוציאלי הראשי ויכריע בדבר לאחר שקיים התייעצות בעניין זה עם העובד הסוציאלי ועם גופים אחרים שמצא לנכון.

21. תיקון חוק מרשם האוכלוסין - מס' 7
בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, אחרי סעיף 20 יבוא:
'רישום ילד על-פי הסכם לנשיאת עוברים
20א. (א) ניתן צו לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1966, יירשמו במרשם פרטי הרישום הקבועים בצו.
(ב) שר הפנים רשאי לקבוע הוראות בתקנות לגבי הליכי הרישום לרבות רישום זמני עד למתן צו על-ידי בית-המשפט.'

22. תיקון חוק בית-המשפט לענייני משפחה
בחוק בית-המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, בסעיף 1, אחרי פסקה (6)(ט) יבוא:
"(י) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996.

23. תיקון חוק הביטוח הלאומי - מס' 10
בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995:
(1) בפרק ג', בכותרת לסימן ד', במקום "למאמצים" יבוא "להורה מאמץ ולהורה מיועד".
(2) אחרי סעיף 57 יבוא:"גימלאות להורה מיועד
57א. (א) בסעיף זה:
"חוק הסכמים לנשיאת עוברים" - חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996;
"אם מיועדת" - מבוטחת לפי פרק י"א, או אשת מבוטח לפי פרק י"א, שקיבלו למשמורתם ילד כהורה מיועד לפי הוראות חוק הסכמים לנשיאת עוברים.
(ב) על-אף הוראות סעיף 42, יחולו הוראות סימן ב' לפרק זה על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; היום שבו ילדה מבוטחת ייחשב, לגבי מבוטחת שהיא אם מיועדת, היום שבו נולד הילד.
(ג) הוראות סימן ג' לפרק זה, למעט הוראות סעיפים 48 ו- 52, יחולו בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; ואולם דמי הלידה ישולמו לאם מיועדת החל ביום שבו ניתן לה צו הורות לפי סעיף 11 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים, או לאחר תום פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה, לפי המוקדם, ובלבד שלא ישולמו דמי לידה אלא בעד פרק הזמן שבו הילד נמצא במשמורתה לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים.
לעניין סעיף זה יהיה היום הקובע - היום שבו קיבלה האם המיועדת את הילד למשמורתה, ובלבד שביום הקובע אין היא עובדת או ועוסקת במשלח ידה.

24. תיקון חוק עבודת נשים - מס' 13
בחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, אחרי סעיף 6א יבוא:
"חופשה להורה מיועד
6ב. האמור בסעיף 6 יחול, בשינויים המחוייבים ובתיאומים ששר העבודה באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת יקבע בתקנות, גם על עובדת שקיבלה למשמורתה ילד כהורה מיועד לפי הוראות חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996."

2. תקנות הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (הודעות, בקשות וצווים), התשנ"ח-1998
תקנות הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (הודעות, בקשות וצווים), התשנ"ח-1998 קובעות כדלקמן:

"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 9(א) ו-20(ב) לחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996 (להלן: "החוק"), ולאחר התייעצות עם שר המשפטים, אני מתקין תקנות אלה:

1. הגדרות
בתקנות אלה:
"אם נושאת", "בית-משפט", "הורים מיועדים", "הסכם לנשיאת עוברים", "פקיד סעד" ו"פקיד סעד ראשי" - כהגדרתם בחוק;
"ועדת אישורים" - כמשמעותה בסעיף 3 לחוק.

2. הודעת הורים מיועדים
(א) הודעת הורים מיועדים לפקיד סעד ראשי תוגש לפי טופס 1 שבתוספת.
(ב) להודעה כאמור יצורף כתב ויתור על סודיות כל המסמכים והמידע שבידי ועדת האישורים לרבות החלטות הוועדה.

3. הודעת אם נושאת
(א) הודעת אם נושאת לפקיד סעד ראשי תוגש לפי טופס 2 שבתוספת.
(ב) להודעה כאמור יצורפו אישור רפואי על מהלך ההריון הכולל תאריך לידה משוער וכתב ויתור על סודיות המסמכים והמידע שבידי ועדת האישורים והמידע הרפואי מבית-החולים.

4. פגישות עם פקיד הסעד
פקיד סעד שקבע פקיד סעד ראשי יערוך פגישת היכרות עם כל הצדדים להסכם לפני תאריך הלידה המשוער.

5. הודעה על לידת הילד
ההורים המיועדים והאם הנושאת יודיעו לפקיד סעד ראשי על לידת הילד בטלפון ובכתב, באמצעות פקסימילה, מייד עם הלידה ולא יאוחר מעשרים וארבע שעות לאחר מכן.

6. מינוי אפוטרופוס לילד
(א) פקיד סעד ראשי ימנה, עם קבלת ההודעות לפי תקנות 2(א) ו- 3(א) פקיד שיהיה אפוטרופוס לילד (להלן: "האפוטרופוס"). המינוי ייעשה לפי טופס 3 שבתוספת.
(ב) המינוי ייכנס לתוקף מייד עם לידתו של הילד.
(ג) פקיד הסעד הראשי רשאי לחזור ולמנות אפוטרופוס במקום האפוטרופוס שמונה לכתחילה.

7. קבלת מידע מבית-החולים
(א) האפוטרופוס יפנה לבית-החולים, סמוך להודעה על הלידה, לקבלת מידע על מהלך הלידה, לרבות מצב בריאותו של הילד, מצב בריאותה של האם הנושאת לאחר הלידה, וכן על התאריך המשוער של שחרור הילד והאם הנושאת מבית-החולים.
(ב) בית-החולים ימסור את המידע כאמור בתקנת-משנה (א), ככל האפשר סמוך ללידה ולא יאוחר מ- 24 שעות לפני מועד שחרור הילד או האם הנושאת, לפי המוקדם.

8. מסירת הילד
(א) מסירת הילד לפי סעיף 10(ג) לחוק תיעשה בבית-החולים בסמוך לאחר הלידה ולפני שחרור האם הנושאת מבית-החולים, בנוכחות האפוטרופוס.
(ב) ההורים המיועדים יאשרו לפקיד סעד ראשי בכתב, בפני האפוטרופוס, לפי טופס 4 שבתוספת, כי הילד נמסר להם, כי האפוטרופוס יידע אותם בדבר החובה שבחוק להגיש בקשה לבית-המשפט למתן צו הורות בתוך שבעה ימים מיום לידת הילד, וכי הודיע להם שהוא האפוטרופוס שהתמנה לילד עד למתן צו הורות.

9. בקשה למתן הוראות
(א) נוצרו נסיבות שלדעת האפוטרופוס אינן מאפשרות את מסירת הילד להורים המיועדים, יפנה, באישור פקיד סעד ראשי, לבית-המשפט בבקשה למתן הוראות, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום הלידה.
(ב) עד למתן החלטה אחרת של בית-המשפט יהיה האפוטרופוס רשאי לקבוע את מקום הימצאו של הילד.
(ג) ההורים המיועדים יהיו משיבים לבקשה; לבקשת האפוטרופוס רשאי בית-המשפט להזמין גם את האם הנושאת לדיון.

10. בית-המשפט המוסמך
כל בקשה לפי חוק זה תוגש בבית-המשפט שבאזור שיפוטו מתגוררים ההורים המיועדים.

11. בקשה למתן צו הורות
(א) בקשת הורים מיועדים למתן צו הורות תוגש לבית-משפט בשני עותקים לפי טופס 5 שבתוספת כשהיא חתומה בידי המבקשים ומאומתת בתצהיר; עותק ממנה יומצא בידי ההורים המיועדים, ביום הגשתה, לפקיד הסעד הראשי.
(ב) פקיד סעד ראשי יהיה המשיב בבקשה.
(ג) בית-המשפט ימציא עותק של הבקשה לבא-כוח היועץ המשפטי לממשלה.

12. בקשה בידי האפוטרופוס
(א) לא הגישו ההורים המיועדים לבית-המשפט בקשה למתן צו הורות בתוך המועד שנקבע, תוגש בקשה כאמור בצירוף תסקיר, בידי האפוטרופוס, באמצעות בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-21 ימים מיום לידת הילד.
(ב) ההורים המיועדים יהיו משיבים בבקשה.

13. בקשת אם נושאת
(א) בקשת אם נושאת לחזור בה מהסכם לנשיאת עוברים ולהחזיק בילד תוגש לבית-משפט בשני עותקים.
(ב) המשיבים בבקשה יהיו ההורים המיועדים ופקיד סעד ראשי; עותקי הבקשה יומצאו בידי האם הנושאת, ביום הגשתה, להורים המיועדים ולפקיד סעד ראשי.
(ג) בית-המשפט ימציא עותק של הבקשה לבא-כוח היועץ המשפטי לממשלה.

14. תסקיר פקיד סעד
הומצאה לפקיד סעד ראשי בקשה לפי סעיפים 11(א) ו- 13(א) לחוק, יורה לאפוטרופוס לערוך תסקיר, אשר יימסר לבית-המשפט בתוך שבעה ימים מיום שעותק הבקשה נמסר לפקיד סעד ראשי לפי תקנה 11(א) או 13(ב).

15. סדרי דין
בכל עניין שבסדרי דין שאין לגביו הוראה בתקנות אלה, רשאי בית-המשפט לנהוג לפי שיקול-דעתו על-פי הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984."

3. תקנות הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (רישום בפנקס), התשנ"ח-1998
תקנות הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (רישום בפנקס), התשנ"ח-1998 קובעות כדלקמן:

"בתוקף סמכותי לפי סעיף 16(ב) לחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996 (להלן: "החוק"), ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. הגדרות
בתקנות אלה:
"צו הורות" - כהגדרתו בחוק;
"צו" - כל צו אחר שנתן בית-משפט לפי החוק;
"הרשם" - מי שנתמנה לרשם לפי סעיף 16(א) לחוק;
"מנהל בתי-המשפט" - מי שנתמנה לפי סעיף 82 לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984.

2. צורת הפנקס
צורת הפנקס תהיה צורתו של פנקס האימוצים לפי תקנות פנקס האימוצים, התשכ"ד-1964.

3. הטורים שייכללו בפנקס
(א) גיליון של הפנקס יסומן במספר סידורי ויכלול טורים שיצויינו במספרים ובכותרות אלה:
(1) בית-המשפט שנתן את צו ההורות או את הצו;
(2) מספר תיק בית-המשפט;
(3) תאריך מתן צו ההורות או הצו;
(4) שם הילד לפי צו ההורות או הצו;
(5) שם הילד לפני מתן צו ההורות או הצו (אם ניתן);
(6) התאריך ומקום הלידה של הילד;
(7) מספר הזהות של הילד במרשם האוכלוסין;
(8) מין הילד;
(9) שם האם הנושאת, שם נעורים, דתה, אזרחותה ומספר זהותה;
(10) שמות ההורים המיועדים, שמות נעורים ושמות קודמים, דתם, אזרחותם, ומספרי זהותם;
(11) הוראות שנקבעו בצו בדבר מעמד הילד ויחסיו עם האם הנושאת, ההורים המיועדים, או אחד מהם;
(12) הערות.
(ב) בשולי הגיליון תבוא, חתימת הרשם.

4. פנקסי עזר
(א) הרשם ינהל שלושה פנקסי עזר בצורת אלפונים לפי שמות המשפחה, שבהם יירשמו:
(1) בפנקס האחד - שם המשפחה והשם הפרטי של הילד כפי שנקבע בצו ההורות או בצו וכן שמו הקודם, אם ניתן;
(2) בפנקס השני - שם המשפחה והשם הפרטי של כל אחד מההורים המיועדים, וכן שמות קודמים שלהם;
(3) בפנקס השלישי - שם המשפחה והשם הפרטי של האם הנושאת, וכן שם קודם שלה.
(ב) ליד כל רישום תצויין הפניה למספר הסידורי של הגיליון בפנקס שבו רשום השם.

5. תעודה מאת שופט
בית-משפט שנתן צו הורות או צו, יעביר לרשם, בתוך 15 ימים מיום מתן צו ההורות או הצו, תעודה מאת השופט שנתן את צו ההורות או הצו שבה יפורטו אותם פרטים שרישומם נדרש בפנקס.

6. העברת תעודה לרשם
התעודה האמורה בתקנה 5 תועבר במעטפה סגורה וחתומה בשעווה בחותם בית-המשפט שיצויין על גביה "סודי" והיא תימסר לידי הרשם, ובהיעדרו - לידי המזכיר הראשי של בית-המשפט.

7. רישום הפרטים בפנקס
קיבל הרשם את התעודה האמורה בתקנה 5, ירשום בפנקס, בתוך 7 ימים, את הפרטים שרישומם נדרש לפי התעודה ויאשר את הרישום בחתימת ידו, וכן ירשום את הפרטים בפנקסי העזר.

8. עיון בפנקס
(א) הרוצה לעיין בפנקס יגיש על כך בקשה בכתב לרשם.
(ב) בבקשה יצוינו שמו ומענו של המבקש, האסמכתה לזכותו לעיין בפנקס ומי הוא האדם שהוא מבקש להשיג ידיעות על אודותיו.
(ג) ראה הרשם שהמבקש הוא אדם הזכאי לעיין בפנקס לפי סעיף 16(ג) לחוק ונקבעה זהותו של המבקש להנחת דעתו, ואם דרושה הסמכה - שהמבקש הוסמך כהלכה, יקבע מועד לעיון, ולא ירשה עיון אלא בנוכחותו ואלא בגיליון הנוגע לאדם שמבקשים ידיעות על אודותיו.
(ד) היה המבקש בגיר שנולד כתוצאה מהסכם לנשיאת עוברים, יעביר הרשם מייד העתק מהבקשה לאישורו של פקיד הסעד הראשי לפי החוק והמועד שיקבע לעיון לא יהיה לפני תום 45 ימים מיום הגשת הבקשה; אולם רשאי הרשם להרשות את העיון לפני המועד שנקבע אם אישר פקיד סעד ראשי, בכתב, שאין מניעה לכך.

9. שמירת הפנקסים
הפנקס, פנקסי העזר, בקשות שהוגשו לפי תקנה 8 והתעודות האמורות בתקנה 5 יישמרו במקום סגור שקבע מנהל בתי-המשפט שמפתחותיו יימצאו בידי הרשם, בידי מנהל בתי-המשפט ובידי מי שהמנהל הרשהו לכך."

4. תקנות בריאות העם (הפריה חוץ-גופית), התשמ"ז-1987
תקנות בריאות העם (הפריה חוץ-גופית), התשמ"ז-1987 קובעות כדלקמן:

"בתוקף הסמכות לפי סעיף 33 לפקודת בריאות העם, 1940 (להלן: "הפקודה"), שנטלתי לעצמי לפי סעיף 32 לחוק-יסוד: הממשלה, ולפי סעיף 65ג לפקודה, ולאחר התייעצות עם ההסתדרות הרפואית בישראל, אני מתקינה תקנות אלה:

1. הגדרות
בתקנות אלה:
"המנהל" - המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיכו לעניין תקנות אלה;
"הפריה חוץ-גופית" - הפריית ביצית של אישה בזרע מחוץ לגוף אישה;
"הקפאת ביצית" - שמירת ביצית בטמפרטורה נמוכה לעצירת כל התהליכים הביולוגיים בה, ובביצית מופרית - לרבות עצירת חלוקת התאים בה;
"השתלת ביצית מופרית" - החדרת ביצית מופרית לרחמה של אישה;
"מחלקה מוכרת" - מחלקה בבית-חולים, לרבות בבית-חולים ממשלתי או במרפאה, שהכיר בהן המנהל, בהודעה ברשומות, לצורך ביצוע פעולות הקשורות בהפריה חוץ-גופית, כולן או מקצתן, ובתנאים שקבע;
"נטילת ביצית" - הוצאת ביצית משחלותיה של אישה לשם הפרייתה;
"תרומת ביצית" - נטילת ביצית מאישה, הפרייתה והשתלתה באישה אחרת;
"קרבת משפחה" - הורים, הוריהם והורי הוריהם, ילדים, אחים ואחיות, דודים ודודות וצאצאיהם;
"רופא אחראי" - מנהל מחלקה מוכרת, סגנו וכל רופא מומחה ביילוד ובגיניקולוגיה העובד במחלקה מוכרת שהסמיך מנהל המחלקה המוכרת;
"רופא מומחה" - רופא בעל תואר מומחה שניתן לו לפי תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ג-1973;
"תורמת" - אישה שמגופה ניטלה ביצית, בהסכמתה, כדי להשתילה באישה אחרת;
"תורם" - גבר שזרעו נועד, בהסכמתו, להפרות ביצית של אישה שאינה אשתו ושזהותה אינה ידועה לו.

2. הפריה במחלקה מוכרת בלבד
(א) לא יטול אדם ביצית מגופה של אישה, לא יפרה אותה, לא יקפיא ולא ישתיל ביצית מופרית בגופה של אישה, אלא במחלקה מוכרת ובהתאם להוראות תקנות אלה.
(ב) המנהל רשאי לקבוע טפסים שיש למלא לעניין תקנות אלה.

2א. ביצית שניטלה ושהופרתה מחוץ לישראל (תיקון התשס"ב)
על-אף האמור בתקנות 2 ו- 8 רשאי אדם להשתיל ביצית שניטלה ושהופרתה מחוץ לישראל, בגופה של אישה בישראל, אם התקיימו התנאים כמפורט להלן:
(1) בביצית שניטלה מתורמת:
(א) השתלת הביצית המופרית תיעשה במחלקה מוכרת;
(ב) הוצגו למנהל ולרופא המטפל מסמכים רפואיים המעידים על התאמת הביצית המופרית להשתלה, לאחר שבוצעו בתורמת, בדיקות אלה:
(1) בדיקה לטיי-זקס;
(2) ספירת דם ותפקודי כבד וכליה;
(3) בדיקות שתן לכללית ותרבית;
(4) בדיקות סרולוגיות - HbsAg, HCV, HIV, VDRL;
(5) בדיקת סוג דם ו- Rh;
(ג) הוצגו למנהל ולרופא המטפל מסמכים רפואיים המעידים, להנחת דעתו, כי ננקטו כל האמצעים הדרושים להגנה על בריאותה של הנתרמת והתורמת, ובכלל אלה:
(1) נערכו לתורמת בדיקות גופניות, בדיקות שד ובדיקות גינקולוגיות מתאימות טרם שאיבת הביציות;
(2) התורמת עברה טיפול מתון ומבוקר להשראת ביוץ, ובטיפול ראשון לא עלה המינון היומי על 225 יחידות FSH;
(ד) הוצג למנהל ולרופא המטפל כתב הסכמה של התורמת לתרומת הביצית;
(ה) הוצג למנהל ולרופא המטפל כתב הסכמה של התורמת לבצע כל בדיקה גנטית שתידרש ממנה בעתיד, או לשימור דגימת דם לצורך ביצוע בדיקה גנטית בעתיד;
(ו) הרופא המטפל יידע את האישה מקבלת התרומה, בטרם הוחל הטיפול בה, כי עליה לקבל, במידת האפשר, תרומה של שלוש ביציות לפחות, לצורכי הפריה, וזאת כדי להגדיל את סיכויי הקליטה של ביצית מופרית;
(2) בביצית שניטלה מהאישה שבה מיועדת להתבצע השתלת הביצית המופרית:
(א) השתלת הביצית המופרית תיעשה במחלקה מוכרת;
(ב) הוצגו לרופא המטפל מסמכים המעידים כי השאיבה וההפריה נעשו במוסד מורשה לפי דיני מדינת החוץ שבה נעשו;
(ג) הוצגו לרופא המטפל מסמכים רפואיים המעידים כי הביצית המופרית אכן נשאבה מאותה אישה שבה מיועדת להתבצע השתלת הביצית המופרית.

3. ייחוד של מטרת נטילת הביצית
נטילת ביצית תיעשה רק למטרה של הפריה חוץ-גופית והשתלתה לאחר הפרייתה.

4. הגבלה לנטילת ביצית (תיקונים: התשע"א, התשע"א (מס' 2))
נטילת ביצית תיעשה רק מאישה שהתקיים בה אחד מאלה:
(1) היא נמצאת בטיפולי פוריות ורופא אחראי קבע כי יש בנטילת הביציות משום קידום הטיפול בה;
(2) היא אינה נמצאת בטיפולי פוריות, אך מעוניינת בשימור פוריות, מפאת גילה, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
(א) מלאו לה שלושים אך טרם מלאו לה ארבעים ואחת;
(ב) יבוצעו בה לכל היותר ארבע פעולות שאיבה ובלבד שסך הביציות שנשאבו בפעולות שאיבה קודמות נמוך מ- 20.

5. זרע להפריית ביצית
לא ישתמש רופא להפריית ביצית שניטלה אלא בזרע שיועד מראש להפריה ושהתקבל, בהתאם להנחיות המנהל, מתורם או מבעלה של האישה שממנה ניטלה הביצית, או מבנק זרע שהכיר בו המנהל כאמור בתקנות בריאות העם (בנק זרע), התשל"ט-1979.

6. הסכמה להפרייה בזרעו של תורם
ביצית שניטלה מאישה נשואה לשם השתלתה בה לא תופרה בזרע של תורם או בזרע שהתקבל מבנק הזרע אלא-אם-כן התקבלה הסכמה, בכתב ומראש, הן מהאישה שממנה ניטלה הביצית והן מבעלה.

7. הגבלה להפריית ביצית
ביצית של תורמת לא תופרה בזרע של בעלה של האישה בה תושתל הביצית לכשתופרה, אלא-אם-כן התקבלה הסכמה, בכתב ומראש, הן מהאישה והן מבעלה, והביצית ניטלה מתורמת שהתקיימו בה הוראות תקנה 4.

8. השתלת ביצית (תיקון התשס"ב)
(א) לא תושתל ביצית מופרית באישה נשואה, אלא-אם-כן הביצית היא שלה או של תורמת, והופרתה בהתאם לתקנות אלה ובביצית שהופרתה מחוץ לישראל - התקיימו התנאים לפי תקנה 2א.
(ב) על-אף האמור בתקנת-משנה (א):
(1) היתה האישה שבה מתכוונים להשתיל את הביצית המופרית רווקה, לא תושתל בה ביצית מופרית אלא-אם-כן הביצית היא שלה ואלא-אם-כן התקבל דין וחשבון מעובד סוציאלי של המחלקה המוכרת התומך בבקשת האישה; הדין וחשבון ייערך לפי הנחיות המנהל;
(2) התאלמנה בעלת הביצית המופרית טרם השתלתה, לא תושתל בה הביצית המופרית, אלא-אם-כן עברה שנה לפחות ממועד נטילת הביצית והפרייתה והתקבל דין וחשבון מעובד סוציאלי כאמור בפסקה (1);
(3) היתה האישה שבה מתכוונים להשתיל את הביצית גרושה, והביצית הופרתה בזרעו של בעלה טרם גירושיה - תושתל בה הביצית רק לאחר קבלת הסכמת בעלה לשעבר.

9. הקפאת ביצית וביצית מופרית
(א) ביצית, לרבות ביצית מופרית, תוקפא לתקופה שלא תעלה על חמש שנים.
(ב) נתקבלה בקשה בכתב להארכת תקופת ההקפאה, חתומה ביד האישה שמגופה ניטלה ובעלה, ומאושרת בחתימתו של הרופא האחראי, רשאי בית-החולים להאריך את תקופת ההקפאה בחמש שנים נוספות.

10. ביציות של נפטרות
(א) בביצית שניטלה מאישה נשואה שנפטרה לא ייעשה שימוש.
(ב) ביצית שניטלה מאישה נשואה שבעלה נפטר תיתרם בהסכמתה.
(ג) בביצית מופרית שנוצרה מביצית וזרע של זוג נשוי שנפטר אחד מהם ינהגו כדלהלן:
(1) נפטר הבעל - יחולו הוראות תקנה 8(ב)(2);
(2) נפטרה האישה - לא ייעשה שימוש בביצית המופרית.
(ד) ביצית, לרבות ביצית מופרית שניטלה מאישה פנויה שנפטרה, לא תישתל באישה אחרת אלא-אם-כן, טרם פטירתה, נתנה התורמת הסכמה לתרומת הביצית.

11. איסור השתלה באישה שלא תהיה אם הילוד
לא תושתל ביצית מופרית אלא באישה שתהיה אם היילוד.

12. איסור השתלה בקרוב משפחה
(א) לא תושתל ביצית מופרית באישה הנמצאת בקרבת משפחה לתורמת הביצית.
(ב) ביצית שניטלה מאישה לתרומה תושתל באישה אחת זולתה אם ניתנה הסכמת התורמת לתרומה.

13. הגבלת השתלות מתורמת
לא תושתל באישה ביצית שניטלה מתורמת אלא-אם-כן הופרתה בזרע בעלה של האישה.

14. מתן הסבר וקבלת הסכמה
(א) כל פעולה הכרוכה בהפריה חוץ-גופית כאמור בתקנה 2 תיעשה רק לאחר שהרופא האחראי הסביר לכל אחד מהנוגעים בדבר את משמעותה ואת התוצאות העשויות לנבוע ממנה, וקיבל הסכמה מודעת של כל אחד מהם בנפרד.
(ב) כל פעולה הכרוכה בהפריה חוץ-גופית של אישה נשואה תיעשה רק לאחר קבלת הסכמתו של בעלה.
(ג) הסכמה לפי תקנות אלה:
(1) לא תינתן לאדם מסויים או לעניין מסויים;
(2) תינתן בכתב ובנוכחות רופא ובלבד שהסכמת בני זוג נשואים תינתן על גבי מסמך אחד.

15. איסור מסירת מידע
(א) מחלקה מוכרת המבצעת פעולות הפריה חוץ-גופית לא תמסור מידע הנוגע לזהות תורם זרע או תורמת ביצית.
(ב) מנהל מחלקה מוכרת ינקוט בכל הפעולות הדרושות לביצועה היעיל של תקנת-משנה (א).

16. ביטול הכרה במחלקה מוכרת
(א) לא יבטל המנהל הכרתו במחלקה כמחלקה מוכרת אלא-אם-כן נתן הזדמנות נאותה למנהל המחלקה להשמיע טענותיו.
(ב) החליט המנהל לבטל הכרה במחלקה מוכרת, ימסור על כך הודעה למנהל בית-החולים או המרפאה, לפי העניין, ויצרף להודעה הוראות הנוגעות למה שייעשה בביציות, במסמכים ובכל חומר מעבדתי או אחר הכרוך בפעולות הפריה חוץ-גופית שברשות המחלקה המוכרת האמורה.
(ג) התקבלה במחלקה שהיתה מוכרת הודעה כאמור בתקנת-משנה (ב), ייפסקו בה כל הפעולות הכרוכות בהפריה חוץ-גופית, וינהגו לפי הוראות המנהל כאמור בתקנת-משנה (ב)."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996